אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קנ״ו

פי' רבינו שמואל זצ"ל מחלק נכסיו היה ומצוה לקיים דברי המת. אי נמי בריא וזיכה לו על ידי אחר ואע"ג דאמר רב הונא המזכה לעובר לא קנה הא פרכינן ליה ממתני' ולא מיתרצא ליה. אם ילדה אשתי זכר יטול מנה אותו זכר לכשיוולד מעשה שילדה זכר יטול מנה נוטל מנה כדאמר אביו. נקבה מאתים זכר ונקבה זכר נוטל מנה ונקבה מאתים. יש מפרש שילדה שניהם ביחד הזכר והנקבה ולמ"ה שהרי לא אמר האב אם ילדה זכר ונקבה ולא אסיק אדעתיה בלידת תאומים וכיון דהכי הוא לא יטול הבן והבת כלום אם נולדו תאומים כדאמרי' בגמ' והא זכר ונקבה קאמר שמא לא היה חפץ בלידת תאומים אי נמי אין לידת תאומים בכלל אם זכר אם נקבה. אלא ה"פ האומר אם ילדה אשתי זכר יטול אותו העובר מנה. אם נקבה ילדה אשתי יטול מאתים וילדה זכר ונקבה כלומר או זכר או נקבה כדאמר האב זכר נוטל [מנה] אם יוולד אם יהיה העובר נקבה נוטלת מאתים. ולאשמועי' אתא שאילו לא פירש אלא אחד מהם כדקתני ויש אומר זכר ולא נקבה או נקבה ולא זכר וילדה אשתו שלא אמר לא יטול העובר כלום אלא השתא שגילה דעתו על לידת זכר ועל לידת נקבה כל מה שתלד האשה יטול בין זכר בין נקבה. ומיהו אם ילדה זכר ונקבה תאומים לא יטול כלום כדמוכח בגמ' וכדפריש לעיל. ילדה טומטום אינו נוטל דבריה חשיב ליה לא זכר ולא נקבה כדמפרש בגמ' הרי זה יטול הטומטום. ואם אין שם יורש אלא הוא אותו הטומטום יורש את הכל ואע"ג דבריה הוא. ה"מ היכא דאיכא בנים ובנות דדוחין אותו הבנים אצל הבנות. ובנות אצל בנים. ואין לו לא כבן ולא כבת כדאמר אביי לעיל משום דבריה הוא. אבל היכא דליכא יורש אלא הוא לא נפיק מכללא . עכ"ל:

[דף קמ"א ע"א]
אלא הא דתניא ילדה זכר ונקבה זכר נוטל ששה דינרין של זהב דהיינו מנה וחצי. לפי שהמנה הוא ב"ה סלעים שהם ק' זוזי כסף ודינר זהב נמכר בכ"ה דינרי כסף כדתנן בפ' שור שנגח ד' וה' במשנה . נמצא הששה דינרין ק"ה זוז שהן מנה וחצי. ונקבה נוטלת שני דינרין דהיינו חצי מנה. היכי משכחת לה. אמר רב אשי אמריתה לשמעת' קמיה דרב כהנא במסרס תנאים זה למפרע מזה. שהתנה על לידת תאומים אם יצא הזכר תחילה ואחר כך הנקבה יטול הזכר מאתים והנקבה לא תטול כלום וחזר וסירס תנאו להתנות לידת מפרע. ואם נקבה תחילה מנה ואחריה זכר מנה. וילדה זכר ונקבה ולא ידעי' הרי הוה ברישא זכר נוטל מנה ממה נפשך אפי' נולד אחריה ואידך ממון המוטל בספק. אם זכר נולד תחילה יטלנו כולו ואם נקבה תחיל' תטלנו. הילכך ממון המוטל בספק חולקין. נמצא הזכר נוטל שלשה דינרין. אלא הא דתניא ילדה זכר ונקבה אין לו אלא מנה היכי משכחת לה.

[שם ע"ב]
אמר רבא במבשריני דתניא המבשריני במה נפטר רחמה של אשתי. אם יבשריני שילדה זכר יטול המבשר מנה. לפיכך אם ילדה זכר יטול המבשר מנה כדאמר האב. אבל על בשורת הבת לא יטול כלום. דהא לא קאמר אם כה יאמר. אם נקבה מנה כלומר אם יבשרני שילדה אשתי נקבה יטול מנה. ואירע מעשה שילדה נקבה נוטל המבשר מנה אבל על בשורת זכר לא יטול כלום דהא לא קאמר אב מידי. אם זכר מנה ואם נקבה מנה ילדה זכר נוטל מנה ילדה נקבה נוטל מנה שהרי קאמר אם כה יאמר. ילדה זכר ונקבה תאומים אין לו אלא מנה. ופרכינן והא זכד ונקבה לא קאמר דעל לידת תאומים לא אסיק האב על דעתיה. ולא אמר שיטול המבשר כלום אלא על זכר לבדו או על נקב' לבדה. ומשני דאמר נמי הכי אם זכר ונקבה ביחד יטול מנה. אי הכי למעוטי מאי כיון דבכל בשורות יטול המבשר מנה למעוטי מאי. למעוטי נפל. ההוא דאמר לדביתהו נכסיי להאי דמיעברת אמר רב הונא האי מזכה לעובר והמזכה לעובר על ידי אחר לא קנה לכשיולד. איתיביה רב נחמן לרב הונא האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה. א"ל משנתינו איני יודע מי שנאה:

[דף קמ"ב ע"ב]
אמר ר' יצחק א"ר יוחנן המזכה לעובר לא קנה. אם תאמר משנתינו הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו וגמר והקנה בכל לבו אבל לעובר לא קנה. א"ל שמואל לרב הונא בגדתאה פוק ואייתי לי בי עשרה ואימא לך באפייהו המזכה לעובר קנה. והילכתא המזכה לעובר לא קנה. פי' רבינו שמואל זצ"ל כר' יוחנן וכגון שאין בנו. אבל המזכה לעובר שבמעי אשתו קנה דדעתו של אדם קרובה אצל בנו. עכ"ל: