תוצאות החיפוש של: מיכל

מיכל אשת דוד ניתנת לפַּלטי בן לַיִש לאשה - ספר דוד המלך ועוצמת התהילים

-------- מיכל אשת דוד ניתנת ע''י שאול אביה לפלטי בן ליש לאשה. אמרו חז''ל: יתכן ששאול עשה זאת כיון שכעס על דוד שנשא נשים נוספות על בתו, ויתכן שעשה זאת בעצת דואג האדומי אשר אמר לו: כי דוד מורד במלכות, וכל המורד במלכות נחשב כמת, ולכן יכול לתת את בתו מיכל אשת דוד לאיש אחר. …

מיכל אשת דוד ניתנת לפַּלטי בן לַיִש לאשה - ספר דוד המלך ועוצמת התהילים לקריאה »

ערוך השולחן - אורח חיים - ערוך השולחן

-------- הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין -------- לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר: הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא …

ערוך השולחן - אורח חיים - ערוך השולחן לקריאה »

סימן א - דיני יסודי הדת, והשכמת הבוקר - ערוך השולחן

-------- א כתיב (משלי טו כד): ''אורח חיים למעלה למשכיל, למען סור משאול מטה''. וביאורו נראה: כי המלאכים נבראו בשני כמבואר במדרש, וכן מבואר במזמור ''ברכי נפשי'': ''המקרה במים עליותיו... עושה מלאכיו רוחות''. והבדלת המים היתה בשני, והבהמות נבראו בחמישי. והמלאכים עובדים את בוראם ואין להם יצר הרע, והבהמות יש להם יצר הרע ואין להם …

סימן א - דיני יסודי הדת, והשכמת הבוקר - ערוך השולחן לקריאה »

יסוד המשפט - חסד והטבה

-------- עיקר מעלת האדם המדבר הוא הדעת והבינה שבו, שהוא הנותן שיהיה לו כח בחירה לסור מרע וממוקשי מות ולבחר בטוב ולחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה, וכמבאר ברמב''ם (ב''הלכות תשובה'') בארך, שהבחירה חפשית להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כבלעם, ולכך בצדק מגיע ענש לרשע ושכר לצדיק כי כל אחד אחז …

יסוד המשפט - חסד והטבה לקריאה »

ייסורי דוד המלך - ספר דוד המלך ועוצמת התהילים

-------- למרות כל הייסורים, דוד המלך אומר: {"כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים"} (תהלים מ''ב, ב') כמו האילה המשתוקקת לאפיקי המים כך נפשי משתוקקת אליך אלהים. [אַיָּל] - הוא שם כולל לאַיָּל ואַיָּלָה. רש"י: "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג" - דבר הכתוב בזכר ובנקבה. אמרו רבותינו: האַיָּלָה הזאת חסידה שבחיות, וכשהחיות צמאות למים הם …

ייסורי דוד המלך - ספר דוד המלך ועוצמת התהילים לקריאה »

סימן ב - דין לבישת הבגדים והמנעלים - ערוך השולחן

-------- א כבר נתבאר דאפילו בחדרי חדרים צריך האדם לנהוג בצניעות, כי הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו. לפיכך אם הוא ישן ערום – לא יקום ערום ממיטתו אלא ילבש חלוקו בעודו שוכב. ולא ילבש חלוקו אף מיושב, כי יתגלה חצי גופו ערום. אלא יקח חלוקו, ויכניס בו ראשו וזרועותיו בעודנו שוכב, ונמצא כשיקום …

סימן ב - דין לבישת הבגדים והמנעלים - ערוך השולחן לקריאה »

בראשית פרק-ג - עם 26 מפרשים

{א} וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּֽי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹֽאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּֽן: {ב} וַתֹּאמֶר הָֽאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵֽל: {ג} וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹֽאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתֽוּן: {ד} וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָֽאִשָּׁה לֹא מוֹת …

בראשית פרק-ג - עם 26 מפרשים לקריאה »

סימן ג - ההנגה בבית הכסא בצניעות - ערוך השולחן

-------- א כתיב: ''כי מלאכיו יצוה לך, לשמרך בכל דרכיך''. ובשבת (קיט ב) אמרינן: שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם, עיין שם. ובחגיגה (טז א) איתא: שני מלאכים המלוין לו לאדם מעידין בו, עיין שם. ולכן צוו חכמינו ז''ל בברכות (ס ב), כשצריך ליכנס לבית הכסא יאמר לפני כניסתו: ''התכבדו מכובדים קדושים, משרתי עליון, שמרוני …

