א
וכן פי' הרב ר' משה בר מימון זצ"ל דשטרי מקח וממכר שלא נכתבו בזמנן אפי' המאוחרין פסולין: תנן בפ' בתרא דשביעית פרוסבול המוקדם כשר מאוחר פסול. פי' פרוסבול המוקדם שזמנו מוקדם. ומפר' בירוש' מפני שהורע כחו של מלוה בכך דאינו מועיל אלא למלוות שלפניו דמשנמסרו לב"ד הרי הן כגבויות ושוב אין משמטת הילכך מלוות הבאות אחריו שלא נמסרו משמיטות נמצא דנפסד במה שהקדים זמנו. אבל פרוסבול המאוחר פסול שאיחר זמנו והוא הלוה בנתים דהיום ומחר כשהוציא פרוסבול זה ורואין ב"ד הזמן סבורים שאותם מלוות קדמו לפרוסבול ונמצא שגובה שלא כדין. והא דתניא בתוספתא רשב"ג אומר כל מלוה שלאחר פרוסבול הרי זה אינו משמט. לא שנעשת המלוה אחר שנכתב הפדוסבול אלא משום דתניא פרק השולח המוציא שטר חוב צריך שיהא עמו פרוסבול. וחכמים אומרי' אין צריך משום דנאמן אדם לומר שטר היה לי ואבד. ותנן בפ' הכותב בכתובות רשב"ג אומר מן הסכנה ואילך אשה גובה כתובתה שלא בגט ובע"ח שלא בפרוסבול. והשתא אשמעינן רשב"ג בתוספתא גדולה מזאת דלא מיבעיא היכא דליכא פרוסבול כלומר דנאמן לומר היה לי ואבד. אלא אפילו הוציא שטר חוב ופרוסבול וזמן המלוה לאחר זמן הפרוסבול אפילו הכי אינו משמט דיכול לומר פרוסבול היה לי ואבד ולא אמ' מדהאי לא אבד אחר נמי לא אבד אי נמי טעה ועל זה סמך. ועוד יש לפרש בע"א דהכי מיתניא בתוספתא אימתי כותבין פרוסבול ערב ראש השנה של שביעית. כתבו ערב ראש השנה של מוצאי שביעית אע"פ שחזר וקרעו לאחר מיכן גובה עליו והולך אפילו לזמן מרובה. רשב"ג אומר כל מלוה שלאחר פרוסבול אינו משמט דבעי ת"ק שיהיה פרוסבול קיים לכל הפחות בסוף שביעית. ואם נקרע לאחר שביעית לא מפסיד ואתא רשב"ג למימר דכל מלוה הקיימ' לאחר שנקרע הפרוסבול אע"פ שנקרע קודם שתכנס שביעית אינו משמט. מיסוד רבינו שמשון בר אברהם זצ"ל העתקתי:
ב
[דף ל"ג ע"א]
תנן דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה. ורמינהי דן את הדין חייב את הזכאי זיכה את החייב. טימא את הטהור וטיהר את הטמא מה שעשה עשוי וישלם מביתו. ואוקמ' רב חסדא כאן שנטל ונתן ביד וכאן שלא נטל ונתן ביד:
אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…