מוֹהֲרֹא”שׁ זַ”ל אָמַר: שֶׁבַּחֲנֻכָּה צְרִיכִים לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּמוֹ הַשִּׂמְחָה הַזּוֹ לִרְאוֹת בְּמַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים הָאֲרוּרִים, שֶׁרָצוּ לַעֲקֹר אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מֵעַם יִשְׂרָאֵל, וְיַעַן שֶׁבִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים נַעֲשׂוּ נִסִּים לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְנִכְנְעָה טֻמְאַת הַיְּוָנִים, לָכֵן הַיָּמִים הָאֵלּוּ הֵם יְמֵי שִׂמְחָה.

(אִמְרֵי מוֹהֲרֹא”שׁ, חֵלֶק ג, סִימָן ד’)

סֵדֶר הַהַדְלָקָה

קֹדֶם הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה בְּכָל לַיְלָה יִטֹּל יָדָיו, וְאִם יִזְכֶּה לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים.

תְּפִלָּה קֹדֶם הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה (מִסֵּפֶר “מִשְׁפַּט צֶדֶק”)

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י”ה בו”ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיִּהְיֶה עַתָּה עֵת רָצוֹן לְפָנֶיךָ לִהְיוֹת עוֹלָה מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה, כְּאִלּוּ הִשַּׂגְתִּי כָּל הַסּוֹדוֹת הַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר הֵם חֲתוּמִים בָּהּ, וְתַעֲלֶה לְפָנֶיךָ עִם כַּוָּנַת מַעֲשֵׂה מִצְוָה זֹאת הַנַּעֲשֵׂית עַל יְדֵי בְּנֵי יְדִידֶיךָ הַמְכַוְּנִים כָּל שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הָרְאוּיִים לָבוֹא בְּהַדְלָקָה זוֹ, הַמַּעֲלִים יִחוּד וְזִוּוּג מִדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וּלְהָאִיר בִּשְׁכִינַת עֻזְּךָ הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וּמִשָּׁם יֻשְׁפַּע שֶׁפַע לִי אֲנִי עַבְדְּךָ (פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי) לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים, כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי יְהֹוָה אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי, שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי לְיִרְאָה וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, בְּהַתְמָדָה גְּדוֹלָה וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, וּבְכֹחַ סְגֻלַּת נֵר חֲנֻכָּה תְּחַכְּמֵנוּ בְּאוֹר תּוֹרָתֶךָ, אָנוּ וְזַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב “לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהֹוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם”, וְיִהְיוּ זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וַחֲסִידִים אֲהוּבִים לְמַעְלָה וְנֶחְמָדִים לְמַטָּה וּתְחַזֵּק אֶת לְבָבָם לְתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, הַכֹּל כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת בֶּאֱמֶת, גַּל עֵינֵינוּ וְנַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לְכַוֵּן לַאֲמִתָּה שֶׁל תּוֹרָה וְסוֹדוֹתֶיהָ, וּבִזְכוּת מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל וּבָנָיו, הַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת, וּבְאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר, וְטַהֵר אֶת לְבָבֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַרְחִיקֵנוּ מִמִּדּוֹת רָעוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְכוּ’, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים, בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת, וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי, וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ: וִיהִי נֹעַם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.

טוֹב לוֹמַר זֹאת קֹדֶם הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה:

הֲרֵינִי מְקַשֵּׁר עַצְמִי בְּהַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה לְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ וּלְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר, קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וּבִפְרָט לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, רַבֵּנוּ נַחְמָן בֶּן פֵיְגָא זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמֵן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן מוֹסִיף:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל

הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי הַחֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ.

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי, לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ, תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.

לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ, מִצָּר הַמְנַבֵּחַ, אָז אֶגְמוֹר, בְּשִׁיר מִזְמוֹר, חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי, בְּיָגוֹן כֹּחִי כִּלָּה, חַיַּי מָרְרוּ בְּקוֹשִׁי, בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה, וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה, הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה.

חֵיל פַּרְעֹה, וְכָל זַרְעוֹ, יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה. דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי, וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי, וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי, כִּי זָרִים עָבַדְתִּי.

וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי, כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי, קֵץ בָּבֶל, זְרֻבָּבֶל, לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשָׁעְתִּי.

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ, בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא, וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ, וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה. רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ, וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ,

רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו, עַל הָעֵץ תָּלִיתָ. 

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי, אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים, וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי, וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים. וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים, נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים. בְּנֵי בִינָה, יְמֵי שְׁמוֹנָה, קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים.

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ, וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה, נְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ, מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה, כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה, וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה. דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן, הָקֵם לָנוּ רוֹעֶה שִׁבְעָה.

אַחַר כָּךְ יְזַמֵּר אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרִים בַּעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כָּל מִזְמוֹר בְּנִגּוּן אַחֵר

וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַיהֹוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה יְהֹוָה מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ. כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ. עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ. עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי. יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ. אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי: אֹרֶךְ יָמִים וְגוֹ’

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ. יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ. סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ. בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים. יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים. כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר. וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים. יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים. וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:

מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ יְהֹוָה כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְהֹוָה אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי. יְהֹוָה הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר. זַמְּרוּ לַיהֹוָה חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ. כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְהֹוָה בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶיךָ יְהֹוָה אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ. שְׁמַע יְהֹוָה וְחָנֵּנִי יְהֹוָה הֱ‍יֵה עֹזֵר לִי. הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה. לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְהֹוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ.

רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיהֹוָה לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַיהֹוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְהֹוָה וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד יְהֹוָה מָלְאָה הָאָרֶץ. בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵיְהֹוָה כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהָיו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהֹוָה רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ. שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַיהֹוָה עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ.

הַלְלוּיָהּ אוֹדֶה יְהֹוָה בְּכָל לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה. גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְהֹוָה דְּרוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם. הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד. זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה. טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ. כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם. מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט נֶאֱמָנִים כָּל פִּקּוּדָיו. סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר. פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ. רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.

הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְהֹוָה בְּמִצְוֹ‍תָיו חָפֵץ מְאֹד. גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ. הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד. זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק. טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט. כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק. מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהֹוָה. סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו. פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד. רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד: כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו: כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה אֲדֹנָי אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם:

מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַיהֹוָה כָּל הָאָרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְהֹוָה בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי יְהֹוָה הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ. כִּי טוֹב יְהֹוָה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יְהֹוָה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל. לוּלֵי יְהֹוָה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם. אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ. אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ. אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים. בָּרוּךְ יְהֹוָה שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם. נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ. עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ. הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב. הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה. כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ.

פִּיּוּט זֶה יִסְּדוֹ וְחִבְּרוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַזְקְרִי זי”ע בַּעַל סֵפֶר ‘חֲרֵדִים’,

מְיֻסָּד עַל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הוי”ה בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת

יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן, מְשׁוֹךְ עַבְדְּךָ אֶל רְצוֹנֶךָ, יָרוּץ עַבְדְּךָ כְּמוֹ אַיָּל, יִשְׁתַּחֲוֶה אֶל מוּל הֲדָרֶךָ, יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוֹתֶיךָ מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טָעַם:

הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם. נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ, אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ, בְּהַרְאוֹת לָהּ נוֹעַם זִיוֶךָ, אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא, וְהָיְתָה לָהּ שִׂמְחַת עוֹלָם:

וָתִיק יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ. וְחוּסָה נָא עַל בֵּן אֲהוּבֶךָ, כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת [מְהֵרָה] בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ. אֵלֶּה חָמְדָה לִבִּי וְחוּסָה נָא וְאַל תִּתְעַלֵּם:

הִגָּלֶה נָא וּפְרוֹס חֲבִיבִי עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ. תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדֶךָ. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ. מַהֵר אֱהֹב כִּי בָא מוֹעֵד וְחָנֵּנוּ כִּימֵי עוֹלָם:

פִּזְמוֹן זֶה יִסְּדוֹ וְחִבְּרוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַבְרָהָם מְיָמִין זי”ע (תַּלְמִידוֹ שֶׁל הָרַמַּ”ק)

מְיֻסָּד עַל עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּשְׁמוֹ חָתוּם בְּרָאשֵׁי הַחֲרוּזִים אַבְרָהָם מְיָמִין חֲזַק.

אֵל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן הַשֵּׂכֶל הַנֶּעֱלָם מִכָּל רַעְיוֹן. עִלַּת הָעִלּוֹת מֻכְתָּר בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן. כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יְהֹוָה:

בְּרֵאשִׁית תּוֹרָתְךָ הַקְּדוּמָה. רְשׁוּמָה חָכְמָתְךָ הַסְּתוּמָה. מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְהִיא נֶעֱלָמָה. רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה:

רְחוֹבוֹת הַנָּהָר נַחֲלֵי אֱמוּנָה. מַיִם עֲמֻקִּים יִדְלֵם אִישׁ תְּבוּנָה. תּוֹצְאוֹתֶיהָ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה. אֱמוּנִים נוֹצֵר יְהֹוָה:

הָאֵל הַגָּדוֹל עֵינֵי כֹל נֶגְדֶּךָ. רַב חֶסֶד גָּדוֹל עַל הַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ. אֱלֹהֵי אַבְרָהָם זְכוֹר לְעַבְדֶּךָ. חַסְדֵי יְהֹוָה אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת יְהֹוָה:

מָרוֹם נֶאְדָּר בְּכֹחַ וּגְבוּרָה. מוֹצִיא אוֹרָה מֵאֵין תְּמוּרָה. פַּחַד יִצְחָק מִשְׁפָּטֵינוּ הָאִירָה. אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם יְהֹוָה:

מִי אֵל כָּמוֹךָ עוֹשֶׂה גְּדוֹלוֹת. אֲבִיר יַעֲקֹב נוֹרָא תְהִלּוֹת. תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת. כִּי שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְהֹוָה:

יָהּ זְכוּת אָבוֹת יָגֵן עָלֵינוּ. נֶצַח יִשְׂרָאֵל מִצָּרוֹתֵינוּ גְאָלֵנוּ. וּמִבּוֹר גָּלוּת דְּלֵנוּ וְהַעֲלֵנוּ. לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְהֹוָה:

מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל יְנִיקַת הַנְּבִיאִים. נֶצַח וָהוֹד מֵהֶם נִמְצָאִים. יָכִין וּבוֹעַז בְּשֵׁם נִקְרָאִים. וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהֹוָה:

יְסוֹד צַדִּיק בְּשִׁבְעָה נֶעֱלָם. אוֹת בְּרִית הוּא לְעוֹלָם. מֵעֵין הַבְּרָכָה צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. צַדִּיק אַתָּה יְהֹוָה:

נָא הָקֵם מַלְכוּת דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּלָּה קְרוּאָה בִנְעִימָה. עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד יְהֹוָה:

חָזָק מְיַחֵד כְּאֶחָד עֶשֶׂר סְפִירוֹת. וּמַפְרִיד אַלּוּף לֹא יִרְאֶה מְאוֹרוֹת. סַפִּיר גִּזְרָתָם יַחַד מְאִירוֹת. תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה:

פִּזְמוֹן זֶה יִסְּדוֹ וְחִבְּרוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ ר’ מֹשֶׁה זַכּוּתָא זי”ע, מְיֻסָּד עַל פִּי עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּמַתְחִיל מֵאֵין סוֹף עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת עַד סוֹף כָּל הַמַּעֲלוֹת

וּשְׁמוֹ חָתוּם בְּרָאשֵׁי חֲרוּזוֹת אֲנִי מֹשֶׁה זַכּוּת יצ”ו

אוֹר הַגָּנוּז בְּלֹבֶן הַמַחֲשׂוֹף, אַצִּילֵי קָדְשׁוֹ לוֹ רוּחַ יִכְסוֹף, אִישׁ עַל דִּגְלוֹ כָּסוֹף יִכְסוֹף, לְתִקְוַת חוּט זוֹהַר אֵין סוֹף:

נֶטַע שַׁעֲשׁוּעִים שָׁם אֶצְלוֹ אָמוֹן, שׂוֹבַע צַחְצָחוֹת גִּנְזֵי הַמַּטְמוֹן, נוֹצֵר עוֹלָמִים וְכָל הֶהָמוֹן, לְכָל שֵׂכֶל וּלְכָל אָדָם קַדְמוֹן:

יָצַק אֲדָנִים שָׁם בַּמְּרוֹמִים, רָאשֵׁי עַמּוּדִים וְשִׁבְעָה קַיָּמִים, כֵּס נָכוֹן כִּסֵּא מַלְכוּת עוֹלָמִים, אִוָּה לְמוֹשָׁב כֵּס עַתִּיק יוֹמִין:

מֻכְתָּר בְּכֶתֶר לֹא נוֹדַע אַיֵּה, נוֹצֵר חֶסֶד וְקוֹנֶה הַכֹּל וּמְחַיֶּה, אֶרֶךְ אַפַּיִם אֵל רַחוּם הֱיֵה, כֹּה תֹאמַר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה:

שֵׂכֶל טוֹב כּוֹנֵן לְנֶפֶשׁ חַיָּה, אַתָּה אָבִינוּ רַב הָעֲלִילִיָּה, הֵאִיר נְתִיבוֹת חָכְמָה וְתוּשִׁיָּה, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ:

הַצּוּר הַשּׁוֹלֵט עַל כָּל הַבְּרוּאִים, מֵבִין פְּתָאִים מַשְׁפִּיעַ לַנְּבִיאִים, פְּתַח שַׁעֲרֵי בִינָה וְהַפְּלָאִים, אָבֹא בִּגְבוּרוֹת אֲדֹנָי אֱלֹהִים:

זְכוֹר חַסְדְּךָ לְיִשְׂרָאֵל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְדַּל שׁוֹאֵל, מָגֵן אַבְרָהָם שְׁלַח נָא גּוֹאֵל, וְקָרָאתָ שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל:

כַּבִּיר עֲדָתְךָ תוֹהִים, מֵעוֹז גְּבוּרָתְךָ רַעְיוֹנָהּ רוֹהִים, פַּחַד יִצְחָק הַצֵּל הַנּוֹהִים, יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים:

וָתִיק זְכוֹר מַעֲמַד סִינָי, בְּהִגָּלוֹת תִּפְאַרְתְּךָ לְעַם אֱמוּנָי, אַבִּיר יַעֲקֹב שְׁמַע בְּקוֹל תַּחֲנוּנָי, וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה:

תְּמוֹךְ רַגְלֶיךָ עַל כֵּס הַפְּלָאוֹת, בְּנֶצַח הוֹדְךָ עֲנֵנוּ נוֹרָאוֹת, כִּימֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן עֲשֵׂה לְטוֹבָה אוֹת, אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת:

יַקִּיר אֱמוֹר לְצָרוֹתַי דַּי, נוֹהֵג כְּצֹאן יוֹסֵף הוֹסֵף מַחֲמַדַּי, יַסֵּד בְּצִיּוֹן אֵל חַי יִקְרַת יְסוֹדַי, וְנַחֲלַת עָרִיצִים שַׁדַּי:

צֶמַח בְּמַלְכוּת יִרְאוּ עֵינַי, עִמּוֹ אֵלִיָּהוּ קַנַּאי בֶּן קַנַּאי, מָגֵן דָּוִד הַקְשֵׁב שִׁיר רְנָנַי, לְמַעַן שִׁמְךָ אֲדֹנָי:

וְזִיו שִׁפְעֲךָ לִשְׂרָפִים תָּבִיא, עַל חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים בִּדְגָלֶיךָ תַּצְבִּיא, שׂוֹבַע שְׂמָחוֹת תָּבִיא לְאֶרֶץ הַצְּבִי, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי:

חִזּוּק לִתְפִלָּה בִּשְׁעַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת

מְבֹאָר בַּכְּתָבִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַנֵּרוֹת הַקְּדוֹשִׁים דּוֹלְקִים, אָז מֵאִיר אוֹר הַגָּנוּז שֶׁהֵאִיר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן בִּשְׁעַת בְּרִיאָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ”ל, וְעַל-כֵּן הֵם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה נֵרוֹת כְּנֶגֶד הַשְּׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ שָׁעוֹת שֶׁהֵאִיר לוֹ הָאוֹר הַגָּנוּז. וְאָמְרוּ חֲזַ”ל : אוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אָדָם צוֹפֶה בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם; וְעַל-כֵּן אָז בִּזְמַן הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בְּעוֹד שֶׁהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים, זוֹהִי סְגֻלָּה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה לֵישֵׁב כְּנֶגְדָּם וּלְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם, וּלְהִתְבּוֹדֵד אָז הַרְבֵּה עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלוֹמַר לְפָנָיו שִׂיחוֹת וּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וְאָז הוּא עֵת רָצוֹן גָּדוֹל עַד מְאֹד שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ. וּבִפְרָט לְבָחוּר שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא אֶת בַּת זוּגוֹ, וְשֶׁיִּזְכֶּה לִשְׁלוֹם-בַּיִת וּלְתַקֵּן אֶת כָּל אֲשֶׁר עִוֵּת בִּפְגָמֵי הַבְּרִית, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אָז הוּא זְמַן נוֹרָא וְנִפְלָא לָזֶה, וְכֵן הוּא אָז עֵת רָצוֹן גָּדוֹל עַד מְאֹד שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אָדָם לִפְעֹל אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּפְתַּח לִבּוֹ בַּתּוֹרָה, וְיִזְכֶּה לְהַשִּׂיג הָאוֹר הַגָּנוּז שֶׁבַּתּוֹרָה, וְלִטְעֹם מֵעֲרֵבוּת, יְדִידוּת, זִיו, אוֹר וְחִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הַגָּנוּז בַּתּוֹרָה, וְכֵן יְכוֹלִים לִזְכּוֹת אָז לְהִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא וּלְפַרְנָסָה בְּשֶׁפַע גָּדוֹל; וְעַל-כֵּן, אָחִי הַיָּקָר, שֵׁב לִפְנֵי הַנֵּרוֹת כָּל עוֹד שֶׁהֵם דּוֹלְקִים, וּתְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּתְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁאַתָּה רָגִיל בָּהּ, וּתְסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל לִבְּךָ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ עִם רֵעֵהוּ וְהַבֵּן אֶל אָבִיו, וְתִתֵּן לוֹ יִתְבָּרַךְ תּוֹדָה וְהוֹדָאָה עַל כָּל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמְּךָ מִיּוֹם הֱיוֹתְךָ עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִתְרַחֵב לִבְּךָ וְדַעְתְּךָ לְבַקֵּשׁ וּלְהַפְצִיר עַל לְהַבָּא, שֶׁיַּעֲזֹר לְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִמְצֹא זִוּוּגְךָ וּשְׁלוֹם-בַּיִת וְתִקּוּן הַבְּרִית, וְלִזְכּוֹת לְהַשִּׂיג אֶת הָאוֹר הָרוּחָנִי שֶׁל הַתּוֹרָה, וּלְהִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא וּלְפַרְנָסָה בְּהַרְחָבָה וּבְשֶׁפַע רַב. וּלְמַעַן זַכּוֹת אֶת הָרַבִּים אָמַרְנוּ לְהַעֲתִיק כַּמָּה תְּפִלּוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ שְׁגוּרִים בְּפִי כֹּל, אֲבָל גַּם מִזֶּה אַל תַּנַּח יָדְךָ, שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ רְאֵה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּתְבַקֵּשׁ בִּלְשׁוֹנְךָ כְּפִי שֶׁתַּמְצִיא תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת מִדַּעְתְּךָ; וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, וְנִזְכֶּה לִפְעֹל כָּל מִינֵי יְשׁוּעוֹת וַחֲסָדִים בְּתוֹךְ כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

מוֹהֲרֹא”שׁ זַ”ל אָמַר: שֶׁבְּעֵת הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה, אָז הוּא עֵת רָצוֹן גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם, וִיכוֹלִים לִפְעֹל אָז אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים, וְעַל-כֵּן אַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּנַצֵּל אֶת הַזְּמַן הַיָּקָר כָּל זְמַן שֶׁהַנֵּרוֹת הַלָּלוּ מְאִירִים, וְיָאִיר עַל נַפְשׁוֹ אוֹר הַגָּנוּז מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, וְיָאִיר עַל נַפְשׁוֹ זִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

(אִמְרֵי מוֹהֲרֹא”שׁ, חֵלֶק ב’, סִימָן תקנד)

אוֹר הַנֵּר

מְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ”ל (פְּרִי עֵץ חַיִּים, שַׁעַר חֲנֻכָּה, פֶּרֶק ד’), סוֹד שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, אָז הַשְּׁכִינָה מְקַבֶּלֶת אוֹר הַהוֹד בְּעַצְמוֹ, כִּי הִנֵּה כְּתִיב (דָּנִיֵּאל י, ח): “וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית”, וּמַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל תִּקֵּן אֶת הַהוֹד בְּאֵלּוּ הַשְּׁמוֹנַה יָמִים לְבַד, לָכֵן הַשְּׁכִינָה מְקַבֶּלֶת אוֹר מִן הַהוֹד אָז, וְלָכֵן אָנוּ אוֹמְרִים: “עַל הַנִּסִּים” בְּבִרְכַּת מוֹדִים, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַהוֹד. וְהָעִנְיָן הוּא – שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה עַל כָּל הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אִתָּנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: “וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם, הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ”; כִּי בֶּאֱמֶת מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְבּוֹנֵן עַל גֹּדֶל חֲסָדָיו הַמְרֻבִּים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה עִם הָאָדָם, עַל אַף כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַמְּרִירוּת וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת וְהַדִּינִים וְהַמַּכְאוֹבִים וְהַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַבִּזְיוֹנוֹת, חֵרוּפִין וְגִדּוּפִין שֶׁאָדָם סוֹבֵל מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ, שֶׁמְּחָרְפִים וּמְגַדְּפִים אוֹתוֹ, וְשׁוֹפְכִים אֶת דָּמוֹ, וּמַחְלִישִׁים אֶת דַּעְתּוֹ, עִם כָּל זֹאת חַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מָלֵא רַחֲמִים וַחֲסָדִים תָּמִיד, וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הַהוֹד שֶׁנִּתְגַּלָּה בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים; כִּי הַיְּוָנִים רָצוּ לְהַשְׁכִּיחַ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵהָעוֹלָם, וְהֶחְדִּירוּ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה כְּלַל כָּל הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁשָּׁרְשָׁן הוּא מִיָּוָן, שֶׁמִּי שֶׁנּוֹפֵל שָׁם, הוּא כְּמוֹ שֶׁנּוֹפֵל לְתוֹךְ טִיט עָב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים סט, ג): “טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה” וְגוֹ’, כִּי הַיְּוָנִים עִם חָכְמָתָם הַמְטַמֵּאת תָּפְסוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם וְהֶחְשִׁיכוּ עֵינֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵנוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ב’): וְחֹשֶׁךְ – זוֹ מַלְכוּת יָוָן, שֶׁהֶחְשִׁיכוּ עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם: כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל; כִּי כְּלַל חָכְמוֹת יָוָן הוּא כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, שֶׁהוּא טִיט הַיָּוֵן לְהַחְטִיא אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וְאֶת כְּלַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּחָכְמוֹת מְדֻמּוֹת, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עַל-יְדֵי-זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְתֵכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל בְּטִיט הַיָּוֵן הַמְדֻמֶּה הַזֶּה, כְּבָר יֵשׁ לוֹ טְעָנוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵינוֹ מַכִּיר בַּחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה וּמְהַלֵּל וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה סוֹד: “וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית”, הַהוֹד שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁעוֹשֶׂה עִמִּי בְּכָל יוֹם, “נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית” – כִּי אַדְּרַבָּה אֲנִי רוֹאֶה רַק רַע כָּל הַיּוֹם, שֶׁזֶּה הֵפֶךְ הָאֱמֶת; כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָב הָרַחֲמָן, וּמְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתָיו.

וְעִקַּר הָרַחֲמָנוּת מַמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק ב’, סִימָן ז’) עַל הַפָּסוּק (יְשַׁעְיָה מט, י): “כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם”, הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא רַחֲמָן, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת מַנְהִיג כִּי הַצַּדִּיק הוּא הָרַחֲמָן הָאֲמִתִּי הַמְרַחֵם עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, לְהוֹצִיא אוֹתָם מִכָּל מִינֵי דִּמְיוֹנוֹת וַהֲבָלִים, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִים כָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת, כִּי עִקַּר הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת נִמְשָׁכִים רַק עַל-יְדֵי דִּמְיוֹנוֹת, כִּי כְּשֶׁאָדָם מֻנָּח בְּתוֹךְ דִּמְיוֹנוֹת וַהֲבָלִים, אָז הוּא בָּא לְכָל מִינֵי חֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַד שֶׁנּוֹפֵל בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו וּמִתְיָאֵשׁ מֵחַיָּיו, וּגְדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים הֵם הַמְרַחֲמִים עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, לְהוֹצִיאָם מֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם וּמֵחֲטָאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם הַמְגֻנִּים, עַל-יְדֵי רִבּוּי הַדַּעַת שֶׁמַּמְשִׁיכִים בָּהֶם, לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם לָהֶם אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-כֵּן דַּיְקָא בִּימֵי הַחֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאָז מֵאִיר “אוֹר הַנֵּר” שֶׁהִדְלִיקוּ הַכֹּהֲנִים, אָז נִמְשֶׁכֶת הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, כִּי עִקַּר הָאֱמֶת הוּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה י, י): “וַהֲוָיָ”ה אֱלֹקִים אֱמֶת”, וְעַל-כֵּן צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ בְּכָל יוֹם צֵרוּף אֶחָד שֶׁל שֵׁם ‘אֶהְיֶ”ה’ פַּעַם ‘אֶהְיֶ”ה’ שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּה ‘אֱמֶת’; כִּי עִקַּר הָאֱמֶת הוּא כְּשֶׁזּוֹכִים לְקָרֵב אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּלְהוֹצִיאָם מֵהַבֹּץ וְהַלִּכְלוּךְ שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם, וְזֶה בְּעַצְמוֹ הָאֱמֶת, כִּי אֵין אֱמֶת אַחֶרֶת, כִּי אִם אֵין רוֹצִים לְהוֹצִיא אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מֵהַבֹּץ וְהַלִּכְלוּךְ שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם, אֵין זוֹ הָאֱמֶת, כִּי עִקַּר הָאֱמֶת הוּא רַק לְהוֹצִיא אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מֵהַלִּכְלוּךְ הַזֶּה, וְלַהֲבִיאָם אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת, כִּי הָרַחֲמָנוּת הָאֲמִתִּית הִיא לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת, וְעַל זֶה מוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מֵחֲטָאִים, וְהֵם סוֹבְלִים כָּל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, צָרוֹת וּמַכְאוֹבִים וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ, הַכֹּל כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מֵהַדִּמְיוֹנוֹת וּמֵהַשְּׁקָרִים, וְלַהֲבִיאָם אֶל הָאֱמֶת שֶׁהִיא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמוֹרִידִים אֶת עַצְמָם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי דִּמְיוֹנוֹ וּשְׁטוּתוֹ וְכוּ’, הָעִקָּר לְהַעֲלוֹתוֹ וּלְהַגְבִּיהוֹ וּלְדַבְּקוֹ אֶל הָאֱמֶת.

וְלָכֵן דַּיְקָא בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאָז מַדְלִיקִים אֶת “אוֹר הַנֵּר” שֶׁהִדְלִיקוּ הַכֹּהֲנִים בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהִכְנִיעוּ אֶת מַלְכוּת יָוָן, שֶׁהֵם כְּלַל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת, דַּיְקָא אָז נִתְגַּלֶּה סוֹד הַהוֹד שֶׁהוּא הַהוֹדָאָה – לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; כִּי כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מֻנָּח בְּתוֹךְ טִנּוּף מַעֲשָׂיו וַעֲווֹנוֹתָיו הַמָּרִים, וּמָלֵא חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים, עֲדַיִן הוּא מֻנָּח בְּשֶׁקֶר גָּדוֹל, כִּי אֵין לְךָ עוֹד שֶׁקֶר מִזֶּה שֶׁאָדָם מֻנָּח בְּיֵאוּשׁ, וְיֵשׁ לוֹ טְעָנוֹת וְקֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת כְּנֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה סוֹד: “וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית”, בִּמְקוֹם הַהוֹדָאָה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמִּי – “נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית”, כִּי דַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם בָּרֶגַע שֶׁנּוֹפְלִים מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל-יְדֵי הַחֲטָאִים, הָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים, אֲזַי הֵם כְּבָר שׁוֹכְחִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּמְטִיחִים דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְנִתְעַרְבְּבָה דַּעְתָּם וְנִתְעַקֵּם לְבָבָם בְּקֻשְׁיוֹת וּבִסְפֵקוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר אֵין לְךָ עוֹד שֶׁקֶר גָּדוֹל מִזֶּה, כִּי אִם הָיָה לָאָדָם רַק נִיצוֹץ אֶחָד מִנִּי אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרַב רִבֵּי רְבָבוֹת חֶלְקֵי הַדַּעַת, הָיָה תָּמִיד מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ –בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל הַחֲסָדִים וְהָרַחֲמִים הַגְּמוּרִים שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ, וְאַף פַּעַם לֹא הָיָה מֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְלֹא מַעֲלֶה שׁוּם קֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא תָּמִיד רוֹאֶה אֶת גֹּדֶל הַחֲסָדִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ וְעִם נַפְשׁוֹת אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁנִּכְנֶסֶת בּוֹ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְשׁוֹכֵחַ לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְקַיֵּם אֶצְלוֹ “וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית”, הַהוֹדָאָה שֶׁלִּי נֶהֶפְכָה לְמַשְׁחִית; וְלָכֵן עִקַּר כַּוָּנַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה וְהֶאָרַת “אוֹר הַנֵּר” שֶׁל חֲנֻכָּה הִיא כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הַהוֹד, הַיְנוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמֶת.

וְעַל-כֵּן מְכַוְּנִים אָז בְּכָל לַיְלָה מִדָּה אַחֶרֶת מִי”ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים, שֶׁכְּלוּלָה בְּמִדַּת הָאֱמֶת, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָאֱמֶת עַל הָאָדָם. וְעִקַּר הָאֱמֶת הוּא לְהַכִּיר בַּחֲסָדָיו וּבְרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ עַל הָאָדָם, וְתֵכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁאָדָם מַכִּיר בַּחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא נוֹתֵן תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ. וְלָכֵן יָמִים אֵלֶּה שֶׁל חֲנֻכָּה הֵם יָמִים קְדוֹשִׁים מְאֹד, וְאוֹמְרִים אָז בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֶת כָּל הַהַלֵּל, כִּי עַל-יְדֵי גֹּדֶל הָאֱמֶת נִתְגַּלֶּה רַחְמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמְּרַחֵם עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעַל-כֵּן מוֹדִים וּמְהַלְּלִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ, שֶׁזֶּה הָיָה עִקַּר עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁל מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו, שֶׁלָּחֲמוּ נֶגֶד הַיְּוָנִים; הַיְנוּ שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים לוֹחֲמִים נֶגֶד הַסִּטְרָא אַחֲרָא הַמַּחֲשִׁיכִים עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמַסְתִּירִים אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים, וְהַצַּדִּיקִים מַחְדִּירִים אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא כְּלַל הָאֱמֶת. וְעַל-כֵּן מְכַוְּנִים בְּכָל לַיְלָה שֵׁם ‘אֶהְיֶה’ אֲשֶׁר ‘אֶהְיֶה’ הָעוֹלֶה ‘אֱמֶת’; הַיְנוּ ‘אֶהְיֶ”ה’ פַּעַם ‘אֶהְיֶ”ה’ עוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּה ‘אֱמֶת’; כִּי זֶה עִקַּר הָאֱמֶת, שֶׁאָדָם יַעֲשֶׂה בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל (לִקּוּטֵי- מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק א’, סִימָן ו’), אֲשֶׁר עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּסוֹד ‘אֶהְיֶה’, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת, כִּי קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה עֲדַיִן אֵין לוֹ שׁוּם הֲוָיָה בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא נִתְהַוָּה בָּעוֹלָם, כִּי טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא מִשֶּׁנִּבְרָא, וּכְשֶׁבָּא לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אָז הוּא מַגִּיעַ לְסוֹד ‘אֶהְיֶה’, הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הֲוָיָה בָּעוֹלָם; וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתְּשׁוּבָה תָּלוּי בְּשֵׁם ‘אֶהְיֶה’, שֶׁהוּא יְסוֹד הָרָצוֹן – שֶׁרְצוֹנוֹ לַחְזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ אֶהְיֶה מֵהַיּוֹם אִישׁ כָּשֵׁר. וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת – לְהַגִּיעַ אֶל רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ לֹא לְהָנִיחַ אֶת הָרָצוֹן פַּעַם אַחַת, אֶלָּא לִרְצוֹת בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּה סוֹד רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמֶת, שֶׁאֵינוֹ מֵנִיחַ אֶת עַצְמוֹ לִפֹּל בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, עַל אַף כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַמְּרִירוּת וְהַקַּטְנוּת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁסּוֹבֵל, חֵרוּפִין וְגִדּוּפִין מִבְּנֵי-אָדָם, וְעוֹבְרִים עָלָיו צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמַכְאוֹבִים רָעִים מִכָּל מִינֵי טִיפּוּסִים, עִם כָּל זֹאת אֵינוֹ מֵנִיחַ עַצְמוֹ לִפֹּל, אֶלָּא מַתְחִיל בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, בְּסוֹד ‘אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה’, שֶׁבְּכָל פַּעַם מִתְחַדֵּשׁ בְּהִתְחַדְּשׁוּת חֲדָשָׁה, שֶׁזֶּה סוֹד ‘אֶהְיֶה’ פַּעַם ‘אֶהְיֶה’ הָעֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּה ‘אֱמֶת’. כִּי עִקַּר אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁאֵינוֹ מֵנִיחַ אֶת עַצְמוֹ לִפֹּל בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, וַאֲפִלּוּ שֶׁכֻּלָּם עוֹמְדִים עָלָיו וּמִתְחַזְּקִים כְּנֶגְדּוֹ, וְרוֹצִים לְהַפִּילוֹ וּלְבַלְבְּלוֹ וּלְהַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ, עִם כָּל זֹאת מַחְזִיק מַעֲמָד וְאֵינוֹ עוֹזֵב אֶת רְצוֹנוֹ – זֶה עִקַּר הָאֱמֶת. כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְהַחְזִיק מַעֲמָד בְּזֶה הָעוֹלָם בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו – בֵּין בְּגַשְׁמִיּוּת וּבֵין בְּרוּחָנִיּוּת, וְצָרִיךְ לָדַעַת, כְּשֶׁרוֹצֶה לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָז יִתְעוֹרֵר כְּנֶגְדּוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וַיַּעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ כְּחוֹמוֹת בַּרְזֶל, וְיִרְצֶה לְהַטְבִּיעוֹ, עַד שֶׁלֹּא יַחֲזִיק מַעֲמָד, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה סוֹד (תְּהִלִּים סט, ג): “טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד”, מִי שֶׁטָּבַע בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, חָכְמוֹת יְוָנִיּוֹת שֶׁהֵם כְּלַל כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, עַל-יְדֵי-זֶה “וְאֵין מָעֳמָד” – אֵין לוֹ כְּבָר כֹּחַ לְהַחְזִיק מַעֲמָד, אֶלָּא נִשְׁבָּר לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּה הֵפֶךְ הָאֱמֶת.

עַל-כֵּן בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים מְקַבְּלִים אֶת אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁהוּא סוֹד ‘אֶהְיֶה’ אֲשֶׁר ‘אֶהְיֶה’ הָעוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּה ‘אֱמֶת’, לְהַרְאוֹת לָאָדָם שֶׁעִקַּר הָאֱמֶת הוּא לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם בְּרִיָּה הַמּוֹנַעַת אוֹתוֹ מִלַּחְזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה סוֹד הָאֱמֶת; וְעַל-כֵּן דַּיְקָא בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים אִם הָאָדָם זוֹכֶה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה וְיִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה מֵעַכְשָׁו לֹא יַפְרִיד עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ שֶׁיִּתְחַזְּקוּ עָלָיו כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים, וְיִסְבֹּל חֵרוּפִין וְגִדּוּפִין וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, אָז יָכוֹל לְהַצְלִיחַ מְאֹד. וְזֶה סוֹד “אוֹר הַנֵּר” שֶׁל חֲנֻכָּה, שֶׁמּוֹרִידִים אֶת הָאוֹר לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, שֶׁאֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁנָּפְלוּ בַּעֲשָׂרָה כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים, עָדִין יֵשׁ לָהֶם תִּקְוָה לְתַקֵּן הַכֹּל, אִם רַק יָאִירוּ עַל עַצְמָם “אוֹר הַנֵּר” שֶׁהוּא הָאוֹר שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמֵּאִיר לְכָל הַיְרוּדִים וְהַנְּפוּלִים, שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם תִּקְוָה לְתַקֵּן הַכֹּל, וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יַעַזְבוּ אֶת עַצְמָם אֶלָּא יַעֲשׂוּ בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, בְּסוֹד: ‘אֶהְיֶה’ אֲשֶׁר ‘אֶהְיֶה’ הָעוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּה ‘אֱמֶת’; כִּי עִקַּר הָאֱמֶת הוּא לֹא לְהִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, וַאֲפִלּוּ שֶׁכָּל הָעוֹלָם כָּלוּ יַעַמְדוּ כְּנֶגְדּוֹ כְּחוֹמוֹת בַּרְזֶל וְיִרְצוּ לְבַלְבְּלוֹ, הוּא יַחֲזִיק בָּאֱמֶת וְיַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, וְאָז דַּיְקָא יִמָּשֵׁךְ גַּם עָלָיו “אוֹר הַנֵּר” שֶׁל חֲנֻכָּה לְכָל הַשָּׁנָה; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּכְנִיס אֶת כָּל זֶה לְתוֹךְ לְבָבוֹ, וְאָז טוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים. כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת זֶה הָעוֹלָם בְּלִי יְדִיעוֹת אֵלּוּ, כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִתְמַלֵּא עִם שְׁקָרִים וַהֲבָלִים וְדִמְיוֹנוֹת, שֶׁהֵם כְּלַל חָכְמוֹת יָוָן הָעוֹקְרוֹת אֶת הָאָדָם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ, שֶׁהָאָדָם מִתְיָאֵשׁ לְגַמְרֵי עַד שֶׁנּוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ כְּבָר שׁוּם תִּקְוָה לְתַקֵּן, וְלָכֵן נִקְרָא ‘חֲנֻכָּה’, מִלְּשׁוֹן ‘חִנּוּךְ’, עַל שֵׁם “אוֹר הַנֵּר” שֶׁל חֲנֻכָּה שֶׁהִדְלִיקוּ הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו, וְכֵן כְּלַל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הַמַּדְלִיקִים וּמְאִירִים אֶת “אוֹר הַנֵּר” הַזֶּה בִּכְלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לְהָאִיר עֵינֵיהֶם בְּחַשְׁכוּת הַגָּלוּת, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לִרְאוֹת אוֹר הָאֱמֶת שֶׁהוּא אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת, שֶׁיִּתְחַזֵּק אָדָם בְּהִתְחַזְּקוּת כָּזוֹ, שֶׁשּׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם לֹא יוּכַל לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ. וְכָל זְמַן שֶׁאָדָם עַקְשָׁן גָּדוֹל, וְיַחְזִיק אֶת עַצְמוֹ בָּאֱמֶת הַזּוֹ שֶׁשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ, אֶלָּא תָּמִיד יַעֲשֶׂה הַתְחָלָה חֲדָשָׁה – אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ שֶׁבְּכָל פַּעַם יְחַדֵּשׁ עַצְמוֹ בִּרְצוֹנוֹת חֲדָשִׁים, אָז דַּיְקָא תָּאִיר בּוֹ הָאֱמֶת, וְיִזְכֶּה לָתֵת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְיִרְאֶה רַק אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם.

אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לָזֶה, אֶלָּא עַל-יְדֵי שֶׁמְּחַזְּקִים וּמְאַמְּצִים אֶת עַצְמָם לְהַחְזִיק בִּגְדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים, אֲשֶׁר יֵשׁ בְּכֹחָם לְהוֹרִיד עַצְמָם אֶל כָּל הַיְרוּדִים וְהַנְּפוּלִים, וּלְשַׂחֵק אִתָּם בְּכָל מִינֵי מִשְׂחָקִים, וּלְהִתְלַבֵּשׁ עַצְמָם בְּכָל מִינֵי לְבוּשִׁים, וּלְהַסְתִּיר עַצְמָם בְּכָל מִינֵי הַסְתָּרוֹת, הָעִקָּר שֶׁיִּכָּנֵס בָּהֶם אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁהוּא ‘אֶהְיֶה’ אֲשֶׁר ‘אֶהְיֶה’, רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת, שֶׁיַּתְחִילוּ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, שֶׁכָּל זֶה הוּא סוֹד שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, שֶׁהַשְּׁכִינָה מְקַבֶּלֶת אוֹר הַהוֹד, כִּי אָז כְּשֶׁמֵּאִיר “אוֹר הַנֵּר”, נִתְקֶנֶת מִדַּת הַהוֹד, שֶׁהִיא הַהוֹדָאָה שֶׁמּוֹדִים וּמְהַלְּלִים וּמְפָאֲרִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; וְעַל-כֵּן צְרִיכִים לְהִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד לְנַצֵּל אֶת הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה, יְמֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, וְלִתֵּן תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל הַחֲסָדִים וְהָרַחֲמִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ, וְכֵן צְרִיכִים לַעֲסֹק הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדַת הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד עִם כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁמְּסַבְּבִים עַל הַבָּתִּים בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים לִגְבּוֹת צְדָקָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד עִם עָנִי, שֶׁזֶּה בִּכְלַל הוֹדָאָה – לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזֶּה סוֹד (יְשַׁעְיָה לב, יז): “וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם”, כִּי הַצְּדָקָה מַכְנֶסֶת שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי הֶעָנִי מִתְרַעֵם עָלָיו יִתְבָּרַךְ, וְיֵשׁ לוֹ טְעָנוֹת תָּמִיד אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מַדּוּעַ אֲנִי צָרִיךְ לִסְבֹּל עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת וְסֵבֶל, וּכְשֶׁאָדָם נוֹתֵן לוֹ צְדָקָה, אָז מַשְׁלִים עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנוֹתֵן תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁאֶחָד מֻנָּח בְּיֵאוּשׁ עָצוּם, וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה מִמֶּנּוּ, וּכְאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם תַּכְלִית בְּזֶה הָעוֹלָם, וּמִתְרַעֵם תָּמִיד עָלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלִבּוֹ וְדַעְתּוֹ מְעֻקָּמִים בְּקֻשְׁיוֹת וּבִסְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים וּכְפִירוֹת, וּכְשֶׁבָּאִים לְהַחְדִּיר בּוֹ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ אֶלָּא יַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, זֶה עִקַּר הַצְּדָקָה, שֶׁעוֹשָׂה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם; וְעַל-כֵּן זוֹהִי מַעֲלָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, וְכֵן לַעֲזֹר לַעֲנִיִּים וּלְאֻמְלָלִים, לְחַזְּקָם וּלְאַמְּצָם בְּכָל מִינֵי דִּבּוּרִים הַמְּשִׁיבִים אֶת הַנֶּפֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיֵּעָשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם לְבֵין אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְכָל זֶה סוֹד “אוֹר הַנֵּר” שֶׁל חֲנֻכָּה. וְעַל-כֵּן ‘נֵר’ גִּימַטְרִיָּה: הֲוָיָ”ה אֲדֹנָ”י, הֲוָיָ”ה אֱלֹהִי”ם, הֲוָיָ”ה אֶהְיֶ”ה, שֶׁהֵם הַשֵּׁמוֹת מִכְּלַל הָעוֹלָמוֹת, עַתִּיק “כֶּתֶר”, זְעֵיר אַנְפִּין “תִּפְאֶרֶת”, נוּקְבָא “מַלְכוּת”, וְאָז כְּשֶׁאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַהֶאָרָה הַזּוֹ, אָז מֵאִיר עָלָיו אוֹר כָּל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁזֶּה סוֹד “אוֹר הַנֵּר” שֶׁל חֲנֻכָּה.

אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַכְנִיס בְּלִבּוֹ דִּבּוּרִים אֵלּוּ, שֶׁאָז יִזְכֶּה לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד הַחַי הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכַל לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ, וְהוּא יַעֲמֹד תָּמִיד אֵיתָן וְחָזָק כְּנֶגֶד כָּל הָרוּחוֹת הַזָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצִים לְשָׁבְרוֹ וּלְבַטְּלוֹ, וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּחַי הַחַיִּים; אַשְׁרֵי לוֹ בָּזֶה וְאַשְׁרֵי לוֹ בַּבָּא.

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ

יְגַלֶּה מַעֲלַת הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה, וְאֵיךְ שֶׁאָז נִמְשָׁךְ אוֹר הַגְּאֻלָּה, אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּגִלּוּי עָצוּם עַד מְאֹד, כִּי אָז נִתְגַּלֶּה אוֹר הַגָּנוּז מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁהֵאִיר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא.

מוֹהֲרֹא”שׁ זַ”ל אָמַר: בַּחֲנֻכָּה מְקַבְּלִים יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְעִקַּר יִשּׁוּב הַדַּעַת הוּא (דְּבָרִים ד): “אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי הֲוָיָ”ה הוּא הָאֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ” לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע, אֲשֶׁר אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעֲדֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֶת זֹאת רָצוּ הַיְּוָנִים לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵנוּ הַקְּדוֹשִׁים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יח): שֶׁגָּזְרָה מַלְכוּת יָוָן גְּזֵרָה, שֶׁלֹּא יַזְכִּירוּ שֵׁם שָׁמַיִם עַל פִּיהֶם. וְכֵן אָמְרוּ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה ב’): וְחֹשֶׁךְ זֶה מַלְכוּת יָוָן, שֶׁהֶחְשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֶיהָ, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם: כִּתְבוּ לָכֶם עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר, שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן עַכְשָׁו בִּימֵי חֲנֻכָּה מְקַבְּלִים אֶת הַדַּעַת הַזּוֹ, שֶׁאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וּבָרֶגַע שֶׁאָדָם רַק חוֹשֵׁב מִזֶּה, כָּל חַיָּיו הוֹלְכִים בְּצוּרָה אַחֶרֶת, כִּי הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק מַעֲבָר, וּמַה שֶּׁעוֹשִׂים בִּשְׁבִיל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, זֶה יִשָּׁאֵר לְנֵצַח נְצָחִים.

(אִמְרֵי מוֹהֲרֹא”שׁ, חֵלֶק ג’ סִימָן י)

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ

א.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לַחְקֹק בְּדַעְתְּכֶם, אֲשֶׁר אֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, הֵם עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מַלְבִּישׁ עַצְמוֹ בָּהֶם, שֶׁזֶּה סוֹד אוֹר הַגָּנוּז; כִּי עַכְשָׁו נֶעֱלָם וְנִסְתָּר אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בִּלְבוּשִׁים גַּשְׁמִיִּים וְחָמְרִיִּים, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַבְּחִירָה, עַד שֶׁיְּכוֹלִים לִפֹּל בְּחָכְמוֹת הַטֶּבַע, שֶׁהֵם כְּלַל חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, חָכְמוֹת יָוָן הָרְשָׁעָה, כִּי כָּל חָכְמַת יָוָן הִיא לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר וּלְכַסּוֹת אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְגַלּוֹת אֵיךְ שֶׁהַכֹּל רַק טֶבַע, וְעַל-יְדֵי-זֶה עוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁעוֹבֵר – צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, מֵאַחַר שֶׁנֶּעֱלֶמֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹךְ הַטֶּבַע, שֶׁזֶּה חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁהֵם כְּלַל מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה, שֶׁכָּל כַּוָּנָתָם לְהַלְבִּישׁ הַכֹּל בְּטֶבַע וּבְמַזָּל וּבְמִקְרֶה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכוֹת כָּל הַצָּרוֹת וְהַמְּרִירוּת לֹא כֵן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁמּוֹסְרִים נַפְשָׁם לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, הֵם מְגַלִּים תָּמִיד אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַפְשִׁיטִים אֶת הַלְּבוּשׁ הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי, שֶׁהוּא דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, עַד שֶׁנִּתְגַּלֶּה אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּלְהֵפֶךְ זֶה לְעֻמַּת זֶה הַיְּוָנִים מַלְבִּישִׁים אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע וּבְמִקְרֶה וּבְמַזָּל, וְזֶה עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, זֶה לְעֻמַּת זֶה הַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה וְחָכְמוֹת יָוָן. וְכָל זֶה סוֹד נֵרוֹת חֲנֻכָּה, שֶׁאָז מִתְגַּלֶּה אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים – מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו, שֶׁהֵם הֵאִירוּ אֶת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אָז הָיָה מַר מְאֹד לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵנוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ב, ד): וְחֹשֶׁךְ – זֶה מַלְכוּת יָוָן, שֶׁהֶחְשִׁיכוּ עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶם, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם, כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל; כִּי עַל-יְדֵי חָכְמַת הַטֶּבַע, חָכְמַת חִיצוֹנִיּוּת, נֶחְשָׁכוֹת עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מִשָּׁם נִמְשָׁכִים כָּל הַדִּמְיוֹנוֹת וְהַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי בֶּאֱמֶת אִם הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר, הָיָה נִתְגַּלָּה אֵלָיו שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא רַק לְבוּשִׁים לְגַבֵּי גִּלּוּי הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְהַכֹּל עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאָז הָיָה מֵאִיר עָלָיו אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה הַגְּאֻלָּה, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה הוּא רַק כְּשֶׁמֵּאִיר לָאָדָם אוֹרוּ יִתְבָּרַךְ, וּמַרְגִּישׁ תָּמִיד אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל פָּנָיו, עַד שֶׁבְּכָל מַחֲשָׁבָה וּמַחֲשָׁבָה וְהִרְהוּר וְהִסְתַּכְּלוּת וּשְׁמִיעָה וּנְשִׁימָה אֵינוֹ מַרְגִּישׁ מִשּׁוּם דָּבָר רַק אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה, וְאָז נִגְאָלִים מִכָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַמְּרִירוּת, לֹא-כֵן כְּשֶׁנֶּעֱלָמוֹת וְנִסְתָּרוֹת מֵהָאָדָם יְדִיעוֹת אֵלּוּ, אָז דַּיְקָא שׁוֹרֶה בְּחֹשֶׁךְ וּבְדִמְיוֹנוֹת, וְצַר וּמַר לוֹ, וְנוֹפֵל בִּקְלִפַּת יָוָן, שֶׁהוּא טִיט הַיָּוֵן, בְּסוֹד (תְּהִלִּים סט, ג): “טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד”; כִּי הַיְּוָנִים הֵם עִקַּר הַשֶּׁקֶר, מֵאַחַר שֶׁכּוֹפְרִים בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית וְנִמְשָׁכִים רַק בְּטֶבַע, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁזֶּה סוֹד טִיט הַיָּוֵן כְּמוֹ שֶׁאֶחָד נוֹפֵל בְּתוֹךְ טִיט עָב וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִזֶּה, שֶׁכָּל זֶה קְלִפַּת הַיְּוָנִים, שֶׁמִּי שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר חָכְמָתָם הַמְדֻמָּה, הַיְנוּ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, עַל-יְדֵי-זֶה נוֹפֵל לְתוֹךְ טִיט עָב, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מִזֶּה, שֶׁזֶּה כְּלַל מְרִירוּת הַגָּלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְהַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם כְּלַל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עִם תַּלְמִידֵיהֶם, הֵם לוֹחֲמִים כְּנֶגֶד טִיט הַיָּוֵן, חָכְמַת חִיצוֹנִיּוֹת, וּמַדְלִיקִים אֶת “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ”, שֶׁהֵם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כ, כז): “נֵר הֲוָיָ”ה נִשְׁמַת אָדָם”, שֶׁגַּם הֵם יָאִירוּ בַּאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיַרְגִּישׁוּ תָּמִיד אֶת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ עַל פְּנֵיהֶם, שֶׁכָּל זֶה סוֹד “חֲנֻכָּה” לְשׁוֹן “חִנּוּךְ”, שֶׁמְּחַנְּכִים אֶת עַצְמָם מֵחָדָשׁ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הַמָּרָה שֶׁעוֹבֶרֶת עַל הָאָדָם, זֶהוּ רַק שֶׁנִּמְצָא בְּקַטְנוּת וּבַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת וּבְדִמְיוֹנוֹת, עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה מִמֶּנּוּ. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁקְּלִפַּת הַיְּוָנִים, שֶׁהִיא כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, נִדְבֶּקֶת בּוֹ, וְזֶהוּ טִיט הַיָּוֵן, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מִזֶּה, כִּי אִם עַל-יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֶל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. וְעַל-כֵּן מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, אִם תִּמְסְרוּ אֶת נַפְשְׁכֶם לִהְיוֹת דְּבוּקִים בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּבְתַלְמִידֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, הַמְּאִירִים תָּמִיד אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם סוֹד “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ”, דְּהַיְנוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָאוֹת נֵרוֹת, וְכָל מַה שֶּׁנִּתְקָרֵב יוֹתֵר לַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וּלְתַלְמִידֵיהֶם, וְזוֹכִים לְהִצְטָרֵף עִמָּהֶם, עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ גַּם עֲלֵיהֶם אוֹר זִיו שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנִדְלָקִים לְהָאִיר עַל עַצְמָם אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ,

