תוצאות החיפוש של: שבע ברכות

סימן סו - ‏שבע ברכות בשבת בסעודה שלישית | הספד על אשה שבעלה נשא אשה אחרת | בדיני נר ואבוקה להבדלה | תרופות תחת המיטה האם נאסרים

-------- יום ראשון כ"א אייר תשע"ו לכבוד גיסי הגאון החתן ר' מאיר שליט"א שלום רב ומז"ט א) ע"ד מה ששאלת בדברי הרמ"א, דהנה כתב השו"ע אה"ע סי' ס"ב, וז"ל, י"א שאינם נקראים פנים חדשות אלא א"כ הם בני אדם שמרבים בשבילם; וי"א דשבת וי"ט ראשון ושני הוי כפנים חדשות בסעודת הלילה ושחרית, אבל לא בסעודה …

סימן סו - ‏שבע ברכות בשבת בסעודה שלישית | הספד על אשה שבעלה נשא אשה אחרת | בדיני נר ואבוקה להבדלה | תרופות תחת המיטה האם נאסרים לקריאה »

סימן קמו - אם יש חשש בהדפסת חידו"ת של שני אחים בקובץ אחד זה אחר זה, או לכבד אחים לברך בשבע ברכות בזה אחר זה

-------- שאלה: האם ראוי לאחים לפרסם חידושי תורה בקובץ אחד זה אחר זה, או לא, וכדמצינו גבי קריאת התורה שלא לקרות שני אחים זה אחר זה משום עין הרע. – וכן אם אפשר לכבד שני אחים לברך בשבע ברכות אחד אחר השני, או יש לחוש לעין הרע. תשובה: הנה לשון השו"ע (קמא, ו) הוא: "יכולים …

סימן קמו - אם יש חשש בהדפסת חידו"ת של שני אחים בקובץ אחד זה אחר זה, או לכבד אחים לברך בשבע ברכות בזה אחר זה לקריאה »

סימן קנג - סעודת שבע ברכות וחנוכת הבית יחד

-------- שאלה: נהגו רבים לחנוך את ביתם במנין עשרה, וכדי לאסוף מנין עורכים סעודת שבע ברכות בביתם. האם יכולים לומר שבע ברכות בסעודה זו ,כיון שאליבא דאמת עיקר מטרת הסעודה הוא בעבור חנוכת הבית, ורק דרך אגב מזמין חתן וכלה. תשובה: כתב המאירי (סוכה כה: ד"ה חתן): וממה שאמרו כאן אין שמחה אלא בחופה כתבו …

סימן קנג - סעודת שבע ברכות וחנוכת הבית יחד לקריאה »

סיפורי מעשיות מעשה יג משבעה קבצנים - סיפורי מעשיות לרבי נחמן מברסלב

אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ הָיוּ שְׂמֵחִיםמַעֲשֶׂה פַּעַם אַחַת הָיָה מֶלֶךְ, וְהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד וְרָצָה הַמֶּלֶךְ לִמְסֹר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו וְעָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל (שֶׁקּוֹרִין בַּאל) וּבְוַדַּאי בְּכָל פַּעַם שֶׁהַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה בַּאל הוּא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד, בִּפְרָט עַתָּה, שֶׁמָּסַר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו, בְּוַדַּאי הָיָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד וְהָיוּ שָׁם כָּל הַשָּׂרֵי מְלוּכָה, וְכָל הַדֻּכָּסִים וְהַשָּׂרִים, וְהָיוּ שְׂמֵחִים …

סיפורי מעשיות מעשה יג משבעה קבצנים - סיפורי מעשיות לרבי נחמן מברסלב לקריאה »

משנה ברכות פרק א - חק לישראל

-------- א. מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית. מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. מַעֲשֵׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה, אָמְרוּ לוֹ, לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע. אָמַר לָהֶם, אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא …

משנה ברכות פרק א - חק לישראל לקריאה »

ברכות - ספר פלא יועץ

ידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה (ברכות לה א) על הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כי גדול ענשו. והן בעון פשתה המספחת ברבים מעמי הארץ, שאוכלים ושותים בלא ברכה. יש מחמת חסרון ידיעה, שאין יודעים שצריך לברך על דבר שנהנה, ויש שאין יודעים אפן ומטבע הברכה, ויש מחמת חסרון זריזות. ולבבות יכאבו מראות ברע כשהולכים …

ברכות - ספר פלא יועץ לקריאה »

סימן : ל''א - שאלה : מוהל באבלות שבעה והוזמן למול האם רשאי לצאת ולמול?

