אבודרהם, סדר תפילות החול, דיני התפילה

כתב רב עמרם שאם נכנס לבית הכנסת ורואה שאם יאמר כל הזמירות שלא יוכל להשלים ולהתפלל תפלתו עם הצבור שיאמר ברוך שאמר ומזמור של תהלה לדוד בלבד וחותם בברכת ישתבח ואע"פ שתקנו לומר מתהלה לדוד עד כל הנשמה תהלל יה נראה שעיקר התקנה לא היתה אלא מפני המזמור של תהלה לדוד כדאמרינן בפרקא קמא דברכות כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא ובשביל אותו מזמור תקנו לומר עד סיום התלים הילכך טוב הוא שידלגה כדי שיקרא קריאת שמע ויתפלל עם הצבור. והרב רבינו יונה כתב בשם רבותיו שאם נכנס בשעה ששליח צבור מתחיל יוצר ואין לו שהות לומר אפי' מזמור של תהלה לדוד טוב הוא שיקרא ק"ש בברכותיה ויתפלל עם הצבור ואחר כך יקרא פסוקי הזמירות עם הברכו' שלפניהם ושל אחריהם לפי שהתפלה רצויה ומקובלת עם הצבור.

וגרסינן בירושלמי דברכות הנכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע שהוא גומ' עד שלא יתחיל שליח צבור לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל. באי זה אמן אמרו תרין אמוראין חד אמר באמן של האל הקדוש וחד אמר באמן של שומע תפלה. א"ר פנחס ולא פליגי מן דמר באמן של האל הקדוש בשבת ומאן דמר בשומע תפלה בחול. וגרסינן בפרק מי שמתו אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש"צ למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל לפי שצריך לשחות עם הצבור במודים שלא יראה ככופר במי שהצבור משתחוים לו. וכתב הריא"ף ואם יגיע הוא למודים או לאחת מן הברכות ששוחין בהם בשעה ששליח צבור אומ' מודים שפיר דמי מאחר ששוחה עמו. ור"ת כשהיה עומד באמצע התפלה והיה שליח צבור מגיע למודים היה משתחוה עם הצבור באמצע ברכה. אבל לא בתחלה וסוף דאמרי' דאין לשחות בתחלת ברכה ובסוף ברכה אלא באבות ובמודים. וכתב הרא"ש ולכתחלה אין לעשות כן אם לא שיצטרך אדם להתפלל כדי לסמוך גאולה לתפלה. ואם היה מתפלל ושמע שהצבור אומר קדושה או אמן יהא שמיה רבה או ברכו כתב רש"י בסוכה בפ' לולב הגזול בשם הלכות גדולות ששותק ומכוין למה שהצבור אומרין והוי כעונה וכן כתב רבינו סעדיה ור"ח אבל רבינו תם ור"י כתבו שאינו שותק שכיון ששומע כעונה הויא הפסקה בתפלה. ויש אומרים דלא אמרינן שומע כעונה אלא אם כן הוא יכול לענות אבל המתפללין שאינן יכולין לענות לא אמרינן בהו שומע כעונה. כתב רבי האיי הנכנסת לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין בלחש ימתין להתפלל עד שיגמרו וכששליח צבור חוזר התפלה בקול רם יתחיל הוא עמו בלחש מלה במלה ויענה הקדוש' עם הצבור במקומה ואין בזה הפסק וזה שאמרו אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח צבור למודים לא אמרו זה אלא כשהתחיל קודם שליח צבור אבל אם התחיל עם שליח צבור שפיר דמי כדי שלא יפסיק בין גאולה לתפלה.

כתב הרב ר' גרשום בר' שלמה נשאל לפנינו אם סח בתפלה אם צריך לחזור אם לאו ואם חוזר אם יחזור לראש או לאותה ברכה שסח בה והשבנו תשובה לשואל כי צריך לחזור לראש כי כל שמונה עשרה ברכות כברכה אחת דמו והארכנו מאד בדבר כמו שכתוב אצלנו בסיפרי תשובות שאלות עד כאן דבריו.

כתב הרב ר' שמשון מקוצי המתפלל ושהה באמצע התפלה כדי לגמור את כלה אם שהה מעצמו בלא דחוי ואונס שאם היה רוצה היה יכול לגמור אינו צריך לחזור לראש כההיא דמגלה שקרא לסירוגין וכן ההיא דראש השנה שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא אבל אם שהה מחמת שהיו מים שותתין על ברכיו ולא היה יכול להתפלל באותה שעה זה ודאי אם שהה כדי לגמור את כלה חוזר לראש.

ולאחר שמסיים שליח צבור חזרת התפלה אינו צריך לפסוע ג' פסיעות לאחריו אם התפלל בלחש עם הצבור אבל אם לא התפלל בלחש פוסע שלש פסיעות לאחריו.