בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:ב׳

ועל הניסים (ב) וע"ל כצ"ל בוא"ו כי קאי אדלעיל מודי' אנחנו לך וכו' על חיינו וכו' ועל ניסך שבכל יום וכו' ועל הניסים וכו' וכן בבהמ"ז נוד' לך וכו': ועל הניסי"ם הנה להדבר נעש' מאת השי"ת מוגבה למעל' מן הטבע נקרא בלה"ק נ"ס והוא לפי הפשט משאל מן תור"ן ונ"ס שלה ספינה שהוא מוגבה למעלה מן הספינה והוא כמו הנ"ס של הספינה שעל ידו יתוודע להתהלך במישרים ולהוליך הספינה מעגלי צדק כן ע"י הדבר הנעש' שלא כטב' יוודע כי יד י"י עשת' זאת ויתוודע לבאי עולם להתהלך במישרים ולהשליך יהבם על י"י כי הוא ית"ש מנהיג את הטבע כרצונו והוא ית"ש משגיח וכל יכול על כל פרט ופרט והוא הנאמר בכל פעם בניסי מצרים וידעתם כי אני הוי"ה:

ע"ד הרמז נקרא נ"ס ע"ד שאמרז"ל מפני מה לא נאמרה נ' באשרי מפני שיש בה מפלתם של שונאי ישראל שנאמר נפלה וכו' אפ"ה חזר דוד וסמכה ברוה"ק שנאמר סומך י"י לכל הנופלי"ם א"כ לפ"ז אות נ' (בתיבת נ"ס) מרמזת על עת הצרה לשונאי ישראל ואות ס' הסמוכה לה שאות הנ' נסמכת אליה בקריאה במבטא רומזת לסמיכת הנפילה לגרום ישועה והצלה לישראל ע"כ נק' הישועה נ"ס:

ע"ד הדרש נקרא נ"ס כשהש"י עוש' פלא ענין שלא עלה ברצון מחשבת האדם כענין שפירשנו בגמרא מגילה בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף וכו' אר"ח בר אבא א"ר יוחנן הקציף הקב"ה אדון על עבדיו לעשות רצו"ן צדיק ומנו יוסף שנאמר ושם אתנו נער עברי וכו' עבדים על אדוניהם לעשות נ"ס לצדיק ומנו מרדכי דכתיב ויוודע הדבר למרדכי וגו' ע"כ. והנה לא נעלם מעיני משכיל מה דקשה א' מה חידש לנו ר"י בזה המאמר ב' למה ביוסף אמר לעשות רצו"ן צדיק ובמרדכי אמר לעשות נ"ס לצדיק. ועוד דקדוקים אחרים שכתבנו במקומו אבל יתבאר הדבר עפ"י מ"ש הרב החסיד בעל חו"ה בגדר העבד הנאמן בעבודתו לאדונו. לא ישב. ולא יעמוד. ולא ילך כ"א בהפקת רצו"ן האדו"ן לא יחפוץ כ"א רצונ"ו ע"ש נמצא העבד אין לו רצו"ן בפני עצמו כי האדון הוא הבעל הרצו"ן שלו נמצא האדון יש לו רצו"ן והעבד אין לו רצו"ן והנה הפועל ישועות בקרב הארץ עוש' נפלאותיו כפי המצטרך לכל פעם והנה יוסף היה בבית האסורים והנה היושב בבית האסורים בודאי מחשב ברצונ"ו ומחשבתו לצאת ממסגר אסיר ומבקש ע"ז הנה הפועל ישועות כשעלה ברצונו להזמין לו ישוע' הנה הקציף אדו"ן (שהוא בעל רצו"ן) על עבדיו בכדי להפיק רצו"ן הצדיק שמבקש ברצונ"ו להוציאו ממסגר אסיר משא"כ כשהזמין הש"י הכנת הישועה למרדכי במעש' דבגתן ותרש הנה הדבר הזה לא היה במחשב' ורצון של מרדכי כי לא ידע עדיין מן שום דבר אבל המגיד מראשית אחרית הוא ידע דבר אשר לא עלה ברצון ומחשבת מרדכי והזמין לו ישוע' בדוגמא כזה שהקציף עבדים שאינם בעלי רצו"ן על אדוניהם הורה הש"י בזה שמזמין ומכי"ן נ"ס לצדיק היינו דבר שלא עלה עדיין ברצון ומחשב' של הצדיק וזה שהביא לראי' מן הפסוק ויוודע הדבר למרדכי היינו מרדכי שהי' צדיק וחכם גדול הבין הדבר כשרא' שהש"י עוש' בכאן בכל נפלאותיו ההיפוך מן הנעש' ביוסף הבין שזהו הכנ' לנ"ס דבר שלא נתוודע עדיין ואינו עול' ברצון ויגד (המחקר הזה לאסתר המלכ' (על כן) ותאמר אסתר למלך וכו' דלכאורה קשה הלא הדין הוא בנכרי לא מורידין ולא מעלין ולא הי' רשאין להצילו אך לפי הנ"ל יונח שהבינו שהיא נסיב' מאת הש"י והבן. כלל העולה מכל דברינו אשר לשון נ"ס הכוונה דבר שהוא מוגב' למעלה מן הרצו"ן דבר שלא עלה במחשבת האדם:

ע"ד הסוד הנה בלה"ק יקרא להפלא נ"ס ע"פ מ"ש האריז"ל נ"ס בגימ' מ"ה אד"נ' הנה הוא ייחוד שם הו"י' עם שם אד"נ' השם הו"י' במילואו בגימ' מ"ה יורה על מדת דכורא בהתפשטות ושם אד"נ' מדת נוק' בלי התפשטות והנה נראה לעתיד ב"ב אשר תהיה אור הלבנה כאור החמה אזי גם מדת נוק' תהיה בעת הייחוד במילוי תרע"א (נ"ל) והנה מ"ה תרע"א בגימ' תשי"ו ויתבטלו דכר ונוק' דקליפה נח"ש ברי"ח נח"ש עקלתון (ב"פ נחש בגימ' תשי"ו) וכפי הנראה כל המלכיות הרשעים העומדים לנגד ישראל המה יונקים מהנחשי"ם הנ"ל (תמצא בבלעם ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשי"ם ונמצא בספרי המקובלים הראשונים בפגוע האדם בכלבים עזי נפש יאמר יש בו תשי"ו עצמות

הג"ה והנה נראה כי מלכות יו"ן בנו"ן רבתי דאי"ק בכ"ר גם כן בגימ' תשי"ו שהם היו ג"כ יונקי' מדכר ונוקבא דקליפה ב"פ נת"ש. ע"כ בהתגברות' גם על הנשים גזרו גזיר' ע"כ גם הנשים חייבות בנ"ח כי הם היו ג"כ באותו הנס: עכ"פ גם בנפלאות הנעשים עד היום הלא יקרא להם נ"ס בגימ' מ"ה אד"נ' דהנה ענין הישועה נעשה ע"י ייחוד וחיבור הדודים היינו זו"נ לזה מרומז בתרין אתוון נ"ס והנה שם אד"נ' בגימ' ס"ה הנה אות ה' מן שם הנ"ל ניתוסף על מ"ה ונעשה ג' נ"ל ה"ס וא"ד יעלה מן הארץ א"ד מן אד"נ' בגימ' ה' ה"ס הייחוד השלם: