אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין י׳

שמעינן מהכא לתרי לישנא למ"ד צריך לברר. היכי דאמר יש לי שני כיתי עדים שצריך להביא שני כיתי עדים. ואם לא הביא שני כיתי עדים הפסיד. אלא יש ללישנא קמא ואפי' תהא כת שניה פסולה הרי בירר דבריו וללישנא אחרינא צריך שני כיתות וכשירות. ולמאן דאמר אין צריך לברר אף על גב דאמר יש לי שתי כיתות דיו בכת אחת. ותו איכא בין הני תרי לישני. דללישנא קמא דגרסינן דר' מאיר סבר צריך לברר. ורבנן סברי אין צריך לברר. דלמאן דסברי צריך לברר בעל דין ואחר עמו פסלי הכת האחת ולאו נוגעין בעדותן הן. ולמאן דסברי אין צריך לברר לא פסלי להו וללישנא אחרינא איפכא. ואמרינן נמצא כת שניה קרובין או פסולין מהו פי' לר' מאיר נהי דאין צריך לברר מ"מ עכשיו אין כאן עדות והוה ליה נוגע בעדות למפרע. או דילמא כי אסהיר מיהו לאו נוגע בעדות הוא דאכתי לא נמצא כת שניה פסולה. ואסקינן כבר העידו עדים הראשונים כשנמצאת כת שניה פסולה כבר נתקבלה בכשרות עדותן של אלו המעידין על הפסולין ועדיין לא היה נוגע בעדות ומאחר שנתקבלה בהכשר נאמנין לפסול את הראשונים. ל"א כבר העידו הראשונים כת ראשונה שהעידו בעדותן של בעלי דינין ומהימני דכיון דשניה פסולה תו לא מיפסלי קמאי דהוה ליה נוגע בעדותן. ולשון ראשון נראה לרש"י זצ"ל מדנקט האי לישנא כבר העידו. לימא בדרבי ורשב"ג קמיפלני. דתניא הבא לידון בשטר ובחזקה נידון בשטר דברי רבי רשב"ג אומר נידון בחזקה והוינן בה בחזקה ולא בשטר. אלא אימא אף בחזקה. וקיימא לן דבצריך לברר קמיפלני. לא אליבא דרשב"ג כ"ע לא פליגי פי' שאין צריך לברר כי פליגי אליבא דר' [ר'] מאיר [כרבי]. ורבנן אמרי לך אפי' תימא ר' ע"כ לא קאמר ר' התם דחזקה [ד]מכח שטרא אתיא פי' ע"כ לא קאמר רבי התם דצריך לברר אלא משום דחזקה לאו עיקר ראיה מכח שטרא קא אתיא דאי הוה טעין ברישא החזקתי בה לעצמי שלא אמר לי אדם מעולם אין זו חזקה. וכי אמר אתה מכרתה לי דהיינו [ב]שטרא ואיבדתיו לאחר ג' שנים הויא חזקה. הילכך הואיל ואמר ישנו בידי צריך לברר. אבל הכא דהני עדים לאו מכח הני עדים קאתו אפילו רבי מודה דאין צריך לברר. וללישנא אחרינא ה"ק אפילו תימא תרוייהו אליבא דרבי פליגי. ור' מאיר אמר לך אנא דאמר אפי' לרבי. ופרש"י זצ"ל דמשום דקיימא לן דהלכה כרבי מחביריו. מהדרינן לאוקמי פלוגתייהו אליביה. וכן פי' רבינו יהודה בר נתן זצ"ל: