בעל שם טוב, לראש השנה ויום כפור כ״ב

א

או יאמר התבוננו וכו', כי יש מסטינים הסובבים הכסא, ובנפש יקיפו עלינו לבלענו חיים, כמו שכתוב (איוב א׳:ו׳) ויהי היום, הוא יום ראש השנה (זוהר פ' בא דל"ב ע"ב), ויבאו בני אלהים, הם בעלי הדין, להתייצב על ה' ויבא גם השטן, גם לרבות לילית לפרוש השמלה, והנה אז במצרים נאמר (בפ' בשלח) וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם וגו' ויצעקו בני ישראל אל ה', ועתה השטן השונא הגדול נוסע אחרינו עם חיילותיו לבלענו חיים, למה תשתקו, נתנפל לפני כסא הכבוד ונשאל מה יהיה בסופינו:

ב

כי על כן יש חרדה ובכיה ערב יום הכפורים לעת ערב שאז שעה אחרונה של עשרת ימי תשובה, וביום הכיפורים לית ליה רשות לאסטוני (יומא ד"כ ע"א), על כן בא השטן בכל כחו לקטרג על כל אדם, ומזלם חזי, על כן בוכים אנשים ונשים וטף, וראוי לעשות כן בכל שעה מעשרת ימי תשובה, דאמרו רבותינו ז"ל (באבות פרק ד') יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, כל שכן וקל וחומר כל שעה ושעה מעשרת ימי תשובה, והנה היום בראש השנה התחלת עשרת ימי תשובה, הנה יהיה עתה אותה השעה הטובה, ושעת מזל, לעשות נחת רוח ליוצרינו ולבכות בכיה של שמחה, על שזכינו לעמוד לפני כסא כבודו, לפני המלך היושב על כסא רם ונשא, ויכון בחסד כסאו, וישב עליו באמת, ולשמח להקדוש ברוך הוא שמחה גדולה, ועל ידי זה ימתקו מעלינו כל הדינים, ועל ידי זה נעורר, אבינו מלכנו תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך:

ג

תמכנו יתידותינו בשופר כמאמר חכמינו ז"ל (ר"ה דט"ז ע"א) למה אומרים בראש השנה מלכיות וזכרונות ושופרות, מלכות שתמליכוני עליכם, זכרונות שיעלה זכרונכם לפני לטובה, ובמה בשופר, אין אנחנו יודעים הכוונות כי אם סתם לכוון לקיים מצותיך, שדי עשינו את שלנו, תקיף עשה את שלך, ואל תשב עמנו בדין, על כן נקרא תרועה מלשון נוקש אתרעא (עיין בזוהר חדש פ' חקת דנ"ו ע"ד) לפתוח לנו שערי תשובה:
(כש"ט ח"ב די"א ע"ד)