אור זרוע, חלק א פ״ח

מתני' ושל מוספין כל היום ר' יהודה אומר עד שבע שעות. אמר ר' יוחנן המתפלל תפלת מוספין לאחר שבע נקרא פושע ת"ר היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוספין מתפלל של מנחה ואח"כ של מוספין שזו מצוה תדירה וזו אינה תדירה ר' יהודה אומר מתפלל של מוספין ואח"כ של מנחה שזו מצוה עוברת וזו אינה עוברת א"ר יוחנן הלכה מתפלל של מנחה ואח"כ של מוספין ר' זירא כי הוה חליש מגירסי' הוה אזיל ויתיב אפתחא דר' נתן בר טוביה אמר כי חלפי ואתי רבנן איקום מקמייהו ואקבל אגרא נפק ואתא ר' נתן בר טובי' לאפי' אמר לי' מאן אמר הלכה כי מדרשא א"ל ר' יוחנן מאי היא א"ל מתפלל של מנחה ואח"כ של מוספין תנא מיני' ארבעין זמנין א"ל חדא היא לך או חדת' היא לך אמר לי' חדת' היא לי [משום דמספק' לי בריב"ל] ואמר ריב"ל כל המתפלל תפלת המוספין לאחר ז' שעות לר' יהודה עליו הכתוב אומר נוגי ממועד וגו' [וכו'] רב נחמן בר יצחק אמר מהכא בתולותי' נוגות והי' מר לה. פרש"י נקרא פושע המאחר כל כך. מתפלל של מנחה מאחר שהגיע זמנה כדי להקדימה בתחלת זמנה שלא יקרא פושע גם עלי' ואח"כ של מוספין הואיל ואיחרה וזמנה אינו עובר דהא אמרי רבנן של מוספין כל היום. שזו מצוה עובדת ור' יהודה לטעמי' דאמר מוספין עד שבע שעות ותו לא. כי חלפי רבנן התלמידים היוצאים מבית ר' נתן. מאן אמר הלכה בי מדרשא מי מבני הישיבה אמר בבית המדרש שהלכה כר' יהודה. חדא היא לך או חדת היא לך אחת הא לך שלא למדת דבר משמו של ר' יוחנן אלא זו בלבד לכך היא חביבה עליך או חדת היא לך שהיית סבור אחד מן האחרים אמרה אמר לו חדת היא דמספקי לי בר' יהושע בן לוי סבור הייתי שר' יהושע בן לוי אמרה עכ"ל. פר"ח אע"ג דא"ר דתני ר' יהודה כי תפלת המוספין עד שבע שעות ואמר ריב"ל כל המתפלל תפלת המוספין אחר ז' שעות לר' יהודה חשוב כנוגי ממועד פי' כיון שאיחר תפלת המוספין ממועדו תבר אייתי עלי' כאשר פי' בתרגום נוגי תברא קיי"ל כר' יוחנן דפסק הלכת' ותנינן סתמא של מוספין כל היום ע"כ פר"ח. מעתה צריך ליזהר בר"ה ויוה"כ שיתפלל מוסף לכל דפחות בשעה ששית שאם יאריכו ביוצר עד שתכנס שעה שביעית אז יש להתפלל תפלת מנחה ואח"כ מוספין כדפר"ח דקיי"ל כר' יוחנן דמתפלל מנחה ואח"כ מוספין ואינהו בשעה שביעית פליגי כדאמר לעיל דעד ועד בכלל וקאמר ר' יהודה מתפלל מוספין תחלה מפני שעובר' וקאמרי רבנן מנחה תחלה שר' יהודה מקדמי מוספין ואינהו מקדמי מנתה דהיינו בשעה שביעית והלכתא כוותיהו. הלכך צריך ליזהר בשבתות ובימים טובים ובראשי חדשים שיתפללו מוסף קודם שתעבור שעה ששית מידו בירושלמי משמע דהא דאמר ר' יוחנן מנחה ואחר כך מוספין היינו דוקא במנחה קטנה דאמר בירושלמי (פ"ג) ר' חייא בשם ר' יוחנן תפלת המנחה ותפלת המוסף תפלת המנחה קודמ' דוון בעון למימר כשאין ביום להתפלל שתיהן אבל אם יש ביום להתפלל שתיהן תפלת מוספין קודמת [ר' זעירא בשם ר' יוחנן אפי' יש ביום כדי להתפלל שניהם תפלת המנחה קודמת] ר' יונתן בר טובי' [בשם ר' יוחנן] אמר אפי' יש ביום כדי להתפלל שתיהן תפלת המנחה קודמת והא תני הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספין יצא דעבד אין לכתחלה לא פתר לה כשלא הגיע זמן תפלה כהדא ר' יהושע בן לוי הוה מפקיד לתלמידיו אי הוה לכון אריסטון ומטא יומא לתשע שעין עד כדון לא סליקתון תהון מצלין דמנחתא עד דלא תסקון משמע דוקא בשעת מנחה קטנה דהיינו בשעה תשיעית אבל במנחה גדולה דשבע שעות אין לחוש אם יתפלל מוספין תחלה וכפי זה לא הוה לחוש ביום הכיפורים אם נאריך ביוצר עד שעת מוספין מיהו תלמוד דידן אפי' בשעה שביעית פסיק כרבנן דמנחה תחלה ואח"כ מוספין מיהו אשכחן שאנו נוהגים ע"פ אגדה כנגד תלמודינו דאמר פרק בתרא דמגילה בתענית קורין ברכות וקללות ואמר בפסיקת' דקורין ויחל משה וכן עמא דבר: