א
ואני המחבר כבר נשאלתי על חבית של שכר שנתנו בה יין קודם הפסח. והשבתי נראה בעיני ומורה אני ובא הלכה למעשה. חבית של שכר מדיחה במים יפה ומנגבה קודם הפסח. ונותן לתוכה יין ודבש לכתחילה לצורך הפסח ושותהו בפסח שהשוכר הפולט מן החבית לתוך היין או לתוך הדבש בטל בששים דקיי"ל היתר בהיתר בטל כדפסיק רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל. דתנן בפ' בתרא דכלאי' צמר גמלים צמר רחלים שטרפן זה עם זה אם רוב גמלים מותר פי' להביא פשתן לשם. אלמא אע"ג דאיסור כלאים הוי במשהו אפילו נתערב חוט אחד של פשתן בבגד שלם של צמר כיון שכבר נתבטל צמר רחלים בשל גמלים ברוב אינו חוזר וניעור אחרי כן עם הפשתן לאסור במשהו אע"ג דמשהו כלאים דאורייתא. וכ"ש במשהו דחמץ דרבנן שאינו ניעור בפסח אחר שנתבטל. דכשם שצמר גמלי' וצמר רחלים אע"פ שהן מותרים זה בזה מבטלין זה את זה. האי שכר ויין נמי אעפ"י שהם מותרין זה בזה מבטלים זה את זה. ואין שייך לומר כאן אין מבטלין איסור לכתחילה דהואיל דבשעת נתינת יין ודבש לחבית מותר גם בשכר. ואע"ג דהיכא שבישל התיר' בקדיר' של איסור שאינה בת יומא אסרינן דמשערינן בכל הקדירה משום דלא ידעינן כמה בלעה תחילה. היינו דוקא שכשבלעה איסור' בלעה כגון נבילה ושאר איסורין או כגון חלב לגבי בשר. הילכך הואיל ולא ידעינן כמה בלעה אחמור רבנן ואסרינהו. אבל הכא כשבלעה חבית זו השכר היתירא בלעה. וכשנותן לתוכה יין ודבש הכל הוי היתירא לא אחמור כולי האי שתהא צריך כמו שכל החבית כולה אסור ואין צריך לשער כי אם כפי מה שהיא פולטת הילכך כל מה שהיא פולטת מתבטל ביין דהיתר בהיתר בטל כדפרי'. ועוד נראה בעיני להביא ראיה מהקומץ רבה דאמר ר' יוחנן ושניהם מקרא א' דרשו ולקח מדם הפר ומדם השעיר. הדבר ידוע שדם הפר מרובה מדם השעיר רבנן סברי מיכן לעולין שאין מבטלין זה את זה ור' יהודה סבר מיכן למין במינו שאינו בטל. והשתא הניחא היתר בהיתר דתרוייהו למזבח התיר'. אלא מין במינו דאיסורא בהתירא מנלן דלא בטיל. ואומר אני מדלא פריך הכי ש"מ דאין חילוק בין היתר בהיתר לאיסור בהיתר דתרוייהו שוין. ולענין ביטול מעתה לדידן דקיי"ל דמין במינו בטל בששים כדפרי' ר"ת זצ"ל לא שנא איסור בהיתר הכל בטל:
אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…