-------- כתב בשו''ת הריב''ש (סימן קנח) שהאבל שבת ראשונה אינו יוצא מפתח ביתו, שניה יוצא ואינו יושב במקומו; כמש''כ זה בהלכות הרי''ף ז''ל בפ' ואלו מגלחין, וכן נראה מדברי הרמב''ם ז''ל (פ' ז' מהלכות אבל). דאפי' לבית הכנסת אינו יוצא בשבת ראשונה, מדקאמר, דבשבת שניה יוצא ואינו יושב במקומו; דאי בשוק, מאי יושב במקומו איכא …

סימן : ל''א - שאלה : מוהל באבלות שבעה והוזמן למול האם רשאי לצאת ולמול? לקריאה »

ל. שלא לשבע לשוא. - ספר החינוך

שלא נשבע לבטלה, שנאמר (שמות כ ז) לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, וענין הבטלה בארבעה צדדין, כגון (שבועות כט, א) שנשבע על דבר ידוע שאינו כן, כגון על עמוד של שיש שהוא של זהב, וכן כל כיוצא בזה, הצד השני, כגון (ירושלמי שבועות פ''ג ה''ח) שנשבע על הידוע שהוא כן, כגון על האבן …

ל. שלא לשבע לשוא. - ספר החינוך לקריאה »

מקום שבעלי תשובה עומדים

-------- בגמרא מסכת ברכות (דף לד עמוד ב), ''אמר רבי אבהו מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד''. ופרשו במסכת יומא (דף פו עמוד ב) שמעלת התשובה גדולה כל כך, עד שאפילו העברות שעבר במזיד (בכוונה) נהפכים לו לזכויות, וכאילו עשה מצוות במקום העברות. ואמנם זה דוקא בעושה תשובה מאהבתו לה' יתברך להתקרב …

מקום שבעלי תשובה עומדים לקריאה »

סימן מו - הלכות ברכות השחר - ערוך השולחן

-------- א תניא במנחות (מג ב) שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום. וסמכו לזה מקרא ד''ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך?'', עיין שם. והטור כתב בשם הגאונים שדוד תיקן זה, שהיו מתים בכל יום מאה אנשים מישראל, ולא היו יודעים על מה. עמד ברוח קדשו והבין, ותיקן מאה ברכות ונעצרה המגפה. ולזה אמר …

סימן מו - הלכות ברכות השחר - ערוך השולחן לקריאה »

סימן מז - דיני ברכות התורה - ערוך השולחן

-------- א כתב הרמב'' בספר המצות בסוף עשין, וזה לשונו: שנצטוינו להודות לשמו יתברך בכל עת שנקרא בתורה, על הטובה הגדולה שעשה לנו בתתו תורתו אלינו, והודיעינו המעשים הרצויים לפניו שבהם ננחל חיי העולם הבא... ובברכות (כא א) אמרינן: מנין לברכת התורה מלפניה מן התורה? דכתיב: ''כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלהינו''. דהתורה היא …

סימן מז - דיני ברכות התורה - ערוך השולחן לקריאה »

''חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה'' (ברכות ס' ע''ב), הָכֵיצַד יִתָּכֵן לְקַיֵּם חוֹבָה זוֹ?

-------- לפי מה שנתבאר לעיל שיש למאמין להסמיך את ההתאוששות מהמכה למכה ככל האפשר והמצליח להסמיך את התאוששותו מיד בסמוך למכה זהו המאמין השלם, יבוא ביאור משנה זו על נכון, דהיינו כשם שבנקל לאדם להסמיך את הכרתו לאחר טובה ושפע ברכה שנשפע עליו לידע שהכל מאת ה' המיטיב לו, ואין בזה כל כך קושי להסמיך …

''חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה'' (ברכות ס' ע''ב), הָכֵיצַד יִתָּכֵן לְקַיֵּם חוֹבָה זוֹ? לקריאה »

יב - אשר נשבעת לאבותינו

-------- {יש בני אדם שאינם הגונים, והקדוש-ברוך-הוא ... הוא מרחם על כולם.} ופירשו בגמרא (ברכות ז', א'): ''וחנותי את אשר אחון'' (שמות ל''ג, י''ט) - אמר הקדוש-ברוך-הוא אוצר זה לאותם שאינם הגונים, יש אוצר חנונים, שהקדוש-ברוך-הוא אומר: ''הרי יש להם זכות אבות, אני נשבעתי לאבות, אם כן, עם היות שאינם הגונים, יזכו בשביל שהם מזרע …

יב - אשר נשבעת לאבותינו לקריאה »

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה

לדעת הרב עובדיה זיע"א -------- אמרו חז"ל (מגילה לא ע"ב): "עזרא הסופר תיקן להם לישראל שיהיו קוראים קללות שבתורת כהנים [פרשת בחוקותי] קודם עצרת [חג השבועות], וקללות שבמשנה תורה [פרשת כי תבוא] קודם ראש השנה, כדי שתכלה שנה וקללותיה". וביארו המפרשים: ראש השנה הוא בחינה גשמית, כל מזונותיו של אדם קצובים לו בראש השנה, קובעים …

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה לקריאה »

ברכות הנהנין

לדעת הרב עובדיה זיע"א -------- להלן הבאנו כמה פרטי דינים המצויים בלילה הזה, כאשר אדם אוכל עוגות ופירות ושותה מיני משקה, ופעמים שיוצא לחוץ וחוזר למקומו או שעובר זמן הברכה האחרונה, לכך הבאנו מעט מדינים אלו, לבל יכשל האדם בברכה לבטלה או באכילה בלא ברכה חס ושלום. [עיקר ההלכות כבר התבארו בס"ד בחוברת להלכות ברכות.] …

ברכות הנהנין לקריאה »

משנה ברכות פרק ג - חק לישראל

-------- א. מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו, פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע, (וּמִן הַתְּפִלָּה) וּמִן הַתְּפִלִּין. נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶן וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן, אֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְאֶת שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה, אֶת שֶׁלַּמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִין, וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן חַיָּבִין. אֵלּוּ וָאֵלּוּ פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה: (א) מי שמתו מוטל לפניו. אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם, מוטל עליו לקברו: פטור …

משנה ברכות פרק ג - חק לישראל לקריאה »

סימן קג - בחור שליח ציבור שהתחיל בליל שבת ברכת מעין שבע במקום ויכולו

-------- הוה עובדא בבחור צעיר שעבר לפני התיבה בליל ש"ק ואחר שמונה עשרה במקום להתחיל ויכולו התחיל ברכת מעין שבע והפסיקוהו הציבור שיש לומר ויכולו כסדר התפילה (ושני פעמים הזדמן מעשה זה לפני לפחות), ויש לידע אם עשו כדין. תשובה יום ה' ו' אדר א' תשע"ד פשוט שמכמה טעמים לא עשו כדין דהנה ברכה לבטלה …

סימן קג - בחור שליח ציבור שהתחיל בליל שבת ברכת מעין שבע במקום ויכולו לקריאה »

סימן קיח - שארי ברכות עד ''רצה'' - ערוך השולחן

-------- א ברכה עשירית היא ''תקע בשופר גדול''. דהגאולה תהיה על ידי תקיעת שופר, כדכתיב: ''והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול...''. ולמה קבעו ברכה זו אחר ברכת השנים? דכתיב ביחזקאל (לו) בענין הגאולה: ''ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא. ופניתי אליכם...''. ויש בה עשרים תיבות (טור ופרי עץ חיים) …

סימן קיח - שארי ברכות עד ''רצה'' - ערוך השולחן לקריאה »

סימן קכ - דיני שלוש ברכות אחרונות - ערוך השולחן

-------- א שלוש ברכות אחרונות – דינם כשלוש ראשונות. דכאחת חשיבי, ואם טעה באחת מהן – חוזר לתחילתן ל''רצה''. והם ברכה שבע עשרה, שמונה עשרה, תשע עשרה; דאף על גב דמתקריא ''שמונה עשרה'', אך ברכת המינים הוסיפו אחר כך ביבנה, ושמואל הקטן תיקנה. והברכה השבע עשרה היא ''רצה'', ויש בה שלושים וארבע תיבות, כנגד פסוקים …

סימן קכ - דיני שלוש ברכות אחרונות - ערוך השולחן לקריאה »

שאלה קכט: האם פירות משבעת המינים טעונים ברכה לאחריהם במקום אכילתם.

-------- תשובה: לכתחילה לא יצא ממקומו קודם שיברך ברכה אחרונה. ואם יצא יכול לברך עליהם גם במקום אחר כשאר פירות, ודווקא מיני דגן טעונים ברכה במקומם. כתב מרן (סימן קעח סעי' ה) יש אומרים ששבעת המינים טעונים ברכה לאחריהם במקומם ויש אומרים דדוקא מיני דגן. (וכתב הרמ"א הגה: ויש אומרים דוקא פת לבד). ובסימן קפד …

שאלה קכט: האם פירות משבעת המינים טעונים ברכה לאחריהם במקום אכילתם. לקריאה »

סימן קלט - סדר קריאת התורה וברכותיה - ערוך השולחן

-------- א כתבו הטור והשולחן ערוך: הקורא הפרשה צריך לסדר אותה תחילה פעמיים ושלוש בינו לבין עצמו. כההיא דרבי עקיבא, שקראו אותו לתורה ולא רצה לעלות לפי שלא סדר אותה תחילה. ודריש ליה מקרא: ''אז ראה ויספרה, הכינה וגם חקרה''. עד כאן לשונם. ומעשה דרבי עקיבא הוא במדרש פרשת ''כי תשא'', וזה לשון המדרש שם …

סימן קלט - סדר קריאת התורה וברכותיה - ערוך השולחן לקריאה »

סימן קמו - שאסור לדבר שבעת הקריאה - ערוך השולחן

-------- א אמרינן בברכות (ח ב): מאי דכתיב ''ועוזבי ה' יכלו'' – זה המניח ספר תורה כשהיא פתוחה ויוצא. כלומר: לא מיבעיא בעת הקריאה דאסור, אלא אפילו בין פסוק לפסוק בעת שמתרגם המתרגם כפי המנהג שבימיהם – גם כן אסור, שהרי הספר תורה פתוחה ומיד יקראנה. אבל בין גברא לגברא, שאז אינה פתוחה אלא גוללין …

סימן קמו - שאסור לדבר שבעת הקריאה - ערוך השולחן לקריאה »

יח. השבע רצון מה' - ה' שבע רצון ממנו

-------- וראיתי בספר ''נתיבות שלום'' המביא דבר נפלא, לְמה זוכה המסתפק במועט ושמח בחלקו אשר חננו ה', ומתרחק מקינאה וצרות עין, והן ברוחניות והן בגשמיות שמח הוא במה שחננו ה', והוא, שיזכה אחד כזה שהנהגת ה' עמו מידה כנגד מידה, והיינו כשם שהוא שבע רצון מהנהגת ה' עמו, ואף שהיה אולי חפץ במצב יותר טוב …

יח. השבע רצון מה' - ה' שבע רצון ממנו לקריאה »

משנה ברכות פרק ד - חק לישראל

-------- א. תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, עַד חֲצוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת. תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד פְּלַג הַמִּנְחָה. תְּפִלַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קְבַע. וְשֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם. (רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁבַע שָׁעוֹת): (א) תפלת השחר עד חצות. שכן תמיד של שחר קרב עד חצות לרבנן. ולרבי יהודה אינו קרב אלא …

משנה ברכות פרק ד - חק לישראל לקריאה »

ברכת מעין שבע

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. -------- אחר אמירת ''ויכולו'', אומר הש''צ ברכת ''מעין שבע'', דהיינו ברכה אחת שיש בה מענין שבע הברכות שבתפלה, כדלהלן: א. מגן אבות בדברו - מגן אברהם. ב. מחיה מתים במאמרו - מחיה המתים. ג. האל הקדוש שאין כמוהו - האל הקדוש. ד. לפניו נעבוד ביראה ופחד - רצה שהיא …

ברכת מעין שבע לקריאה »

שאלה קצה: אכל פירות משבעת המינים ושאר פרי העץ או פרי האדמה מה מברך בסוף.

-------- תשובה: אם אכל משבעת המינים ושאר פירות העץ, יברך מעין שלוש ופוטר את שאר הפירות. אבל אכל פירות משבעת המינים ושאר פירות האדמה, יברך בורא קודם בורא נפשות ולאחר מכן יברך מעין שלוש. כתב מרן (סימן רח סעי' יג) אם אכל פירות משבעת המינים ואכל תפוחים אין צריך לברך על התפוחים בורא נפשות, שגם …

שאלה קצה: אכל פירות משבעת המינים ושאר פרי העץ או פרי האדמה מה מברך בסוף. לקריאה »

דילוג לתוכן