וְלָכֵן עַכְשָׁו בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים רָאוּי לָבוֹא לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְתַלְמִידֵיהֶם וּלְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם, וּלְקַבֵּל מֵהֶם אוֹר אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ, כִּי עַכְשָׁו דַּיְקָא נִתְגַּלֶּה אוֹרוֹ הַגָּנוּז שֶׁנִּתְגַּלֶּה בִּלְבוּשִׁים שׁוֹנִים וְנִסְתָּר בְּהַסְתָּרוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרוֹת, וּבִימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁמַּדְלִיקִים אֶת הַנֵּרוֹת לְזֵכֶר הַנֵּס שֶׁקָּרָה לְיִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו, אָז נִתְגַּלֶּה הָאוֹר הַגָּנוּז הַזֶּה, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַטֶּבַע, וְטֶבַע הוּא לְבוּשׁ לְגַבֵּי עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-כֵּן אַשְׁרֵי וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁנִּזְהָר מְאֹד לְהַדְלִיק בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת אֶת “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ”, שֶׁהֵם נֵרוֹת חֲנֻכָּה, וּמִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה נֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, וּמְחַנֵּךְ אֶת יְלָדָיו הַקְּטַנִּים שֶׁגַּם הֵם יַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה, שֶׁיָּאִיר עֲלֵיהֶם גַּם-כֵּן אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁגַּם הֵם יִרְאוּ וְיָבִינוּ וְיַשְׂכִּילוּ שֶׁאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וּלְכָל זֶה זוֹכִים דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁמְּקֹרָבִים אֶל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְתַלְמִידֵיהֶם וּלְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם, וְיִמָּשֵׁךְ גַּם עֲלֵיהֶם אוֹר זִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ,

ב.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיכֶם בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת – אַל תִּשָּׁבְרוּ, כִּי הַכֹּל נִסְיוֹנוֹת מִלְּמַעְלָה, כִּי בֶּאֱמֶת הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא וְאֵין מִלְּבַדּוֹ נִמְצָא, וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת – הַכֹּל, כְּדֵי לְהַעֲלִים וּלְהַחֲשִׁיךְ מֵהָאָדָם אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וּלְגַלּוֹת אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְהַפְּכִים כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת וְהַהַשְׁלָכוֹת אֶל עֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי כָּךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁמִּצַּד אֶחָד לֹא יִרְאוּ שׁוּם דָּבָר אֶלָּא לְהֵפֶךְ שֶׁיִּהְיֶה נֶעֱלָם וְנִסְתָּר אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּרְאוּ בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ שֶׁהוּא טֶבַע גָּמוּר, וּלְהֵפֶךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְעַקֵּשׁ וְאֵינוֹ מֵנִיחַ אֶת עַצְמוֹ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, וּמְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקֻיּוֹת, דַּיְקָא אָז נִתְגַּלֶּה עָלָיו אוֹר זִיו שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁמֵּאִיר אוֹר כָּזֶה, שֶׁהוּא יָכוֹל לְהָאִיר גַּם לַאֲחֵרִים, שֶׁכָּל זֶה הוּא סוֹד נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַפֶּתַח דַּיְקָא, לְהָאִיר גַּם בַּחוּץ לְאוֹתָם שֶׁנִּמְצָאִים בַּחוּץ, כִּי כְּשֶׁאָדָם עַקְשָׁן גָּדוֹל וְאֵינוֹ מֵנִיחַ עַצְמוֹ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, וְאַף שֶׁמַּר וְחֹשֶׁךְ לוֹ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת – הֵן מֵעַצְמוֹ וְהֵן מֵאֲחֵרִים, וּמְבַלְבְּלִים אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי בִּלְבּוּלִים, וְנוֹפֵל בְּכָל מִינֵי דִּמְיוֹנוֹת, עִם כָּל זֹאת הוּא מִתְעַקֵּשׁ בְּעַקְשָׁנוּת גְּדוֹלָה, וְיוֹדֵעַ וְעֵד אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל עֶצֶם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַף שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה מָנוֹס לָצֵאת מִצָּרוֹתָיו וְיִסּוּרָיו, עִם כָּל זֹאת הוּא מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וּמַחֲזִיק מַעֲמָד בְּעַקְשָׁנוּת גְּדוֹלָה בְּלִי שׁוּם טַעַם וְשֵׂכֶל, דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה עָלָיו אוֹר הַגָּנוּז, שֶׁהוּא אוֹר שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ סוֹד “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ” שֶׁל חֲנֻכָּה, שֶׁאָז מֵאִיר הָאוֹר הַגָּנוּז שֶׁהֵאִיר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא ל”ו שָׁעוֹת, וְעַל-כֵּן הֵם ל”ו נֵרוֹת בְּח’ יְמֵי חֲנֻכָּה לְהַרְאוֹת, שֶׁאָז נִתְגַּלֶּה הָאוֹר הַגָּנוּז לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל, אִם רַק יִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בַּ”נֵּרוֹת הַלָּלוּ”, וְאָז דַּיְקָא יִתְגַּלֶּה אֵלָיו אוֹר כָּזֶה שֶׁלֹּא רַק שֶׁיָּאִיר לְעַצְמוֹ אֶלָּא יָאִיר גַּם לַאֲחֵרִים, לְאוֹתָם שֶׁנִּמְצָאִים בַּחוּץ; עַל-כֵּן מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה הִיא בַּפֶּתַח דַּיְקָא, שֶׁיָּאִיר לְאֵלּוּ שֶׁהֵם בַּחוּץ, שֶׁגַּם הֵם יִרְאוּ וְיַשְׂכִּילוּ וְיָבִינוּ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁאָדָם עַקְשָׁן גָּדוֹל, וַאֲפִלּוּ שֶׁמַּר וְחֹשֶׁךְ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה שׁוּם תִּקְוָה לָצֵאת מֵהַבֹּץ שֶׁלּוֹ, עִם כָּל זֹאת הוּא מִתְעַקֵּשׁ שֶׁהוּא לֹא יַעֲזֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, אָז דַּיְקָא נִתְגַּלִּים אֵלָיו אוֹרוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהוּא יָכוֹל לְהָאִיר גַּם לְכָל אֵלּוּ שֶׁיָּצְאוּ לַחוּץ.

וְעַל כֵּן אַשְׁרֵי וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה הַזּוֹ שֶׁל הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה, וְצוֹפֶה וּמַבִּיט וּמִתְבּוֹנֵן בַּנֵּרוֹת, אֵיךְ שֶׁהֵם אוֹרוֹת בְּתוֹךְ כֵּלִים, כִּי הַכְּלִי שֶׁמַּחְזִיק אֶת הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילָה שֶׁמְּאִירָה הֵם סוֹד אוֹרוֹת וְכֵלִים, שֶׁזֶּה סוֹד הַבְּרִיאָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּצוּרָה כָּזוֹ, שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל מְלֻבָּשׁ בִּלְבוּשִׁים חִיצוֹנִיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֵּלִים, אֲבָל בֶּאֱמֶת בְּתוֹכָם גָּנוּז אוֹר אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה אוֹרוֹת וְכֵלִים דַּיְקָא, חִיצוֹנִיּוּת וּפְנִימִיּוּת; עַל כֵּן עִקַּר מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה, הַדְלָקַת “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ” הִיא דַּיְקָא בְּפֶתַח בֵּיתוֹ, בְּסוֹד חִיצוֹנִיּוּת וּפְנִימִיּוּת, כִּי הַבַּיִת הוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְהַחוּץ הוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, שֶׁהוּא סוֹד אוֹרוֹת וְכֵלִים, בַּיִת וְחוּץ, וְעַל-כֵּן דַּיְקָא בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים יְכוֹלִים לְקָרֵב אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן אַשְׁרֵי וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, וּמֵאִיר אָז אֶת הַנֵּרוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָאוֹר בַּחוּץ, וְיִזְכֶּה לְקָרֵב רְחוֹקִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אַשְׁרֵי לוֹ בָּזֶה וְאַשְׁרֵי לוֹ בַּבָּא!

ג.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת כִּי בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים נִתְגַּלֶּה אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי כָּזֶה שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה מֵאָז בְּרִיאַת הָאָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא, וְלֹא יִתְגַּלֶּה עַד בִּיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ; וְעַל כֵּן דַּיְקָא בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים צְרִיכִים לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד, וְלָתֵת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁעָשָׂה לָנוּ, שֶׁהִנְחִילָנוּ מִצְוָה קְדוֹשָׁה כָּזוֹ בְּתוֹךְ חֶשְׁכַת גָּלוּתֵנוּ, וְאָנוּ זוֹכִים גַּם עַכְשָׁו בְּתוֹךְ עֹמֶק הַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת לְהָאִיר עַל עַצְמֵנוּ הָאוֹר שֶׁנִּתְגַּלָּה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא, וְשֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְעַל-כֵּן דַּיְקָא בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, אָז הוּא עֵת רָצוֹן גָּדוֹל מְאֹד, וְלָכֵן נוֹהֲגִים אָז בְּעֵת הַדְלָקַת “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ” שֶׁל יְמֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּלְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ. וְעִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא רַק כְּשֶׁזּוֹכִים לְהַרְגִּישׁ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; כִּי כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ וְעֵד אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וּמַרְגִּישׁ תָּמִיד אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא בָּא רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְאָז נִגְאָל מִכָּל צָרוֹתָיו שֶׁזֶּה סוֹד “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ” שֶׁל יְמֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים; וְעַל כֵּן רָאוּי לְקַבֵּץ אָז אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת יְלָדָיו, שֶׁיַּעַמְדוּ בְּעֵת שֶׁמַּדְלִיק אֶת “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ”, וְיַסְבִּיר לָהֶם שֶׁעִקַּר הָאוֹרוֹת הָאֵלּוּ הֵם אוֹרוֹת רוּחָנִיִּים הַמִּתְלַבְּשִׁים בְּגַשְׁמִיּוּת, וְעִקַּר כַּוָּנַת הַדְלָקַת “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ” הוּא כְּדֵי לְהָאִיר עַל נַפְשֵׁנוּ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי רַב כָּזֶה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּלָּה מֵאָז בְּרִיאַת הָאָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא, וְלֹא יִתְגַּלֶּה עַד בִּיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְלָכֵן צְרִיכִים אָז לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ, וִידַקְדֵּק שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ יַדְלִיק נֵר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ “הַמְהַדְּרִין מִן הַמְהַדְּרִין” – שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִיר לְעַצְמוֹ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וִידַבֵּר אָז מִשִּׁבְחוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר זִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר אֶת גֹּדֶל הַזְּכוּת, כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְקַבֵּץ יַחַד אֶת יְלָדָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ בִּשְׁעַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, וּמַדְלִיק אֶת “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ”, וּמַסְבִּיר לָהֶם תַּכְלִית הַדְלָקַת “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ”, שֶׁהִיא עַל שֵׁם הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעֵת שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְרָצְתָה לְהַשְׁכִּיחַ אֶת תּוֹרָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַכְנִיס כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת וְחָכְמַת חִיצוֹנִיּוּת בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהִתְגַבְּרוּ עֲלֵיהֶם גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים, מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָזַר שֶׁנָּפְלוּ רַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה אָז, כֵּן נִמְשָׁךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים כָּל מִינֵי קְלִפּוֹת וְחִיצוֹנִים, שֶׁהֵם הַיְּוָנִים וְהָעֵרֶב רַב, הַמַּעֲלִימִים וּמַסְתִּירִים וּמַחְשִׁיכִים אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְעַל-יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד, הַדְּבֵקִים תָּמִיד רַק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הֵם מַמְשִׁיכִים וּמְאִירִים אֶת הָאוֹר הַזֶּה לְכָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נִתְגַּלֶּה י”ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים. וְעַל-כֵּן אָז בְּשָׁעָה שֶׁמַּדְלִיקִים אֶת “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ”, נִתְבַּעֲרִים כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַחִיצוֹנִים, וְנִתְגַּלֶּה פְּנִימִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, וּמְאִירִים מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, שֶׁזֶּה כְּלַל הַיִּחוּדִים וְהַזִּוּוּגִים שֶׁנַּעֲשִׂים בְּעֵת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת; כִּי אָז בְּעֵת הַדְלָקַת “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ”, נִתְגַּלִּים יִחוּדִים עֶלְיוֹנִים, וְעַל-כֵּן ‘נֵר’ עוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּה: הֲוָיָ”ה אֶהְיֶ”ה, הֲוָיָ”ה אֱלֹהִי”ם הֲוָיָ”ה אֲדֹנָ”י, כִּי אָז דַּיְקָא; נִתְגַּלֶּה פְּנִימִיּוּת הָעוֹלָמוֹת עַד לַחוּץ דַּיְקָא; כִּי בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל הָאָדָם כָּל מִינֵי קְלִפּוֹת וְחִיצוֹנִים, וְרוֹצִים לְהַפִּילוֹ וּלְהַכְנִיסוֹ בְּיֵאוּשׁ וּבְדִכָּאוֹן, וְהוּא מִתְחַזֵּק כְּנֶגְדָּם וְאֵינוֹ מֵנִיחַ עַצְמוֹ לִפֹּל, דַּיְקָא אָז נִתְגַּלֶּה הָאוֹר הַגָּנוּז הַזֶּה שֶׁהָיָה מֵאִיר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא, וְשֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ; וְעַל כֵּן אַשְׁרֵי וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁשָּׂשׂ וְשָׂמֵחַ בִּשְׁעַת הַדְלָקַת “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ”, וּמְסַפֵּר לְבָנָיו וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ אֶת גֹּדֶל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה כְּלַל הַהוֹדָאוֹת שֶׁמּוֹדִים וּמְהַלְּלִים וּמְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְגוֹרֵם שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה זִוּוּג עֶלְיוֹן עַל-יְדֵי הַדְלָקַת “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ”, וְעַל-יְדֵי הַשְּׁבָחִים וְהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ; אַשְׁרֵי לוֹ.

