בית יעקב על התורה, ויחי ס״ח

ידך בערף איביך. במדרש רבה (ויחי צח) כמה נתחבט יהושע שינתן לו עורף ולא נתן לו וכו' ולמי נתן לדוד (שמואל ב כ״ב:מ״א) ואויבי תתה לי ערף וכו'. ענין היקרות מזאת הברכה הוא, דכתיב (דברים כ״ג:ט״ו) כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך. היינו, שעיקר בריאת העולם היה כדכתיב (ישעיהו מ״ג:ז׳) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. היינו שכל מה שברא אפילו האומות לא נבראו אלא לכבודו, שיתגדל על ידם כבוד שמים. כי כל ההבדל מישראל לאומות הוא רק שישראל רואים ומכירים שהם נבראו לכבודו, כי כל חפצם הוא רק שיתגדל ויתקדש שמיה רבא, שיהיה ניכר מפורש שמלא כל הארץ כבודו. והאומות אינם רואים כלל שהם לכבודו, ואדרבה שהם מצדם ההיפוך לגמרי מכבודו ית', כי כל אומה בפרט שלה רוצה דוקא למעט כבוד שמים, ומחרפין ומגדפין ואומרים שאין שום מנהיג ומשגיח בעולם. אבל באמת נתגדל גם על ידם הכבוד שמים, כי כל מה שברא לא ברא אלא לכבודו, רק שכל הכבוד שמים הנתגדל על ידם הוא למעלה מדעתם ואין להם שום חלק בו^קצטוכמבואר בתפארת החנוכי על זהר פ' לך (עח:) ד"ה דבר אחר: כי כל מה שיגיע להאדם הוא רק במקום שיש לו השגה ועובד את הש"י, זה הוא חלקו. אבל במקום שאינו משיג ואינו עובד את הש"י בזה, כל מעשיו אף שנצמח מהם כבוד שמים, אבל אם אינו בעבודתו בבחירה ודעת, אינו נקרא על שמו. וזהו וימנע מרשעים אורם, שהאור שנטמן אף בשרשם נעלם מהם ואין להם שום קנין בו. ובתפארת יוסף סוכות ד"ה בסוכות [ג] וזה לשונו: כי באמת כשאדם מגיע לשורש הבהירות, מכיר שהשי"ת מקיף כל הבריאה לבל יטו מרצונו ית', שאפילו מאותם שהם מלא זדון נגד רצונו ית'. גם המה מקיף אותם השי"ת ורק החילוק הוא שאצל האומות הוא כמו שכתוב (תהילים ק״מ:ט׳) זממו אל תפק ירומו סלה. שהשי"ת מקיף אותם למעלה מדעתם ולהם אין שום חלק בהכבוד שמים העולה מהם. וכמו שמצינו שכבוד שמים עולה מכל האומות כגון מן פרעה בשעתו ומן המן בשעתו, נתעלה כבודו ית' מהם ג"כ. אבל אין להם שום חלק בזה. מאחר שהוא למעלה מתפיסתם, כי בתפיסתם רצו לעשת ההיפך מזה. ועיין עוד לעיל פ' לך אות י ד"ה ומה, פ' תולדות אות ב ד"ה והנה ובהערה יד שם.. כי הוא רק בעת נפילתם כאשר נאבדו מן העולם, אז נותן השי"ת אותם לפניך, כדכתיב (דברים ז) ונתנם ה' אלהיך לפניך, היינו שמתחלה היה מאחריך ולא מלפניך, כי לא הבינו כלל איך שנבראו לכבודו, והשי"ת נתנם לישראל לפניך, כלומר שיבינו הכבוד שמים הנבנה על ידם גם כן. ומזה הכבוד שמים הנבנה מהם נכנסו גרים בישראל, שמכניסים דקדוק גדול במצות, כדאיתא בגמ' (פסחים צא:) אין עושין חבורה שכולה גרים שמא ידקדקו בו ויביאוהו לידי פסול. וזה הכל נקרא לפניך, ואין בזה כ"כ יקרות. ועיקר היקרות של הישועה הוא כשיהיה ידך בעורף אויביך, היינו שהאויבים יהיו לגמרי עורף, שהם לא ידעו כלום מה שנבנה על ידם שיאבדו לגמרי. ולישראל יתן אותם לפניך, שישראל יבינו מה הכבוד שמים שבונה הש"י ע"י העכו"ם, וזה הכבוד שמים יהיה נשאר אצל ישראל, והוא יקר הרבה יותר מהכבוד שנבנה ע"י ישראל עצמם, כדאיתא בזוה"ק (יתרו סז.) בשעתא דשאר עמין אתכפיין אתיין ואודאן ליה לקב"ה כיון דאינון אתכפיין ואודאן ליה כדין אשתלים יקרא דקב"ה עילא ותתא וכו':