סימן ג - אם נכון לקפל הזקן, והאם מותר לעשותו בשבת

-------- שאלה: אנשים שיש להם זקן ארוך, האם יכולים לקפל את הזקן שלא יפריע, או להראות צעיר. – ומה הדין בשבת. תשובה: הנה מצד ההלכה לא נראה חשש בזה, ופוק חזי מאי עמא דבר. אבל מצאתי שכבר נשאל על זה בשו"ת תורה לשמה (סימן תמז) והשיב בזה הלשון: ודאי זקן שהוא גדול וארוך עדיף טפי ... להמשך קריאה

סימן רמב - כללי דיני שבת ופרטי אבות מלאכות - ערוך השולחן

-------- א שבת קודש הוא האות הגדול שבין הקב''ה ובין עמו ישראל, כמו שכתוב: ''כי אות היא ביני וביניכם לדעת כי אני ד' מקדשכם'', כלומר: אף על גב דשבת הוא זכר למעשה בראשית, ''כי ששת ימים עשה ד' את השמים ואת הארץ, וביום השביעי - שבת וינפש'', ולכן ''ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו, ... להמשך קריאה

סימן רסח - דין הטועה בתפילת השבת - ערוך השולחן

-------- א ואומר הש''ץ חצי קדיש, ועומדים להתפלל שבע ברכות: ג' ראשונות כבימי החול, כיון שהם שבחיו של הקב''ה דמי שבת לחול. אבל ברכות האמצעיות הם בקשות שאין לאמרם בשבת. ובסידור רב עמרם גאון גם בברכה ראשונה יש הוספה בשבת, דכשמגיע ל'ומביא גואל לבני בניהם' מוסיף: 'רצה והנחל שבת לבניהם למנוחה למען שמו באהבה', ואינו ... להמשך קריאה

ה. תיקון העגל - ע''ז, הוא השבת, והוא שהכשיר את ישראל לגילוי השכינה במשכן גם לאחר העגל

-------- ומשום מה זכינו לכך, משום שלכל עוון יש תיקון, ומה תיקון העגל - שבת. שהרי על שבת נאמר בחז''ל: ''אשרי אנוש יעשה זאת שומר שבת מחללו'', אל תקרי מחללו אלא ''מחול לו'', שאפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, ואם חטאנו בעבודה זרה - שבת מכפרת, שהיא יסוד האמונה היפך העבודה זרה, שהשומר ... להמשך קריאה

סימן רצב - דין תפלת מנחה בשבת - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רצב - דין תפלת מנחה בשבת א בְּמִנְחָה { אוֹמְרִים אַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן } א { וַאֲנִי תְּפִלָּתִי וְגו' } (טוּר) מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה, וְקוֹרִין ב שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים עֲשָׂרָה פְּסוּקִים מִפָּרָשָׁה הַבָּאָה. וַאֲפִלּוּ חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, קוֹרִין בַּפָּרָשָׁה הַבָּאָה וְלֹא בְּשֶׁל יוֹם טוֹב. ב אוֹמְרִים ג צִדְקָתְךָ, וְאִם חָל בּוֹ יוֹם שֶׁאִלּוּ ... להמשך קריאה

שמירת השבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. -------- גדולה מעלת שמירת השבת, שאמר רבי שמעון בן יוחאי: אם ישמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים. ואמרו חז''ל (מסכת שבת קיח ע''ב): כל השומר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה כמו בדור אנוֹש (עיין בראשית ד כו), מוחלים לו, שנאמר (ישעיה נו ב): ''אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה ... להמשך קריאה

סימן עב – גודל קדושת שבת

סעיף א שבת קודש היא האות הגדול והברית, שנתן לנו הקדוש ברוך הוא לדעת כי בששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וכל אשר בהם ושבת ביום השביעית. והוא יסוד האמונה, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה שקולה שבת ככל המצות. כל המשמר את השבת כהלכתו כאלו מקיים כל התורה כולה, וכל המחלל את השבת כאלו ... להמשך קריאה

יט. בדברים שנפשו של אדם מחמדתן כגזל ועריות בכגון אלו במה תלוי מיתון סערת ההתמודדות? - אור לנתיבתי

-------- אלא שלפי המבואר עדיין נשאלת שאלה צודקת ביותר, והלא יש מיני תאוות שלעולם לא יתכן שיהיו מוחלטין אצל האדם לתעבן כמו שמתעב הוא מאכלות אסורות, וכמו למשל עריות שמכשולן מצוי בפגם העינים והמחשבה, או לשון הרע, או אפילו גזל כאשר הוא באופן המצוי להתעות האדם את עצמו למצוא היתרים כמו שמצוי אצל רוב בני ... להמשך קריאה

ישעיה פרק-נו עם מפרשים רבים

{א} כֹּה אָמַר יְהוָה שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת: {ב} אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע: (ס) {ג} וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל יְהוָה לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה מֵעַל עַמּוֹ וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ: {ד} כִּי ... להמשך קריאה

''מִי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס וְאוֹמֵר עָלָיו שִׁירָה מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו'' (מדרש תהלים מזמור יח), הֲכִי יֵשׁ סְגֻלָּה לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹת מִלְּבַד תשובה?

-------- אמרו חז''ל: ''אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות'', ומהי רוח שטות זו? טשטוש ההכרה מעיקרי האמונה, שהרי לו היו ברורים לאדם עיקרי האמונה במציאות ה' העומד ורואה לאדם בשעת מעשהו, ומשלם עונש לעוברי רצונו ושכר לעושי רצונו, וכן לו היה האדם חי בהכרה ברורה ביתר עיקרי האמונה הרי לעולם לא ... להמשך קריאה

הַאִם בְּמַצָּב שֶׁל שִׂמְחָה נִתָּן לְקַיֵּם גַּם מִצְוַת הַתשובה הַדּוֹרֶשֶׁת בְּכִיָּה, וִדּוּי, חֲרָטָה?

-------- דע שיש תשובה מתוך שמחה, והיא גדולה מתשובה מתוך בכיה, וכגון בשבתות ומועדים - שהמה זמני שמחה ואז האדם בהתעלות הנפש, ושב לה' מתוך עריגה וכסופפין, ומתוך הודאה לה' על טובותיו מתמלא הוא בבושה גדולה היאך העז לחטוא לה', זוהי תשובה ברמה גדולה יותר, והיא בגדר העושה עבירה ומתבייש בה מוחלין לו על כל ... להמשך קריאה

שיחה לבין הזמנים - תפארת ישראל

-------- כי ישרים דרכי ה' וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם. (הושע יד, י) כל הנסיונות בהשגחה המה, אין מקריות בעולם כלל. הנסיון, תפקידו לרומם את המתנסה ולהעלותו למדרגה נוספת, ואמנם יש בו גם להורידו, ולמנע ממנו מלהראות פני ה' באם יכשל בו. הרי שלמעשה ''ישרים דרכי ה '' דרכי ה' בנסותו את הבריות, ישרים ... להמשך קריאה

עם מה לצאת למלחמה - תפארת ישראל

-------- חדש ''אלול'' זמן תשובה לכלי זמן התבוננות להתמודדות במלחמת יצר הרע. מי אינו רוצה לנצח במלחמת היצר, הכי יש גבור יותר מהכובש את יצרו, היש מעלה ושכר כמעלתו ושכרו של הכובש מדותיו ותאוותיו ושם רסן לבלם את תשוקות ומאויי לבו השובב?! ואם כן השאלה, עם מה מתחילים, הרי מצוות רבות נצטוינו לעשותם והרבה מצוות ... להמשך קריאה

השער השלישי - נבאר חומר המצות והאזהרות וחלוקי העונשים - שערי תשובה לרבינו יונה זיע"א

א. מפני שהוזהר בעל התשובה לחפש דרכיו. וכמה לו עונות וחטאות ואחרי אשר תם חפש מחופש הוזהר לחקור גודל כל חטא מחטאיו כמו שנאמר (איכה ג) נחפשה דרכינו ונחקורה. להודע אליו כל חטאתו אשר חטא. כמה הגדיל לאשמה בה. כי יש אשמה עד לשמים גדולה. ויש רעה כנגד כמה חטאים גדולים שקולה. והתשובה הגדולה כפי ... להמשך קריאה

בראשית פרק-יג - עם 26 מפרשים

{א} וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּֽגְבָּה: {ב} וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָֽב: {ג} וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָֽהֳלֹה בַּתְּחִלָּה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעָֽי: {ד} אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם בָּרִֽאשֹׁנָה וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם יְהֹוָֽה: {ה} &nbspשלישי&nbsp&nbspוְגַם לְלוֹט הַֽהֹלֵךְ ... להמשך קריאה

ה. מצוות המסגלות בדרך סגלה לכפרת עוונות

-------- מבאר ב''ספר חרדים'', שרפואת הנפש נמשלה לרפואת הגוף. וכשם שברפואת הגוף יש רפואות יקרות בדמים יקרים או חלילה על-ידי נתוח וטפולים העולים הון רב, וכנגדם יש לגוף רפואות בדרך סגלה כגון עשבים מסימים שהם סגלה לאותו חלי ואין מחירם אלא כמה פרוטות; כן הוא לענין התשובה. מצינו בחז''ל כמה מצוות שבדרך סגלה מועילים מאד ... להמשך קריאה

עור אדם. צפרניים.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. -------- אסור לתלוש צפרניים או עור. והרגילים בימי החול לכסוס ציפורניהם או את העור בראשי אצבעותיהם או בשפתיהם, ישימו לב שלא יכשלו בחילול שבת. (ה''ע ד רלו) ''שומר שבת כדת מחללו'' אדמו''ר אחד ישב עם קהל חסידים גדול בליל שבת קודש, ויחד זימרו בקול נעים את הזמר: ''כל מקדש ... להמשך קריאה

דילוג לתוכן