תוצאות החיפוש של: הארי

פרק ו' - פרקי דרבי אליעזר

אמר להם ר' אליעזר לתלמידיו. בני אל תבטחו [לא] בעושר [לא בחכמה] ולא בגבורה. שנאמר כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו [אל יתהלל עשיר בעשרו] וגו' (ירמיה ט' כ"ב). זהו שנאמר ברוה"ק על ידי שלמה בן דוד כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה אחד להם (קהלת ג' י"ט). כנגד מי …

פרק ו' - פרקי דרבי אליעזר לקריאה »

ימי הילולות של צדיקים בחודש אלול

א. שמעיה ואבטליון, קבורים בגוש חלב א. רבי שמואל אבואב, מח"ס דבר שמואל א. רבי שמואל די אבילא א. רבי יצחק גאגו צרור, מחכמי גאבס, מח"ס צרור המור, תרצ"ד א. רבי דוד הנגיד נכדו של הרמב"ם א. רבי ראובן ביתאן מחכמי תונס א. רבי מעתוק רחמים דמרי רב, מח"ס שעת הרחמים, תרס"ה א. רבי יעקב …

ימי הילולות של צדיקים בחודש אלול לקריאה »

שער ד - פרק כג - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

וכן אחר פטירתו מזה העולם. אמרו (ב''ב ע''ט א') כל המרפה עצמו מד''ת נופל בגיהנם כו'. ואמרו שם עוד כל הפורש עצמו מד''ת ועוסק בדברי שיחה אש אוכלתו כו'. ובמשלי רבתי פ''י ועוזב תוכחת מתעה אר''א כל ת''ת שהוא עוזב ד''ת כאלו מתעתע במי שאמר והיה העולם ולא עוד אלא כיון שעזב ד''ת בעה''ז הקב''ה …

שער ד - פרק כג - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ד - פרק כו - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

וטעמו של דבר. כמש''ל שמקור שורשה העליון הנעלם של התו''הק מאד נעלה מעל כל העולמות. ראשית ושרש אצילות קדשו יתברך. סוד המלבוש העליון. כמ''ש רבינו איש האלקים נורא האריז''ל. רק שנשתלשלה וירדה כביכול עד לארץ אשר האירה מכבודה. ומסרה ונטעה הוא יתב' בתוכנו שנהיה אנחנו המחזיקים ותומכים בעץ החיים. לזאת מאז כל חיותם וקיומם של …

שער ד - פרק כו - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ד - פרק ה - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

ולפי ערך גודל אוצר היראה אשר הכין לו האדם. כן ע''ז הערך יוכל ליכנס ולהשתמר ולהתקיים בתוכו תבואות התורה כפי אשר יחזיק אוצרו. כי האב המחלק תבואה לבניו. הוא מחלק ונותן לכל א' מדת התבוא' כפי אשר יחזיק אוצרו של הבן אשר הכין ע''ז מקודם. שאף אם ירצה האב וידו פתוחה ליתן לו הרבה. אמנם …

שער ד - פרק ה - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ד - פרק י - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

ובשעת העסק והעיון בתורה. ודאי שא''צ אז לענין הדביקות כלל. כנ''ל שבהעסק ועיון לבד הוא דבוק ברצונו ודבורו יתב' והוא יתב' ורצונו ודבורו חד. והוא ענין מאמרם ז''ל בשמות רבה פל''נ אדם לוקח חפץ שמא יכול לקנות בעליו. אבל הקב''ה נתן תורה לישראל ואומר להם כביכול לי אתם לוקחים כו'. וז''ש בכ''מ בזוהר דקב''ה ואורייתא …

שער ד - פרק י - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ד - פרק יא - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

ולזאת עיקר חיותם ואורם וקיומם של העולמות כולם על נכון. הוא רק כשאנחנו עוסקים בה כראוי. כי קב''ה ואורייתא וישראל כולא חד. שכ''א מישראל שרש נשמתו העליונ' מדובק ונאחז באות א' מהתורה והיו לאחדים ממש. ולכן אמרו בב''ר פ''א שמחשבתן של ישראל קדמה לכ''ד. ולא לחלוק על מ''ש שהתורה קדמה לכ''ד כי הכל א' בשרשן. …

שער ד - פרק יא - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ג - פרק ד - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

ולהשב הדבר על מכונו. נבאר מאמר קדישין רז''ל שמבואר בע''ח לוקח מהתקוני' בכ''מ. שהוא ית''ש ממלא כל עלמין בהשוואה גמורה. והרי מצינו שגם בעולמות העליונים כל עולם חלוק ומשונה מחבירו בבחי' שונים. בענין התחברותו ית' אליה'. וכמ''ש בהקדמת התקונים דעשר ספי' דאצילו' מלכא בהון איהו וגרמי' חד בהון אינון וחייהון חד בהון מה דלאו הכי …

שער ג - פרק ד - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ג - פרק ז - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

ואלו הב' בחי' הנ''ל שמצדו יתברך ומצדנו הן הן עצמן ענין הצמצום והקו הנזכר בדברי האריז''ל. ואשר מבואר שם שמצד הצמצום לא יצדק בו שום שינוי וחילוק מקום מעלה ומטה פנים ואחור. רק השואה גמורה אמתית. וכל עניני השינוים וחילוק המקומות וכל השמות וכנויים כולם נאמרים רק מצד בחי' הקו וע' בריש ס' אוצרות חיים …

