א
פרק שלשה שאכלו אמר רב יהודה ברי' דרב שמואל [בר שילת] משמי' דרב אין המסובין רשאין לטעום כלום עד שיטעום הבוצע. ת"ר הבוצע פושט ידיו תחלה אבל אם בא לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו הרשות בידו וה"מ שהבוצע פושט ידו תחלה היינו כשכולם אוכלים מככר אחד אבל אם הי' כאו"א אוכל מככרו ה"ז פושט ידו אל ככרו אע"פ שלא טעם הבוצע כדאמר בירושלמי פ' כיצד מברכין ר' אבא בשם רב מסובין אסורין לטעום עד שיטעום המברך ר' יהושע בן לוי אמר שותין אע"פ שלא שתה מה פלוג [מה] דמר רב כשהיו כולם זקוקין לככר אחד מה דמר ר' יהושע כשהי' כל אחד ואחד כוסו בידו. וה"נ אמר פ' ע"פ חזי' לההוא סבא דקא גחין ושתי אע"פ שלא שתה המברך מפני שכוסו בידו היתה וה"ה לככרו בידו שפושט ידו ואוכל אע"פ שלא טעם הבוצע. וראי' משם שאין כאו"א צריך לטעום המוציא שאם אתה אומר צריך א"כ עדיין הם כולם זקוקין לככר שלפני הבוצע שאינם רשאים לטעום מככרם כלום עד שיטעמו מן המוציא והאיך תמצא שיטעמו הם קודם הבוצע. הלכך מסתבר שאין צריכין לטעום כלום מן המוציא אלא בטעימת אחד מהן מאן דהוא סגי וכן הדעת נוטה מ"ש מכוס של ברכה דאמר פ' אלו דברים דטעים לי' בידי' וס"פ בכל מערבין אמר ליתבי' לינוקא. והא דאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי בעה"ב בוצע כדי שיבצע בעין יפה והא נמי דאמר (רבא) [רב] טול ברוך דמשמע שהיו רגילים כאו"א לטעום מן המוצי' כמו שאנו נוהגים עכשיו. לאו משום חובה הוא אלא משום דהואיל ומתעבידא בי' מצוה מחמת חיבוב המצוה הורגלו כ"א ואחד לטעום מן המוציא כדר' אמי ור' אסי דכי הוה מתרמי להו ריפתא דעירובא מברכי עלי' המוציא אמר הואיל ומתעביד בי' מצוה [חדא נעביד ביה מצוה אחריתי] וכדר' זירא דהוה מבצע אכולה שירותא ואי לאו דמחזי כרעבתנותא הוה עביד כל יומא הכי. ש"מ שאינו כי אם מחמת חיבוב המצוה ולא בעבור חובה אלא ודאי בטעימת אחד מהם נפקו כולהו ידי חובתם:
אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…