תוצאות החיפוש של: סליחות

סליחות

-------- מנהג בני ספרד לומר סליחות, מתחילת חודש אלול [חוץ מראש חודש] עד יום הכיפורים. ומנהג בני אשכנז לומר סליחות מתחילת השבוע שבו חל ראש השנה, אלא שאם חל ראש השנה ביום שני או ביום שלישי, מתחילים לומר את הסליחות מתחילת השבוע הקודם. ומנהג בני אשכנז לתקוע בשופר מראש חודש אלול לאחר תפלת שחרית, כדי …

סליחות לקריאה »

הזמן הראוי לסליחות

-------- אמרו רבותינו ז''ל כי בתחילה ברא הקב''ה את העולם במידת הדין, אך מאחר שראה שאין העולם יכול להתקיים במידת הדין, שיתף יחד את מידת הרחמים. ואמנם יש שעות שמידת הדין שולטת יותר, ויש שעות שמידת הרחמים שולטת יותר. ובתחילת הלילה משקיעת החמה עד חצות הלילה (בערך 24:40 לפי שעון קיץ) מדת הדין שולטת, ולכן …

הזמן הראוי לסליחות לקריאה »

מטרת הסליחות

-------- עיקר אמירת הסליחות צריכה להיות בכוונה, בנחת, במיתון ובהכנעה יתירה, כי תחנונים ידבר רש, ולב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה, ולא כאותם האומרים בחופזה, ובודאי שלא יפה הם עושים. ובאמירת הוידוי והסליחות, יפשפש במעשיו לחזור בתשובה שלימה, ולהוסיף מצוות ומעשים טובים, בהתקרב יום הדין, שאז שוקלים זכויותיו ועוונותיו של כל אדם. (כ, כג) מנהג …

מטרת הסליחות לקריאה »

עטיפה בטלית בסליחות

-------- הקמים בעוד לילה בחודש אלול לומר סליחות ותחנונים, נכון שיתעטפו בטלית ללא ברכה, וכשיאיר היום ימשמשו בציציות ויברכו (התשב"ץ, בית יוסף סימן יח). והטעם שמתעטפים בטלית בסליחות, כעין מה שאמרו בגמרא (ראש השנה יז ע"ב): מלמד "שהתעטף" הקב"ה כשליח ציבור ואמר למשה, כל זמן שישראל עושים לפני כסדר הזה של שלוש עשרה מדות, אני …

עטיפה בטלית בסליחות לקריאה »

סליחות - ספר פלא יועץ

ישראל קדושים משכימין לסליחות מראש חדש אלול. מה טוב חלקם שמשברים תאותם בעוד הלילות קצרים ובני אדם אוהבים לנום, וערבה שנתם, ועזה אהבת שנה, מעבירים שנה מעיניהם ותנומה מעפעפיהם, בודאי שבזה יתרצה עבד אל אדוניו ומצא כדי גאלתו, אך בתנאי שיעשה הדברים כתקונן, דאם לא כן ירת תרתי גיהנם, שמענה גופו בעולם הזה ואין בו …

סליחות - ספר פלא יועץ לקריאה »

סימן תקסו - דין ''ענינו'' לשליח ציבור, וסליחות ונשיאת כפים - ערוך השולחן

-------- א בתענית ציבור אומר שליח הציבור ''ענינו'' בברכה בפני עצמה בין ''גואל ישראל'' לבין ''רפאינו''. וסמכו לה אקרא, דכתיב: ''יהיו לרצון... צורי וגואלי'', וסמיך ליה ''יענך ה' ביום צרה''. וכיון שמזכירין ''גואל ישראל'' מבקשין ''ענינו... כי בצרה גדולה אנחנו'', וחותם: ''ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה''. כן הוא הנוסחא בטור ושולחן ערוך. …

סימן תקסו - דין ''ענינו'' לשליח ציבור, וסליחות ונשיאת כפים - ערוך השולחן לקריאה »

סימן תקפא - דיני אלול, וסליחות, וערב ראש השנה - ערוך השולחן

-------- א תניא בפרקי דרבי אליעזר (פרק מו): בראש חודש אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה: ''עלה אלי ההרה'', שאז עלה לקבל לוחות אחרונות. והעבירו שופר במחנה; משה עולה להר, כדי שלא יטעו כמו שטעו בראשונות במעשה העגל. והקדוש ברוך הוא נתעלה באותו שופר, שנאמר (תהלים מז ו): ''עלה אלקים בתרועה, ד' בקול שופר''. ועל …

סימן תקפא - דיני אלול, וסליחות, וערב ראש השנה - ערוך השולחן לקריאה »

וורט על פרשת וירא

-------- פרשת השבוע פרשת וירא, פרשה רביעית בספר היצירה הוא ספר בראשית, וכך הוא לשון הרמב"ן על ספר בראשית: "ספר בראשית הוא ספר היצירה בחידוש העולם ביצירת כל נוצה ובמקרי האבות" – כל מה שקרה לאבות הקדושים – "שהם כענין יצירה לזרעם, שכל מקריהם" – כל מה שקרה לאבותינו אברהם, יצחק ויעקב בספר בראשית – …

וורט על פרשת וירא לקריאה »

לקראת אלול חרדה ילבש

-------- כתב ה''פלא יועץ'': ''ואם כל השנה הלך בשרירות לבו, ויצרו הפיץ עליו תרדמה, הנה בהגיע ימי חפץ, ימי רצון, חדש הרחמים ועשרת ימי תשובה לא עת לנום ולישן, כי מלך במשפט יעמיד ארץ, וחרדה ילבש ויתעורר, כאיש אשר יעור משנתו. ואשריהם ישראל, רבם קמים לומר סליחות לראש אשמורות, ומרבים העם קצת בלמוד ספר התקונים …

לקראת אלול חרדה ילבש לקריאה »

סימן א - דין השכמת הבוקר - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן א - דין השכמת הבוקר א יִתְגַּבֵּר א כַּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר ב הַשַּׁחַר: { הַגָּה: וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יְאַחֵר זְמַן הַתְּפִלָּה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין. } (טוּר) { הַגָּה: } ג { שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד הוּא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר הוֹלְכִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, כִּי אֵין יְשִׁיבַת הָאָדָם …

סימן א - דין השכמת הבוקר - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים) לקריאה »

תפילה קודם לימוד הזוהר - הזוהר הקדוש (כולל תרגום בעברית) הקדמת הזוהר

אזהרה - אדם שלא מילא כרסו ש"ס ופוסקים אסור בלימוד לעומק של ספר הזוהר ומותר רק בגירסא (קריאה ללא ניסיון הבנה), כל תיאור של הקדוש ברוך, אינו אלא כוונה לסודות שמדברים בעולמות העליונים והשם יתברך אין לו גוף או דמות הגוף, לא גשמי ולא רוחני חס ושלום. התרגום איננו בא להסביר את הסודות שנמצאים בספר …

תפילה קודם לימוד הזוהר - הזוהר הקדוש (כולל תרגום בעברית) הקדמת הזוהר לקריאה »

וורט על פרשת חיי שרה

-------- פרשת השבוע פרשת חיי שרה וכך פותחת התורה הקדושה את פרשת השבוע: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (כג, א). הפרשה נקראת "חיי שרה", ולא נקראת 'ויהיו', כמו פרשת "ויצא" (מילה ראשונה של הפרשה), וכמו "וישלח", כי "וַיִּהְיוּ" - אין לזה משמעות. אומר ר' זלמן סורוצקין בספרו "אוזניים …

וורט על פרשת חיי שרה לקריאה »

השער הרביעי - בחלוקי הכפרה - שערי תשובה לרבינו יונה זיע"א

א. כדרך שיש לגוף חולי ומדוה כן יש לנפש. ומדוה הנפש וחוליה מדותיה הרעות וחטאיה. ובשוב רשע מדרכו הרעה ירפא הש"י חולי הנפש החוטאת. כמו שנאמר (תהלים מא) ה' חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך, ונאמר (ישעיה ו) ושב ורפא לו. ועל דרך שימצא פעמים בתחלואי הגוף שהקל החלי מעליו ועלתה ארוכת רוב המדוה. ועוד …

השער הרביעי - בחלוקי הכפרה - שערי תשובה לרבינו יונה זיע"א לקריאה »

חג הסוכות - זמן שמחתנו.

לדעת הרב עובדיה זיע"א -------- כמה נפלא ומרומם הוא החג הזה. הנה, ימי הרחמים והסליחות חלפו עברו, והותירו אחריהם שובל זך של טהרת הלב ונקיות הנפש. וכשהלב זך ונקי - מחפש הוא, הלב היהודי הטהור, קרבת אלוקים. חפץ ומשתוקק הוא להיות דבק בה' יתברך, להיות במחיצתו ובקרבתו, לחסות תחת כנפיו, לחוש את המתיקות הנפלאה של …

חג הסוכות - זמן שמחתנו. לקריאה »

בראשית פרק-ד - עם 26 מפרשים

{א} וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָֽה: {ב} וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַֽיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָֽה: {ג} וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָֽאֲדָמָה מִנְחָה לַֽיהֹוָֽה: {ד} וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהֹוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתֽוֹ: {ה} …

בראשית פרק-ד - עם 26 מפרשים לקריאה »

החודשים ושמותיהם

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. -------- שמות החודשים שנים עשר חודשים במעגל השנה היהודי: תשרי, חשוון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, אייר, סיון, תמוז, אב ואלול. מאין הגיעו שמות אלו, אשר לא נזכרו בתורה כלל, ואף אינם מן השפה העברית? אכן בתורה אין לכל חודש שם פרטי משלו, אלא שם מספרי בלבד: החודש הראשון, …

החודשים ושמותיהם לקריאה »

המקור לסגולתם המיוחדת של ימים אלו

-------- נאמר בתורה (שמות כד יב): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם: וַיָּקָם משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרֲתוֹ וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הַר הָאֱלֹהִים: וַיָּבֹא משֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי משֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה: לאחר יום מתן תורה שהיה בששה בסיון, …

המקור לסגולתם המיוחדת של ימים אלו לקריאה »

סימן ו - פירוש ברכת ''אשר יצר'' ו''אלהי נשמה'' ודיניהם - ערוך השולחן

-------- א ברכת ''אשר יצר'' משונית מכל הברכות. דכל הברכות הם קצרות ומפורשות על הענין שעושים. כמו בברכת הנהנין, כשאוכל לחם אומר: ''המוציא לחם...'', וכן כולם. וברכות השחר גם כן כן. וברכה זו ארוכה, ועיקר הענין שעליה מברכין לא הוזכרה כלל. ונראה לעניות דעתי דהאמת כן הוא, דחכמים לא מצאו מקום בברכה זו להזכיר יציאת …

סימן ו - פירוש ברכת ''אשר יצר'' ו''אלהי נשמה'' ודיניהם - ערוך השולחן לקריאה »

סימן ו - דין ברכת אשר יצר ואלהי נשמה ופרושיו - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן ו - דין ברכת אשר יצר ואלהי נשמה ופרושיו א כְּשֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הַכִּסֵא, יְבָרֵךְ אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, שֶׁבְּרִיאַת הָאָדָם הִיא בְּחָכְמָה נִפְלָאָה. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים עַל שֵׁם שֶׁהַגּוּף דּוֹמֶה לְנוֹד מָלֵא רוּחַ וְהוּא מָלֵא נְקָבִים כְּדִלְקַמָּן בְּסָמוּךְ, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים בְּחָכְמָה שֶׁהִתְקִין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ בְּרָאוֹ, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים …

סימן ו - דין ברכת אשר יצר ואלהי נשמה ופרושיו - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים) לקריאה »

אני לדודי ודודי לי

-------- אלול - אני לדודי ודודי לי, כלומר: אני - כל האנוכיות והעצמי שלי, הכל לכבוד ה' יתברך: הרצונות, ההרגלים, החשקים... - הכל מופנה לעשות רצון ה'. גם אם כעת אני רוצה לדבר לשון הרע, או אני רוצה לישון עוד ולא לקום לתפילה וכדומה, הרי שאני משעבד את כל האני הזה לדודי שהוא בורא עולם …

אני לדודי ודודי לי לקריאה »

וורט על פרשת בא

-------- בפרשה זו מתארת התורה הקדושה את שלושת המכות האחרונות אשר היכה ה' את מצרים - מכת הארבה, חושך ומכת בכורות, ולאחריהן ליל הסדר - ט"ו בניסן - "וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה' אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם " (יב, נא). 210 שנים היו ישראל בגלות מצרים. בפרשת השבוע, בני ישראל כבר יוצאים ממצרים, ביד …

וורט על פרשת בא לקריאה »

סימן יד - דיני ציצית שעשאן עכו''ם ונשים וטלית שאולה - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן יד - דיני ציצית שעשאן עכו''ם ונשים וטלית שאולה א צִיצִית א שֶׁעֲשָׂאוֹ עַכּוּ''ם פָּסוּל, דִּכְתִּיב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאַפּוּקֵי עַכּוּ''ם. הָאִשָּׁה כְּשֵׁרָה לַעֲשׂוֹתָן: { הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין } ב { לְהַצְרִיךְ אֲנָשִׁים שֶׁיַּעֲשׂוּ אוֹתָן, וְטוֹב לַעֲשׂוֹת כֵּן לְכַתְּחִלָּה } (מָרְדְּכַי ה''ק וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹן מֵהִלְכוֹת צִיצִית וְתוס' דַּף מ''ב). ב הֵטִיל יִשְׂרָאֵל צִיצִיּוֹת …

סימן יד - דיני ציצית שעשאן עכו''ם ונשים וטלית שאולה - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים) לקריאה »

סימן: ט''ז - שאלה: בתענית ציבור מהו דין אמירת התחנון כאשר אבי הבן בעל הברית נמצא?

-------- כתב הב''י (בסוף סימן קלא) בשם הזוהר על מעלת הוידוי וזה סוף דבריו ותקונא דא בעי בכוונא דלבא וכדין קב''ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דליבא ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא רחיקא ולא ברעותא כד''א ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם …

סימן: ט''ז - שאלה: בתענית ציבור מהו דין אמירת התחנון כאשר אבי הבן בעל הברית נמצא? לקריאה »

סימן: ט''ז - שאלה : הנוהגים לעשות הקפות ביום שמחת תורה אחר תפילת מנחה ואוכלים עוגיות ושתייה וכד' האם מותר להמשיך לאכול ולשתות גם אחר השקיעה?

-------- איתא בפסחים (דף קה.) אמר להו רב עמרם הכי אמר רב לקידוש קובעת ולא להבדלה קובעת והני מילי לענין מיפסק דלא מפסקינן אבל אתחולי לא מתחלינן ומיפסק נמי לא אמרן אלא באכילה אבל בשתיה לא ושתיה נמי לא אמרן אלא בחמרא ושיכרא אבל מיא לית לן בה ופליגא דרב הונא דרב הונא חזייה לההוא …

סימן: ט''ז - שאלה : הנוהגים לעשות הקפות ביום שמחת תורה אחר תפילת מנחה ואוכלים עוגיות ושתייה וכד' האם מותר להמשיך לאכול ולשתות גם אחר השקיעה? לקריאה »

סימן יג - להיות מעשרה הראשונים לתפלה לתורה ולכל דבר שבקדושה , וכן נשים וקטנים

-------- {בס"ד כ"א כסלו תשס"ט שלו' וברכה, לאיש אשר משנתו לו סדורה, מתעמק בהלכה, עורך מערכה, כהן שדעתו יפה, ה"ה ידידי הרה"ג המו"מ בתורה, מו"ה גמליאל בהגראי"ד הכהן רבינוביץ שליט"א, בני ברק, מחבר ספרי גם אני אודך. אחדשה"ט באה"ר,} מונח לפני מכתב מע"כ בו מעלה כמה ספיקות בענין המעלה להיות מעשרה הראשונים. אם גם לענין …

סימן יג - להיות מעשרה הראשונים לתפלה לתורה ולכל דבר שבקדושה , וכן נשים וקטנים לקריאה »

ערב ראש חודש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. -------- יום כיפור קטן רבי משה קורדבירו זצ"ל [המכונה הרמ"ק. רבו של האר"י ז"ל], היה מכנה את ערב ראש חודש: "יום כיפור קטן", לפי שבו מתכפרים העוונות של כל החודש, כמו שאנו אומרים בתפילת מוסף "ראשי חודשים לעמך נתת, זמן כפרה לכל תולדותם". על כן כתב המשנה ברורה (סימן …

ערב ראש חודש לקריאה »

דילוג לתוכן