א
רב בר שבא איקלע לקמי' דרבינא בימים שאין היחיד גומר בהן את הלל ולא פסק לי'. מיכן ראי' שאין לפסוק אפי' בימים שאין היחיד גומר בהן את הלל אלא מפני הכבוד וא"כ משמע שצריך לברך עליו ומיכן הקשה רבינו תם זצ"ל על שכתב במחזורים בשם רש"י זצ"ל שלא הי' מברך לקרוא את הלל ממשמע דאמר פ' בתרא דתענית גבי הלל דר"ח דמנהג אבותיהם בידיהם ואמנהגא לא מברבינן כדאמר פרק לולב וערבה גבי ר' אלעזר בר צדוק דאייתו ערבה לקמי' פי' יום שביעי של ערבה חביט חביט ולא בירך אמר מנהג נביאים הוא אלמא אמנהגא לא מברכינן דהכא משמע יש לברך מדאסור להפסיק אם לא מפני הכבוד דאי לא מברכי' אמאי אסור להפסיק. ועוד קשה מההיא פ' בתרא דתענית דקאמר התם רב איקלע לבבל חזינהו דקא קרו הלל בר"ח סבר לאפסקינהו כיון דחזי דקא מדלגי דילוגי אמר ש"מ מנהג אבותיהם בידיהם ולמה לא ידע רב דמנהג בעלמא הוא כיון שאין מברכין עליו כי דוחק הוא לומר שלא בא בתחלת הלל דא"כ הל"ל רב איקלע לבבל ועל לבי כנישתא ושמעינהו דקרו הלילא דהוה משמע שלא הי' בתחלת הקריאה אלא ש"מ דאמנהגא מברכין. ועוד הרי יום טוב שני דמנהגא כדאמר פרק קמא דביצה ואפי' הכי מברכין ומקדשין עליו כמו ביום טוב ראשון ולא חייש למנהג דערבה דלא מברכין עלי' שאינ' אלא (חטיבה) [חבטה] בעלמא. ועוד אמר בירושלמי אם הלכה רופפת בידך צא וראה האיך הצבור נוהג וכבר נהגו העם לבדך. פי' ר"ת שאין לדקדק דוקא בי"ח ימים גומר' הא בשאר ימים חייב לקרותו בדילוג כגון בר"ח דאמרי' פרק בתרא דתענית הלל דר"ח לאו דאורייתא ותו מדבעי רב לאפסקינהו ש"מ לא היו חייבים לקרותו אפי' בדילוג דאי לא תימא הכי אמאי בעי לאפסקינהו כי האיך ידע שיגמרוהו וכ"ת ששמע רב בתחלה שברכו לגמור הלל היה סבור שיגמרוהו הא ודאי ליתא שלא ברכו לגמור דאפי' בשאר ימים שגומרין היו מברכין לקרוא את הלל כמו שאנו מברכין על מקרא מגילה וגומרין נמי היינו קורין כמו ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה אבל אחרונים חלקו בלשון לקרות ולגמור להבחין להדיוטות בין הימים שהיחיד גומר לאין גומר:
אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…