סיפורי מעשיות מעשה ז מזבוב ועכביש - סיפורי מעשיות לרבי נחמן מברסלב

עָנָה וְאָמַר: אֲסַפֵּר לָכֶם כָּל הַנְּסִיעָה שֶׁלִּי שֶׁהָיָה לִי: מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד, שֶׁהָיוּ עָלָיו כַּמָּה מִלְחָמוֹת כְּבֵדוֹת וְכָבַשׁ אוֹתָם, וְלָקַח שְׁבוּיִים הַרְבֵּה (בְּתוֹךְ דְּבָרָיו שֶׁהִתְחִיל לְסַפֵּר זֹאת הַמַּעֲשֶׂה עָנָה וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: תּאמְרוּ שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם הַכֹּל וְתוּכְלוּ לְהָבִין) וְהָיָה הַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה סְעֻדָּה גְדוֹלָה (שֶׁקּוֹרִין בַּאיל), בְּכָל שָׁנָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁכָּבַשׁ הַמִּלְחָמָה, וְהָיוּ שָׁם עַל הַבַּאיל ... להמשך קריאה

סדר וניקיון הבית. קורי עכביש.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. -------- לא יכנס לשבת כשביתו אינו נקי ומסודר כראוי, על כן מכבוד שבת ינקהו וישטפהו כהוגן. ויפנה את קורי העכביש, ויש בזה גם סגולה לשלום בית. (שבת א כא, לא) -------- לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ... להמשך קריאה

דבורה, צרעה, עכביש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. -------- האוכל מאכל שנפל בו עכביש, הרי הוא קרוב לסכנה מפני הארס שבו, ומחללים עליו שבת. וכן אדם הרגיש לעקיצת צרעה או דבורה, מחללים עליו שבת. (שבת ג רלה) -------- לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד ... להמשך קריאה

בראשית פרק-ג - עם 26 מפרשים

{א} וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּֽי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹֽאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּֽן: {ב} וַתֹּאמֶר הָֽאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵֽל: {ג} וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹֽאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתֽוּן: {ד} וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָֽאִשָּׁה לֹא מוֹת ... להמשך קריאה

ישעיה פרק-ה עם מפרשים רבים

{א} אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן: {ב} וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים: {ג} וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְאִישׁ יְהוּדָה שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי: {ד} מַה לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים: ... להמשך קריאה

יט. תערובת טוב ורע הינה בכל פרטי חיי היום יום

-------- וזו התערובת של טוב ורע נמצאת בכל פעולה ממש, אדם קונה משקפיים, חליפה וכדומה, הרי שמיד משתתפים בפעולתו זו צד הרע שבו לעומת צד הטוב, ועליו להתבונן מדוע רוצה הוא דוקא בזה ולא בזה, אזי אם יש בכוחו להתגבר ליקח דוקא מה שאין לו לבו חושקו ביותר, כדי למעט בהתבלטות יתרה ולהסתפק בנאה והצנוע ... להמשך קריאה

דוד הנרדף והזיפים המלשנים - ספר דוד המלך ועוצמת התהילים

-------- מלחמת דוד בפלישתים להגנת קְעִילָה למרות שדוד נרדף ע''י שאול, הוא נוהג במסירות נפש למען עַם ישראל, ויוצא לעזרת ישראל נגד הפלישתים הנלחמים בקעילה, השוסים את הגרנות, גוזלים ומשחיתים את ממון ישראל. קְעִילָה היתה עיר הסמוכה לגבול, ויתכן שהפלישתים מצאו פירצה בהגנת ישראל, כאשר ראו ששאול עסוק ברדיפותיו אחרי דוד. דוד מגן על קעילה ... להמשך קריאה

הספירות

-------- יב. נחלקו חכמי המקובלים במשך דורות רבים, בהגדרת ה"ספירות" העליונות, האם הם הבורא ית' בעצמו, או שהם דברים אחרים, ונתבארו הדברים באורך כאן למטה. ובכלל הדברים יתבארו דברי הראשונים שכתבו שבאמירת שמע ישראל במילים "השם אחד" יש לייחד את השם עם י' ספירות. והיות ונושאים אלו, לא כל אחד רשאי ליקרב אליהם, על כן ... להמשך קריאה

סימן ה - שמחה בעת יסורים

-------- א. עסקנו בסימן הקודם בדברים הממעטים את השמחה ששורשם אינו אמת, כי אם בחירה אישית כיצד להסתכל על פני הדברים, איך להתייחס לכך שחבר מסתכל עלי, האם לפרש שהוא חושב עלי רעה, או טובה, מה אומר המבט הבוחן, וכדומה כשאמר לי כך וכך למה כונתו, לרעתי או לטובתי, כשעשו לי, כשבקשו, כשפעלו וכדומה, למה ... להמשך קריאה

הנתיב התשיעי - נתיב ''התקיפות'' - אור לנתיבתי

-------- בנתיב הקודם הארכנו בסכנה של המביא עצמו לידי נסיון ועימות עם יצרו, מענין לענין באותו ענין נבאר בפרק זה הסכנה הגדולה למפלפל עם יצרו ודן עמו במשא ובמתן באסור ובמותר, ואינו יודע שהגרירה שגוררו היצר לפלפול היא סכנה עצומה ובנקל יפילהו היצר בטענות שיהיו ''מצודקות'' בעיניו, אחר ששוחד התאוה יעוור ויסלף את הדברים המצודקים, ... להמשך קריאה

סימן : ל''ח - שאלה : מנהג בדיקת פנים שבודקין הריאה במשמוש היד ללא חוש הראיה האם נכונה ?

-------- איתא בטור (יו''ד סימן לט) מר יעקב גאון הורה לאחוז בקנה ולנענע הריאה ג' וד' פעמים יפה יפה וכל סירכא שתינתק על ידי נענוע זה כשרה וכ''כ ספר תשב''ץ קטן (סימן שכה) בשם גאונים וכתב עוד הטור ועל זה נוהגין במקצת מקומות להכשיר כל סירכא שתינתק כשהטבח מכניס ידו בנחת לבדוק שאומרין שאינו סירכא ... להמשך קריאה

מאמר חמישי - גילוי מדהים: כל החיים נראים כמו "תסריט" בצבעים ורודים!

-------- במאמר זה, רצוננו לבאר היטב, ולחסוף בפני הקוראים את הפרצוף האמיתי של ה"יצר הרע". מיהו באמת, ואיך הוא מצליח "לעבוד" עלינו בעינים, ולהכשיל אותנו בעבירות. אמנם, אנו אין בכוחנו לגלות איך בדיוק פועל היצה"ר. ואולם חז"ל הקדושים, הם כן יכלו לתת לנו,ציור תואם וקולע, באיזה תכסיסים משתמש היצה"ר, כדי ללכוד אותנו ברישתו. הנה לפניכם, ... להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [לג] - ספר מנורת המאור עם פירוש

כָּל הַתּוֹרָה, מֵרֹאשׁ הַסֵּפֶר עַד סוֹפוֹ, נִתְּנָה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכָל הַנֶּאֱמַר בָּהּ מִמַּעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה וּמִמַּעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְתוֹלְדוֹת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וְכֹח הַמַּחְצָבִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה וְנֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית וְנֶפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת, הַכֹּל נֶאֱמַר מִפִּי הַגְּבוּרָה לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּאֵיכוּתָם וּמַהוּתָם וְכֹחָם וּפְעוּלָתָם וַאֲפִיסַת הַנִּפְסָדִים מֵהֶם, הַכָּל נִכְתַּב בַּתּוֹרָה, בְּפֵרוּשׁ אוֹ בִּרְמִיזָה, בְּתֵיבוֹת ... להמשך קריאה

ישעיה פרק-נט עם מפרשים רבים

{א} הֵן לֹא קָצְרָה יַד יְהוָה מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ: {ב} כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמוֹעַ: {ג} כִּי כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ בַדָּם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בֶּעָוֹן שִׂפְתוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ שֶׁקֶר לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּה: {ד} אֵין קֹרֵא בְצֶדֶק וְאֵין נִשְׁפָּט בֶּאֱמוּנָה בָּטוֹחַ עַל תֹּהוּ וְדַבֶּר שָׁוְא הָרוֹ עָמָל וְהוֹלֵיד אָוֶן: {ה} ... להמשך קריאה

ישעיה פרק-ס עם מפרשים רבים

{א} קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח: {ב} כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה: {ג} וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ: {ד} שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה: {ה} אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ כִּי ... להמשך קריאה

שער חשבון הנפש - פרק ג - חובת הלבבות לרבינו בחיי

-------- אבל על כמה פנים יהיה חשבון האדם עם נפשו לאלהים יתעלה אומר כי אופני החשבון רבים בענין הזה אך אבאר מהם שלשים פנים יתבאר מהם מה שהאדם חייב בו לאלהים כשנותן אותם אל לבו ומקבל על נפשו לחשוב בהם ולזכור אותם תמיד: הראשון, כשיסתכל האדם בענין עצמו ויחשוב בתחלת הויתו ויציאתו מלא מציאה אל ... להמשך קריאה

סימן רנ - מצוות הכנת הסעודות לשבת - ערוך השולחן

-------- א לעולם ישכים אדם בערב שבת בבוקר לטרוח ולהכין צרכי שבת, שכן הזהיר משה רבינו בעת ירידת המן: ''והכינו את אשר יביאו'', וההבאה היתה בבוקר כדכתיב: ''וילקטו אותו בבוקר בבוקר''. וצוה להכין תיכף לההבאה, הרי דההכנה היתה בבוקר. וכן אמרו חז''ל (קי''ז:): ''לעולם ישכים אדם להוצאת שבת שנאמר: ''והכינו את אשר יביאו'' - לאלתר. ... להמשך קריאה

סימן רסב - לקדש השבת בשולחן ערוך ובכסות נקייה - ערוך השולחן

-------- א אמרינן בשבת (קי''ט:): ''שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת (שהיו יושבין על המטות) - מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: ... להמשך קריאה

סימן שכח - דין פיקוח נפש שדוחה שבת, ודיני חולאים - ערוך השולחן

-------- א פקוח נפש דוחה את השבת דכתיב: ''וחי בהם'', ולא שימות בהם (יומא פ''ה:). ואפילו ספק פקוח נפש דוחה את השבת (משנה שם פ''ג.) שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש אלא עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים (שם פ''ב.). ואסור להתמהמה בחילול שבת בחולה שיש בו סכנה, דמשפטי התורה הם רחמים וחסד ושלום ... להמשך קריאה

סימן רנ - הכנת הסעדות לשבת - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רנ - הכנת הסעדות לשבת א א יַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר בָּיוֹם הָשִּׁשִּׁי לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים לְשַׁמְּשׁוֹ יִשְׁתַּדֵּל לְהָכִין ב בְּעַצְמוֹ שׁוּם דָּבָר לְצָרְכֵי שַׁבָּת כְּדֵי לְכַבְּדוֹ, כִּי רַב חִסְדָּא הָיָה מְחַתֵּךְ הַיֶּרֶק דַּק דַּק; וְרָבָה וְרַב יוֹסֵף הָיוּ מְבַקְּעִין עֵצִים; וְרַ''ז הָיָה מַדְלִיק הָאֵשׁ; וְרַב נַחְמָן הָיָה מְתַקֵּן הַבַּיִת וּמַכְנִיס ... להמשך קריאה

סימן רסב - לקדש השבת בשלחן ערוך ובכסות נקיה - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רסב - לקדש השבת בשלחן ערוך ובכסות נקיה א יְסַדֵּר א שֻׁלְחָנוֹ וְיַצִּיעַ הַמִּטּוֹת וִיתַקֵּן כָּל עִנְיְנֵי הַבַּיִת, כְּדֵי שֶׁיִּמְצָאֶנּוּ עָרוּךְ וּמְסֻדָּר ב בְּבוֹאוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת. { הַגָּה: וְיִהְיֶה שֻׁלְחָנוֹ } ג { עָרוּךְ כָּל יוֹם הַשַּׁבָּת; וְכֵן הַמִּנְהָג, וְאֵין לְשַׁנּוֹת. } (טוּר סוֹף סִימָן רפ''ט וּמָרְדְּכַי סוֹף פֶּרֶק כָּל כִּתְבֵי וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִיּוֹת פכ''ט ... להמשך קריאה

אָדָם וּבְהֵמָה - דובב שפתי ישנים

-------- י"ב, ב': דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה ויקרא פי"ד.))) אָמַר רַבִּי שִׂמְלַאי: כְּשֵׁם שֶׁיְּצִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אַחַר כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, כָּךְ תּוֹרָתוֹ נִתְפָּרְשָׁה אַחַר תּוֹרַת בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף. *(((סנהדרין ל"ח ע"א. ולכן נקרא האדם ... להמשך קריאה

משנה אהלות פרק יג - חק לישראל

-------- א. הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה, שִׁעוּרוֹ מְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר, רוּם אֶצְבָּעַיִם עַל רֹחַב הַגּוּדָל. אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר, חַלּוֹן שֶׁסְתָמָהּ וְלֹא הִסְפִּיק לְגָמְרָהּ. חֲרָרוּהוּ מַיִם אוֹ שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת, שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף. חִשֵּׁב עָלָיו לְתַשְׁמִישׁ, שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. לְמָאוֹר, שִׁעוּרוֹ מְלֹא מַקְדֵּחַ. הַסְרִיגוֹת וְהָרְפָפוֹת מִצְטָרְפוֹת כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. ... להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רלא] - ספר מנורת המאור עם פירוש

לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בְּמִצְוָה שֶׁנִּרְאֶה בְעֵינָיו שֶׁהִיא קַלָּה, כְּמִצְוָה שֶׁהִיא בְּעֵינָיו חֲמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק ב דְּאָבוֹת: רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹ דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם וכו' וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה. עַל כֵּן כְּשֶׁתָּבוֹא לָאָדָם מִצְוָה אַחַת לֹא יַנִּיחֶנָּה בַּעֲבוּר מִצְוָה אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: אֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת. וּלְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ כִּי בְאוֹתָהּ ... להמשך קריאה

סימן שכח - דין חולה בשבת - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שכח - דין חולה בשבת א מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵחוּשׁ בְּעָלְמָא וְהוּא מִתְחַזֵּק וְהוֹלֵךְ כְּבָרִיא, אָסוּר לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם רְפוּאָה, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי עַכּוּ''ם, גְּזֵרָה מִשּׁוּם שְׁחִיקַת סַמָּנִים. ב מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֹלִי שֶׁל סַכָּנָה, מִצְוָה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת; וְהַזָּרִיז, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח; וְהַשּׁוֹאֵל, הֲרֵי זֶה א שׁוֹפֵךְ דָּמִים. ג כָּל מַכָּה שֶׁל ... להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [שטו] - ספר מנורת המאור עם פירוש

לְפִי שֶׁהָאָדָם הוּא עָלוּל לְקַבֵּל מְאוֹרָעוֹת הַמְקָרְבוֹת לוֹ לִידֵי סַכָּנָה, מֵהֶם מִסִּבַּת הַמְשָׁרְתִים וּמֵהֶם מִסִּבַּת כִּשּׁוּף וּמֵהֶם מִצַּד אֶרֶס, עַל כֵּן הִזְהִירוּ בָהֶם רַבּוֹתֵינוּ בִּדְבָרִים הַמַּזִּיקִים. וּלְפִי שֶׁהַמַּיִם הֵם יוֹתֵר עֲלוּלִים לְקַבֵּל טוּמְאָה בְּכָל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַצְּדָדִים, דִּבְּרוּ בְּהֹוֶה, וְגַם כָּל בֶּן דַּעַת יִלְמַד מִמֶּנּוּ לִדְבָרִים אַחֵרִים. לפי שהאדם הוא עלול. שטבעו של אדם מוכן ... להמשך קריאה

דילוג לתוכן