-------- ובו יבואר אודות קבלת הוראות מרן: שמועה נשמעה שלא מרן כתב את השו׳׳ע מי כתב את הכותרות בשו׳׳ע האם חברו מרן בסוף ימיו בעת חולשתו מתי התקבלו הוראות מרן למי כוון מרן ויעד ספר זה כשאין הכרח בדעת מרן מאי עבדינן אודות השמועה שלא מרן כתב את ספר השו"ע א. כתב בשו"ת דבר שמואל …
-------- ב. מצות העשה של יחוד השם כוללת שני חלקים, הראשון, שהשם הוא האלהים לבדו, ואין עוד אלהים זולתו. והשני, שהשם אחד באחדות גמורה, דהיינו שמציאות השם שונה לחלוטין מכל מה שאנו מכירים, השם הוא "סוג" אחר, וכאשר יתבאר להלן. ומקיים מצוה זו, בעת שמתבונן ביחוד השם, ומתחזק באמונה זו, ובעת לומדו את כללי וגדרי …
-------- פרשתנו מתארת לנו את הימים שאחרי יציאת מצרים, ימים ספורים אחרי שיצאו ישראל מבית עבדים ושוב הם מאויימים, ושוב הם נרדפים ושוב הם בחרדה. ימים ספורים, פחות משבוע. וכך אומרת התורה בתחילת הפרשה: "וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעה וַעֲבָדָיו אֶל-הָעָם וַיּאמְרוּ מַה-זּאת עָשִׂינוּ כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ...וַיִּקַּח שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכל רֶכֶב מִצְרָיִם...וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם" …
-------- וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה: אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה. אפשר לרמוז כי סופי תיבות בני ישראל הבאים מצרימה מילה שם רמז שזמן קריאת פרשיות אלו תקון לפגם הברית כאשר ניצוצי הקדושה נתפזרו הלכו שבי לפני צר הסט"א והוא רמוז שמות בני ישראל הבאים ר"ת שביה. וסופי …
-------- בדרך הפוכה ונפלאה עד מאוד דרך הרמח"ל, שכל מושגי הגשם בהשם המופעים בתנ"ך ובחז"ל, המה אמיתיים ולא מושאלים, וכגון הפירוש האמיתי למילה "עין השם" הוא פעולת השם הרוחנית המשגיחה על העולמות התחתונים. וכן הפירוש האמיתי למילה "אוזן" הוא הפעולה הרוחנית של השם ש"שומע" את הנעשה, וכן על זה הדרך בכל השמות הנזכרים בפסוקים ובמדרשים …
-------- וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: וישמע יתרו. אז"ל ז' שמות נקראו לו יתר יתרו וכו'. ואפשר לתת טעם במ"ש משם האר"י זצ"ל דהיה גלגול קין וז"ש אני חותנך יתרו בא אליך ר"ת אחי כי משה היה הבל ולפי שקין כפר ואמר לית דין ולית דיין לכך …
-------- סיבת חומר טעות ההגשמה היא, כמשל אדם ששמע לראשונה שישנו בעל חיים מופלא ששמו פיל, על כן הלך לידידיו שיספרו לו מהו אותו בעל חיים פלאי הנקרא פיל, והם חמדו לצון, ותיארו לו שהפיל הוא מעופף ימי, עם פרצוף אדם, העולה ליבשה אחת לשבעים שנה, ועוד שיבושים כהנה ואחרים, כיד השם הטובה עליהם. אדם …
-------- יב. נחלקו חכמי המקובלים במשך דורות רבים, בהגדרת ה"ספירות" העליונות, האם הם הבורא ית' בעצמו, או שהם דברים אחרים, ונתבארו הדברים באורך כאן למטה. ובכלל הדברים יתבארו דברי הראשונים שכתבו שבאמירת שמע ישראל במילים "השם אחד" יש לייחד את השם עם י' ספירות. והיות ונושאים אלו, לא כל אחד רשאי ליקרב אליהם, על כן …
-------- הפרשה עוסקת במחלוקת. פרשה נוספת העוסקת במידות. בג' המידות עליהם אומר ר' אלעזר הקפר בפרקי אבות: "הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם" (אבות ד, כא) "מִן הָעוֹלָם", "אֶת הָאָדָם", "אֶת הָאָדָם" בהא הידיעה, אפילו את "הָאָדָם" בהא הידיעה – את הגדול ביותר. "מִן הָעוֹלָם" בהא הידיעה אפילו אם הוא חובק זכרונות עולם …
-------- טו. ההוכחה לכך שהשם אחד באחדות גמורה, מושתתת על מעמד הר סיני, שבו עמדו כל עם ישראל במעמד נבואי ו"ראו" את השם במראה הנבואה, וידעו שהשם אחד באחדות גמורה [הן שהוא אל יחיד, והן שאינו גוף וכו', וכדלהלן.] והעבירו זאת איש מפי איש עד אלינו. והרי לנו עדות גמורה על האחדות מכל צד. והרחבנו …
-------- הנה עומדים אנו למרגלות הסוף, סוף החודש המסיים את שנת תשס"ג, סוף חודש אלול, המכונה: "כל טוּב", (כפי שדברנו בשבוע שעבר). הוא חודש הרחמים והסליחות, הוא חודש התשובה שהוא בבחינת ה"כל טוּב" האלוקי אשר העניק לאדם לתקן את אשר עיוֵת ולפתוח דף חדש, נקי. ולא בכדי שוחחנו ששֵם החודש בגימטריא ככינויו: אלול בגימטריא ס"ז, …
-------- הוכחה לשני חלקי יחוד השם, הן לכך שה' הוא אל יחיד, והן לכך שהוא אחד באחדות גמורה, ישנה ממעמד הר סיני, ששם כל עם ישראל היה במעמד נבואי, וראו שה' הוא אל ושולט יחיד, ושאין לו גוף ולא דמות הגוף, אחד באחדות גמורה. כמו כן, הניסים שחוו קודם יציאת מצרים והליכתם במדבר במשך ארבעים …
-------- ב. ככל האמור אנו רואים בספרות הקדומה ביותר שנמצאת לפנינו, שה' אחד ובאחדות גמורה, עוד מזמן הבית, וכן הלאה, דבר המוכיח שכן הוא בקבלה בעם ישראל דור אחר דור. שהנה העיד יוסף בן מתתיהו שחי בזמן חורבן בית שני [שהעיד את קורות הימים בספריו, ואת אשר ראו עיניו, ונמצאו דבריו מכוונים לאמת, כגון בתארו …
-------- סיפר המשגיח ר' ירוחם זצ''ל: פעם אחת עמדתי ליד חלון ביתי וראיתי את בנין הגמנסיא ממול ביתי, לאותו בנין נכנסים תערובת של בנים ובנות ולומדים לימודיהם שם, חשבתי לעצמי הלא כאן באוניברסיטה באים המה ללמוד, הם אינם משחקים שם, לומדים המה לימודים קשים ומסובכים, ואף עוברים מבחנים קשים, מוציאים תוארים והשתלמויות למיניהם, והיאך לא …
-------- א תנו רבנן (שבת ו א): ''ד' רשויות לשבת: רשות היחיד, ורשות הרבים, וכרמלית ומקום פטור.'' וזהו רק כללי החלוקות, דבפרטיות טובא איכא, כלומר - בכלל יש מן התורה שני רשויות הנפרדים זה מזה, והיינו רשות היחיד ורשות הרבים, שאסור לטלטל ולזרוק מזה לזה. ואם טלטל או זרק - במזיד חייב סקילה, ובשוגג חייב …
סימן שמה - דיני רשות הרבים ורשות היחיד וכרמלית ומקום פטור - ערוך השולחן לקריאה »
א חֲמִשָׁה דְּבָרִים מַפְסִידִין אֶת הַשְּׁחִיטָה. וְעִקַּר הִלְכוֹת שְׁחִיטָה לְהִזָּהֵר בְּכָל אַחַת מֵהֶן. וְאֵלּוּ הֵן. שְׁהִיָּה. דְּרָסָה. חֲלָדָה. הַגְרָמָה. וְעִקּוּר: מגיד משנה חמשה דברים וכו'. פשוט בפירקא קמא (דף ט') אמר רב יהודה אמר שמואל כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו ואלו הן הלכות שחיטה שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור: כסף משנה …
יב וְאַחַר כָּךְ תַּחֲזֹר וְתִרְאֶה הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה וְהוּא הַמַּעֲלוֹת שֶׁבֵּין הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּאֵיזֶה מַזָּל הוּא. אִם יִהְיֶה בְּמַזַּל דָּגִים אוֹ בְּמַזַּל טָלֶה. תּוֹסִיף עַל הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי שְׁתוּתוֹ. וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל דְּלִי אוֹ בְּמַזַּל שׁוֹר. תּוֹסִיף עַל הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי חֲמִישִׁיתוֹ. וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל גְּדִי אוֹ בְּמַזַּל תְּאוֹמִים. תּוֹסִיף עַל הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי שְׁתוּתוֹ. וְאִם …
הלכות קידוש החודש - פרק שבעה עשרי יב-כד - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »
