תוצאות החיפוש של: שבע ברכות

שאלה רה: היו לפניו פרי ממין שבעה, ופרי חביב, על מי יברך קודם.

-------- תשובה: כשיש בניהם מין שבעה הוא קודם, ובאופן שאין מין שבעה מקדים החביב. וכל זה שברכותיהם שוות אבל אם אין ברכותיהם שוות כגון צנון וזית איזה שירצה יקדים, ומכל מקום נכון להקדים פרי העץ לפרי האדמה, אלא אם כן פרי האדמה חביב עליו יותר, שאז נכון שיקדים החביב תחלה. כתב מרן (סימן ריא סעי' …

שאלה רה: היו לפניו פרי ממין שבעה, ופרי חביב, על מי יברך קודם. לקריאה »

סימן רפד - דיני הפטרה וברכותיה - ערוך השולחן

-------- א מה שקורין מפטיר והפטרה, מפני שבשעת הגזירה היו נפטרין בה מקריאת התורה, כמ''ש בסימן רפ''ב (לבוש). ועוד משום דכל זמן קריאת התורה אסור לדבר, ואחר כך מותר לדבר, והוא מלשון 'יפטירו בשפה' (שם). ויותר נראה דהוא לשון התחלה, ומצוי במדרש: 'עביד לה אפטרתא', וכמו 'אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן' בשלהי פסחים, והכוונה שמתחיל …

סימן רפד - דיני הפטרה וברכותיה - ערוך השולחן לקריאה »

שאלה ריד: כשיש ספק ספיקא להצריך ברכה האם יברך או אמרינן ספק ברכות להקל.

-------- תשובה: לא יברך, אבל אם דעת מרן השלחן ערוך באחד הספקות שיש לברך, המברך יש לו על מה שיסמוך. כתב מרן (סימן רטו סעי' ד) כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא ואסור לענות אחריו אמן. וכתב המ"ב (ס"ק כ) כנשבע לשוא - הוא לשון הרמב"ם …

שאלה ריד: כשיש ספק ספיקא להצריך ברכה האם יברך או אמרינן ספק ברכות להקל. לקריאה »

שמעת ברכה? תענה "אמן" ותבורך בכל הברכות!

-------- מעשה רב ונורא שהיה בימי הגאון רבי מרדכי יפה בעל ''הלבושים'' זצ''ל, הרב הגאון ר' מרדכי יפה ז''ל היה אב''ד ור''מ בעיר קטנה, ובאו אליו שלוחים מק''ק ''פוזנא'' לקבלו עליהם לאב''ד ור''מ, כי היה גאון גדול בנגלה ונסתר כידוע. וכאשר הביאו אליו אגרת הרבנות כנהוג, השיב הגאון למשולחים: אקבל המכתב מכם ואהיה לכם למורה, …

שמעת ברכה? תענה "אמן" ותבורך בכל הברכות! לקריאה »

משנה ברכות פרק ו - חק לישראל

-------- א. כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת. עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְעַל הַיְרָקוֹת אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים: (א) כיצד מברכין. …

משנה ברכות פרק ו - חק לישראל לקריאה »

הברכות והקריאה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. -------- כיצד מברכים? - קודם הברכה, יַרְאֶה הקורא לעולה את הפסוק שממנו מתחיל לקרוא, ויאחז על ידי מטפחת בקלף שבשני צדדי הספר ויברך. ובקריאה יאחז רק בצד הימני, והחזן יאחז בצד השמאלי. ובסיום הקריאה, יאחז במטפחת בשני צדדי הספר למעלה, ויכסה את האותיות ויברך, וישאירהו מכוסה עד העולה הבא. …

הברכות והקריאה לקריאה »

פרטים בברכות בסדר התפילה

-------- ה' שפתי תפתח - הבא להתפלל מוסף או מנחה וערבית, והתחיל לומר "ה' שפתי תפתח", ושמע קדיש או קדושה, יענה ויחזור לומר שוב "ה' שפתי תפתח וכו'". (ו קצה) ברכת אבות - היא הברכה הראשונה ששם אנו מזכירים את אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב. ויזהר לכוון בה מאוד. ואם לא כיוון בה, מן הדין …

פרטים בברכות בסדר התפילה לקריאה »

גמרא ברכות דף מ''ט ע''ב - חק לישראל

-------- אָמַר שְׁמוּאֵל לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל. תְּנַן בִּשְׁלשָׁה וְהוּא אוֹמֵר בָּרְכוּ. אֵימָא אַף בָּרְכוּ. וּמִכָּל מָקוֹם נְבָרֵךְ עָדִיף. דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אַמְרֵי בֵּי רַב תְּנִינָא שִׁשָּׁה נֶחֱלָקִין עַד עֲשָׂרָה. אִי אֲמַרְתְּ בִּשְׁלָמָא נְבָרֵךְ עָדִיף מִשּׁוּם הָכִי נֶחֱלָקִין. אֶלָּא אִי אֲמַרְתְּ בָּרְכוּ עָדִיף אֲמָאי נֶחֱלָקִין אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינָהּ נְבָרֵךְ …

גמרא ברכות דף מ''ט ע''ב - חק לישראל לקריאה »

של. מצות ספירת שבע שבתות שנים. - ספר החינוך

למנות השנים שבע שנים, שבע פעמים עד שנת היובל, בהיותנו בארץ ישראל אחר התנחלנו בה. שנאמר (ויקרא כה ח) וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים. וזאת המצוה, כלומר, זאת הספירה של שני השמטה עד שנת היובל היא נמסרת לבית דין הגדול, כלומר הסנהדרין. וכן היא המצוה, שהיו מונין שנה שנה ושבוע שבוע …

של. מצות ספירת שבע שבתות שנים. - ספר החינוך לקריאה »

גמרא ברכות דף ד' ע''א - חק לישראל

-------- תַּנְיָא אַבָּא בִּנְיָמִין אוֹמֵר עַל שְׁנֵי דְבָרִים הָיִיתִי מִצְטָעֵר כָּל יָמַי עַל תְּפִלָּתִי שֶׁתְּהֵא לִפְנֵי מִטָּתִי וְעַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם. עַל תְּפִלָּתִי שֶׁתְּהֵא לִפְנֵי מִטָּתִי. מַאי לִפְנֵי מִטָּתִי אִילֵימָא לִפְנֵי מִטָּתִי מַמָּשׁ וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב וְאִי תֵּימָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְנַיִן לְמִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יְהֵא דָבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין …

גמרא ברכות דף ד' ע''א - חק לישראל לקריאה »

סימן תקעט - סדר התפילה בשבע אחרונות - ערוך השולחן

-------- א בכל יום משבעה תעניות אחרונות של גשמים או של שארי צרות, כשעושים בסדר הזה (עיין בטור ובית יוסף וב''ח), מתפללין על סדר זה: מוציאין את התיבה, והוא ארון הקודש שספר תורה מונחת בו. ונראה שמוציאין אותה עם הספר תורה. והיכן מוציאין? לרחובה של עיר, כדי להתבזות בפרהסיא בכלי צנוע הלזו. וגם משום גלות. …

סימן תקעט - סדר התפילה בשבע אחרונות - ערוך השולחן לקריאה »

הלכות ברכות - פרק ראשון - היד החזקה לרמב"ם

א מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְבָרֵךְ אַחַר אֲכִילַת מָזוֹן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח-י) 'וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ' אֱלֹהֶיךָ'. וְאֵינוֹ חַיָּב מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא אִם כֵּן שָׂבַע שֶׁנֶּאֱמַר וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָכַל אֲפִלּוּ כְּזַיִת מְבָרֵךְ אַחֲרָיו: כסף משנה מצות עשה מן התורה וכו'. כתב רבינו בסה''מ לשון התוספתא ברכת המזון מן התורה שנאמר ואכלת …

הלכות ברכות - פרק ראשון - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

הלכות ברכות - פרק שני - היד החזקה לרמב"ם

א סֵדֶר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כָּךְ הִיא. רִאשׁוֹנָה בִּרְכַּת הַזָּן. שְׁנִיָּה בִּרְכַּת הָאָרֶץ. שְׁלִישִׁית בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. רְבִיעִית הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה משֶׁה רַבֵּנוּ תִּקְּנָהּ. שְׁנִיָּה תִּקֵּן יְהוֹשֻׁעַ. שְׁלִישִׁית תִּקֵּן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה בְּנוֹ. רְבִיעִית חַכְמֵי מִשְׁנָה תִּקְּנוּהָ: כסף משנה סדר ברכת המזון וכו' עד והמטיב. ברייתא פ' שלשה שאכלו (ברכות מ"ח:): ברכה ראשונה וכו'. (שם) אמר רב …

הלכות ברכות - פרק שני - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

הלכות ברכות - פרק רביעי - היד החזקה לרמב"ם

א כָּל הַמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אוֹ בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ צָרִיךְ לְבָרֵךְ אוֹתָהּ [א] בַּמָּקוֹם שֶׁאָכַל. אָכַל כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ יוֹשֵׁב בְּמָקוֹם שֶׁפָּסַק וִיבָרֵךְ. אָכַל כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד [ב] יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. שָׁכַח לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְנִזְכַּר קֹדֶם שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו מְבָרֵךְ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר. וְאִם הָיָה מֵזִיד חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ וּמְבָרֵךְ. וְאִם בֵּרֵךְ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. …

הלכות ברכות - פרק רביעי - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

הלכות ברכות - פרק חמישי - היד החזקה לרמב"ם

א נָשִׁים וַעֲבָדִים חַיָּבִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. וְסָפֵק יֵשׁ בַּדָּבָר אִם הֵן חַיָּבִין מִן הַתּוֹרָה לְפִי שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהּ זְמַן אוֹ אֵינָם חַיָּבִין מִן הַתּוֹרָה. לְפִיכָךְ אֵין מוֹצִיאִין אֶת הַגְּדוֹלִים יְדֵי חוֹבָתָן. אֲבָל הַקְּטַנִּים חַיָּבִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּדֵי לְחַנְּכָן בְּמִצְוֹת: כסף משנה נשים ועבדים וקטנים וכו'. משנה פרק מי שמתו (ברכות כ':): ומ''ש וספק …

הלכות ברכות - פרק חמישי - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

הלכות ברכות - פרק שמיני - היד החזקה לרמב"ם

א כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ וּלְבַסּוֹף [א] בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין הַכְּתוּבִין בַּתּוֹרָה. וְהֵם עֲנָבִים וְרִמּוֹנִים וּתְאֵנִים וְזֵיתִים וּתְמָרִים שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּסּוֹף בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ וְהַיְרָקוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה [ב] בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה וּלְבַסּוֹף בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת. דְּבָרִים שֶׁאֵין גִּדּוּלָן מִן הָאָרֶץ כְּגוֹן …

הלכות ברכות - פרק שמיני - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

שער העשרים ושבעה - שער התורה - ספר אורחות צדיקים

התורה. בשלושה כתרים נכתרו ישראל: כתר תורה, כתר כהונה, כתר מלכות (משנה אבות ד יג). כתר כהונה זכה בו אהרן, שנאמר: "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם" (במדבר כה יג). כתר מלכות זכה בו דוד עליו השלום, שנאמר: "זרעו לעולם יהיה, וכסאו כשמש נגדי" (תהלים פט לז). כתר תורה – הרי הוא מונח ועומד …

שער העשרים ושבעה - שער התורה - ספר אורחות צדיקים לקריאה »

סימן ריב – דברים האסורים משום שמחה גם לאחר שבעה

סעיף א אסור לאכול בסעודת ברית מילה או פדיון הבן וסיום מסכת וכל שכן בסעודת נישואין כל שלשים על שאר קרוביו, וכל שנים עשר חודש על אביו ואמו (ואפילו בשנה מעוברת סגי בשנים עשר חודש) ובתוך ביתו אם יש סעודת מצוה מותר לו לאכול, אך בסעודת נשואין יש להחמיר אפילו בתוך ביתו, אם לא כשהוא …

סימן ריב – דברים האסורים משום שמחה גם לאחר שבעה לקריאה »

סימן ס – דין ברכות הראיה

סעיף א הרואה אילני מאכל שמוציאין פרח מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובים ליהנות בהם בני אדם. ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה, ואם איחר מלברך עד שגדלו הפירות לא יברך עוד. יש אומרים דאם לא בירך בפעם הראשונה שראה את הפרחים שוב …

סימן ס – דין ברכות הראיה לקריאה »

סימן נה – דין קדימה בברכות

סעיף א מי שיש לפניו מיני פירות הרבה והוא רוצה לאכול מכולם, אם ברכותיהן שוות, יברך על זה שהוא חביב לו וחפץ בו יותר, ואם שניהם שוים לו בחביבות, אזי אם יש ביניהם ממין שבעה שנשתבחה בהם ארץ ישראל יברך על זה, אף על פי שאינו אלא חצי פרי והשאר הם שלמים, ואם אין ביניהם …

סימן נה – דין קדימה בברכות לקריאה »

סימן מח – הלכות ברכות על מאכלים מחשמת מיני דגן

סעיף א לחם שהוא מחמשת מיני דגן אלא שהוא פת הבאה בכיסנין, אם אוכל ממנו פחות משיעור קביעות סעודה אינו צריך נטילת ידים, ואין מברכין עליו המוציא אלא בורא מיני מזונות ולאחריו על המחיה, אבל אם אוכל ממנו שיעור קביעת סעודה אזי דינו כלחם גמור, צריך נטילת ידים ומברכין עליו המוציא ולאחריו ברכת המזון. סעיף …

סימן מח – הלכות ברכות על מאכלים מחשמת מיני דגן לקריאה »

סימן מה – הלכות ברכות הזימון

סעיף א שלשה שאכלו ביחד צריכין לברך בזימון, ומצוה שיברכו על הכוס. אם אפשר צריכין להדר שיהיה כוס יין, ואם אי אפשר ביין יהיה שכר או "משקה" או יין שרף כשהוא חמר מדינה, דהיינו שאין יין גדל שם כדרך יום מן העיר, ועל כן הוא ביוקר, ורגילים לשתות משקים אלו במקום יין. ויש אומרים דברכת …

סימן מה – הלכות ברכות הזימון לקריאה »

סימן ו – קצת דיני ברכות ודיני ברוך הוא וברוך שמו ואמן

א. קודם שיברך איזה ברכה, צריך הוא לדעת איזה ברכה שהוא צריך לברך, כדי שבשעה שהוא מזכיר את השם יתברך שהוא עיקר הברכה, ידע מה שיסיים. ואסור לעשות שום דבר בשעה שהוא מברך. ולא יברך במהירות אלא יכוין פירוש המלות. וזה לשון ספר חסידים: "כשהוא נוטל ידיו או שמברך על הפירות או על המצות השגורות …

סימן ו – קצת דיני ברכות ודיני ברוך הוא וברוך שמו ואמן לקריאה »

תשובה להאם מותר להוסיף על שבעה עולים בשבת?

נהגו הספרדים להוסיף על שבעה עולים בשבת. אמנם, לפי הקבלה ראוי להעלות רק שבעה עולים ומפטיר. והפוסקים כרמ"א נהגו להוסיף על שבעה עולים רק כשיש צורך גדול ומשום שמקרה כזה אף לרמ"א נחשב צורך גדול- מותר להוסיף גם לשיטתו. ולכן, אם אפשר- יחלקו את הקריאה לשניים כך שבכל חלק יהיו שלושה פסוקים לפחות וכל ילד …

תשובה להאם מותר להוסיף על שבעה עולים בשבת? לקריאה »

וורט על פרשת בא

-------- פרשה בה מתארת התורה הקדושה את הגאולה הראשונה, גאולת עם ישראל מגלות מצרים באותות ובמופתים. גאולה זו היא אם לכל הגלויות, כמו שנאמר: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו) הפסוק הזה נאמר על הגאולה האחרונה המקוֹוָה במהרה בימינו. גם הגאולה האחרונה תהיה באותות ובמופתים - "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". מגאולה זו …

וורט על פרשת בא לקריאה »

פרק ו - בסדרי התפלות - דרך השם לרמח"ל

-------- ענין שליטת כחות הטומאה בלילה: {א.} סידרה החכמה העליונה שתהיה הלילה שליטה לכחות הטומאה להתפשט בכל מרכבותיהם וישוטטו ענפיהם בעולם. וכיונה שבאותו הזמן יאספו בני האדם אל בתיהם וישכבו במטותיהם ישנים ונחים עד הבקר שאז ניטל ההתפשטות והשליטה מן הכחות ההם ומכל ענפיהם ויחזרו בני האדם ויצאו לעבודתם עדי ערב. והוא מה שביאר דוד …

פרק ו - בסדרי התפלות - דרך השם לרמח"ל לקריאה »

דילוג לתוכן