-------- וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן. אמרו רבותינו זכרונם לברכה בילקוט בני קרח בשעה שהיו יושבין אצל קרח אביהם רואים משה וכובשים פניהם בקרקע אמרו אם נעמוד מפני משה רבינו אנו נוהגין בזיון באבינו וכבר נצטוינו על כבוד או"א ואם לא נעמוד כבר כתיב מפני שיבה תקום מוטב …
-------- י', ט': הוּא הָיָה גִּבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : עַל כָּל אָדָם מַרְשִׁיעַ בְּעַזּוּת פָּנִים, יוֹדֵעַ רִבּוֹנוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרֹד בּוֹ, יֵאָמֵר: "זֶה כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד". יֵשׁ טוֹעִים לִקְרֹא לִבְנָם בְּשֵׁם זֶה, וְכֵן בִּשְׁאָר שְׁמוֹת שֶׁל אִישִׁים בִּלְתִּי רְאוּיִים, וְרָאוּי לְהָעִירָם עַל כָּךְ בְּנַחַת שֶׁלֹּא …
-------- {"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" (כא, א)} נאמרו לכהנים הרבה דינים שחלקם זכויות וחלקם חובות. וכמו כן ישנן זכויות לכהן גדול שאין לכהן הדיוט. כללו של דבר אומר הרב דוב רובמן- שכל אדם שעובד את ה' חייב לעשות זאת על פי דרגתו שבה הוא …
-------- לאחר ששמעו הפלישתים על כל גדולתו של דוד ועל אשר נמשח למלך על כל ישראל, וגם זכרו את נצחונו המזהיר על גָלְיָת הפלישתי, ולמרות העובדה שהתייראו ממנו מאוד, החליטו בכל זאת לבקש את נפשו: "וַיַּעֲלוּ כָל פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד... וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים". דוד שואל תמיד בה' לפני כל פעולה, דוד המלך …
מלחמת דוד בפלישתים בעמק רפאים - ספר דוד המלך ועוצמת התהילים לקריאה »
-------- אכן לאחר שהשכל מבין ומשתכנע היטב בעיקרי ויסודי האמונה, חייבים אנו להביא לידי כך שהלב והרגש יתפעלו מכל פרט באמונה, כי העיקר הוא שלאחר ה''וידעת היום'' שהוא השכל יבא - ''והשבות אל לבבך'', שגם הלב הקשה יתרגש. ולמשל אדם נוטל כוס מים ומברך עליו שהכל נהיה בדברו, יכול הוא לעשות ברכה זו בשכל בלבד, …
-------- כל צדיק וצדיק נמדד ביחס לדורו, וביחס לנסיונות המרובים שאנו נתונים בהם היום - הגובר על יצרו נחשב לצדיק וקדוש, ונצטט מדברי רבי אהרון מקרלין (בית אהרון דף פז) אודות הדור האחרון: ''אהובי ואחי, תאמינו לי - והוא מלא בכל הספרים הקדושים, אשר מה שהיו צריכים הצדיקים הראשונים להשיג פעם בכמה ימים וחדשים - …
-------- מֵעוֹלַם הַבְּרִיאָה. -------- לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל …
-------- איתא בטור (יו''ד סימן לט) מר יעקב גאון הורה לאחוז בקנה ולנענע הריאה ג' וד' פעמים יפה יפה וכל סירכא שתינתק על ידי נענוע זה כשרה וכ''כ ספר תשב''ץ קטן (סימן שכה) בשם גאונים וכתב עוד הטור ועל זה נוהגין במקצת מקומות להכשיר כל סירכא שתינתק כשהטבח מכניס ידו בנחת לבדוק שאומרין שאינו סירכא …
סימן : ל''ח - שאלה : מנהג בדיקת פנים שבודקין הריאה במשמוש היד ללא חוש הראיה האם נכונה ? לקריאה »
-------- שאלה: נפסק בשו"ע (סימן נא סעיף ז) "צריך לכוין בפסוק פותח את ידך, ואם לא כיון צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת", ויש לעיין למה אין חוששין שיאמרו שיש שתי רשויות ח"ו. תשובה: הנה בשאלה זו אם חוששים שיאמרו שיש שתי רשויות, יש לעיין בה, דהרי מצאנו כמה וכמה פסוקים שכופלין בעת התפלה, וכגון בהלל, …
-------- כהן שהוא ש"ץ אינו אומר היהי רצון הנ"ל, כיון שאומרים אותו רק לפני נ"כ ממש אחרי מודים דרבנן (מ"א וא"ר ומשנ"ב סק"ל), ואז אינו יכול להפסיק. אבל בינו לבין עצמו יכול לבקש מה' לפני חזרת הש"ץ שהברכה שיברך אח"כ תהא שלימה בלי מכשול, כמו שכל יהודי יכול לבקש מה' כל הצטרכותו כל היום. — …
-------- שאלה: אדם שאמר "ברך" בליל הסדר לפני ברכת המזון, האם הוי היסח הדעת מאכילה, או לא? והטעם? תשובה: מבואר בשו"ע (סי' קעט, א) דהב לן ונברך הוי הפסק וסילוק מהסעודה, וזה אפי' לפני מים אחרונים. וי"א עד שיטול מים אחרונים. וכתב המ"ב (סק"ג) שזה כמי שאומר הביאו כוס ונברך, או אם אומר "בואו ונברך" …
-------- לכבוד הרה"ג ר' גמליאל רבינוביץ שליט"א. גילוי מוסיף לקורא יסודות אורו, לכן רינה בכל ירא, נהלל ונפרסם בחוצות ירושלים צדקו. נהניתי עד למאוד מספריך, ולחיבת קודש העליתי על הכתב, כמה חידושים שנתחדשו לי, על ספרך גם אני אודך ח"ב. א שאלה: בגמ' פסחים קיא ע"א, איתא, שלשה אין ממצעין ולא מתמצעין ואלו הן הכלב …
הגאון הרב אהרן הכהן קוליק שליט"א - מח"ס מראה כהן - בני ברק לקריאה »
-------- תשובה: מותר למדוד. כתב המ"ב (ס"ק ה') מוכרי הבגדים שלובשים ומכוונים להראות לקונים מדתן פטורים. ע"כ. וכתב בהלכה ברורה (אות ג') שאם מודד טלית או מתעטף בטלית כדי ללמוד או ללמד לאחרים כיצד מתעטפים בטלית פטור מלהטיל בו ציצית, ואם יש ציציות בבגד זה, אינו רשאי לברך עליו. שו"ע סימן כ' -------- לעילוי נשמת …
-------- תשובה: יקרא בפיו ולא ישמיע לאזניו. כתב מרן (סימן קמא סעי' ב) לא יקראו שנים אלא העולה קורא ושליח ציבור שותק או שליח ציבור קורא והעולה לא יקרא בקול רם ומכל מקום צריך הוא לקרות עם השליח ציבור כדי שלא תהא ברכתו לבטלה אלא שצריך לקרות בנחת שלא ישמיע לאזניו. (וכתב הרמ"א ואפילו משמיע …
שאלה לה: העולה לתורה שחייב לקרא מהכתב יחד עם השליח ציבור האם צריך להשמיע לאזניו. לקריאה »
-------- תוכן התשובה בקצרה א. התו"ש וסיעתיה כתבו דרך שאפשר לעשות אהל בשבת, והיא לפרוס חוטים כשביניהם אין שיעור לבוד, ושוב לפרוס עליהם בד. ודון מינה לנידו"ד, כי אף שגגון העגלה היה סגור מער"ש, מ"מ כיון שמותר לפותחו בשבת (מדין מחובר בצירים, וכדלעיל סימן לג), שוב אפשר להשתמש בהיתר זה, ולפרוס עליו ניילון מדין תוספת …
-------- מ"ש כת"ר בשם המנחה בלולה דאהרן לא התפלל ליכנס לארץ. הנה באמת ד' המנחה בלולה אינם מחוורין, חדא מנ"ל שלא נתפלל דרק משה כינס את ישראל סמוך למיתתו וסיפר שהתפלל, אך אהרן לא סיפר, וגם אם תמצי לומר שסיפר לא נכתבו בתורה דברים אלא לצורך, ועוד אינו ברור מטעם נוסף שהיה עמי. ע.מ. סילבר …
-------- כולל יששכר באהליך מודיעין עילית יע"א יום ג' ה' כסלו ע"ו מה ששאל הרה"ג אריאל כהן מ"ט אמרינן בנשמת ממצרים גאלתנו וכו', ול"א ג"כ נס מכת בכורות. שהרי בנוסח זה המופיע כך בעזרת אבותינו, שם נזכר כל בכוריהם הרגת וכו', וכן בתפילת מעריב. תשובה נ"ל דבשירה ממעטינן לומר דברים שהן פורענות, וכמ"ש בפ"ק דמגילה …
-------- ב' אב תשע"ד לידידי ... שיחי' בענין שאלתך אם מותר להזכיר השמות דרך לימודו. נחלקו בזה גדולי הפוסקים, ולדעת המג"א והבה"ט וברכ"י אסור לומר השמות כשקורא הפסוקים, ולדעת הט"ז (סי' רט"ו) מותר, וכן הביא בשו"ת יעבץ סי' פ"א בשם אביו החכם צבי שכך נהג, והובא שם בשע"ת סק"ד, ולמעשה פסק במשנ"ב שם ס"ק י"ד …
סימן לא - בענין הזכרת השמות בשעת הלימוד, ונלווה עמו בענין תחלת נוסח ברכת לעולם יהא אדם לקריאה »
-------- יום שני י' ניסן תשע"ו לכבוד ידידי הרב אריה ליב הכהן לינטופ שליט"א שלום רב! ע"ד שאלתו היקרה בענין כהן שקיבל בכור בהמה טהורה, האם שרי ליה לכנוס אותו לכיפה אם אינו רוצה להיטפל בו מחששו שמא יבוא בו לידי תקלה. הנה בטור יורה דעה סימן שט כתב, בכור בזמן הזה אין לו היתר …
סימן לא - אם בכור בהמה טהורה בזמנינו מותר לכנוס אותו לכיפה לקריאה »
-------- א הסופר צריך לדקדק מאוד מאוד בכתיבת האותיות, שלא תשתנה צורת שום אחת מהן ויתראה שאינו אות כלל, כמו אם ידבוק היודי''ן שבאל''ף לגמרי בכל עוביין וכדומה. וכן שלא תדמה לאחרת, כגון הה''א אם לא יניח ברגלו השמאלית ריוח הניכר יתראה כחי''ת, ולהיפך בחי''ת אם לא ידבקנו ממש יתראה כה''א. וכן כל כיוצא בזה. …
-------- מָרָן הַגָּאוֹן ר' משֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין זצ"ל הִנֵּה עִנְיַן צְנִיעוּת לְנָשִׁים הוּא חִיּוּב גָּדוֹל וּמִדְּאוֹרַיְתָא עַל הַנָּשִׁים, לֹא רַק עַל הַנְּשׂוּאוֹת שֶׁלָּהֶן אָסְרָה תּוֹרָה אַף לְגַלּוֹת שְׂעַר רָאשֵׁיהֶן, וְכָל שֶׁכֵּן לְגַלּוֹת מִבְּשַׂר הַגּוּף מֵהַמְּקוֹמוֹת שֶׁצְּרִיכוֹת לְכַסּוֹתָן, אֶלָּא גַּם עַל הַבְּתוּלוֹת, אַף שֶׁאֵין לָהֶן אִסּוּר בְּגִלּוּי הַשֵּׂעָר, שֶׁאֵין זֶה עִנְיַן פְּרִיצוּת כָּל כָּךְ, אֲסוּרוֹת בְּגִלּוּי מָקוֹם …
לא - מִכְתָּב לְנָשִׁים מֵאֵת שַׂר הַתּוֹרָה וְעַמּוּד הַהוֹרָאָה, לקריאה »
-------- שאלה: לעיתים אדם מתפלל ואינו נענה. כיצד צריך להתייחס לכך? תשובה: לעיתים נדמה לנו שהתפילה היא כמו כספומט - "תפילמט" - מכשיר למשיכת ישועות והטבות מהקב"ה. אלחץ קצת על הכפתורים, אצפצף כמה מלמולים - והישועה תתחיל לבצבץ. ניסינו כמה פעמים ושום דבר לא בצבץ - משהו כאן לא בסדר... אדם צריך, למשל, דירה. הוא …
ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. -------- סיפר הרב באקשט זצ''ל, כי בעת ביקורו של ה''חפץ חיים'' בעיירתו, זכה הוא להתלוות אליו ולחזות במעשיו ופעולותיו בקודש. נודע לחפץ חיים כי בעיירה ישנו יהודי, בעל בית חרושת ללבנים, המפעיל את המפעל גם בשבתות, כשהוא מנמק זאת בכך שאי אפשר לכבות את הכבשן, כי אם מכבים אותו …
-------- ט. היתר נוסף במצות גמילות חסדים הוא באדם שבוש ונכלם לעשות את סוג מעשה חסד זה. כגון אדם שמצא אבידה ובוש לנוטלה ולהשיבה דרך רשות הרבים מחמת גודלה, או פחיתותה, וכדומה, הרי שיאמוד את עצמו אילו אבידתו היתה זו האם היה נוטלה מחמת הבושה, על אף הפסד ממונו, או שהיה דואג שאיש אחר ישיבנו …
-------- ג. אסור לקיים מצוות בצורה מבוזה, כגון להשתמש בחוטי ציצית לקשור דברי חולין, או במצות כסוי הדם, לדחוף את העפר ברגלו על גבי הדם. [וכל זה דוקא כשהבזיון הוא מחמת דרך עשיית המצוה, בכיסוי הדם ברגל, הבזיון הוא מחמת דרך עשייתו את המצוה. או כשהבזיון הוא מחמת שמשתמש במצוה, כגון בקשירה בחוטי הציצית הנ"ל, …
-------- (כ) (ראית) רָא֥וֹת רַבּ֖וֹת וְלֹ֣א תִשְׁמֹ֑ר פָּק֥וֹחַ אָזְנַ֖יִם וְלֹ֥א יִשְׁמָֽע: חֲזֵיתוּן סַגִיאָן וְלָא נְטַרְתּוּן אִתְפַּתָּחָהאוּדְנֵיכוֹן וְלָא קַבֵּלְתּוּן אוּלְפַן: ראות רבות . ראיות הרבה לפניכם ואינכם שומרים להביט במעשי ולשוב אלי : פקוח אזנים . אני עסוק לפקוח אזניכם ע''י נביאי ולא ישמע איש מכם את דברי ולשון הוה הוא : (כא) יְהוָ֥ה חָפֵ֖ץ לְמַ֣עַן …
