א
וכבר שלח הרב רבי יוסף מאורלניש זצ"ל לרבינו תם זצ"ל יפרש לי אדוני מה היא קדירה שאינה בת יומא. אי בעינן מעת לעת כדי לפגום או דילמא אפילו בישל בה איסור סמוך לחשיכה אפילו בישל בה לאחר שקיעת החמה מיד מותר דגזירת הכתוב הוא. והשיב לו רבינו תם זצ"ל על קדירה בת יומא פירשו כל רבותינו דלא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא שלינת הלילה פוגמת ופוסלת דתבשיל שנבלע בקדירה. ונראה לפי פירושם שאם בישל בה ביום ראשון בערב איסור וחזר ובישל ביום שני בבוקר דהוי פגם. ונראין הדברים שאין דרך לבשל בלילה בימים קדמונים. כדאמ' גבי זמנים שקבעו לק"ש שחרית וערבית בזמן שכיבה בכהנים ועניים וכל אדם בשמעתא קמייתא דברכות וזה שאסר להם הכתוב באותן שבישלו בהם הגוים שחרית איסור אל יבשלו בהם ישראל היתר ערבית. אבל באותם שבישלו איסור ערבית דאתמול יבשלו שחרית היתר היום. ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר דלינת לילה קרי עיבור צורה. כמו תבשיל שעיברה צורתו וכדאמ' בזבחים תעובר צורתו ויצא לבית השריפה (ו"ק) אם האוכל מעבר צורתו בלילה. כ"ש אוכל המופלט בדופני קדירה. וגם הלשון מוכיח. שלא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא. אבל כשלנה אתמול לא אסרה תורה דהוה ליה למימר לא אסרה תורה אלא קדירה בתוך מעת לעת וקים להו דליליא מיפגמא. דכל בת יומא לא הוי מעת לעת. ובת יומא אי אפשר דלא מיפגמא מסתמ' משחרית לערבית כדרך מבשלים. ואם באתה להתיר מערבית ללילה הסמוך לה אי אפשר שהרי מספק יש לי לתלות שגם אותו אסרה תורה. אלא שלא הוזקק לכך. אלא כדפריש'. ואפילו שיעור לילה כששהתה ביום לא נתיר כי מי יודע אם ענין גורם הפגמת הטעם תחילתה או סופה. כדאמ' גבי מים שלנו דבעי גבי… אע"ג דאיכא התם טעמא דהואיל והטעם מכוסה מבני אדם יש לנו לאסור כל קדירה בת יומא אם לא עמדה כל הליל' בלא בישול דאז מותר דלא בעינן מעת לעת עכ"ל. וכן פרש"י זצ"ל בפ' אלו עוברין גבי גיעולי גוים חידוש הוא דאותה בליע' ששהתה בדופנו של כלי לילה אחר הופג טעמו ונתקלקל ותו לא משבחה למאכל שנפלטת בה. ממה שכתב ר"ת זצ"ל שלעולם לא נתיר שום קדירה אם לא עמדה כל הלילה משמע שאפי' בישלו בה מים בלילה אסיר' וכן עשה בספר תרומות:
אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…