תוצאות חיפוש: פסוקי דזמרה

-------- שאלה: גמר פסוד"ז בשחרית בשבת, והש"ץ מאריך, אם רשאי להעביר הפרשה שמו"ת, כדי שיספיק לפני סעודת שחרית. תשובה: לענ"ד פשוט שאסור, דהוי הפסק, שלא מענין הפסוד"ז. וכיון שבס"ד כתבתי בענין הפסק בפסוד"ז, והוא בשו"ת משנ"י (ח"ו סי' י"ט) שיצא לאור בעזהשי"ת עוד הקיץ, הנני מצרף צילום, דלא אמרו רבנן בכפילא, וממנו יש ללמוד לנדו"ד. ... להמשך קריאה

-------- שאלה: אדם שהתפלל פסוקי דזמרה בשחרית בשבת ואוחז כבר בנשמת, והחזן מתעכב כי אין מנין וכדומה, ולכן רוצה לומר שמו"ת עד שיבוא מנין, וככה ירויח שישלים שמו"ת לפני סעודת שחרית של שבת, האם מותר לו. די"ל דכיון שלומד תורה שהוא ג"כ שבח להקב"ה רשאי להפסיק, או שמא בכל זאת חשיב הפסק בפסוקי דזמרה. תשובה: ... להמשך קריאה

-------- אשריו ואשרי חלקו - אמר רבי יוסי: "יהא חלקי בעולם הבא, עם הקוראים פסוקי דזימרה בכל יום". (שבת קיח ע"ב) דרש רבי שִׂמְלַאי: "לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל". לכך תקנו חז"ל לומר פסוקי דזמרה קודם העמידה, שבה אנחנו מבקשים צרכינו. (ברכות לב ע"א. טור) אופן קריאתם - כתב בספר ארחות ... להמשך קריאה

-------- איסור דיבור - אין לדבר משהתחיל "ברוך שאמר" עד סוף תפילת העמידה (נא ס"ד). ויש להזהיר את המון העם שלא יודעים האיסור, ופעמים שמדברים כמה מילים, או שמעלים חזן לפני "ישתבח", ואומרים לו "בכבוד". מי שהתאחר לבוא לבית הכנסת ומתפלל ביחידות, ובהיותו באמצע פסוקי דזמרה הגיעו הצבור לקדיש שלפני עלינו לשבח, והוא נמצא בתוך ... להמשך קריאה

-------- א נוהגין באשכנז שאומרים פרשת ''ובראשי חדשיכם'' שחרית אחר פרשת התמיד. ובספרד אין נוהגין לאומרה, לפי שעתידין לקרות אותה בספר תורה. ודוקא שבת אומרים פסוקי ''וביום השבת'', מפני שאין קורין אותה בשבת בתורה. מה שאין כן ראש חודש דמי ליום טוב, שאין אומרים אחר התמיד מוספי יום טוב, מפני שקורין בתורה. והכא נמי בראש ... להמשך קריאה

סימן תכא - קריאת ובראשי חדשיכם בפסוקי דזמרה א נוֹהֲגִין בְּאַשְׁכְּנָז שֶׁאוֹמְרִים פָּרָשַׁת וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם שַׁחֲרִית אַחַר פָּרָשַׁת הַתָּמִיד. וּבִסְפָרַד אֵין נוֹהֲגִין לְאָמְרָהּ, לְפִי שֶׁעֲתִידִין לִקְרוֹת אוֹתָהּ בַּסֵפֶר תּוֹרָה. באר היטב - סימן תכא - קריאת ובראשי חדשיכם בפסוקי דזמרה וּבוֹ סָעִיף אֶחָד מגן אברהם תכ״א - סימן תכא - קריאת ובראשי חדשיכם בפסוקי דזמרה ... להמשך קריאה

סימן מח - (אומרים פרשת התמיד ו) פסוקי קרבן שבת אומרים אצל פרשת התמיד. * { הַגָּה: וְאוֹמְרִים פָּרָשַׁת } א { הַתָּמִיד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים סֵדֶר הַמַּעֲרָכָה, וְרִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַתָּה צִוִּיתָנוּ וְכו' וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ בְּצִבּוּר, יָכוֹל לְאָמְרוֹ בְּבֵיתוֹ וְלַחֲזֹר לִקְרוֹת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד לְבַד עִם הַצִּבּוּר, וִיכַוֵּן בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה } ב { כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה ... להמשך קריאה

-------- א איתא בברכות (לב א): לעולם יסדר אדם שבחו של מקום, ואחר כך יתפלל. מנלן? ממשה, דכתיב: ''ואתחנן אל ה'... ה' אלהים אתה החלות להראות... את גדלך ואת ידך החזקה... אעברה נא''. ולפיכך אנחנו קודם קריאת שמע ותפילה מסדרים שבחו של מקום בפסוקי דזמרה שאמר דוד המלך עליו השלום בסוף תהלים, ''מן תהלה לדוד'' ... להמשך קריאה

-------- א ויש לשאול שאלה גדולה: על מה קבעו בפסוקי דזמרה שירת הים אחרי המזמורים? והרי תורה קודמת לנביאים וכל שכן לכתובים, כדאמרינן בשלהי ראש השנה לענין פסוקי ''מלכיות'' ''זכרונות'' ו''שופרות''. ואולי שמפני זה כתב הרמב''ם בפרק שביעי מתפילה דין י''ג דקורין שירת הים אחר ''ישתבח'', וכן כתב בסוף בנוסח התפילה, עיין שם. וביאור דבריו ... להמשך קריאה

-------- לתועלת המעיינים: העמודים המסומנים בשער ההלכה, הם לפי הספר ילקוט יוסף, כדלהלן. כשמסומן: (א) - הוא חלק השכמת הבוקר ונטילת ידים. (ב) - הוא חלק ציצית. (ג) - הוא חלק תפילין. (ד) - הוא חלק פסוקי דזמרה וקריאת שמע. (ה) - הוא חלק תפילה כרך א'. (ו) - הוא חלק תפילה כרך ב'. (ח"ב) ... להמשך קריאה

סימן א - דין השכמת הבוקר א יִתְגַּבֵּר א כַּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר ב הַשַּׁחַר: { הַגָּה: וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יְאַחֵר זְמַן הַתְּפִלָּה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין. } (טוּר) { הַגָּה: } ג { שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד הוּא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר הוֹלְכִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, כִּי אֵין יְשִׁיבַת הָאָדָם ... להמשך קריאה

-------- בע"ה יום ג' לסדר תולדות תשע"ו שאלה - בברכת שמע קולינו צ"ע הנוסח, כיון דהא קי"ל בברכות כ"ד א' המשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, וא"כ מה מעלה יש בקול, דאדרבה הקב"ה עונה לחש. תשובה הנה ראשית כל י"א שיש מצוה להשמיע קולו לאזנו בשמו"ע, ועיין רש"י ותוס' ביומא י"ט ב', וא"כ לדעה ... להמשך קריאה

-------- מודיעין עילית בע"ה יום ד' לסדר פרשת תולדות תשע"ו שאלה - כתב השו"ע (אורח חיים סי' מ"ז ס"ח), ויש להסתפק אי סגי בקורא ק"ש סמוך לה מיד בלי הפסק, ולכן יש ליזהר לברך ברכת התורה קודם אהבת עולם. וביאר המ"ב סי' מז ס"ק יז די"ל דק"ש הוי רק כדברי תפלה כיון שאינו אומר זה ... להמשך קריאה

-------- מצויים אנו בין פסח לעצרת, בין זמן חירותנו לזמן מתן תורתנו. שבעה שבועות הקרויים ימי ספירת העומר, בהם אנו סופרים את הימים שבין שני המועדים האלו, יום יום. מנהג ישראל לציין את המנין של אותו יום בראש כל האיגרות שאנו שולחים לידידנו, או לחברנו. בכל איגרת כותבים תאריך – י' אייר, י"א אייר - ... להמשך קריאה

-------- שאלה לכבוד הרב עקיבא סילבר שליט"א רציתי לשאול לגבי החיוב לקרוא שמע כשנמצא בבית הכנסת והציבור קורא שמע והוא יושב ולומד האם חייב או לא. והספק כיון שלענין ישיבה לפני המתפלל שגם שם מבואר שנראה כאינו מקבל עליו עול מלכות שמים מבואר שכשלומד אין איסור דהא ניכר שמקבל עליו עומ"ש וכאן נמי לא שנא ... להמשך קריאה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. -------- מנהג קריאת ההלל מנהג ישראל לקרוא את ההלל בתפילת שחרית אחר חזרת השליח ציבור. ואין קוראים את ההלל בשלמותו אלא מדלגים בו פסוקים מסוימים כמופיע בסידורים. במסכת תענית (כח ע"ב): מסופר על האמורא רב שכאשר הגיע מארץ ישראל לבבל, ראה את הציבור שבבית הכנסת קוראים את ההלל בראש ... להמשך קריאה

-------- (((מושב לצים))) א. אסור לשבת במושב לצים, והיינו כל ישיבה של קבע לשם שחוק ושמחה. והוא איסור גמור ולא עצה טובה או דבר חסידות. ויבוארו גדריו בהמשך בעזר השם ובישועתו. {(((מהו מושב לצים))) (((מושב לצים משום שיחה בטלה))) א. א. שנינו באבות (פ"ג מ"ב) רבי חנינא בן תרדיון אומר שנים שיושבים ואין ביניהם דברי ... להמשך קריאה

-------- ‏יום חמישי י' סיון תשע"ו לכבוד ידידי הג"ר אריה ליב הכהן לינטופ שליט"א שלו' רב ע"ד מה ששאלת בגונא שאחר ברכו של ערבית כאשר כבר פתח בברכות ק"ש גילה שיש לו לכלוך בבגדו, שלכאורה היה עליו לנקותו קודם התפילה, האם כעת יפסיק מתפילתו לנקותו, ולהמתין למנין אח"כ, או שא"צ להפסיק לזה כעת, כדי שלא ... להמשך קריאה

סימן כה - דיני תפלין בפרטות א אַחַר שֶׁלָּבַשׁ טַלִּית מְצֻיָּץ, א יָנִיחַ תְּפִלִּין, שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ. וְהַמְנִיחִים כִּיס הַתְּפִלִּין וְהַטַּלִּית לְתוֹךְ כִּיס אַחַת צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָנִיחוּ כִּיס הַתְּפִלִּין לְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְגַּע בָּהֶם תְּחִלָּה וְיִצְטָרֵךְ לַהֲנִיחָם קֹדֶם הַטַּלִּית, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עַל הַמִּצְוֹת: { הַגָּה: מִיהוּ אִם תְּפִלִּין מְזֻמָּנִים בְּיָדוֹ וְאֵין לוֹ צִיצִית אֵין ... להמשך קריאה

-------- ענין שליטת כחות הטומאה בלילה: {א.} סידרה החכמה העליונה שתהיה הלילה שליטה לכחות הטומאה להתפשט בכל מרכבותיהם וישוטטו ענפיהם בעולם. וכיונה שבאותו הזמן יאספו בני האדם אל בתיהם וישכבו במטותיהם ישנים ונחים עד הבקר שאז ניטל ההתפשטות והשליטה מן הכחות ההם ומכל ענפיהם ויחזרו בני האדם ויצאו לעבודתם עדי ערב. והוא מה שביאר דוד ... להמשך קריאה

-------- שאלה: לא סיים עדיין "עלינו לשבח" והתחילו קדיש, כיצד ינהג. תשובה: לענות אמן באמצע עלינו פשוט שצריך, שהרי מבואר במשנ"ב (סימן נא סק"ח), דמותר לענות אמן על כל ברכה ששומע, אפילו באמצע פסוק של פסוקי דזמרה, אם הוא במקום דסליק ענינא, וכמו כן מותר לענות מודים דרבנן באמצע פסוקי דזמרה, ומכל שכן דמותר להפסיק ... להמשך קריאה

-------- יום ג' ה' כסלו פ"ק מודיעין עילית יע"א מה ששאל מ"ט עונין אמן אחר יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ואין ממתינין לגמר הדברים. תשובה בפשט הענין נראה שהוא ע"פ מ"ש זכר צדיק לברכה (עי' יומא ל"ט ב'), ואמרו ז"ל כיון שהזכירו בירכו, לגבי אברהם, וה"ה כאן כיון שהזכירו שמיה רבא משבחין אותו, [אע"ג שהאחרונים (שנביא ... להמשך קריאה

-------- ואצרף בזה עוד מה שכתב בתשובות והנהגות ח"ג סימן רפז, וז"ל, שאלה: גבאי צדקה המסתובב באמצע התפלה או בק"ש וברכותיה לאסוף כסף אם לתת לו. הנה לכאורה דינא הוא דהעוסק במצוה פטור מן המצוה, וכיון שעכשיו מתפלל אפילו פסוקי דזמרה מקיים מצוה לעבוד ה' בתפלה, וע"כ כשעוסק במצוה אפילו לא יתבטל ממנה ואפילו המצוה ... להמשך קריאה

-------- בשו"ע (קכח, ט) איתא שהכהנים אומרים לפני נ"כ תפלת יה"ר מלפניך ה' אלקינו שתהא ברכה זו וכו' שלמה וכו' מעתה ועד עולם. ומאריכים בתפלה זו עד שיכלה אמן של הודאה מפי הצבור עכ"ל. ופי' המג"א וש"א ובמ"ב (סקל"א) דר"ל עד שיסיים הש"ץ "ולך נאה להודות" כדי שיענו הקהל אמן על שתיהן, וגם הכהנים אמן ... להמשך קריאה

-------- נמצאים אנו בחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. החודש הקורא לנו לדרוש את ה', כמו שנאמר ודרשו חז"ל: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיה נה, ו), החודש שנועד לפשפש ולמשמש במעשים. אמרו חז"ל: פשפוש – האם המעשה טוב או חלילה אינו טוב, משמוש – עד כמה הוא טוב, האם לא ניתן לעשות אותו טוב ... להמשך קריאה