בעל שם טוב, לך לך ל״א

א

שמעתי ממורי ביאור ש"ס (זוהר תרומה דקע"ה ע"ב) לא גלו ישראל עד שכפרו בה' ובדוד וכו' וביאור ש"ס (ברכות דל"ד ע"ב) אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד וכו', דאמרו בש"ס (ערכין דט"ז ע"ב) מי שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין קיבל עולמו וכו' היכי דמי יסורין המושיט ידו לארנקי וכו', והקשה הא אין יסורין בלא עון, (עיין שבת דנ"ה ע"ב) וכי סלקא דעתא שזה נחשב לכפרת עון, וביאר כי צדיק באמונתו יחיה (תבקוק ב') כי המאמין בהשגחה פרטיית של השם יתברך ויודע בו כי כל מאורעות של האדם הוא ממנו יתברך שמו, הן דבר קטן או גדול הכל הוא בדין אדנ"י דינא דמלכותא שמיא והוא לסיבת חטאו, ומיד מתחרט ומלא חרדה ופחד ה', מיד מוחלין לו, מאחר שהוא מאמין שזהו לסיבת חטאו ומתחרט, נחשב לכפרת עון, ובחינה זו נקרא דוד כי אין סוף שנקרא אין הוא בחינת ד ומזה נמשך השפעה שהוא ו' אל ד' השנית שהוא תכלית השפלות, הכל בהשגחה פרטית ממנו יתברך וכו', וכשאינו מאמין זה שהכל בהשגחה פרטיות ממנו יתברך שמו, רק אומר כחי ועוצם ידי עשה לי, זה נקרא כופר בהשם יתברך, ובבחינת דוד הנ"ל, ולעתיד בימות המשיח אשר רוח הטומאה יעבור מן הארץ, אז יתגלה השגחתו יתברך שמו בפרטי פרטייות וכו', ובזה יובן לא גלו ישראל עד שכפרו בהקדוש ברוך הוא ובמלכות בית דוד וכו', וזהו שבין עולם הזה לימות המשיח שעבוד מלכיות בלבד:
(תוי"י וישלח ד"ל ע"א, בן פורת יוסף דס"ד ע"א, צפנת פענח דס"ז ע"א, דגל מחנה אפרים פ' ואתתנן).