ד.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לִהְיוֹת דָּבוּק רַק בְּחַי הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין תַּכְלִית אַחֶרֶת בְּזֶה הָעוֹלָם, אֶלָּא לִבְרֹחַ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ סוֹד ‘מְאוֹרֵי אוֹר’, שֶׁמֵּאִיר אָז אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי שֶׁל כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל הוּא בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ מִתְפָּאֲרִים בֶּאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְהַיְּוָנִים שֶׁהֵם כְּלַל הַחֲכָמִים לְהָרַע, הַכּוֹפְרִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים, הֵם מַגְבִּירִים אֶת ‘מְאוֹרֵי הָאֵשׁ’ שֶׁל הַתַּאֲווֹת, לְהַעֲלִים וּלְהַחֲשִׁיךְ אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִרְאוּ וְלֹא יַשְׂכִּילוּ אֶת הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזּוֹהִי הַעֲלָמַת ‘מְאוֹרֵי הָאוֹר’, וְזֶה שֶׁטִּמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים שֶׁל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, הַיְנוּ כִּי בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מְאִירִים תָּמִיד אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּסוֹד ‘מְאוֹרֵי הָאוֹר’, וּכְשֶׁהֶחְרִיבוּ אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, נֶעֱלַם וְנִסְתַּר ‘מְאוֹרֵי הָאוֹר’, וְנִתְגַּלָּה רַק ‘מְאוֹרֵי הָאֵשׁ’, שֶׁהֵם כְּלַל אֵשׁ הַתַּאֲווֹת וְהַכַּעַס וְהָרְצִיחָה, וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, עֲשָׂאוּם יוֹם טוֹב וּקְבָעוּם בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, לְהַגְדִּיל וּלְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ, כִּי אָז נִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: “וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ”, שֶׁזֶּה סוֹד “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ” שֶׁל חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא נֵר שֶׁל שֶׁמֶן, מְאוֹרֵי הָאוֹר, לְהַדְלִיק וּלְהָאִיר מְאוֹרֵי הָאוֹר, וְזֶה סוֹד הַנֵּס הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֶׁנֶאֱרַע אָז לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה דּוֹלֵק מְעַט שֶׁמֶן, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ לְהַדְלִיק כִּי אִם יוֹם אֶחָד, וְהָיָה דּוֹלֵק שְׁמוֹנָה יָמִים, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הֶרְאָה בָּזֶה, שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוּרָה תָּמִיד בֵּין יִשְׂרָאֵל, כִּי אַף שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ לְהַדְלִיק אֶלָּא יוֹם אֶחָד, הָיָה צָרִיךְ לְהִשָּׂרֵף בִּבְחִינַת ‘מְאוֹרֵי הָאֵשׁ’, וְלֹא דַּי שֶׁנִּשְׂרַף וְנֶעֱלַם וְנִסְתַּר, אֶלָּא שֶׁהֵאִיר גַּם לִשְׁמוֹנָה יָמִים, שֶׁזֶּה הִתְגַּלּוּת ‘מְאוֹרֵי הָאוֹר’, הַיְנוּ אוֹר הַבִּינָה שֶׁהוּא סוֹד שְׁמוֹנָה, כִּי מִמִּדַּת הַמַּלְכוּת וּלְמַעְלָה הַסְּפִירָה הַשְּׁמִינִית הִיא בִּינָה, לְהִתְבּוֹנֵן בַּאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-כֵּן דַּיְקָא עַל יְדֵי “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ” שֶׁהֵם נֵרוֹת חֲנֻכָּה, נִתְגַּלָּה אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת ‘מְאוֹרֵי הָאוֹר’, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטֵּל כְּלָל מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶת אֱמוּנָתָם הַדְּבוּקָה בָּהֶם מִדּוֹר דּוֹר, וְאַף שֶׁהַסָּמֶ”ךְ מֵ”ם מַגְבִּיר אֶת ‘מְאוֹרֵי הָאֵשׁ’, הַיְנוּ הַכַּעַס וְהָרְצִיחָה וְהַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְרוֹצֶה לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר אֶת מְאוֹרֵי הָאוֹר וּלְהַגְבִּיר אֶת מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, אַף-עַל-פִּי-כֵן עַל-יְדֵי גֹּדֶל הַנֵּס שֶׁל “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ” שֶׁל חֲנֻכָּה, נִתְגַּלֶּה מְאוֹרֵי הָאוֹר דַּיְקָא בְּתוֹךְ מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּתוֹךְ הַסְּנֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ג,ג): “וַיֵּרָא מַלְאַךְ הֲוָיָ”ה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל”, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, רָאָה אֵיךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִתְגַּלָּה דַּיְקָא מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, שֶׁהֵם אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַפְּגוּמוֹת וְהַיְרוּדוֹת וְהַנְּפוּלוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת סְנֶה – קוֹצִים וְדַרְדָּרִים, וְנִדְמֶה כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם כְּבָר שׁוּם תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת כְּלָל, וּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ בּוֹעֵר בָּהֶם, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִתְגַּלָּה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה דַּיְקָא, “וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה, מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה”, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הוּא הָרַחֲמָן הָאֲמִתִּי, הַמְרַחֵם עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם, וְרוֹצֶה לְהוֹצִיאָם מֵהַחֹשֶׁךְ וְהַבּוֹץ וְהַטִּיט שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם וְנִדְבְּקוּ בָּהֶם, וּלְהָאִיר גַּם עֲלֵיהֶם אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ הִתְפַּלֵּא מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמוֹת פְּגוּמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘מְאוֹרֵי הָאֵשׁ’, שֶׁבּוֹעֶרֶת בָּהֶם אֵשׁ הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, עַד שֶׁהֵם שְׁרוּיִים בְּיֵאוּשׁ גָּדוֹל, עִם כָּל זֹאת עַל-יְדֵי גֹּדֶל כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה, גַּם בָּהֶם יָכוֹל לְהָאִיר אוֹר הַשְּׁכִינָה עַל-יְדֵי גֹּדֶל רַחְמָנוּתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים, וְעַל-כֵּן דַּיְקָא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר “אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה”, כִּי יֵשׁ נְשָׁמוֹת שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁמְּדַבְּרִים אֲלֵיהֶם וּמְגַלִּים לָהֶם אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא דַּי שֶׁאֵינָם נִדְלָקִים וּבוֹעֲרִים גַּם כֵּן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא עוֹד נַעֲשִׂים קוֹצִים וְדַרְדָּרִים לִדְקֹר אֶת גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָרוֹצִים לְהוֹשִׁיעַ לָהֶם; כִּי הַצַּדִּיקִים מְרַחֲמִים מְאֹד מְאֹד עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְרוֹצִים לַהֲבִיאָם אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּית, שֶׁהִיא הַדְּבֵקוּת הָאֱמֶת לְהִתְבַּטֵּל בְּעֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם כָּל-כָּךְ מִצְטַעֲרִים כְּשֶׁאֵינָם זוֹכִים לְהָאִיר בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-כֵּן דַּיְקָא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהוּא רֹאשׁ כָּל הַצַּדִּיקִים אָמַר: “אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה”, מַדּוּעַ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַדְלִיק אֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת סְנֶה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם נַעֲשִׂים קוֹצִים וְדַרְדָּרִים לְצַעֵר אֶת הַצַּדִּיקִים; כִּי בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיקִים רוֹצִים לְקָרֵב אֶת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אַךְ בִּמְקוֹם שֶׁאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת סְנֶה יִהְיוּ כֵּלִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר הַזֶּה, הֵם נַעֲשִׂים קוֹצִים וְדַרְדָּרִים לִדְקֹר אֶת הַצַּדִּיקִים, וּמְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים אוֹתָם וְשׁוֹפְכִים דָּמָם כַּמַּיִם, וְעַל-כֵּן לֹא הֵבִין מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה, “וַיַּרְא הֲוָיָ”ה כִּי סָר לִרְאוֹת” הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹאֶה אֵיךְ שֶׁהַצַּדִּיקִים מִתְבּוֹנְנִים מְאֹד בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, “וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים” שֶׁהוּא גִּימַטְרִיָּה ‘הַטֶּבַע’, שֶׁמְּגַלֶּה לָהֶם אֲשֶׁר דַּיְקָא מִתּוֹךְ הַסְּנֶה צוֹעֵק קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ, “וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי”, הַיְנוּ שֶׁהוּא מוֹרֶה לִגְדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁאָסוּר לָהֶם לְהִתְיָאֵשׁ מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ שֶׁדּוֹקְרִים אוֹתָם קוֹצִים וְדַרְדָּרִים וּמְחָרְפִים אוֹתָם, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ מֵהֶם, אֶלָּא צְרִיכִים לְדַעַת, כִּי דַּיְקָא מֵהֶם וּבָהֶם גָּנוּז סוֹד מֹשֶׁה שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, וְהוּא צָרִיךְ לוֹמַר “הִנֵּנִי”, וְלַעֲזֹר לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל; וְעַל-כֵּן אַשְׁרֵי וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּכְנִיס אֶת הַלִּמּוּד הֶעָמֹק הַזֶּה לְתוֹךְ לְבָבוֹ, וְזוֹכֶה לְהַחְזִיק אֶת עַצְמוֹ בִּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, וְאַף שֶׁמְּדַבְּרִים עֲלֵיהֶם כָּל דָּבָר אָסוּר, וּמְדַבְּרִים עֲלֵיהֶם בְּכָל מִינֵי לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּנַאי, וּמְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים אוֹתָם בְּחֵרוּפִין וְגִדּוּפִין, הוּא אֵינוֹ שָׂם לֵב לְכָל זֶה אֶלָּא מַחְזִיק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַכֹּחוֹת אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, אָז דַּיְקָא נִתְגַּלֶּה גַּם עָלָיו “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ”, וַאֲפִלּוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת סְנֶה, שֶׁהוּא לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, גַּם בּוֹ מֵאִיר אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ; אַשְׁרֵי מִי שֶׁשָּׂם דִּבּוּרִים אֵלּוּ לְתוֹךְ לִבּוֹ, וְאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּלָל, שֶׁאָז דַּיְקָא יִתְגַּלֶּה אֵלָיו אוֹר הַגָּנוּז, וְיִזְכֶּה לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְיִהְיֶה דָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ לְנֵצַח נְצָחִים.

חֲנֻכָּה מֵאִיר

יְגַלֶּה מַעֲלַת הָאוֹר שֶׁל חֲנֻכָּה הַמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָם עִם הָאוֹר מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית.

מוֹהֲרֹא”שׁ זַ”ל אָמַר: שֶׁאִם הָיוּ בְּנֵי-אָדָם יוֹדְעִים אֶת מַעֲלַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל חֲנֻכָּה, אָז הָיוּ שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים, כִּי מִצְוָה זוֹ אַף שֶׁהִיא מִדְּרַבָּנָן, עִם כָּל זֹאת אָז מֵאִיר אוֹר כָּזֶה כְּמוֹ שֶׁהֵאִיר לַכֹּהֵן בְּעֵת שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל-כֵּן בְּעֵת שֶׁבַּר יִשְׂרָאֵל מַדְלִיק הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁל חֲנֻכָּה, רָאוּי לוֹ לְהִתְלַהֵב מְאֹד מְאֹד, כִּי הוּא כְּדֻגְמַת הַכֹּהֵן שֶׁמַּדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת שֶׁל הַמְּנוֹרָה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל-כֵּן מְאֹד מְאֹד צְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר מִכַּעַס וּמְרִיבוֹת וּדְבָרִים בְּטֵלִים, כִּי אָז הוּא זְמַן וְעֵת רָצוֹן גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם ; אַשְׁרֵי מִי שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ אֶל כָּל זֶה.

(אִמְרֵי מוֹהֲרֹא”שׁ, חֵלֶק ב’, סִימָן תקנ”ה)

חֲנֻכָּה מֵאִיר

אָנוּ נִמְצָאִים בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים. בַּחֲנֻכָּה מֵאִיר לָנוּ הָאוֹר הַגָּנוּז שֶׁהֵאִיר לָאָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה), שֶׁהָאוֹר הַגָּנוּז הֵאִיר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ שָׁעוֹת, וּלְזֵכֶר זֶה אָנוּ מַדְלִיקִים שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה נֵרוֹת חֲנֻכָּה. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה רַק בִּשְׁבִיל תַּכְלִית אַחַת-כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בֹּא מ”ב.): בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעוּן לֵיהּ; כָּל תַּכְלִית הַבְּרִיאָה הָיְתָה כְּדֵי שֶׁאָנוּ עַם יִשְׂרָאֵל נַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פָּנִים בְּפָנִים. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית ג:): כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא רוּחוֹת, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא יִשְׂרָאֵל. עַם יִשְׂרָאֵל זוֹ הַתַּכְלִית שֶׁל הַבְּרִיאָה. וּבִשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַסָּמֶ”ךְ מֵ”ם, הַשָּׂטָן, שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר וּלְכַסּוֹת אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה מֵעִקְּרֵי הַבְּחִירָה, שֶׁהִנֵּה הָאוֹר הַגָּנוּז מֵאִיר, אֲשֶׁר אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר-זֶה לְבוּשׁ לְגַבֵּי אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל אָדָם צָרִיךְ לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ הָאוֹר הַגָּנוּז. הַמִּצְווֹת הֵן הַכְּלִי לְקַבֵּל בּוֹ הָאוֹר הַגָּנוּז, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיְּהוּדִי מְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ”ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק א’, סִימָן כ”ד) אֲפִלּוּ שֶׁנִּמְצָא אָדָם בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, אִם יְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, יֵשׁ כֹּחַ בַּמִּצְוָה לְהַעֲלוֹתוֹ מֵעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי אֶל עוֹלַם הַיְצִירָה, וּמֵעוֹלַם הַיְצִירָה לְעוֹלַם הַבְּרִיאָה, וּמֵעוֹלַם הַבְּרִיאָה עַד עוֹלַם הָאֲצִילוּת, שֶׁשָּׁם מִתְגַּלֶּה הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בְּגִלּוּי רַב מְאֹד, וְיָכוֹל לְדַבֵּק עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה יָרַדְנוּ לַגָּלוּת, שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְחָרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְנֶעֱלַם וְנִסְתַּר הָאוֹר מֵעֵינֵינוּ, וּכְמַאֲמָרָם זַ”ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה ג’): מֵהֵיכָן נִבְרֵאת הָאוֹרָה? מִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; וְשׁוֹאֲלִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא ט:): מַדּוּעַ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ? מִפְּנֵי שִׂנְאַת חִנָּם, מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ שׂוֹנְאִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וַעֲדַיִן מְרַקֵּד בֵּינָן (שָׁם ס”ט:); וְאָנוּ סוֹבְלִים אַלְפַּיִם שָׁנָה סֵבֶל וְחֶרְפָּה. וְהִנֵּה אָנוּ רוֹצִים לְהִגָּאֵל וְלָצֵאת מֵהַצָּרוֹת וְהַחֹשֶׁךְ. וּמַהוּ הַחֹשֶׁךְ שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים מִמֶּנּוּ אַלְפַּיִם שָׁנָה? אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה ב’): וְחֹשֶׁךְ זֶה יָוָן, שֶׁהֶחְשִׁיכוּ עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה י”ז.), שֶׁגָּזְרוּ הַיְּוָנִים שֶׁלֹּא יַזְכִּירוּ שֵׁם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי בָּרֶגַע שֶׁיְּהוּדִי מְדַבֵּר בְּגָלוּי מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יְהוּדִי מְדַבֵּר בְּגָלוּי מֵאֱמוּנָה, מִתְבַּטְּלוֹת כָּל הַהַעֲלָמוֹת וְהַהַסְתָּרוֹת; כִּי כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים, זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרַע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, וְשׁוֹכְחִים מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ”ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק א’, סִימָן י”ד), שֶׁלָּכֵן הַמִּצְוָה שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה-לְהַנִּיחָהּ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ, שֶׁמְּרַמֵּז עַל פִּתְחֵי פִּיו, לְהַזְכִּיר לָנוּ, שֶׁהָאוֹר הַגָּנוּז תָּלוּי בְּפִתְחֵי פִּינוּ-כְּפִי הַדִּבּוּר שֶׁלָּנוּ. אִם אָדָם מְדַבֵּר רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וַאֲפִלּוּ בְּתֹקֶף הַגָּלוּת הַמָּרָה, מְדַבֵּר רַק מֵאֱמוּנָה, עַל יְדֵי זֶה מֵאִיר לוֹ הַמֹּחַ, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ”ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק ב’, סִימָן פ”ד): עִקַּר הָאֱמוּנָה תָּלוּי בְּפֶה הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פ”ט, ב): “אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי”, צְרִיכִים הַרְבֵּה לְדַבֵּר מֵאֱמוּנָה. וְלָכֵן בַּ”חֲנֻכָּה מֵאִיר” הָאוֹר הַגָּנוּז, שֶׁאָז מְדַבְּרִים מִנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת, שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁנָּפְלוּ רַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, טְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים. תַּרְבּוּת יָוָן זֶה כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, זֶה טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, בָּרֶגַע שֶׁתּוֹלִים הַכֹּל בְּטֶבַע, אָז סוֹבְלִים אֶת הַחֹשֶׁךְ, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁמַּדְלִיקִים אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, עַל יְדֵי זֶה נִגְאָלִים.

וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מְסַפְּרִים לָנוּ, כְּשֶׁהִתְגַבְּרוּ מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו נֶגֶד תַּרְבּוּת יָוָן, שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְתַלְמִידָיו, שֶׁמְּגַלִּים וּמְפַרְסְמִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, רָאוּ שֶׁטִּמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים, מַהוּ שֶׁמֶן? אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ”ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק א’, סִימָן ס’), הַמֹּחַ שֶׁל הָאָדָם הוּא כְּפִי הַשַּׁמְנוּנִיּוּת שֶׁבְּמֹחוֹ, וְאִם מֵאִיר לוֹ הַמֹּחַ, מֵאִיר לוֹ הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁמִּתְיַבֶּשֶׁת הַשַּׁמְנוּנִיּוּת, מִזֶּה בָּאָה תַּאֲוַת נִאוּף, וְאָדָם נוֹפֵל וּמִתְיָאֵשׁ מֵחַיָּיו, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ”ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק א’, סִימָן ל”ו), שֶׁכָּל הַתַּאֲווֹת בָּאוֹת כְּשֶׁמִּתְיַבֵּשׁ הַשֶּׁמֶן שֶׁבְּמֹחַ הָאָדָם. וְזוֹ הָיְתָה תַּרְבּוּת יָוָן, שֶׁטִּמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים, זִהֲמוּ אֶת כָּל הַמֹּחוֹת בְּכָל מִינֵי זֶבֶל וּשְׁטֻיּוֹת, בְּכָל מִינֵי כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, וְלֹא מָצְאוּ כִּי אִם פַּךְ שֶׁמֶן קָטָן, שֶׁהָיָה חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, וּמַהוּ הַפַּךְ שֶׁמָּצְאוּ אֲשֶׁר יְדֵי הַטְּמֵאִים לֹא נָגְעוּ בּוֹ? אֶלָּא פַּ”ךְ עוֹלֶה גִּימַטְרִיָּה ס”מ, הַסָּמֶ”ךְ מֵ”ם, שָֹרוֹ שֶׁל עֵשָֹו לָקַח עַצְמוֹ עַל יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשֶׁית לב, כד): “וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדוֹ וַיֵּאָבֵק אִיש עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר”, אוֹמֵר רַשִּׁ”י, שֶׁהָיָה זֶה שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו. “וַיֵאָבֵק” לְשׁוֹן חוֹבְקוֹ וְאוֹבְקוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו, כִּי זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַסָמֶ”ךְ-מֵ”ם, שֶׁבָּא לָאָדָם בְּאַהֲבָה וּבְשָׂפָה חֲלַקְלַקָּה, מְחַבְּקוֹ וְנַעֲשֶׂה לוֹ יָדִיד, אֲשֶׁר זֶה הַדָּבָר הַמְסֻכָּן בְּיוֹתֵר, וְזֶה כֹּחַ הָעֵרֶב-רַב, תַּרְבּוּת יָוָן, שֶׁבָּאִים אֵלֵינוּ בְּטוֹב וּבְנֹעַם: “בֹּאוּ תִּלְמְדוּ תַּרְבּוּת יָוָן” וְכוּ’ וְכוּ’, וְכָךְ פּוֹרְשִׂים רִשְׁתָּם הַטְּמֵאָה לִלְכֹּד אֶת הַפְּתָאִים, וְאֵין לְךָ סַכָּנָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, כִּי אִם הֵם בָּאִים וְאוֹמְרִים בְּאֹפֶן גָּלוּי מַה כַּוָּנָתָם וּרְצוֹנָם, אֲזַי נִזְהָרִים מֵהֶם מְאֹד, וּמוֹסְרִים נֶפֶשׁ לֹא לֵילֵךְ שׁוֹלָל אַחֲרֵיהֶם וְלֹא לְהִכָּשֵׁל בְּדַרְכָּם הָרָעָה. וְעַם יִשְׂרָאֵל לְמוּדֵי סֵבֶל, קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, מָסְרוּ נַפְשָׁם מֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת עַל קִדּוּשׁ ה’, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק א’, סִימָן פ’), שֶׁאֲפִלּוּ הֲכִי גָּרוּעַ בְּעַם יִשְׂרָאֵל, רָחוֹק מְאֹד וְרָשָׁע, בָּרֶגַע שֶׁרָצוּ שֶׁיָּמִיר דָּתוֹ, קָפַץ לְתוֹךְ הָאֵשׁ עַל קִדּוּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל תַּרְבּוּת יָוָן, שֶׁזֶּה כְּלַל הָעֵרֶב-רַב, בָּאִים בְּמֶתֶק לְשׁוֹנָם, בְּאַהֲבָה: “בֹּאוּ לִמְדוּ תַּרְבּוּת יָוָן, לָמָּה לָכֶם לִלְמֹד תַּלְמוּד?! לָמָּה לָכֶם לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה?!” וְיַעֲקֹב, אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, לֹא הֵנִיחַ עַצְמוֹ, וְהֵשִׁיב לוֹ מָנָה אַחַת אַפַּיִם, כִּי יָדַע כַּוָּנָתוֹ הַטְּמֵאָה שֶׁל הַס”מ-שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁרָצָה רַק פֵּרוּדִים, אֲשֶׁר זֶה כָּל כֹּחוֹ-‘הַפְרֵד וּמְשֹׁל’, וַאֲפִלּוּ שֶׁמְּדַבֵּר בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם וּבַחֲבִיבוּת, כְּאִלּוּ הוּא חָבֵר וְרֵעַ לָאָדָם, אֲבָל הַטֻּמְאָה גְּלוּיָה, שֶׁרוֹצֶה לְהַעֲבִירוֹ עַל הַדָּת. “וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ” וְגוֹ’, כַּ”ף אוֹתִיּוֹת פַּ”ךְ שֶׁנָּתַן לְיַעֲקֹב מַכָּה עַל כַּ”ף יְרֵכוֹ, זֶהוּ הַפַּךְ שֶׁמֶן שֶׁנּוֹתַר, פַּ”ךְ-גִּימַטְרִיָּה ס”מ, פַּ”ךְ-אוֹתִיּוֹת כַּ”ף, וְרָאָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְנַצֵּחַ אֶת יַעֲקֹב. יַעֲקֹב הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹלֵחַ לָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אֲשֶׁר אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ”ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק א’, סִימָן א’), שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, לְהִסְתַּכֵּל עַל חִיּוּת אֱלֹקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁזֶּה גִּלּוּי הָאוֹר הַגָּנוּז. אִם נִתְבּוֹנֵן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מֵהַבְּרִיאָה רַק עַל פְּנִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, יָאִיר לָנוּ הַמֹּחַ, וְנִזְכֶּה לָצֵאת מֵהַגָּלוּת.

וְהִנֵּה מָה אָנוּ רוֹאִים? תָּמִיד חָל חֲנֻכָּה בְּפָרָשִׁיּוֹת וַיֵּשֶׁב-מִקֵּץ, שֶׁשָּׁם מְדַבֵּר מִמְּכִירַת יוֹסֵף, שֶׁהָאַחִים מְכָרוּהוּ מֵחֲמַת שִׂנְאָה, וְלֹא יָכְלוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ לְשָׁלוֹם, עַד שֶׁהֶחְלִיטוּ לְהַשְׁלִיכוֹ לַבּוֹר, וּמֵהַבּוֹר הֶחְלִיטוּ לְמָכְרוֹ לְעֶבֶד. וְכָל סִפּוּר מְכִירַת יוֹסֵף חָל תָּמִיד בַּחֲנֻכָּה, מָה הַקֶּשֶׁר בָּזֶה? אֶלָּא כְּשֶׁנִּכְנְסוּ הַיְּוָנִים לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, וּפָרְצוּ שְׁלֹשָׁה-עָשָׂר פְּרָצוֹת, כְּנֶגֶד י”ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים, מֵהֵיכָן לָקְחוּ אֶת הַכֹּחַ לְשַׁבֵּר אֶת חוֹמַת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, לְהַפִּיל אֶת י”ג מִדּוֹת שֶׁל הָרַחֲמִים? אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא ט:): מֵחֲמַת שִׂנְאַת חִנָּם, וַעֲדַיִן מְרַקֵּד בֵּינָן; וְלָכֵן בַּ”חֲנֻכָּה מֵאִיר” הָאוֹר הַגָּנוּז, וּבְיָמִים קְדוֹשִׁים אֵלּוּ יְמֵי הַחֲנֻכָּה, אָנוּ יְכוֹלִים לְתַקֵּן אֶת הַשִּׂנְאַת חִנָּם, שֶׁהָיָה בְּעֵת חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וַעֲדַיִן מְרַקֵּד בֵּינָן, וַעֲדַיִן יֶשְׁנָהּ בֵּינֵינוּ. כָּל יוֹם וָיוֹם אָנוּ שׁוֹמְעִים שְׁפִיכוּת יָמִים, כָּל יוֹם וָיוֹם אָנוּ שׁוֹמְעִים פִּגּוּעִים, וְנִכְנָסוֹת בָּנוּ קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת מַה זֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת, עַל מָה וְלָמָּה?! וְעַד מָתַי?! וְאֵינֶנּוּ קוֹלְטִים, שֶׁעֲדַיִן נִמְצֵאת בֵּינֵינוּ גִּזְעָנוּת אֲרוּרָה, עֵדוֹת עֵדוֹת, בִּמְקוֹם לְהַכְנִיס אֶת כָּל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, “כֻּלָּנוּ בְּנֵי אָב אֶחָד נַחְנוּ”-אָמְרוּ הַשְּׁבָטִים לְיוֹסֵף, בָּרֶגַע שֶׁבָּאוּ לִידֵי הַחְלָטָה (בְּרֵאשִׁית מ”ב, כ”א): “אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ וְגוֹ’ וְלֹא שָׁמָעְנוּ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ”, אָז נִתְגַּלָּה אֲלֵיהֶם יוֹסֵף. כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נְתַקֵּן אֶת הָעַוְלוֹת שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים, שֶׁנִּמְצֵאת בֵּינֵינוּ שִׂנְאָה כְּבוּשָׁה, פִּלּוּגִים, פֶּלֶג פֶּלֶג, שֶׁזֶּה כְּלַל הַמִּפְלָגוֹת, שֶׁכֻּלָּן שֶׁקֶר אֶחָד גָּדוֹל, שֶׁכָּל אֶחָד רָץ אַחַר כָּבוֹד, כֶּסֶף וְשֵׁם, וּמְפַלְּגִים אֶת הָעָם, אֲשֶׁר זֶה כֹּחַ הַס”מ: ‘הַפְרֵד וּמְשֹׁל’, לֹא נוּכַל לְהִגָּאֵל. מַהִי גְּאֻלַּת חֲנֻכָּה, שֶׁמֵּאִיר אָז הָאוֹר הַגָּנוּז? שֶׁמָּצְאוּ פַּךְ שֶׁמֶן חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמְּגַלֶּה לָנוּ אֶת הַגִּלּוּי הַזֶּה, שֶׁעָלֵינוּ לְדַבֵּק עַצְמֵנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנַפְסִיק אַחַת וּלְתָמִיד אֶת הַהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת שֶׁל הָעֵרֶב-רַב, הַיְּוָנִים, הַמִּתְיַוְּנִים, וּשְׁאָר מִינֵי שֵׁמוֹת, בָּרֶגַע שֶׁמְּסִיתִים וּמַדִּיחִים נֶגֶד עַם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד שַׁבָּת, נֶגֶד מִילָה, נֶגֶד חֹדֶשׁ, נֶגֶד אֱמוּנַת חֲכָמִים, נֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה, זוֹ הַגָּלוּת! אֲבָל אִם אֲנַחְנוּ נִשְׁתַּדֵּל לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, אָז יָאֵר עָלֵינוּ אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁמִּתְגַּלֶּה בְּיָמִים אֵלּוּ, יְמֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, כִּי בַּ”חֲנֻכָּה מֵאִיר” הָאוֹר הַגָּנוּז.

וְלָכֵן יֶשְׁנָם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה צַדִּיקִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁמְּקַבְּלִים פְּנֵי הַשְּׁכִינָה (סֻכָּה מ”ה:), שֶׁזֶּה ל”ו צַדִּיקִים הַמְקַבְּלִים אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כְּנֶגֶד ל”ו נֵרוֹת שֶׁמַּדְלִיקִים בַּחֲנֻכָּה, שֶׁאָז מְקַבְּלִים עַל עַצְמֵנוּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁזֶּה בְּגִימַטְרִיָּה בְּאוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא הָאוֹר הַגָּנוּז שֶׁהֵאִיר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן ל”ו שָׁעוֹת, וְזֶה יַחְזֹר וְיָאִיר לָנוּ בְּעֵת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל עַכְשָׁו בַּגָּלוּת, הָאוֹר הַגָּנוּז מֵאִיר בַּחֲנֻכָּה בְּעֵת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ בְּיָמִים אֵלּוּ אַחַת וּלְתָמִיד לְשָׁרֵשׁ מֵאִתָּנוּ וְלַעֲקֹר מִקִּרְבֵּנוּ אֶת הַגִּזְעָנוּת הַנּוֹרָאָה, אֶת הַפִּלּוּגִים וְהַפֵּרוּדִים, וְנַכְנִיס אֶת כָּל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בְּמוֹסְדוֹת הַלִּמּוּד הַטְּהוֹרִים, שֶׁיְּקַבְּלוּ חִנּוּךְ תּוֹרָנִי, וּבָזֶה נַרְאֶה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁנַּעֲשֵׂינוּ כֵּלִים לְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ”ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ”ן. חֵלֶק א’, סִימָן ע”א), שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם יוֹרֵד הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, נְעִימוּת יְדִידוּת עֲרֵבוּת זִיו חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּכָל יוֹם מִתְגַּלֶּה הָאוֹר הַגָּנוּז, וְלָמָּה אֵינֶנּוּ זוֹכִים לְהַשִּׂיג אֶת הָאוֹר הַגָּנוּז הַזֶּה, שֶׁהֵאִיר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ שָׁעוֹת? כִּי אֵין לָנוּ כְּלִי לָזֶה, וּמַהוּ הַכְּלִי? צְדָקָה, הַיְנוּ שֶׁאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ, וְנִמְסֹר נֶפֶשׁ בַּעֲבוּר כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נַפְלֶה בֵּין אֶחָד לַשֵּׁנִי, אֶלָּא אִם אֲנִי יְהוּדִי, עָלַי לַעֲזֹר לְאַחֵר, כִּי כֻּלָּנוּ בְּנֵי עַם אֶחָד נַחְנוּ, וּבָזֶה מְתַקְּנִים אֶת חֵטְא מְכִירַת יוֹסֵף. וְלָכֵן כָּתוּב בַּפּוֹסְקִים, שֶׁבִּימֵי חֲנֻכָּה, אָז הוּא זְמַן שֶׁל צְדָקָה, שֶׁעֲנִיִּים מְחַזְּרִים עַל הַפְּתָחִים וּמְבַקְּשִׁים צְדָקָה, וּצְרִיכִים לִתֵּן לָהֶם בְּעַיִן יָפָה, וְאִם עָנִי בָּא עַל פֶּתַח בֵּיתְךָ-תְּקַבְּלוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ל”ד, סִימָן ט’): אִם אַתָּה נוֹתֵן לוֹ, אַתָּה נוֹתֵן לְזֶה שֶׁעוֹמֵד עַל יְמִינוֹ, וּמִיהוּ? הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים ק”ט, ל”א): “כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן”, וְאִם אַתָּה מְבַזֶּה וּמְרַחֵק אוֹתוֹ, אֶת מִי שֶׁעוֹמֵד לִימִינוֹ אַתָּה מְבַזֶּה; וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר בִּמְאֹד מְאֹד כְּשֶׁעָנִי מִתְדַפֵּק עַל פֶּתַח בֵּיתֵנוּ, אָסוּר לִשְׁלֹחַ אֶת הַיְלָדִים לוֹמַר לוֹ: “אַבָּא אוֹ אִמָּא אֵינָם בַּבַּיִת” כִּי חַס וְשָׁלוֹם, בְּבַיִת שֶׁמְּגָרְשִׁים עֲנִיִּים, בַּר מִינָן, הָאַבָּא לֹא יִהְיֶה כְּבָר בַּבַּיִת, אוֹ הָאִמָּא, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא תִּהְיֶה בַּבַּיִת. וְכָתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק א’ ק”ד): אֶת מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב-שׁוֹלֵחַ לוֹ מַתָּנָה עָנִי לִזְכּוֹת בּוֹ. וְלָכֵן עָלֵינוּ בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, לַעֲזֹר לַעֲנִיִּים, לְאַלְמָנוֹת וְלִיתוֹמִים, שֶׁלְּצַעֲרֵנוּ הָרַב, בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת לָקִינוּ בְּמַכּוֹת קָשׁוֹת, הֲרוּגִים וּפְצוּעִים לָרֹב, דַּם יִשְׂרָאֵל נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם, שְׁכוֹל וְיַתְמוּת נִתְרַבּוּ, רַחֲמָנָא לִיצְּלָן, אָבוֹת וְאִמָּהוֹת שַׁכּוּלִים, אֲשֶׁר אֵין עוֹד צַעַר כַּצַּעַר הַזֶּה, שֶׁלְּאַבָּא אוֹ אִמָּא נֶהֶרְגוּ בֵּן אוֹ בַּת, וְאֵין צְדָקָה גְּדוֹלָה מִלְּעָזְרָם וּלְעוֹדְדָם; זוֹ מַעֲלַת הַחֲנֻכָּה, שֶׁאָז מֵאִיר הָאוֹר הַגָּנוּז, שֶׁאָנוּ שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה עַל מְכִירַת יוֹסֵף, אֲשֶׁר דָּבָר זֶה שַׁיָּךְ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ-אִם שׂוֹנְאִים יְהוּדִי אַחֵר, זֶה נִקְרָא בִּבְחִינַת ‘מְכִירַת יוֹסֵף’, אִם אֶחָד גּוֹנֵב וְגוֹזֵל וְעוֹשֵׁק אֶת הַשֵּׁנִי, זֶה נִקְרָא ‘מְכִירַת יוֹסֵף’ וְכוּ’ וְכוּ’. וְלָכֵן בְּיָמִים אֵלּוּ עָלֵינוּ לָבוֹא לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלוֹמַר לוֹ: “הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אוֹתְךָ, וְרוֹצִים לָשׁוּב אֵלֶיךָ, לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וּלְקָרֵב אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ”, וּבִזְכוּת זֶה נִזְכֶּה לְבִיאַת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁיָּבוֹא וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן וְאָמֵן!

יְמֵי חֲנֻכָּה

יְגַלֶּה נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת מִמַּעֲלַת יָמִים אֵלּוּ, שֶׁבָּהֶם מִתְגַּלֶּה הָאוֹר הַגָּנוּז, גִּלּוּי אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהִתְגַּלּוּת נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד. וּבְכֹחַ הָאוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה, יְכוֹלִים לְהַכְנִיעַ אֶת קְלִפַּת הַיְּוָנִים, שֶׁהֵם כְּלַל הַמִּינִים וְהַזֵּדִים, הַכּוֹפְרִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים, וּלְבַטְּלָם מִן הָעוֹלָם לְגַמְרֵי.

מוֹהֲרֹא”שׁ זַ”ל אָמַר: אֲשֶׁר בִּימֵי חֲנֻכָּה מַרְגִּישִׁים הֶאָרָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה מְאֹד, כִּי הֵם יְמֵי חֹל, עִם כָּל זֹאת אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם הַלֵּל שָׁלֵם, וְכָל יוֹם וָיוֹם מֵאִיר בְּהֶאָרָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד, וְיֵשׁ לְזַכֵּי הָרְאוּת הִתְעַלּוּת מְיֻחֶדֶת.

(אִמְרֵי מוֹהֲרֹא”שׁ חֵלֶק ב’ סִימָן תתקצט)

