א
ואע"ג דמוקי' סתם מתני' כר' אליעזר לית הילכת' כוותי'. ומחלוקת ואחר כך סתם לא הוי כאן. ותו דבתרי מסכתא. ותו דיש סתמא נמי כרבנן פ"ק דתנן מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים מוכרין. ותו דתני וחכמים מתירין ששנאן בלשון סתמא משמע דהכי הילכתא דלא חיישי' לרביעה:
ב
[שם]
מתני' לא תתייחד אשה עמהם מפני שחשודין על העריות. ולא יתייחד אדם עמהם מפני שחשודין על שפיכות דמים. ופרכינן גבי אשה ותיפוק לי' משום שפיכות דמים. אמר ר' ירמיה באשה חשובה עסקינן. רב אידי אמר אשה כלי זיינה עליה וכו'. ירוש' ואין האשה בכלל שפיכות דמים. א"ר מנא תפתר בבריאה פי' שיכולה לסבול התשמיש שבאים עליה ואינם הורגין אותה. א"ר בון אפי' תימר בתשה פי' שאינה יכולה לסבול התשמיש אפי' הכי אין לה לירא משפיכות דמים למה יכולה היא להטמין עצמה ולומר גויה אני. ואין האיש יכול להטמין עצמו ולומר גוי הוא פי' מפני שמילתו מוכחת שהוא יהודי. ובהא פליגי דר' מנא סבר אסור לאדם לומר לגוים שהוא גוי כדי להציל עצמו שלא יהרגוהו ור' בון סבר שמותר:
ג
[דף כ"ו ע"א]
מתני' בת ישראל לא תיילד את הפרסית מפני שמיילדת בן לע"א אבל נכרית מיילדת בת ישראל. ת"ר בת ישראל לא תיילד את הפרסית מפני שמיילדת בן לע"א. ופרסית לא תיילד את בת ישראל מפני שחשודין על שפיכות דמים דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים פרסית מיילדת את בת ישר' בזמן שאחרים עומדין על גבה אבל לא בינה לבינה. ור' מאיר אומר אפי' אחרות על גבה לא דילמא מנחה ליה ידיה אפותיה וקטלה לי'. ופי' רבינו שמואל זצ"ל וסתם חא דקתני מתני' אבל פרסית מיילדת את בת ישראל וכגון שאחרות עומדות על גבה דליכא למיחש לש"ד. וסתם מתני' לאו ר' מאיר היא אלא רבנן. הרי בת ישר' לא תיילד את הפרסית לדברי הכל. ופרסית נמי לא תיילד בת ישראל בינה לבינה לדברי הכל. וכשאחרים עומדין על גבה לרבנן מיילדת ולר' מאיר אינה מיילדת. ומסתמא הלכה כחכמים ואפי' בבת ישר' צריך שאחרים יעמדו על גבה משום חששא דר' מאיר שלא תניח ידה אפותיה כדסברי חכמים דבעומדות על גבה מירתתא. אמר ר' אסי אולודי ארמית בשכר שרי משום איבה. ומתני' דקתני בת ישראל לא תייליד את הפרסית בחנם דאיכא לאשתמוטי ולמימר צריכה אני להשתכר במזונותי. סבר רב יוסף למימר אולודי בשכר בשבת שרי משום איבה וכגון שכלו חדשיו דליכא בעובר משום עוקר דבר מגידולו דלא תיקשי ההיא דשמונה שרצים הושיט יד למעי בהמה ודלדל העובר שבמעיה חייב משום עוקר דבר מגידולו אי נמי ביושבת על המשבר כההיא דפ"ק דערכין א"ל אביי יכלה למימ' לדידן דמנטרן שבתא מחללינן עלייהו שבתא. דידכו דלא מנטרי שבתא לא מחללינן עלייכו שבתא:
אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…