שכר כיבוד אב ואם – הרב מרדכי אליהו

שכר כיבוד אב ואם

“כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה’ אֱלֹקֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה’ אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ” (ה’, ט”ז)

“‘כאשר צוך’ – אף על כבוד אב ואם נצטוו במרה’ שנאמר (שמות ט”ו, כ”ה): ‘שם שם לו חוק ומשפט'” (רש”י)

מקריאת הפסוקים משתמע כאילו קיום המצוה של כיבוד אב ואם וקבלת השכר עליה הם רק “על האדמה אשר ה’ אלקיך נתן לך”. ויש לשאול: וכי רק בארץ ישראל יש חיוב לכבד את אביו ואת אמו, ולא בחוץ לארץ? ועוד יש לשאול: מהו שכתוב: “כאשר צוך ה’ אלקיך” – היכן נצטווינו לפני כן במצוה זו?

רש”י (ה’, ט”ז) עונה על השאלה השנייה: “אף על כבוד אב ואם נצטוו במרה, שנאמר (שמות ט”ו, כ”ה): ‘שם שם לו חוק ומשפט'”. הרי שאת מצות כיבוד אב ואם למדנו עוד לפני מתן תורה, ללמדך את חשיבותה ומעלתה של מצוה זו.

אך יש לבאר בדרך נוספת. יכול אדם לחשוב שאין במצוה זו כל חידוש, משום שמצוה זו הגיונית ושכלית, ומובן מאליו שחובה לטפל באב ובאם שהביאוהו לעולם וטרחו בגידולו. בוודאי שכך צריך לנהוג גם ללא ציווי מיוחד. לכך אומרת התורה: “כאשר צוך ה’ אלקיך” – אמנם המצוה היא שכלית, אבל הוסיפה התורה כאן תוספת מיוחדת, ללמד שעל האדם לקיים מצוה זו מפני שכך ציווה הקב”ה, ועל האדם לעשות את רצון הבורא כדי לזכות את המקיים אותה בשכר מיוחד. וכך הם דברי חז”ל (אבות סוף פ”ג): “רצה הקב”ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות” (ומעין זאת אמר רבי אלעזר בן עזריה (ספרא, קדושים ט’, י’): “מנין שלא יאמר אדם: אי איפשי ללבוש שעטנז, אי אפשי לאכול בשר חזיר, אי איפשי לבוא על הערוה, אבל איפשי מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך! ת”ל: ‘ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי’. נמצא פורש מן העבירה ומקבל עליו מלכות שמים”).

עוד יש לבאר את הבטחת הכתוב: “למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך”. יש המפרשים (‘אבן עזרא’ ו’בעל הטורים’) שאריכות הימים הכתובה כאן שמורה ליום שכולו טוב, אך בעולם הזה אין שכר מיוחד על קיום מצוה זו. לעומת זאת, דעת הרמב”ן וה’ספורנו’ אינה כן, אלא לדעתם שכר כיבוד אב ואם הוא גם בעולם הזה ממש. בפרשת יתרו ביאר הרמב”ן ביתר הרחבה את שכרה של מצוה זו, וכך אמר שם: “עניין הכתוב ‘למען יאריכון ימיך על האדמה’, יבטיח כי במצוה הזאת יהיו כל ימותינו ארוכים, כי ימלא ה’ ימינו בעולם הזה, ויהיו ארוכים בעולם הבא שכלו ארוך, ותהיה ישיבתנו לעד על האדמה הטובה שייתן לנו” – הרי שיש במצוה זו שתי הבטחות: אחת לעולם הזה, והשנייה לעולם הבא.

מיהו, דעתנו בזה היא שיש שלוש הטבות במצוה זו: בעולם הזה, בעולם הבא, והשלישית והיא העיקר –ההבטחה שנמשיך לשבת על אדמתנו וייטב לנו בארץ ישראל. בזה יושפע שפע רב לכל העולם.

חיי העולם הזה לנצח

“וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה’ אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם” (ד’, ד’)

יש להסביר את הפסוק על פי מאמר חז”ל (עיין ברכות י”ח ע”א): צדיקים במיתתן קרויים חיים, רשעים בחייהם קרויים מתים.

זו כוונת הפסוק: אם “אתם דבקים בה’ אלוקיכם” – וכדברי תרגום יונתן: “דבקים ביראתו” – אזי “חיים כולכם היום”, כלומר: חיים ביומו של הקב”ה לנצח.

    (מתוך “דברי מרדכי”)

לעילוי נשמת רבנו מרדכי בן מזל (הרב מרדכי אליהו זיע”א)

מתוך העלון “עטרת מרדכי”
שע”י בית תורה וחסד “עטרת מרדכי אליהו”
רחובות
08-9397933