א
פרק י"ט פ"ג ב' מרדכי רמז תי"ד
ב
ובשעה שמלין התינוק [נ"ב] וכן כתב הרע"ב פ"ג דבכורים משנה ג' ועיין ט"ז ביו"ד סי' שס"א ושו"ת יד אלי' סי' נ"ד:
ג
הגהות מרדכי פרק במה בהמה רמז ת"ס פ"ז א' דבקשין לא גזרו גזירות כלל [נ"ב] בהכי ניחא הרמב"ם בהל' כלאים ס"פ ו' ובהל' כלי המקדש פרק ח' שאוסר ללבוש בגדי כהונה שלא בעידן עבודה משום כלאים והקשה הלאגת ארי' סי' כ"ט מחטאת העוף באה על הספק ואינה נאכלת (ב' תיבות בלתי ניכרים) ספק כלאים. ולהרב ניחא דהרמב"ם לטעמי' שם והל' טומאת מת פרק ט' דספק דאורייתא מדרבנן להחמיר ורק איסור דרבנן ובקשין לא גזרו ודו"ק:
ד
פרק י"ז רמז תס"ג פ"ט א' טוב להאכילה נבילה. [נ"ב] עיין בהר"ן ביומא פרק יוהכמה פעמים ובהגהות אחרונות בכאן פרק ב' רמז תס"ה ואולי דעתו כאן אין שחיטה לעוף מן התורה כרבינו ישעיין שהביא בבשמים ראש סי' ק"ז ועיין עוד שם בבשמים ראש סי' ל"ט ובהגהות כסא דהרסנא בשם הרב הנזכר לעיל האשכנזי כדברי רבינו פה ועיין הרדב"ז חלק ג' סי' תקצ"א ובפרשת דרכים דרוש י"ט
ה
הגהות אחרונות שבמרדכי פ"ט ב' פרק י' וי"א רמ"ז תס"ז מכין ועונשין שלא מן התורה [נ"ב] נראה דאף עכשיו מדינא הוא ועיין בשמים ראש סימן פ"א תשובת ר"מ בר"ק איש לוקא ותשובת הר"ן ס"ס מ"א נראה כן אבל הנימוקי יוסף פרק ד' מיתות (סנהדרין דף נ"ב) ובבשמים ראש סי' קצ"ב תשובת הרשב"א ושם סימן ש"א תשובת ר"י בר מכיר ובחידושי הר"ן לסנהדרין דף כ"ז בשם ה"ר דוד ובחידושיו דף מ"ו ע"א כתבו דבעינן סמוכים. ועיין ברכות נ"ח א' בעובדא דרב שילא מחיי' בקולפא וקטלי':
ו
פרק ר"א דמילה רמז תע"ב הואיל וכך נהגו [נ"ב] עיין תוס' ריש ב"ב דף ב' א' ובמרדכי שם ובריש פרק הפועלים בשם אור זרוע ובהרמב"ן ונמוקי יוסף פרק מי שמת (בבא בתרא דף קמ"ד) בדין המנהג בדבר שבממון נגד ההלכה, ועיין עוד בהריב"ש סימן שמ"ה ובמהרי"ק שורש ט' ושורש ק"ב והרדב"ז חלק ד' סימן צ"ד ובאר שבע סימן כ"ב האריכו בזה: סליקא מסכת שבת,
ז
(ע"כ אות באות מכתי"ק באותו הכרך הנזכר לעיל)
אור זרוע לצדיק
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…