סימן ג - ההנגה בבית הכסא בצניעות - ערוך השולחן לקריאה »

בראשית פרק-ד - עם 26 מפרשים

{א} וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָֽה: {ב} וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַֽיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָֽה: {ג} וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָֽאֲדָמָה מִנְחָה לַֽיהֹוָֽה: {ד} וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהֹוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתֽוֹ: {ה} …

בראשית פרק-ד - עם 26 מפרשים לקריאה »

סימן ד - דיני נטילת ידים של שחרית - ערוך השולחן

-------- א בברכות (ס ב) חשב בין ברכות שחרית בקומו ממיטתו גם ברכת ''על נטילת ידים''. שאומר שם: כי משא ידיה לימא: ''ברוך אשר קדשנו... על נטילת ידים''. וכן הוא ברמב''ם פרק שביעי מתפילה, ובטור ושולחן ערוך סימן מ''ז. ולא נתבאר מה טיבה של ברכה זו. ומצינו בגמרא שני עניני רחיצה בבוקר: האחד בשבת (קט …

סימן ד - דיני נטילת ידים של שחרית - ערוך השולחן לקריאה »

סימן ה - כוונת הברכות - ערוך השולחן

-------- א מה שאנו אומרים בכל הברכות ''ברוך אתה'' – לא שהוא יתברך צריך לברכתינו חס ושלום. אלא הוא כמו אור החוזר שישפיע ברכתו לנו, כמו שאמר דוד: ''ומברכתך יבורך בית עבדך לעולם'' (שמואל ב ז כט). והענין שאנו צריכין לעורר לזה הוא כדכתיב: ''תנו עוז לאלהים''. כלומר: לפי שבמעשינו תלוים כל הענינים, לכן עלינו …

סימן ה - כוונת הברכות - ערוך השולחן לקריאה »

מקווה טהרה - ספר הטהרה בהלכה ובאגדה

בכל שאלה בנושא הלכות נידה ואישות ניתן לשאול רב באופן אנונימי לחלוטין בטלפון גם לדעת הספרדים והאשכנזים ולהולכים בשיטות שונות (חב"ד, חסידויות, הרב ווזנאר, אבני שוהם ועוד) - 24 שעות ביממה: 072-2602020 - כמו כן ניתן לשלוח ווצאפ054-319-8126 - המענה בעברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית, רוסית, יידיש, ערבית ופרסית. כמו כן המוקד מספק מענה …

מקווה טהרה - ספר הטהרה בהלכה ובאגדה לקריאה »

סימן ו - פירוש ברכת ''אשר יצר'' ו''אלהי נשמה'' ודיניהם - ערוך השולחן

-------- א ברכת ''אשר יצר'' משונית מכל הברכות. דכל הברכות הם קצרות ומפורשות על הענין שעושים. כמו בברכת הנהנין, כשאוכל לחם אומר: ''המוציא לחם...'', וכן כולם. וברכות השחר גם כן כן. וברכה זו ארוכה, ועיקר הענין שעליה מברכין לא הוזכרה כלל. ונראה לעניות דעתי דהאמת כן הוא, דחכמים לא מצאו מקום בברכה זו להזכיר יציאת …

סימן ו - פירוש ברכת ''אשר יצר'' ו''אלהי נשמה'' ודיניהם - ערוך השולחן לקריאה »

סימן ז - לברך ''אשר יצר'' בכל היום כשמטיל מים או לגדולים - ערוך השולחן

-------- א כתבו רבותינו בעלי השולחן ערוך: כל היום כשעושה צרכיו, בין לקטנים בין לגדולים – מברך ''אשר יצר'' ולא ''על נטילת ידים'', אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד. היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהן – אפילו הכי אינו מברך ''על נטילת ידים''. עד כאן לשונם. ביאור דבריהם דתרתי קא משמע לן: דהנה בברכת ''אשר …

סימן ז - לברך ''אשר יצר'' בכל היום כשמטיל מים או לגדולים - ערוך השולחן לקריאה »

סימן ד - גרמא בשבת [המשך לנ''ל]

-------- תוכן התשובה בקצרה א. אחר שהוברר דמפסק גרמא יש לו דין גרמא. נבוא לברר בע"ה מתי מותרת גרמא בשבת. לכאורה יש להוכיח מפסק השו"ע (סימן תקיד ס"ג) דתפס כרא"ש, והמ"א שם ביאר ברא"ש דס"ל דגרמא שרי לכתחילה, בין בשבת ובין ביו"ט, וא"כ מרן שפסק כרא"ש ס"ל להקל. ועפ"ז מפסק גרמא מותר לכתחילה בשימוש בשבת, …

סימן ד - גרמא בשבת [המשך לנ''ל] לקריאה »

סימן ח - דיני ציצית ועטיפתו - ערוך השולחן

-------- א יש שכתבו בשם הזוהר דהקורא קריאת שמע בלא ציצית – מעיד עדות שקר בעצמו (הגרש''ז, ומגן אברהם סוף סימן כ''ד). ובגמרא בברכות (יד ב) אמרו זה בתפילין ולא בציצית. דבשלמא בתפילין שאומר ''וקשרתם...'' ואין עליו הקשר. אבל ציצית נהי שאומר פרשה ציצית ואין עליו הציצית, מכל מקום הרי החיוב אינו אלא כשיש עליו …

סימן ח - דיני ציצית ועטיפתו - ערוך השולחן לקריאה »

סימן ט - איזה מיני בגדים החייבים בציצית, ואיזה פטורים - ערוך השולחן

-------- א דע כי בגמרא יש מחלוקת תנאים ואמוראים, וכן בין הפוסקים יש פלוגתא זו, אם שארי בגדים לבד בגדי צמר ופשתים חייבים בציצית מן התורה; או שפטורים מן התורה, ורק מדרבנן חייבום בציצית כדי להזהר במצות ציצית (רמב''ם ריש פרק שלישי). וטעם המחלוקת: דאלו המחייבין אומרים דהא כתיב ''ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם'' …

סימן ט - איזה מיני בגדים החייבים בציצית, ואיזה פטורים - ערוך השולחן לקריאה »

סימן: י''א - שאלה: האם הסוכה נפסלת כשמכניס לתוכה קדרות?

-------- איתא בגמ' סוכה (דף כט.) כי הא דרבא ורמי בר חמא כי הוו קיימי מקמיה דרב חסדא מרהטי בגמרא בהדי הדדי, והדר מעייני בסברא. אמר רבא מאני משתיא במטללתא, מאני מיכלא בר ממטללתא. חצבא ושחיל בר ממטללתא. ובדף (מח.) ומבואר יותר דאיתא התם כשאין לו מקום אחר לאוכל ואינו יכול להמשיך לאכול בסוכתו שלא …

סימן: י''א - שאלה: האם הסוכה נפסלת כשמכניס לתוכה קדרות? לקריאה »

סימן י - דיני כנפות הטלית, כמה יהיו ואיך יהיו - ערוך השולחן

-------- א כתיב: ''גדילים יהיו לך, על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה'' – ארבע כנפות ולא שלוש. או אינו אלא ארבע ולא חמש? תלמוד לומר: ''אשר תכסה בה'' (זבחים יח ב). וריבויא הוא לרבות בעלת חמש, דבת שלוש אינו יפה לכיסוי הגוף, דכל משולש הוא מחודד. לאפוקי כל מה שיותר מארבע – הרי הוא …

סימן י - דיני כנפות הטלית, כמה יהיו ואיך יהיו - ערוך השולחן לקריאה »

סימן: י''ב - שאלה: האם מותר לפרק את סוכתו החוסמת את האויר מלהיכנס לביתו בכדי לחוג את שמיני עצרת בביתו. ובני חו''ל הרוצים להמשיך ולאכול בסוכתם בשמיני עצרת מתי צריכים לפסול את סוכתם?

-------- מדאמרינן בסוכה דף (מח.) רב חייא בר אשי אמר פוחת בה ד' ור"י ב"ל אמר מדליק בה את הנר ולא פליגי הא לן דיו"ט הוא ואסור לפחות בה ארבעה מדליק בה את הנר ולבני א"י דחולו של מועד הוא פוחת בה ד' וה"מ סוכה קטנה דמיפסלא בשרגא אבל סוכה גדולה עייל לגוה מאני מיכלא …

סימן: י''ב - שאלה: האם מותר לפרק את סוכתו החוסמת את האויר מלהיכנס לביתו בכדי לחוג את שמיני עצרת בביתו. ובני חו''ל הרוצים להמשיך ולאכול בסוכתם בשמיני עצרת מתי צריכים לפסול את סוכתם? לקריאה »

סימן יא - דיני חוטי הציצית, טוייתן ועשייתן ותלייתן - ערוך השולחן

-------- א חוטי הציצית צריכין להיות טוי ושזור, והיינו שמשזרין כמה חוטים דקים זה עם זה וכולם חוט אחד. כדאיתא בספרי: פתיל תכלת טוי ושזור – אין לי אלא תכלת, לבן מנין? הרי אתה דן: הואיל ואמרה תורה תן תכלת ותן לבן, מה תכלת טוי ושזור – אף לבן טוי ושזור. עד כאן לשון הספרי. …

סימן יא - דיני חוטי הציצית, טוייתן ועשייתן ותלייתן - ערוך השולחן לקריאה »

דוד נרדף ע''י שאול המלך - ספר דוד המלך ועוצמת התהילים

-------- {"וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה".} דוד ניצל מחנית שאול שאול לא מבין ולא מקבל שמלכותו הסתיימה למעשה ושרוח הקודש סרה ממנו. הוא לא מבין שעליו לפַנות את מקומו למלך החדש לאחר שהוא עצמו נכשל בתפקידו ובכך הפסיד את כל עולמו, כאשר עבר על מצוות ה': כאשר הקריב קורבן לפני בוא הנביא …

דוד נרדף ע''י שאול המלך - ספר דוד המלך ועוצמת התהילים לקריאה »

סימן יב - דין כשנפסקו החוטין, כמה ישארו שיהא כשר - ערוך השולחן

-------- א כבר נתבאר דשיעור אורך החוטין הוא שצים עשרה גודלין לשיטת רבינו תם, שכן תפסינן לעיקר. ומזה שליש גדיל ושני שלישיות פתיל. וזהו בשעת עשייה, אבל כשנפסקו אחר כך אמרו חכמינו ז''ל: גרדומין – כשרין, והוא כשנשתייר בהם כדי עניבה (ריש פרק ''התכלת''). והטעם יש לומר: שלא הקפידה תורה רק בשעת עשייה, כמו שכתבתי …

סימן יב - דין כשנפסקו החוטין, כמה ישארו שיהא כשר - ערוך השולחן לקריאה »

מאמרים ופרפראות בפסוקי ההלל

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. -------- "הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ עַבְדֵי ה', הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'". בפסוק זה מהללים אנחנו תחילה את "עַבְדֵי ה'", ואחר כך אֶת "שֵׁם ה'". לעומת זאת בפרק קל"ה בתהילים הסדר הוא הפוך: "הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה', הַלְלוּ עַבְדֵי ה', שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ". מה פשר השינוי? בגמרא (מסכת …

מאמרים ופרפראות בפסוקי ההלל לקריאה »

סימן יג - דיני ציצית בשבת - ערוך השולחן

-------- א ציצית אינם כתפילין, ששתי מצות הם: של יד לבד ושל ראש לבד, ואין מעכבין זה את זה. ואם הניח אחד מהם – קיים מצוה. אבל ציצית – כל הארבע ציצית מצוה אחת היא. ומעכבין זה את זה, שאם חסרה אחת מהציצית או נפסלה – כולן בטלות. ואם לבש טלית בשלוש ציצית, לא לבד …

סימן יג - דיני ציצית בשבת - ערוך השולחן לקריאה »

סימן יד - דין ציצית שעשאן כותי, ואשה, וחרש שוטה וקטן; ודין טלית שאולה - ערוך השולחן

-------- א כתב הרמב''ם בפרק א דין י''א: חוטי הציצית צריכין טוויה לשם ציצית... עד כאן לשונו. וכבר נתבאר דין זה בסימן י''א. ובסוכה (ט א) למדו זה מדכתיב: ''גדילים תעשה לך'' – לשם חובך. כלומר: לשמה. ואחר כך כתב בדין י''ב: ציצית שעשאו אותו כותי – פסול, שנאמר: ''דבר אל בני ישראל [...] ועשו …

סימן יד - דין ציצית שעשאן כותי, ואשה, וחרש שוטה וקטן; ודין טלית שאולה - ערוך השולחן לקריאה »

דילוג לתוכן