בעל שם טוב, קונטרס מאירת עינים מ׳

א

הרב הקדוש מוהר"י ז"ל מנעסכאיז בעהמ"ח ס' תולדות יצחק סיפר, שפעם אחת ציוה הבעל שם טוב שיביאו לו יין ממדינת בתרביא בהשגחה גדולה ושמירה יתירה על צד היותר כשר ע"פ ר"ת, ומסר את הדבר לתלמידו הרב ר' דוד ז"ל ממיקלאיוב, ונסע הרב ר' דוד בעצמו לבתרביא לעיר טילנעשט ונתעכב שם שני חדשים אלול ותשרי כל עת עבודת היין, והשגיח בעצמו על כל פרט ופרט שבעסק עשיית היין בלי שום היסח הדעת, שיהיה הכל כשר וישר על צד היותר טוב, מן הרגע הראשונה שקנה את הענבים, ובכל עת הדריכה, וטרח בעצמו והשגיח בעינא פקיחא על כל פעולה ופעולה שיהיה בכשרות הראוי למהדרין מן המהדרין, וגם אחר חג הסוכות נתעכב שם עוד איזה שבועות עד אחר גמר תסיסת היין, שיוכלו ליתנו בחביות, ומפני שאז הוא זמן קלקול הדרכים, היה לו יגיעה גדולה וטרחה עצומה בחזירתו עם היין לביתו, עד שנסע כמעט במסירות נפש בכל פרסה ופרסה, לפי שלא רצה להסיח דעתו כלל משמירת היין אפילו רגע קטנה ביום ובלילה, בעת גשם שוטף ורוח סערה ושלג גדול, וקלקול הדרכים מטיט חוצות, וטבעו בבוץ רגליו, ובאו מים עד נפש, עד שברוב עמל ויגיעה עלה בידו להביאו בשמירה גדולה ובכשרות גדול לעיר מעזיבוז, ורץ תיכף להבעל שם טוב לבשר אותו שהביא את היין בשמירה מעולה כחפצו, והנה באותו רגע שעמדה העגלה עם חביות היין לפני בית הבעש"ט רכב שם קאזאק אחד מהשומרים של אדון העיר שהשגיחו שלא יביאו יי"ש להעיר ממקומות אחרים, וכשראה על העגלה חבית זו התחיל לצעוק שהביאו יי"ש ולא זז משם עד שהוצרכו לפתוח החבית והכניס השפוד שלו וטעם וראה שהוא יין והלך לו, אמנם היין כבר נאסר במשמוש הקאזאק, ונצטער הרב ר' דוד מאוד, שכל טרחתו הגדולה ויגיעתו העצומה היה הכל להבל ולריק, ונכנס בבכיה ובנפש עגומה אל הבעל שם טוב, ואמר לו יודיעני רבינו מפני מה נתחייבתי בעונש גדול כזה שרציתי למסור נפשי לדבר מצוה, שיהיה לרבינו יין בתכלית הכשרות והיה כל יגיעתי להבל וריק, ואמר לו הבעל שם טוב זה העונש מגיע לך, בעבור שמסרת נפשך בשמירת היין, ושכחת בעיקר השמירה, שהיה לך להתפלל להש"י שהוא יעזור לך לשמור היין היטב, ובשביל ששכחת שמירת הש"י, השומר האמיתי, לכן עלה לך כן וכמאמר הכתוב (תהילים קכ״ז:א׳) אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר.
(מבעל צרור החיים בשם אביו ז"ל).