בני יששכר, שבתות ד׳:ד׳

וכיון שפירשנו תיבת לעשו"ת ב"פ ויכלו אגב נפרש בפסו' ושמרו ב"י וכו' לעשות את השב"ת מהו העשי' את השב"ת ונ"ל לפ' עפ"י מ"ש הרב הק' בעל אוה"ח על משארז"ל כל האומר ויכל"ו וכו' כאלו נעשה שותף להקב"ה במ"ב. והוא לכאורה דבר מתמי' לומר כזאת ופירש מזה הרב הק' הנ"ל זצוק"ל עפ"י מ"ש הכתוב כי ששת ימים עשה י"י וכו' ולא כתיב בשש"ת והוא ז"ל אמר כי השי"ת לא ברא רק ששת ימים ושוב ברא את יום השב"ת ושוב ע"י שומרי מצותיו קדושת יום השב"ת נברא שוב ששת ימים וכן עד סוף כל הדורות ואלו יצויר ח"ו שלא הי' שומר שבת בעולם הי' מתבטל העולם. וז"ש הכתוב כי ששת ימים עשה י"י ולא כתיב בששת להורות אשר השי"ת לא ברא רק ששת ימים ושומרי מצותיו יום השב"ת בקדושת היום נברא עוד ששת ימים וכן כל ימות עולם. נמצא השומר שב"ת ואומר ויכלו כאלו נעשה שותף וכו' שבאמת הוא כעין שותף שהשי"ת ברא ששת ימים וזה ע"י שמירתו ואמירתו בכח בורא ג"כ ששת ימים עיי"ש באוה"ח באריכות וקצרתי וסמכתי על המעיין שם. ועתה יובן לך הפ' הנ"ל ג"כ ושמרו ב"י את השב"ת היינו ב"י ישמרו את השבת בכדי לעשו"ת את השבת לדורותם שיתנו כח העשי' ביום השב"ת לדורות עולם שיצאו מן הכח אל הפועל שוב ששת ימים וזה הוא לדורות עולם הבן והרחב הדברי' ומוצא דברי חפץ נחמדים הדברים כי תשמרם בבטנך ובזה תבין מ"ש בזהר על קדושת יום השב"ת כל שולטני רוגזין ומארי דדינין כולהו ערקין וכו'. כי בשב"ת יכולין כל הגזירות וכל הדינים להתבטל כיון שבכל שב"ת הוא בריאת עולם חדש והבן:

עפ"י הדברים הנ"ל יתפרש לנו כוונת המסורת ברא אלקים. ג' דסמוכי. בראשית ברא אלקי"ם את השמים וכו' ב' בר"א אלקי"ם לעשות. ג' למן היום אשר בר"א אלקי"א אדם על הארץ. עפ"י דברינו הנ"ל המיוסדים על דברי הקדוש בעל אוה"ח זצוק"ל והיינו בראשית ברא אלקי"ם את השמים וכו' רצ"ל בתחילה ברא השי"ת השמים והארץ וכל צבאיהם. ואח"כ ברא אלקי"ם לעשו"ת. השי"ת ברא את השב"ת. אשר מידי שב"ת בשבתו יעשו בריאת שמים וארץ מחדש. היינו שיברא הזמן עוד ו' ימים וכן בכל שבת וע"י מי תהי' הפעולה הזאת הנה בר"א אלקי"ם ואין לך כל דור שלא יהיו שומרי שב"ת. המה בצדקתם בכח קדושת יום השב"ת יבראו הזמן וכל אשר בו מחדש. ע"כ עי"ז יכולין לבטל כל הגזירות כיון שהעולם הוא חדש. הבן הדבר: