בני יששכר, אדר ו׳:ה׳

ויאמר המלך לחכמים יודעי העתי"ם מהראוי להתבונן מה שייכות יש ליודעי העתי"ם לענין המשפט של ושתי ונ"ל עפ"י משארז"ל בזהר תשא ר"י ור"ח הוו אזלי באורחא וכו' שראת צפרא לאנהרא אר"ח חמו אנפוי דמזרח דקא מנהרין השתא וכו' בזמנא דשמשא נהיר עד לא יפוק ההוא ממנא דפקיד על שמשא נפיק וכו' וההוא ממנא עאל גו ההוא זהרא דנהיר סחרני' דשמשא ותמן שכיח עד דנפיק שמשא ואתפשט בעלמא וההוא ממנא איהו פקידא על דהבא וכו' ואינון פלחין לההוא דיוקנא דתמן ובנקודין וסימנין דירתין מקדמאי ביומין עתיקין אזלו וידעי נקודי דשמשא למשכח אתרין דדהבא וכו' ע"כ והנה לפי"ז יש חכמים יודעי העתי"ם היינו יודעי העת הזמן התגלות הזה"ב והנה המלכיות מכונים בכתוב ג"כ ע"ש המתכיות בבל זהב אנת הוא רישא דדהבא מדי פרס כסף חדוהו ודרעוהו די כסף וכו' והנה לפי הנראה חכמים יודעי העתים הם יודעים אימתי שליטת המלכות הנקרא זהב ואימתי מסיים שליטתן ומתחיל שליטת המלכות כס"ף והנה ושת"י היתה עדיין ממלכות בבל והיא היתה האחרונה ובהריגתה נסתיימה לגמרי זרע מלכות בב"ל ונתקיים והכרתי לבבל שם ושאר. נין ונכד ע"כ לגמור דין ושתי שאל לחכמים יודעי העתי"ם המה יודעים אם כבר זמן ביטול לגמרי למלכות בב"ל המכונה בשם זהב:

ועפ"ז תבין מ"ש המ"ן ועשרת אלפים ככר כסף וכו' ולא פסק ליתן זה"ב סך ככרים אלו לפי החשבון אבל המ"ן הצר ידע אשר כעת הוא שליטת המלכות הנק' כסף ע"כ פסק ליתן כס"ף ולהגביר ח"ו כח המלכות השולטת בזמן ההוא ובזה יונח לנו מ"ש במגיל"ה במרדכי ויגד לו מרדכ"י וכו' ואת פרש"ת הכס"ף אשר אמר המ"ן לשקול וכו' דלכאורה הוא ללא צורך ומכ"ש שהמלך לא רצה ליקח הכס"ף ולפי הנ"ל יונח שהגיד מרדכ"י לאסת"ר שיש חשש סכנה עצומה בדבר להיות שכפי הנראה היא בכוונה מופלגת מן הסט"א להגביר כח המלכות השולטת הנק' כס"ף:

ותתבונן לפי"ז ג"כ מה שדרשו חז"ל בפסוק בקום עלינ"ו אד"ם אד"ם ולא מלך הלא המלך ג"כ עמד עלינו והכל נעשה ע"פ דבריו הגם שההתחלה היתה עצת המ"ן הלא כל ענייני המלכים נעשה בעצת היועצים והשרים ואעפ"כ דבר מלך שלטון ככל אשר יפקוד ויצוה וגם מאי נפקא לן מזה בהתקוממות אד"ם ולא מל"ך ונאמר בזה דהנה יש להתבונן מה משמיענו בזה דאחשורוש לא רצה ליקח את הכס"ף הלא היה יותר נס מופלג אם היה לוקח את הכס"ף ואעפ"כ הש"י סיכל עצתם אך הוא מובן להיות דאברהם אבינו בירר המלכות דהיינו כשמתחייבין ח"ו שונאיהם של ישראל אז המלכות השולטי' בעת ההוא מתקוממ' על ישראל והנה בזמן ההוא נתחייבו שונאיהם של ישראל נמצא היה מקום למלכות פר"ס ומד"י הנק' כס"ף להתקומם נגד ישראל וזה היה עצת המ"ן כנ"ל ליתן לאחשורוש כס"ף כדי להגביר כח המלכות השולטות בעת ההוא מה פעל המגיד מראשית אחרית הנה סיבב אשר אחשורוש המלך אמר הכס"ף נתון לך הנה הכס"ף הוא כחו וממשלתו והוא במו פיו אמר הכס"ף נתון לך הנה הכניע כחו וממשלתו תחת איש אחר זרע עמלק שאינו מושל אז רק הוא איש פשוט וגם אינו מאומה זו אשר מזלה אז ברום המעלות וזה היה הכנה בביטול הגזירה על ישראל רק ע"י האומה אשר מזל' במעלה בעת ההוא הבן הדבר:

ובזה תתבונן מה שדרשו חז"ל לולי י"י שהיה לנו בקום עלינו אד"ם ולא מלך וזה היה נסיבה מאת הש"י שאם היה קם המלך השולט מזמן ההוא אזי היה ח"ו פועל בדבר ולא היה ח"ו תקומ' לשונאיהם של ישראל אזי פעל הש"י אשר אחשורוש נתן כחו וממשלתו לאדם פשוט באומרו הכסף נתון לך והעם וכו' וכמש"ל הבן ובזה יונח לנו מה שמרדכ"י צוה לספר לאסת"ר את פרשת הכס"ף אשר אמר המ"ן לשקול דקשה מה לו לסיפור הלזה וגם הלא לא צוה לסיי' אשר אחשורוש לא רצה ליקח הכסף ואמר הכס"ף נתון לך אך היה מרדכ"י מתיירא אשר אסת"ר בחכמתה תבין כ"ז באמור אחשורוש הכס"ף נתון לך כבר נחלש כחו ותתבטל הגזירה ולא תרצה להכניס עצמה בסכנה לבא אל המלך אשר לא כדת. ע"כ העלים ממנה זאת רק סיפר לה גודל הסכנה העצומה אשר המן בחכמת כשפיו פסק ליתן כס"ף על גנזי המלך להגביר כח המלכות השולטות הנקרא כסף ובזה תתמלא אסת"ר רעדה ותכניס א"ע בסכנה להצלת ישראל הבן הדבר: