א
מתני' המפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל ביד כהן העיסה עצמה חייבת בחלה והקמח אם יש בה כשיעור חייב בחלה ואסורה לזרים דברי ר' יהושע אמרו לו מעשה הי' וקפשה זקן זר אמר להם אף הוא קלקל לעצמו ותיקן לאחרים. פי' אינו חלה דכתי' ראשית עריסותיכם. גזל ביד כהן שהקמה הנשאר ביד ישראל חייב בחלה הואיל וכן הקמח שנטל הכהן כגזל דמי. העיסה עצמה חייבת בחלה. אם יש בה כשיעור. מעשה שקפשה זקן זר לחלה של עיסה עצמה ואכלה. ירושלמי קלקל לעצמו ואכלה ואתעניש ותיקן לאחרים דאינון אכלין ותלון בי' אית תניי תני תיקן לעצמו וקלקל לאחרים תיקן לעצמו מכל מקום אכלה קלקל לאחרים דאינון סברין שהיא פטורה והיא חייבת. ת"ר בספרי זוטא ראשית עריסותיכם יכול חטים וקמח ת"ל חלה אי חלה יכול אף חלה אפויה ת"ל ראשית הא כיצד יעמיד עריסה ויפריש מן המובחר. ותימה גדולה היא שממעט חלה אפויה דמשמע שאם לא דפריש חלה מעיסה שאינו יכול להפריש מלחם שנאפה דהא קיי"ל כר"א דרסל מצרפן לחלה לאחר שנאפו. וקיי"ל נמי לר"א שהתנור מצרף ומשייר אחת לאחר שנאפת וקורא לה שם. ותניא בהגוזל קמא ראב"י אומר הרי שגזל סאה של חטין מחבירו טחנה לשה אפאה ודפריש ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ דדוקא משום דגזל אבל אינש דעלמא מפריש חלה לאחר שתאפה. ותניא בספרי רבתא בפ' שלח לך הרי שלא הפריש חלה מן העיסה שומע אני שלא יפריש חלה מן הלחם ת"ל בתרומת גורן כן תרימו אותה מה תרומת גורן אחת אף חלה אחת. מכל אלה שמעי' דהיכא שלא הפריש חלה מן העיסה שיפריש מן הלחם. וכן כתבו הגאונים והיכא דאשתלי ולא אפריש לא תרומה ולא חלה א"נ אפריש תרומה ולא אפריש חלה א"נ אפריש חלה ולא אפריש תרומה שקיל חדא ריפתא ואכיל לה כהן קטן אפריש תרומה ולא אפריש חלה ואפיה לה שקיל חדא ריפתא ואכיל לה כהן גדול עכ"ל. פי' כהן גדול וטבל לקריו ושמא כמו כן העריב שמשו הלכך הכי קיי"ל שאם לא הפריש חלה מן העיסה מפריש מן הלחם ונותן אחד מן הלחמים לכהן קטן א"נ לבדן גדול שטבל לקריו א"נ שורפו א"נ פורס פרוסה מן הככר וקורא לה שם לאותה פרוסה מדדרשינן פ' כ"ש ופ"ק דנדה ופ' התודה גבי לחמי תודה אחד שלא יטול פרוסה מכלל גבי חלת עיסה דלא כתב בה אחד נוטל פרוסה וקורא לה שם שפיר דמי וההי' דספרי זוטא פי' לקמן בתשובה בסוף הלכות חלה. לעיל פ"ק פרשתי שאם לש בצק ואין בו שיעור חלה ולקח תבואה או קמח כמו שהן בעין ובללן עם הבצק ראין מצטרפין דקיי"ל כר' יוסי דפיר' לעיל והא דתניא בתוספתא פ"ב דחלה הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה מתנתה הרי זה מביא קמח ממקום אחר ומצרפן לחמשת רבעים לחייב עליו לפי חשבון התם ההוא קמח מגלגלו במים עד שנעשה בצק ומצרפן ואם תמצא לומר שמצרף הקמח כמו שהוא שאני התם שכבר היה בו כשיעור:
אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…