בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:א׳: בו תתפרש ההודאה המתוקנת לנו להודות בימי חנוכ"ה ויתפרש כמה פסוקים בהל"ל ויתפרש קפיטל קי"א בתהלים הוא הללוי"ה אודה י"י וכו' ונקרא המאמר הלל והודאה:

בו תתפרש ההודאה המתוקנת לנו להודות בימי חנוכ"ה ויתפרש כמה פסוקים בהל"ל ויתפרש קפיטל קי"א בתהלים הוא הללוי"ה אודה י"י וכו' ונקרא המאמר הלל והודאה:
כתב הרב הגדול המקובל עיר וקדיש בעל הרוקח יש בנוסח ההודאה קכ"ה תיבות מנין כהני"ם ולא נודע לי נוסחתו ואני אפרש כפי הנוסחא שבידינו מנהג בני אשכנז:

ואומר כפי הנוסחא שבידינו ההודאה היא צ"ב תיבות והנה עד סוף תיבות להודות הוא פ"ט תיבות מנין חנוכ"ה שניתן להודות ומסיי' אחר כך ולהל"ל לשמ"ך הגדו"ל היינו חוץ ההודא"ה החדשה מחויבים ג"כ לומר הל"ל הנאמר בכל המועדים והנ' בכל נוסח ההודא' יש צ"ב תיבות מנין הל"ל והודא"ה:

וכשתצרף נוסח על הניסי"ם הנה יש בו י"ו תיבין

הג"ה כי תיבות וע"ל הנפלאו"ת חדשים מקרוב באו שהוסיפו מדעתם ולא נמצא בנוסח האריז"ל ולא בשום נוסחא ישינה ע"כ אינו רק י"י תיבין: הנה יהי' סך התיבין ק"ח סוד ריבוי האור כי טוב היינו כשמחשבין תיבת טו"ב בריבוי היינו ט' פעמים ו' הוא נ"ד ב' פעמים נ"ד בגימ' ק"ח (מה ר"ב טוב"ך אשר צפנ"ת ליראיך היינו רמז ריבוי הטו"ב אשר צפנ"ת נ"ר חנוכ"ה בשמאל צפון ית' אי"ה) והנה ק"ח בגימ' גיהנם לרמז שבקיום מצות נר חנוכ' ניצל מדינ' של גיהנם עמ"ש במאמר תורה אור סי' כ"ד בשם הזוהר ויחי דף רנ"ח ע"ב א"ר יהודה כתיב לא תירא לביתה משל"ג כי כל ביתה לבוש שני"ם האי קראר' חזקי' חברנא אוקים בי' דאמר דינא דחובייא דגיהנ"ם תריסר ירחין פלגא מינייהו בחמה ופלגא מינייהו בתלג"א וכו' והיכן מישתלמי לנפשייהו בתלג"א וכו' יכול אף ישראל כן ת"ל לא תירא לביתה משלג מ"ט בגין דכל ביתה לבוש שנים א"ת שני"ם אלא שני"ם כגון וכו' מזוז"ה ונר חנוכ"ה ע"ש וע"ש מ"ש מאי אולמי' דמצוה הזאת מן שארי המצות עפ"י דברי הזהר פ' בשלח דף קע"ד ע"ב פתח ואמר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף וכו' פדעהו מרדת שחת כו' ת"ח בהאי קרא ברירה דמילה אם יש עליו מלאך אי לא כתיב יתיר יאות הוא אבל מלאך מליץ אחד מני אלף כתיב ומאן איהו דא הוא מלאך דממנא עימי' דב"נ בסטר שמאלא דכתיב יפול מצדך אל"ף ודא הוא סטרא דשמאלא דכתיב בתרי' ורבבה מימינך חבל אחד מני אלף דא הוא יצה"ר דאיהו אחד מאינון אלף דהוו לסטר שמאלא בגין דאיהו סליק לעילא ונטל רשו וע"ד אי ב"נ אזיל באורח קשוט וכו' כדין איהו סליק ואתעביד סניגוריא ואמר קמי' קוב"ה זכו עלי' דב"נ כדין קוב"ה אמר פדעהו מרד' שח"ת עכ"ל והנ' איפסקא הלכתא מזוז' בימין ונ"ח בשמאל וכיון דנעשית המצו' בשמאל אז ההוא מלאך אחד מני אלף העומד בשמא"ל איתעביד סנגוריא ואומר קוב"ה פדעהו מרדת שחת הרי שלך לפניך דמצות נ"ח מצלת מדין גיהנ"ם (ונרמז ג"כ במשל מה רב טוב"ך (ריבוי האור כי טו"ב כנ"ל טוב בריבוי) אשר צפנ"ת וכו' ניתן האור של נר חנוכ' בצפון היינו שמאל בכדי להנצל מן גיהנ"ם הניתן בצפו"ן ע"כ לרמז זה מנין תיבות ההודאה ק"ח מנין גיהנ"ם רמז אשר המקיים מצות נר חנוכ"ה ינצל מן דינה של גיהנם עמש"ל במאמר נר מצוה סי' מ"ו וסי' מ"ז ותבין ענין נחמד ועתה נבא לבאר נוסח ההודא' המתוקנת מן הסנהדרין בית דינו של חשמונאי אשר רובן מן שבט יששכ"ר יודעי בינה לעתים כאשר יתבאר אי"ה: