אוהב ישראל, בפרשת זכור ובפורים ג׳

ותאמר אסתר יבוא המלך והמן היום וגו'. הנה כבר נאמרו ונשנו הרבה טעמים על כוונת אסתר בעשיית המשתה כמובא בגמ'. ובספה"ק ידועים להמעיינים בדברי קדשם. ובעזר הש"י אענה גם אני חלקי. והוא ע"פ משה"כ סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם. ומבואר בזוה"ק דשבעין אנפין לאורייתא גימ' סוד. ומה שהתורה נדרשת בשבעים פנים. הוא מהשבעים נהורין עילאין קדישין שמנהרים ומאירים את אותיות התורה מחכמה עילאה. וזה הסוד מסר ה' ליראיו. הם הצדיקים הגדולים שאין להם שום חטא שיעכב ויעבה את אור שכלם מלקבל החכמות וסודות עליונים נעלמים הצפונים ורמוזים בתוה"ק. וזהו ובריתו להודיעם. שעי"ז ניכר ונודע להם קיום הברית אשר כרת עמנו הש"י. ר"ל כי ע"י שיהי' נשמתם דבוקה בהתורה נמשך להם שפע חסד ורחמים לנר"נ. אמנם עתה שאנו בגלות המר ואז הקליפ' גוברת על החסדים ומכסה אותם ומונעת אותם מלבוא אלינו. ואור השכל הוא מובדל מהתורה ומכוסה בגבורות קשים והם מסך המבדיל מלקבל סודות התורה. ולפי שראתה והבינה אסתר ברוה"ק את כל אשר נעשה ע"י תגבורת הדינין ר"ל. אשר ע"כ עשתה משתה היין להמתיק הדינין בשורשן. היינו שקשרה נפשה בהמקור העליון שמשם נחצבו ע' נפש יוצאי ירך יעקב. וגם ע' סנהדרין. שהם מספר יי"ן. ועי"ז נמתקו הדינין ונתגלו החסדים. הבאים מכח סודות התורה. וזהו נכנס יי"ן יצא סו"ד. ר"ל סוד ה' ליריאיו וכנ"ל שנתהפך הכל לרחמים לזרע ישראל. ולכן המן הרשע שהי' מהדינים הקשים התחתונים הנק' בזוה"ק סוספיתא דדהבא. שהוא זוהם הזהב ופסולת התחתון ולא הי' יכול להיות נמתק מהחסדי' הק'. וגם לא הי' לו לאחוז עוד בהגבורות שלמעלה לפי שהם כבר נמתקו ונההפכו לרחמים. לכך נפל לבירא עמיקת' בשאול תחתית ואבדון. ונעקר מן העולם. אבל אחשורוש שלא הי' מזרע עמלק הי' בכחו להיות נמתק ע"י משתה היי"ן. ואז נהפך לבבו הרע להיות טוב. כי יש שני בחי' יי"ן. א' מצד הקדושה הנק' כוס ישועות. והוא מגביר החסדים לישראל. ויש יי"ן מצד הקליפה הנק' כוס התרעלה שהוא פועל הרע על הרשעים. והכל הולך אחר המחשבה. ולזה היתה כוונת מחשבתה של אסתר הצדקת בנתינת הכוס יי"ן לאחשורוש שיעשה מזה המתקת הדינין ויתהפכו לרחמים. ועל המן היתה מחשבתה שנותנת לו כוס התרעלה. ותלו אותו ואת בניו על העץ. כן יאבדו כו'. והבן כ"ז היטב: