אור זרוע, חלק א י״ג

מאימתי קורין את שמע בשחרין משיכיר בין תכלת ללבן ר' אליעזר אומר בין תכלת לכרתי עד הנץ החמה ר' יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. גמר' מאי בין תכלת ללבן אילימא בין גבבא דעמרא חיוורא לגבבא דעמרא אוכמא והא בלילא נמי מידע ידע אלא בין תכלת שבה ללבן שבה תניא ר' מאיר אומר משיכיר בין זאב לכלב ר' עקיבא אומר משיכיר בין חמור לערוד אחרים אומרי' משיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירהו. אמר רב הונא הלכה כאחרים אמר אביי לתפלין באחרים לק"ש בותיקין דא"ר יוחנן ותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום. אמר ר' זירא מאי קרא ייראוך עם שמש וגו'. פר"ח זצ"ל אוקימנא משיכיר בין תכלת שבציצית ללבן שבה וכדבריו משמע פ' התכלת דתניא וראיתם וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלוי' בה ואיזו זו ק"ש דתנן מאימתי קורין את שמע בשחרית וכו'. והכי מוכח בירושלמי דאמר כיני מתני' בין תכלת שבה ללבן שבה מ"ט דרבנן וראיתם אותו מן הסמוך ומ"ט דר' אליעזר וראיתם אותו כדי שיהי' ניכר בין הצבועין פי' בין תכלת לכרתי ודלא כפרש"י דפי' דקאי אגבב' דעמר' שנתנן ביורה ולא נקלט הצבע יפה בכל מקום דלא נהירא דלא קתני בברייתא גבבא דאין זה לשון הברייתא. וא"ת הואיל דאביי פסק לק"ש כוותיקין שהיו גומרין אותה עם הנץ החמה ורב יהודה אמר שמואל פסיק לקמן כר' יהושע דאמר עד ג' שעות ור' יהושע בן לוי פסיק לעיל כר' שמעון בן יוחאי שאמר משום ר' עקיבא פעמים שאדם קורא ק"ש ב' פעמים ביום אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה ויוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה משמע שמצותה לאחר הנץ החמה אנו כמאן נעביד. ופר"ת זצ"ל דהלכה כר' שמעון בן יוחאי כדפסיק כוותיה ריב"ל וראי' לדבר דתנן פ' אמר להם הממונה הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל ואמר בגמרא תנא בשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאות ממנה ויודעים שהגיע זמן ק"ש ואמר אביי לשאר עמא דבירושלים אלמא דמתניתין וברייתא ואביי סברי דזמן ק"ש לאחר הנץ החמה והותיקין היו ממהרים שלא כדין קודם הנץ החמה כדי שיסמכו גאולה לתפלה ונמצא מתפללין ביום כדי לקיים ייראוך עם שמש ואע"ג דתפלות כנגד תמידים תקנום והתמיד הי' קודם הנץ החמה מ"מ זמן התפלה בשעת הנץ עם שמש והדאמר אביי לק"ש כוותיקין לא בא לפסוק הלכה כמותם אלא לסימנא בעלמא נקט כלומר יש לקרותה סמוך להנץ החמה כמו שהוותיקין עושין ולא כותיקין ממש שהם קורים קודם הנץ החמה ולנו יש לקרותה לאחר הנץ ההמה. וקשה הוא לומר שהוותיקין היו מקדימין לקרותה שלא כדין ותו משמע דאביי פסיק ממש כוותיקין לגמרי וסבירא לי' כוותי' הילכך נראה כמו שמפרש רבינו יצחק ב"ר שמואל דותיקים מודים לר' יהושע דמצות ק"ש עד שלש שעות והלכה כר' יהושע כדפסק רב יהודה אמר שמואל דמצותה עד שלש שעות ואביי דאמר לק"ש כוותיקין לא בא למעוטי שאין הלכה כר' יהושע אלא משום דאביי סובר כרב הונא דהלכה כאחרים דמשיכיר את חבירו ברחוק ממנו ארבע אמות הוי יממא בא לומר לתפלין כאחרים משום דכבר יממא הוא ולק"ש כוותיקין כדי שיסמוך גאולה לתפלה ויתפלל ביום כדי לקיים ייראוך עם שמש מיהו ה"ה אם קראה לאחר הנץ החמה דיצא ידי חובתו כר' יהושע דותיקין אית להו כר' יהושע דתנן פ' מי שמתו הי' עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא וא"ל כו' ואמר בגמ' לימא תנן סתמא כר' אליעזר דאמר עד הנץ החמה דילמא כר' יהושע וכוותיקין דאר"י ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה אלמא דותיקין אית להו דר' יהושע אלא שהיו מקדימין כדי לקיים בתפלה ייראוך עם שמש ורוב העולם נהגו לקרותה לאחר הנץ החמה הואיל וקיימא לן כר' יהושע כדאמ' אביי פ' אמר להם הממונה לשאר עמא דבירושלים וכדאמר ר"פ תפלת השחר כי תניא ההיא לוותיקין אבל לדידן אפי' לאחר הנץ החמה שפיר דמי והאי דפסיק ריב"ל כרשב"י שאמר משום ר' עקיבא דלאחר הנץ החמה הוה זמן ק"ש דשחרית אית לן למימר דקיימא לן כאביי דהוא בתראה. ופי' ר"ח זצ"ל אמר אביי ללבוש אדם תפלין קיימא לן באחרים דאמר משיראה את חבירו ברחוק ד"א ויכירהו ולקרות ק"ש קיי"ל כוותיקין שהיו גומרין אותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום אמר ר' זירא מאי קרא ייראוך עם שמש כלו' יקבלו עליהם מלכות שמים עם הנץ החמה ומצות ק"ש מהנץ החמה עד שלש שעות ביום כר' יהושע אבל לתפלה הלכה כר' יהודה דאמר עד ארבע שעות ביום עד כאן לשונו: