אבודרהם, הלכות ברכות, השער השני; בורא מיני מזונות

השער השני לבאר הדברים שמברכים עליהם במ"מ

ראיתי לכתוב ברכה זו סמוכה לברכת הלחם שהיא דומה לה כי הדברים שאזכיר כאן הם זנין וסועדין את הלב כמו הלחם.

נקוט האי לישנא בידך כל שמברכין עליו בור' מ"מ לבסוף אין אלא בורא נפשות רבות. קמח של אחד מחמשת המינים שבשלו בקדרה וכן חטים שכתשן במכתש יפה או שחלק החטה לב' או לג' או לד' או לה' וכיוצא בהם אלו הן מעשה הקדרה שמברכין עליהם במ"מ ולבסף מעין שלש. וכן כל תבשיל שעיקרו מה' המינין אפי' רובו ממין אחר מברכין עליו במ"מ ולבסוף מעין ג'. וכל תבשיל שנותנין בו קמח כדי להקפות המאכל ולדבקו אינו נחשב עיקר ומברך על התבשיל ברכה הראויה לו דקיימ' לן כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה. קמח של אחד מה' המינין שערבו במים או בשאר מיני משקין אם היה עבה כדי שיהי ראוי לאכילה וללעטו מברך במ"מ ולבסף מעין ג' ואם היה רך כדי שיהיה ראוי לשתייה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות,

אורז ודוחן שטחנן ובשלן בקדרה או שאפאן ועשה מהם פת מברך תחלה במ"מ אע"פ שאינם משבעת המנין כיון שהן זניי ומשביעין וסועדין את הלב נקראין מזון אבל לבסוף מברך בורא נפשות כמו שאמרנו.

טריתא דארעא מברכין עליה במ"מ ובגמ' מפ' טרית בג' לשונות. איכא דאמרי מרתח גביל פרש"י שנותנין קמח ומים בכלי אחד ורוחשין אותו בכף ושופכין אותו בחלל הכירה כשהיא נסוקת יפה. ואיכא דאמרי לחמא דהנדוקא פרש"י בצק צלוי בשפוד ושפין אותו תמיד בשמן או בשומן. ואיכ' דאמרי לחם העשוי לכותח פירו' שכיון שאופין אותו יותר מדי גרע מעיסת הכלבים מברכין עליהם במ"מ ולבסוף מעין ג' ואפי' קבע סעודתו עליהם.

ולחם העשוי לכותח אם עשאו כעכין פי' ערוכה ונאה כעין גלוסקא חייבת בחלה ומברכין עליו המוציא. וכבר אמרנו בכלל המוציא דכוכא דארע' ופת הבאה בסכנין היכא דלא קבע סעודתו עליה מברך במ"מ ולבסוף מעין שלש.

הספגנין הנקראי' בערבי אספנג֗ והאסקריטין הנקראי' בערבי זרביא מברכין עליהם במ"מ מפני שבלילתן רכה ועוד שנותנין בהם שמן הרבה כשמטגנין אותם ולבסוף מברך מעין שלש.

וזהו נוסח הברכה. ברוך אתה ה' אמ"ה על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצי' והנחלה את אבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה רחם ה' אלקינו על ישראל עמך ועל ירושלם עירך ועל ציון משכן כבודך ובנה את ירושלם עיר קדשך במהרה בימינו והעלינו לתוכה ושמחנו בה כי אל טוב ומטיב אתה בא"י על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה.

על המחיה ועל הכלכלה מעין ברכת הזן. ועל ארץ חמדה מעין ברכת הארץ. רחם ה' אלקינו מעין ברכת בונה ירושלם. כי אל טוב ומטיב אתה מעין ברכת הטוב והמטיב. י"א שאין לומ' כי אל טוב ומטיב אתה שלא נתקנה אלא מעין ג'. וי"א שצריך לאמרו שאע"ף שנתקנה מעין ד' אין קורין אותה אלא מעין ג' שהם מן התורה. וי"א שאין לאומרו בברכה של ה' המינין ולא בברכת הפירות שהיא על העץ ועל פרי העץ אלא בברכת היין בלבד שהיא על הגפן ועל פרי הגפן שהטוב והמטיב על היין נתקן מתחלתו כמו שאכתוב לקמן ואין חלוק בין היכא דאיכא כוס להיכא דליכא כוס אלא מיהו כבר נהגו לאומרו בכל ברכה מעין ג' מפני שהיא ברכת סעודה ואין לשנות מן המנהג.

וכת' הר"י שאין לומ' ועל תנובת השדה בברכת הפירות וברכת היין שאין לשון זה נופל אלא במיני דגן שנא' ויאכל תנובות שדי וכת' בעל ספ' המצות שצריך לומר אחר כי אל טוב ומטיב אתה ונודה לך על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה, ובשל הפירות על הארץ ועל הפירות, ובשל היין על הארץ ועל פרי הגפן כדי שיהיה מעין חתימתה סמוך לחתימה. וכת' עוד שאין לומ' לאכול מפריה ולשבוע מטובה מפני שאין לחמוד את הארץ בעבור פריה וטובה אלא לקיים מצות התלויות בה. אבל בה"ג כת' ונהגו לאומרו.

ובירוש' דברכות פ' אין עומדין אומ' שצריך להזכיר בברכ' זו מעין המאורע בשבתות ובימים טובים ובר"ח דגרסינן התם מהו להזכיר בה מעין המאורע אמ' ר' אבא בר זמינא ר' זעירא הוה מזכיר בה מעין המאורע, א"ר ירמיה מכיון דר' זעירא הוה מזכיר בה מעין המאורע צריכין אנו למיחש. וקודם שיאמר כי אל טוב ומטיב אתה אומר בשבת ונחמנו ביום המנוח הזה וביום טוב אומר ושמחנו ביום חג פלוני הזה ובראש חודש אומר זכרנו לטובה ביום ראש החדש הזה.