יְמֵי חֲנֻכָּה

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי “יְמֵי חֲנֻכָּה” הֵם יְמֵי הוֹדָאָה, כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים: “וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל”, לְפָאֵר וּלְרוֹמֵם אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת, עַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עִם עַם יִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. לָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְנַצֵּל אֶת “יְמֵי חֲנֻכָּה” אֵלּוּ לְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְאָנוּ רוֹאִים, שֶׁכָּל הַצָּרוֹת שֶׁאָדָם סוֹבֵל בַּחַיִּים, הֵן רַק מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית, אֵיךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט מִזֶּה הָעוֹלָם. שֶׁזּוֹ הָיְתָה קְלִפַּת הַיְּוָנִים, שֶׁרָצוּ לְהַכְנִיס אֶת הַטֶּבַע בָּעוֹלָם, כְּאִלּוּ אֵין הַשְׁגָּחָה. וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָזַר, בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים – מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו הַחַשְׁמוֹנָאִים, אֲשֶׁר הֵם הִכְנִיעוּ אֶת קְלִפַּת יָוָן הָאֲרוּרָה, שֶׁזּוֹ הַהַשְׂכָּלָה, הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְהַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ הֶחְדִּירוּ בְּעַם יִשְׂרָאֵל הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ עַל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! כְּכָל שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהוֹדוֹת עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, בָּזֶה מִתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ ז”ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק ב’, סִימָן ב’), שֶׁיְּמֵי חֲנֻכָּה – אָז מֵאִיר הֶאָרַת הָעוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, לָמָּה? כִּי נוֹתְנִים תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה אִתָּנוּ. וּבֶאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִסִּים, אַךְ כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמֵנוּ הַקְּדוֹשִׁים (נִדָּה לא.): אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ; אָדָם אֵינוֹ מַכִּיר בַּנִּסִּים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ, וְחוֹשֵׁב שֶׁהַכֹּל טֶבַע וּמִקְרֶה וּמַזָּל, אֲשֶׁר זֶה בָּא מֵהַגֵּאוּת וְהַיֵּשׁוּת; כִּי אִם אָדָם הָיָה מְבַטֵּל עַצְמוֹ אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא לְגַמְרֵי, אָז הָיָה רוֹאֶה אֶת הַנִּסִּים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה כד, סִימָן א’): בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה עִם הָאָדָם, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁאִלּוּלֵא הָיָה אוֹכֵל פַּת כְּשֶׁהִיא חַיָּה, הָיְתָה יוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וּמְשָׂרֶטֶת אוֹתוֹ, אֶלָּא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַעְיָן בְּתוֹךְ גַּרְגַּרְתּוֹ, שֶׁמּוֹרִיד הַפַּת בְּשָׁלוֹם; וְכָךְ הָאֹכֶל יָכוֹל לָרֶדֶת. אֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁבְּנֵי אָדָם אוֹכְלִים בְּכָל יוֹם אֶת הָאֹכֶל שֶׁלָּהֶם, וְחוֹשְׁבִים שֶׁזֶּהוּ דָּבָר טִבְעִי, “אֲנִי שָׂם אֹכֶל בְּפִי וְלוֹעֵס, וְהָאֹכֶל צָרִיךְ לָרֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלִּי”, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא לְכָל אֶחָד כְּעֵין מַעְיָן, שֶׁהוּא מְלַחְלֵחַ לַחְלוּחִיּוּת בַּגָּרוֹן, וְכָךְ אָדָם יָכוֹל לִבְלֹעַ אֶת הַמַּאֲכָל. וּמִי שָׂם לֵב אֶל דְּבָרִים כָּאֵלּוּ?! אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁהַכֹּל טִבְעִי, שֶׁגּוּפוֹ – רְמַ”ח אֵיבָרִים וְשָׁסָ”ה גִּידִים צָרִיךְ לִפְעֹל כִּדְבָעֵי. וּבֶאֱמֶת אֵלּוּ הַנִּפְלָאוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת עִם הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: “וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת”, כָּל הָאָדָם הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל, כִּי אִם יִפָּתַח מַה שֶּׁסָּתוּם וְאִם יִסָּתֵם מַה שֶּׁפָּתוּחַ, אֵין לָאָדָם קִיּוּם אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד. וְאַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה עִמּוֹ, וְחוֹשֵׁב שֶׁהַכֹּל טֶבַע וּמִקְרֶה. וְכָל זֶה בָּא מִגֵּאוּת וְיֵשׁוּת, אֲשֶׁר נִדְמֶה לוֹ שֶׁהַכֹּל טֶבַע. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הַרְגִּילוּ עַצְמְכֶם לָתֵת תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עֲלֵיכֶם, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִתְגַּלֶּה לָכֶם שֶׁהַכֹּל נֵס, כָּל הַקִּיּוּם שֶׁל כָּל יְהוּדִי, זֶהוּ נֵס אֶחָד גָּדוֹל. וּבִפְרָט כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הֵם תָּמִיד עוֹמְדִים תַּחַת הַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית; כִּבְשָׂה אַחַת בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים. אֻמּוֹת הָעוֹלָם רְשָׁעִים אֲרוּרִים וְרוֹצְחִים, אֲשֶׁר כְּבָר אַלְפַּיִם שָׁנָה הוֹרְגִים, שׂוֹרְפִים, שׁוֹחֲטִים, תּוֹלִים, חוֹנְקִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, מִיתוֹת אַכְזָרִיּוֹת, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן עַם יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם, וּדְבֵקִים בְּקוֹנָם, אֵינָם עוֹזְבִים אֶת בּוֹרְאָם, אֵיזוֹ תּוֹדָה וְהוֹדָאָה אָנוּ צְרִיכִים לָתֵת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְאֵין לָנוּ שׁוּם חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם הַגּוֹיִים?! עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ בָּזֶה מְאֹד מְאֹד, שֶׁזָּכִינוּ לְהִבָּרֵא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל! וְזוֹ הַתּוֹדָה הֲכִי גְּדוֹלָה, שֶׁעָלֵינוּ לָתֵת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּימֵי חֲנֻכָּה הָאֵלּוּ – שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה וּלְקַיֵּם אֶת מִצְווֹתֶיהָ, וְאָנוּ מַאֲמִינִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲשֶׁר אֵין עוֹד תּוֹדָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ! וְעַל-יְדֵי שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לָתֵת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂים חַיָּיו קַלִּים יוֹתֵר. כִּי לָמָּה בְּנֵי-אָדָם מְמֻרְמָרִים וּמְדֻכָּאִים? מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁהַכֹּל מִקְרֶה, אֲשֶׁר זֶה מַחְשִׁיךְ עֵינֵיהֶם, וְזוֹ הָיְתָה קְלִפַּת יָוָן, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵנוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ב, ד): וְחֹשֶׁךְ – זוֹ יָוָן שֶׁהֶחְשִׁיכוּ עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶם; בְּכָל יוֹם וָיוֹם גָּזְרוּ גְּזֵרוֹת חֲדָשׁוֹת נֶגֶד עַם יִשְׂרָאֵל, הִתְלוֹצְצוּ מִכָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָזַר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּצְּחוּ אֶת הַיְּוָנִים, זוֹ הַתּוֹדָה וְהוֹדָאָה הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁעָלֵינוּ לָתֵת לוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁהָיָה אָז כֵּן עַתָּה – שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַיְּוָנִים, וְרוֹצִים לְהַחֲשִׁיךְ אֶת עֵינֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם בִּגְזֵרוֹת חֲדָשׁוֹת, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהָיָה לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה, שֶׁהַיְּוָנִים גָּזְרוּ שֶׁיְּחַלְּלוּ שַׁבָּת, וּבְיָמִים אֵלּוּ בָּאִים הָעֵרֶב רַב, שֶׁאֵינָם מֵעַם יִשְׂרָאֵל, רַק נִתְעָרְבוּ בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהֵם יְוָנִים מִתְיַוְּנִים, רוֹצִים לַעֲקֹר אֶת הַשַּׁבָּת מֵעַם יִשְׂרָאֵל, אַךְ לֹא יוֹעִיל לָהֶם, כִּי עַם יִשְׂרָאֵל מוֹסְרִים נַפְשָׁם בִּשְׁבִיל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא יִתְּנוּ שֶׁיְּחַלְּלוּ אֶת הַשַּׁבָּת.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָתֵת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזְּכִיתֶם לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּזְכִיתֶם לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים, הַחַשְׁמוֹנָאִים, שֶׁהִדְלִיקוּ אֶת הַמְּנוֹרָה בְּאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. וְכָךְ הוֹלֵךְ מִדּוֹר דּוֹר; שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר קָמִים עָלֵינוּ כָּל מִינֵי יְוָנִים וּמִתְיַוְּנִים, וְרוֹצִים לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת – הָיֹה לֹא תִּהְיֶה, אֲבָל לֹא יַצְלִיחוּ. אֲבָל עֲלֵיכֶם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, לְהִתְחַזֵּק מְאֹד, לִשְׁמֹר שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, לִרְאוֹת שֶׁשַּׁבָּת תִּהְיֶה שַׁבָּת, כִּי עַל חִלּוּל שַׁבָּת בָּאָה מִיתַת סְקִילָה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. אֲנַחְנוּ עֵדִים בְּכָל יוֹם לִתְאוּנוֹת דְּרָכִים וּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, הַכֹּל בָּא מֵחֲמַת חִלּוּל שַׁבָּת. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! זִכְרוּ הֵיטֵב, שֶׁהַיְּוָנִים רָצוּ לַעֲקֹר מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת וּלְחַלְּלָהּ, וְזָכִינוּ לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם. כְּמוֹ-כֵן עַתָּה, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַל תִּתְּנוּ שֶׁיָּסִיתוּ אֶתְכֶם נֶגֶד הַשַּׁבָּת – לְחַלְּלָהּ, כִּי כָּל הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחֲקוּת הִיא רַק מֵחֲמַת חִלּוּל שַׁבָּת, כָּל הַצָּרוֹת הָעוֹבְרוֹת עֲלֵיכֶם, זֶה רַק מֵחֲמַת שֶׁאַתֶּם רְחוֹקִים מֵהַשַּׁבָּת, כִּי אִם תִּזְכּוּ לְקַיֵּם שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, יֻשְׁפַּע עֲלֵיכֶם שֶׁפַע עָצוּם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (זֹהַר יִתְרוֹ פח): שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת עַל הָאָדָם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, הֵן רַק בִּזְכוּת שְׁמִירַת שַׁבָּת כְּהִלְכָתָהּ; וְרַבֵּנוּ זַ”ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק ב’, סִימָן ב’), שֶׁשַּׁבָּת הִיא הֶאָרַת הָעוֹלָם הַבָּא; בְּשַׁבָּת מַרְגִּישִׁים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּמוֹ שֶׁמַּרְגִּישִׁים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם הַבָּא. וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת –לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁגַּם אָז נִזְכֶּה לְהַרְגִּישׁוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל לִזְכּוֹת לָזֶה אִי אֶפְשָׁר רַק עַל-יְדֵי שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לָתֵת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו, כִּי אָדָם צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בְּשַׁבָּת וּלְהַמְשִׁיכָהּ עַל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וּבָזֶה מְגַלֶּה אֶת טֹהַר לִבּוֹ, שֶׁבֶּאֱמֶת מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; כִּי בָּזֶה שֶׁאָדָם תָּמִיד נוֹתֵן תּוֹדָה לְיוֹצְרוֹ, נַעֲשִׂים חַיָּיו קַלִּים מְאֹד, כִּי מַדּוּעַ בְּנֵי אָדָם מְמֻרְמָרִים, בְּדִכָּאוֹן, בְּעַצְבוּת וּבִמְרִירוּת? מִפְּנֵי שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, כִּי דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, הֵם עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל הָאָדָם צָרִיךְ לְבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, לְבַטֵּל יֵשׁוּתוֹ, לָדַעַת שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ כְּלוּם, וְצָרִיךְ רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְזֶה יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג רַק בְּשַׁבָּת; כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה וְשׁוֹמֵר שַׁבָּת, זוֹכֶה לְהַגִּיעַ לְבִטּוּל כָּזֶה, שֶׁנִּתְבַּטֵּל אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּמְאִירָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה בְּאוֹר גָּדוֹל. אֲבָל הַיְּוָנִים, יִמַּח שְׁמָם, מֵאָז עַד יָמִים אֵלּוּ רוֹצִים לַעֲקֹר רַק אֶת הַשַּׁבָּת מֵעַם יִשְׂרָאֵל, וּבְפֻמְבִּי רוֹצִים לַהֲבִיאָם לְחִלּוּל שַׁבָּת. וְלָכֵן אַל תִּתְּנוּ שֶׁהַמִּתְיַוְּנִים וְהָעֵרֶב-רַב יִגְרְמוּ שֶׁתְּחַלְּלוּ אֶת הַשַּׁבָּת, כִּי בָּזֶה תָּלוּי הָאֹשֶׁר שֶׁלָּכֶם וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁלָּכֶם, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת, פֶּרֶק ב’, הֲלָכָה ח’): “בִּרְכַּת הֲוָיָ”ה הִיא תַעֲשִׁיר” (מִשְׁלֵי י, כב) – זוֹ בִּרְכַּת שַׁבָּת; וְלָכֵן הַרְגִּילוּ עַצְמְכֶם לָתֵת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עֲלֵיכֶם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת ס:): לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רָגִיל לוֹמַר: ‘כָּל מַה דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵיד; כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה – זֶה לְטוֹבָה. וְלָכֵן לָמָּה לָכֶם לִהְיוֹת בְּדִכָּאוֹן וְלִשְׁבֹּר אֶת רוּחֲכֶם?! אַדְּרַבָּא! תִּתְחַזְּקוּ וְתִהְיוּ שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, שֶׁזְּכִיתֶם לְהִבָּרֵא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְאַתֶּם זוֹכִים לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר אֵין מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְכָל אֲשֶׁר עוֹבֵר עֲלֵיכֶם תִּהְיוּ מַצְדִּיקִים אֶת הַדִּין, וְתֹאמְרוּ, שֶׁזֶּה לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹת. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית ח.): כָּל הַמַּצְדִּיק עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה מַצְדִּיקִין עָלָיו הַדִּין מִלְּמַעְלָה; אִם אָדָם יוֹדֵעַ, אֲשֶׁר “צַדִּיק הֲוָיָ”ה בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו” (תְּהִלִּים קמה, יז), אֲזַי כָּל חַיָּיו הוֹלְכִים בְּקַלּוּת רַבָּה יוֹתֵר.

וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַל תִּתְּנוּ, שֶׁהַיְּוָנִים, הַמִּתְיַוְּנִים וְהָעֵרֶב-רַב יִשְׁבְּרוּ אֶתְכֶם, הֵם עוֹשִׂים תַּעֲמוּלָה נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, נֶגֶד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ, נֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְנִדְמֶה כְּאִלּוּ הֵם כָּבְשׁוּ כְּבָר אֶת כָּל הָעוֹלָם, תֵּדְעוּ לָכֶם, שֶׁהַכֹּל שֶׁקֶר וְכָזָב, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, רַק תִּתְקָרְבוּ אֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו, הַחַשְׁמוֹנָאִים, הַכֹּהֲנִים, אָז תִּרְאוּ אֶת הַחֶסֶד שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיכֶם מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, תֵּדְעוּ שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קיח.): “הוֹדוּ לַה’ כִּי טוֹב” – הוֹדוּ לַה’, שֶׁגּוֹבֶה חוֹבָתוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּטוֹבָתוֹ; עָשִׁיר בְּשׁוֹרוֹ, עָנִי בְּשֵׂיוֹ, יָתוֹם בְּבֵיצָתוֹ, אַלְמָנָה בְּתַרְנְגָלְתָּהּ; לְכָל אֶחָד מְשַׁלְּמִים בַּחֲזָרָה כְּפִי מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְלָכֵן אַל תִּהְיוּ שְׁבוּרִים בָּזֶה שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיכֶם אֵיזֶה מִשְׁבָּר וְגַל, אַדְּרַבָּה תֵּדְעוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אֶתְכֶם, לָכֵן שָׁלַח לָכֶם אֶת הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים הָאֵלּוּ, וְרוֹצֶה שֶׁתִּפְתְּחוּ אֶת הַפֶּה, וּתְדַבְּרוּ אֵלָיו, וְתַתְחִילוּ לְפָאֵר וּלְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּנָּצְלוּ מִכָּל מִינֵי צָרוֹת שֶׁיְּכוֹלוֹת לָבוֹא עֲלֵיכֶם בְּפֶתַע פִּתְאוֹם, חַס וְשָׁלוֹם. וַאֲנַחְנוּ עֵדִים, שֶׁמִּי שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ טוֹב, לֹא יִקַּח אֶת סֵפֶר הַתְּהִלִּים, וִיבַקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְיִבְכֶּה לְפָנָיו, כִּי מֵרֹב גֵּאוּת וְיֵשׁוּת שֶׁבּוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כִּבְיָכוֹל, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מְקַבֵּל אֵיזוֹ מַכָּה, וְעוֹבֵר עָלָיו אֵיזֶה מַשְׁבֵּר, לוֹקֵחַ אֶת הַתְּהִלִּים, וּמַתְחִיל לִבְכּוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְצוֹעֵק: “אַבָּא, אַבָּא! תִּשְׁלַח לִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה! אַבָּא, אַבָּא! תּוֹצִיא אוֹתִי מֵהַצָּרָה שֶׁאֵלֶיהָ נִקְלַעְתִּי!” וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! לָמָּה לָכֶם לְחַכּוֹת עַד שֶׁתְּקַבְּלוּ מַכּוֹת, וְאָז תַּחְזְרוּ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יוֹתֵר טוֹב עַכְשָׁו לְהוֹדוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּשֶׁיֵּשׁ לָכֶם כָּל טוּב, וְדַיְקָא בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁבָּהֶם אֲנַחְנוּ מוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים וּמְהַלְּלִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת, הַתְּשׁוּעוֹת וְהַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, כִּי גַּם עַתָּה יֵשׁ לָנוּ אוֹתָם נִסִּים, שֶׁבָּאִים יְוָנִים עֵרֶב רַב, וְרוֹצִים לַעֲקֹר מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ הַיְּוָנִים, אֲבָל לֹא יוֹעִיל לָהֶם, כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הֵם בְּחִינַת מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו; הַחַשְׁמוֹנָאִים הַכֹּהֲנִים לוֹחֲמִים עִם הַיְּוָנִים וְהַמִּתְיַוְּנִים וְהָעֵרֶב-רַב הָאֵלּוּ, וּמַחְדִּירִים אֱמוּנָה בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁזֶּה עִנְיַן קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, שֶׁמְּקַדְּשִׁים בְּכָל חֹדֶשׁ אֶת הַלְּבָנָה. וְזֶה תָּלוּי רַק בְּחַכְמֵי הַדּוֹר, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. וְגַם אֶת הַגְּזֵרָה הַזּוֹ גָּזְרוּ הַיְּוָנִים, כִּי רָצוּ לְהוֹצִיא מֵעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יְחַדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ, כִּי זֶה תָּלוּי כְּפִי הָאֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם. לָזֹאת הָעֵרֶב-רַב, הַיְּוָנִים, מִתְלַבְּשִׁים מְאֹד עַל חַכְמֵי הַדּוֹר, צַדִּיקֵי אֱמֶת, וּמִתְלוֹצְצִים מֵהֶם, מְדַבְּרִים עֲלֵיהֶם כָּל דָּבָר אָסוּר, כִּי הֵם מְאֹד מְפַחֲדִים מֵהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים – מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו, הַחַשְׁמוֹנָאִים הַכֹּהֲנִים, כִּי רַק הֵם יְכוֹלִים לַעֲקֹר אוֹתָם וּלְבַטְּלָם כָּלִיל מֵהָעוֹלָם, בִּשְׁבִיל זֶה עָשׂוּ לֵצָנוּת מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל; וְכֵן הַדָּבָר בַּדּוֹר הַזֶּה, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הָאֲרוּרִים, עֵרֶב-רַב, הַמִּתְיַוְּנִים לְמִינֵיהֶם, עוֹשִׂים צְחוֹק כָּל הַזְּמַן מֵהַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים, מֵחַכְמֵי הַדּוֹר, וּמִתְלַבְּשִׁים בְּכָל מִינֵי לְבוּשִׁים לִלְעֹג עַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, שֶׁמָּסְרוּ לָהֶם אֶת עִנְיַן קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, וְהֵם מְלַמְּדִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְחַדֵּשׁ תָּמִיד, וְשֶׁלֹּא יְיָאֲשׁוּ עַצְמָם, חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תִּתְחַזְּקוּ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה תַּכְנִיעוּ אֶת הַיְּוָנִים, שֶׁמַּחְשִׁיכִים אֶת עֵינֵינוּ. וּכְמוֹ-כֵן גָּזְרוּ הַיְּוָנִים עַל מִצְוַת מִילָה, וַאֲנַחְנוּ עֵדִים, שֶׁיֵּשׁ גַּם הַיּוֹם יְוָנִים וּמִתְיַוְּנִים, הַמִּתְלוֹצְצִים מִמִּצְוַת מִילָה, וְרוֹצִים לְעָקְרָהּ מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הָיֹה לֹא תִּהְיֶה. לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ מַה לִּפְנֵיכֶם, עַד הֵיכָן הִגִּיעָה הַחֻצְפָּה שֶׁל הָעֵרֶב-רַב, הַמִּתְיַוְּנִים וְהַיְּוָנִים, שֶׁמַּחְצִיפִים פְּנֵיהֶם נֶגֶד מִצְוַת מִילָה, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהָיָה לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה, כֵּן גַּם עַתָּה.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! זִכְרוּ הֵיטֵב מַה שֶּׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים, שֶׁעַל מִצְוַת מִילָה מָסְרוּ עַצְמָם עַם יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמָרָם זַ”ל (שַׁבָּת קל.): כָּל מִצְוָה שֶׁמָּסְרוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמָן עָלֶיהָ לְמִיתָה, כְּגוֹן עֲבוֹדָה זָרָה וּמִילָה – עֲדַיִן הִיא מֻחְזֶקֶת בְּיָדָם; מִצְוַת מִילָה, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מָסְרוּ נַפְשָׁם עָלֶיהָ בִּשְׁעַת גְּזֵרָה – יַחֲזִיקוּ בָּהּ לָעַד, כִּי בָּא לָהֶם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ הֲכִי גְּדוֹלָה. וְאֵיךְ יָעֵזּוּ מִתְיַוְּנִים, עֵרֶב-רַב אֲרוּרִים, לְהִתְלוֹצֵץ מִמִּצְוַת מִילָה וְיִרְצוּ לְעָקְרָהּ?! וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קל.): כָּל מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּשִׂמְחָה, כְּגוֹן מִילָה, כְּדִכְתִיב (תְּהִלִּים קיט): “שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב”, עֲדַיִן עוֹשִׂים אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה. לָזֹאת רְאוּ מַה לִּפְנֵיכֶם? אוֹתָן גְּזֵרוֹת שֶׁהַיְּוָנִים גָּזְרוּ לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל, אוֹתָן גְּזֵרוֹת יֵשׁ גַּם הַיּוֹם, רוֹצִים לַעֲקֹר אֶת הַשַּׁבָּת מֵעַם יִשְׂרָאֵל, רוֹצִים לַעֲקֹר אֶת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁתָּלוּי בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וְכֵן אֶת מִצְוַת מִילָה וְכוּ’, אַל תִּתְּנוּ שֶׁיַּעַבְדוּ עֲלֵיכֶם, אֶלָּא תִּתְחַזְּקוּ מְאֹד מְאֹד בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתֵדְעוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וַעֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ חַכְמֵי הַדּוֹר, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו, הַחַשְׁמוֹנָאִים, הַכֹּהֲנִים, שֶׁלּוֹחֲמִים נֶגֶד אֵלּוּ הָרְשָׁעִים. בִּשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בָּבָא קַמָּא פב): שֶׁתִּקְּנוּ וְאָמְרוּ: אָרוּר הָאִישׁ שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִירִים, וְאָרוּר אָדָם שֶׁיְּלַמֵּד אֶת בְּנוֹ חָכְמָה יְוָנִית; מַה קָּשׁוּר זֶה לָזֶה? אֶלָּא אָנוּ עֵדִים שֶׁמְּפִיצִים הַיּוֹם בְּכָל הָאָרֶץ בְּשַׂר חֲזִירִים, לְהַכְשִׁיל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכֹל בְּשַׂר הַחֲזִיר, הַחֲמוֹר וְהַגָּמָל, אֲשֶׁר נִפְתָּחוֹת בְּכָל יוֹם חֲנֻיּוֹת הַמּוֹכְרוֹת אֶת הַ’דָּבָר אַחֵר’, אֲשֶׁר זֶה בָּא מֵהַיְּוָנִים, הָעֵרֶב-רַב. לָכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: אָרוּר הָאִישׁ שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִירִים, וְאָרוּר אָדָם שֶׁיְּלַמֵּד בְּנוֹ חָכְמָה יְוָנִית; כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, כְּפִי שֶׁאָדָם לוֹמֵד חָכְמָה יְוָנִית, חָכְמָה חִיצוֹנִית, אֲזַי מַגִּיעַ לְגִּדּוּל חֲזִירִים וּמוֹכְרָם.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁיְּמֵי חֲנֻכָּה הָאֵלֶּה הָיוּ לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה, אֶלָּא נִמְצָאִים אִתָּנוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כִּי מֵאָז הַיְּוָנִים הָרִאשׁוֹנִים עַד עַכְשָׁו, הֵם אוֹתָם הַיְּוָנִים, אוֹתָן קְלִפּוֹת, אוֹתָהּ סִטְרָא אַחֲרָא, אוֹתָם רְשָׁעִים הָרוֹצִים לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר וּלְכַסּוֹת אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וַחֲכָמֵינוּ הַקֳּדָשִׁים אוֹמְרִים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יח:), שֶׁמַּלְכוּת יָוָן גָּזְרָה גְּזֵרָה לֹא לְהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם עַל פִּיהֶם, וְזֹאת גּוֹזְרִים גַּם הַיּוֹם, הַכֹּל יִתְּנוּ לְדַבֵּר אֲבָל לֹא מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יִתְּנוּ לְפַרְסֵם אֶת הַכֹּל, אֲבָל לֹא אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי בָּרֶגַע שֶׁמִּתְגַּלֶּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵין לַקְּלִפּוֹת הָאֵלּוּ שׁוּם כֹּחַ. עִקַּר כֹּחָם – רַק כְּשֶׁאֵינָם מְגַלִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּשֶׁנִּדְמֶה שֶׁהַכֹּל טֶבַע מִקְרֶה וּמַזָּל, אָז הֵם קָמִים עָלֵינוּ, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁנַּחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּנְבַטֵּל עַצְמֵנוּ לְגַמְרֵי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה לֹא יִהְיֶה שׁוּם קִיּוּם לַקְּלִפּוֹת וְלַסִּטְרָא אַחֲרָא, לַיְּוָנִים וְלָעֵרֶב-רַב. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְהוֹצִיא מִבֵּיתְכֶם אֶת כָּל אֲשֶׁר קָשׁוּר לִקְלִפּוֹת הַיְּוָנִים. אָנוּ רוֹאִים עַתָּה תּוֹפָעָה מְצוּיָה וּמְגֻנָּה מְאֹד, שֶׁבְּכָל בַּיִת וּבַיִת שׁוֹמְעִים מוּסִיקָה שֶׁל יְוָנִים, שֶׁל חִלּוֹנִים, שֶׁל כּוֹפְרִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים, שֶׁזֶּה גּוֹרֵם לְכָל הַצָּרוֹת. רַבֵּנוּ ז”ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק א’, סִימָן ג’), שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ זֶמֶר מֵרָשָׁע, זֶה מַרְחִיקוֹ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּלְהֵפֶךְ – אִם שׁוֹמֵעַ זֶמֶר מִצַּדִּיק זֶה מְקַשְּׁרוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן אַל תִּשְׁמְעוּ אֶת הַשִּׁירִים שֶׁל נִבּוּל פֶּה וּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, כִּי זוֹ הָיְתָה קְלִפַּת הַיְּוָנִים. וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חֲגִיגָה טו:): אַחֵר – מַה קָּרָה שֶׁמָּרַד מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא? אֶלָּא תָּמִיד שָׁר שִׁירֵי יְוָנִים. וּכְשֶׁהָיָה קָם מִבֵּית-הַמִּדְרָשׁ סִפְרֵי מִינִין הָיוּ נוֹשְׁרִין מֵחֵיקוֹ. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ”ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק א’, סִימָן סד), כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, אִם אָדָם שָׁר שִׁירֵי עֲגָבִים, שִׁירֵי תּוֹעֵבָה, שֶׁל רְשָׁעִים אֲרוּרִים, שֶׁל גּוֹיִים, זֶה מֵבִיא, שֶׁאַחַר-כָּךְ בַּחֲשַׁאי מִסְתַּכֵּל בְּסִפְרֵי מִינִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים, שֶׁאָז נֶעֱקֶרֶת מִמֶּנּוּ הָאֱמוּנָה. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תִּשְׁמְרוּ מְאֹד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בְּבֵיתְכֶם שׁוּם קַלֶּטֶת, שׁוּם שִׁיר שֶׁל זַמָּר יְוָנִי, זַמָּר חִלּוֹנִי, זַמָּר שֶׁל רֶשַׁע, שֶׁמָּלֵא כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, מָלֵא נִאוּף, כִּי זֶה יִגְרֹם לָכֶם כְּפִירוֹת בַּבַּיִת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עַכְשָׁו בִּ”ימֵי חֲנֻכָּה” הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, תִּרְאוּ לְטַהֵר אֶת בֵּיתְכֶם מִכָּל מִינֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מִכָּל מִינֵי חָכְמוֹת יְוָנִיּוֹת, מִכָּל מִינֵי סְפָרִים יְוָנִים, וְאַל תִּתְּנוּ שֶׁיַּלְדֵיכֶם יִמָּשְׁכוּ אַחַר יְוָנִים אֵלּוּ, וְזִכְרוּ הֵיטֵב, שֶׁ”יְּמֵי חֲנֻכָּה” הַקְּדוֹשִׁים הֵם יְמֵי חִנּוּךְ, שֶׁצְּרִיכִים לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים, לְהָאִיר בָּהֶם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. לָזֹאת הַמִּצְוָה לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה – בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְקַבְּצִים יַחַד הָאַבָּא וְהָאִמָּא, הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת, וּבְצַוְתָּא מַדְלִיקִים אֶת הַנֵּרוֹת, מַבְעִירִים אֶת הָאֱמוּנָה, מְלַהֲבִים אֶת הָאֵשׁ קֹדֶשׁ הַבּוֹעֶרֶת בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְשָׁרִים שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאוֹמְרִים: “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִים” נֵרוֹת קְדוֹשִׁים, אוֹרוֹת רוּחָנִיּוּת, גִּלּוּי אֱלֹקוּת. וּבָזֶה שֶׁאָנוּ מוֹדִים וּמְהַלְּלִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת, עַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת, שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִים עַל עַצְמֵנוּ אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

לָזֹאת רְאוּ בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! לֹא לְהִתְפַּעֵל מֵאַף אֶחָד, אֶלָּא תִּהְיוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיכֶם, וְתִתְּנוּ תּוֹדָה לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּרְאוּ שֶׁיַּתְחִיל לְהָאִיר מֹחֲכֶם, וְיִתְרַחֵב לָכֶם הַדַּעַת, וְהַלֵּב לֹא יִהְיֶה מְעֻקָּם בְּעַקְמוּמִיּוֹת וּבִסְפֵקוֹת. כִּי לָמָּה אַתֶּם סוֹבְלִים כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת, כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה סֵבֶל?! לָמָּה אַתֶּם מְדֻכָּאִים בְּדִכָּאוֹן?! רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי אִם הֱיִיתֶם יוֹדְעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתְּכֶם, עִמָּכֶם וְאֶצְלְכֶם, הֱיִיתֶם מְהַלְּלִים וּמְשַׁבְּחִים, מְקַלְּסִים וּמְפָאֲרִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא הַיְּוָנִים מַחְשִׁיכִים עֵינֵיכֶם, וְנִדְמֶה לָכֶם, שֶׁהַכֹּל מִקְרֶה וּמַזָּל, בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ סוֹבְלִים כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לִשְׂמֹחַ שֶׁנָּפַל חֶלְקְכֶם בְּחֵלֶק יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַתֶּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים. וְאַל תִּתְּנוּ שֶׁהַיְּוָנִים יִכָּנְסוּ בָּכֶם, וְיַעַקְרוּ מִכֶּם אֶת הַדָּת. אַדְּרַבָּה תְּחַנְּכוּ אֶת בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם בְּחִנּוּךְ כָּשֵׁר, חִנּוּךְ תּוֹרָנִי, חִנּוּךְ שֶׁל קִיּוּם הַמִּצְווֹת, תִּמְסְרוּ נַפְשְׁכֶם לְהוֹצִיא יַלְדֵיכֶם מֵהַחִנּוּךְ הַכַּפְרָנִי, הַחִנּוּךְ הַיְּוָנִי, וְתַכְנִיסוּ אוֹתָם בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, חִנּוּךְ שֶׁבּוֹ מְלַמְּדִים אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא יְדִיעַת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְתוֹרָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמְחַנְּכִים אֶת הַיְלָדִים לְקַיֵּם מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ; בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! זִכְרוּ הֵיטֵב שֶׁאַחַת מֵהַגְּזֵרוֹת הַמָּרוֹת שֶׁהָיְתָה לְעַם יִשְׂרָאֵל מֵהַיְּוָנִים וַעֲדַיִן יֶשְׁנָהּ – שֶׁלֹּא יִתְחַתְּנוּ בְּגִיל צָעִיר, אֶלָּא יְטַמְּאוּ אֶת עַצְמָם בְּכָל מִינֵי פְּגָמִים שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, רָצוּ שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ פְּגוּמִים בַּבְּרִית, לָזֹאת מִלְּאוּ אֶת הָאָרֶץ עִם שִׁקּוּץ, תִּעוּב, זִהוּם וְנִאוּף, וּמָה אָנוּ רוֹאִים? כָּל הָאָרֶץ מְלֵאָה זֻהֲמָה, פּוֹרְנוֹגְרַפְיָה, עַד שֶׁבְּקֹשִׁי יְכוֹלִים לַחֲצוֹת כְּבִישׁ, מֵרֹב עֵירֹם וְזִהוּם שֶׁיֵּשׁ בָּרְחוֹבוֹת. יֵשׁ כָּל מִינֵי תְּמוּנוֹת תּוֹעֵבוֹת, שֶׁמּוֹכְרִים בְּרֵישׁ גְּלֵי. לָזֹאת, עָלֵינוּ לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לְחַתֵּן יְלָדֵינוּ בְּגִיל צָעִיר, שֶׁיִּהְיוּ שְׁמוּרִים מֵהַחֵטְא, וְרַק בָּזֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִלְחֹם נֶגֶד הַזֻּהֲמָה שֶׁל הַיְּוָנִים.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לִשְׁמֹר מְאֹד עַל טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, אֲשֶׁר גַּם זוֹ הָיְתָה גְּזֵרָה מֵהָעֵרֶב-רַב וְהַיְּוָנִים, לִסְגֹּר אֶת הַמִּקְוָאוֹת, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִטְבֹּל, וְעָלֵינוּ לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לְהִזָּהֵר מְאֹד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, אֲשֶׁר אֵין עוֹד מִצְוָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ, כִּי אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, אֲשֶׁר אָז נִכְשָׁל בְּאִסּוּר כְּרֵיתוֹת הֶחָמוּר.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עַתָּה בִּ”ימֵי חֲנֻכָּה” הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם יְמֵי רָצוֹן, תַּתְחִילוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתַבְטִיחוּ לוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה תִּשְׁמְרוּ עַל הַשַּׁבָּת, עַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁזֶּהוּ קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, תִּשְׁמְרוּ עַל בְּרִיתְכֶם, שֶׁזּוֹ מִצְוַת מִילָה, לֹא לִפְגֹּם בַּבְּרִית, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא לְהִכָּשֵׁל בְּאִסּוּרֵי כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית-דִּין, חַס וְשָׁלוֹם, וְתִשְׁמְרוּ טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה. וּבִזְכוּת זֶה שֶׁתִּתְחַזְּקוּ בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתָמִיד תִּתְּנוּ תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, תִּזְכּוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה עֲלֵיכֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בְּהִתְגַּלּוּת כָּזוֹ, שֶׁתַּרְגִּישׁוּ עֲרֵבוּת, נְעִימוּת, זִיו, יְדִידוּת, חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי כָּזֶה, שֶׁלֹּא תֵּאַרְתֶּם וְלֹא שִׁעַרְתֶּם כְּלָל.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַל תִּתְיָאֲשׁוּ מִכָּל אֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיכֶם, אֶלָּא תַּתְחִילוּ הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, אֲשֶׁר זוֹ מִצְוַת “יְמֵי חֲנֻכָּה”, לְהַתְחִיל בְּכָל יוֹם לַעֲשׂוֹת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה תִּזְכּוּ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, בִּזְכוּת זֶה שֶׁלֹּא תִּתְיָאֲשׁוּ, אֶלָּא תַּחֲזִיקוּ מַעֲמָד בְּתֹקֶף הַגָּלוּת הַמָּרָה הַזּוֹ, וְתַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת הַקְּדוֹשִׁים. וּבְשָׁעָה שֶׁאַתֶּם מַדְלִיקִים אֶת הַנֵּרוֹת עַתָּה בִּ”ימֵי חֲנֻכָּה”הַקְּדוֹשִׁים, תִּתְּנוּ תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁעָשָׂה אִתְּכֶם, שֶׁנִּבְרֵאתֶם מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָשַׂנִי גּוֹי. הַשִּׂמְחָה הַזּוֹ תַּשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה, וְיָאִיר לָכֶם הָאוֹר בְּתוֹךְ בֵּיתְכֶם, וְתִהְיוּ הֲכִי מְאֻשָּׁרִים בְּחַיֵּיכֶם; כִּי אֵין עוֹד אֹשֶׁר גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כָּל צְרָכָיו, כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַךְ הַכְּתֹבֶת לְבַקֵּשׁ הַכֹּל. וְאַף אֶחָד לֹא יְרַמֶּה אֶתְכֶם, כְּאִלּוּ יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה מַקֵּל קְסָמִים וְכוּ’, אֶלָּא עִקַּר הַהַצָּלָה לְהַצִּיל עַצְמֵנוּ בַּיָּמִים הָהֵם וּבַזְּמַן הַזֶּה, הוּא רַק עַל-יְדֵי מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו, שֶׁהֵם הַכֹּהֲנִים הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר. אֲשֶׁר שׁוֹלֵחַ לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צַדִּיקֵי הַדּוֹר, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הַמְגַלִּים לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וּמְשַׂמְּחִים וּמְעוֹדְדִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. אַשְׁרֵי מִי שֶׁשָּׂם דְּבָרַי אֵלֶּה בְּתוֹךְ לִבּוֹ, וְאָז טוֹב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא כָּל הַיָּמִים.