שער ג - פרק ז - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ג - פרק ח - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

ולכן נאסר החקירה והתבוננות במהות ענין הצמצום כמ''ש האריז''ל כמש''ל שלא הורשינו להתבונן כלל לידע ולהשיג מהות ענין מקומו של עולם איך שהכל מלא רק אחדותו הפשוט ית'. ואין עוד מלבדו כלל לגמרי מצדו יתב' והאמת שהוא בכלל שאל' וחקיר' מה לפנים שלמדוהו ז''ל (בר''פ אין דורשין) מכתוב כי שאל נא לימים ראשונים למן היום …

שער ג - פרק ח - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ג - פרק י - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

ולפי דרכנו בענין הב' בחי' הנ''ל שמצדו יתב' ומצדנו שנתבאר. יבואר עוד הפרש וחילוק שבין הב' שמות ה' ואלקים. כי שם אלקים פי' בעל הכחות כולם. וקצת ביאור ענינו עי' בריש שער א'. וביותר ביאור ענין בעל הכחות. כי כל כח מהתחתון שבתחתונים עד העליון שבעליונים המשכת קיומו וחיותו הוא ע''י הכח שלמעלה הימנו שהוא …

שער ג - פרק י - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ג* - פרק ג - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

וגם כי באמת כמעט בלתי אפשר לבא תיכף בתחיל' קביעת לימודו למדרגת לשמה כראוי. כי העסק בתורה שלא לשמה הוא למדרגה שמתוך כך יוכל לבא למדרגת לשמה ולכן גם הוא אהוב לפניו יתב' כמו שבלתי אפשר לעלות מהארץ לעליה אם לא דרך מדרגות הסלם ולזה אמרו (פסחים נ' ע''ב) לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' …

שער ג* - פרק ג - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ג* - פרק ה - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

והנה גלוי ומבואר. שזאת הדרך אש היא עד אבדון תאכל ח''ו. והורס כמה יסודות התוה''ק ודרז''ל. וכבר הזכרנו לעיל סוף שער א'. שהעיקר בכל המצות הוא חלק המעשה. וטהרת המחשבה אינה אלא מצטרפת למעשה. ולמצוה ולא לעכובא ע''ש. וכן מבואר לכל משכיל ישר הולך: שהרי קיי''ל בענין הקרבת הקרבנות דסתמן כלשמן דמי. וכן אמרו להדיא …

שער ג* - פרק ה - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער א - פרק כב - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

ומשבא משה והורידה לארץ. לא בשמים היא. ולבל יתחכם האדם הגדול שהשגתו מרובה. לומר אנכי הרואה סוד וטעמי המצות בכחות ועולמות העליונים שראוי לי לפי שורש נשמתי או למי ומי לפי שורשו לעבור ח''ו על איזה מצוה. או לדחות שום פרט מפרטי המעשה לעשותה במגרעת אף דקדוק אחד מד''ס או לשנות זמנה ח''ו. ולזה סיימה …

שער א - פרק כב - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ב - פרק ב - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

והענין כי מלת ברוך. אינו לשון תהלה ושבח כמו ששומה בפי ההמון. שהרי כשאמר לר' ישמעאל בני ברכני לא אמר שם שום שבח בברכתו אלא תפלה ובקשת רחמים. וכן בב''מ (קי''ד א') אמרינן וברכך יצא הקדש שא''צ ברכה. ופריך הש''ס ולא והא כתיב ואכלת ושבעת וברכת את ה' כו'. אבל האמת כי ברוך פירושו לשון …

שער ב - פרק ב - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ב - פרק ג - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

והוא מאמרם ז''ל בשמות רבה פ''ג. אלקי אבותיכם שלחני אליכם אותה שעה נתברר משה על עסקיו כו'. באותה שעה היה מבקש משה שיודיענו הקב''ה את השם הגדול כו' א''ל הקב''ה למשה שמי אתה מבקש לידע. לפי מעשי אני נקרא. פעמים אני נקרא באל שדי. בצבאות או באלהים. בהויה. כשאני דן את הבריות אני נקרא אלהים. …

שער ב - פרק ג - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ב - פרק ה - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

אמנם להבין עיקרו של ענין התוספת ורבוי ברכה בהעולמות ע''י מעשי האדם ומהות הענין צורך העולמות לזה. הנה רז''ל אמרו (ברכות י' א') הני חמשה ברכי נפשי כנגד מי אמרן דוד. לא אמרן אלא כנגד הקב''ה וכנגד הנשמה * מה הקדוש ב''ה מלא כל העולם אף הנשמה מלאה כל הגוף כו'. וכן אמרו בויקרא רבא …

שער ב - פרק ה - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ב - פרק ז - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

וכן בהיפך. המעשים אשר לא טובים ח''ו. הם אל העולמות כענין המאכלים רעים. אשר יתבאר ענינו ב''ה. וכמ''ש ברע''מ פ' אמור ד' צ''ט ב' וד' ק' ע''א. ז''ל ביומא דר''ה נפיק יצחק בלחודוי וקרי לעשו לאטעמא לי' תבשילין דכל עלמא כל חד כפום ארחוי כו' ושכיב על ערסי' דדינא וקרי לעשיו ואמר וצודה לי ציד …

שער ב - פרק ז - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ב - פרק ט - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

ובפרט בעת עמדו להתפלל לפניו ית' אשר בשעת' המיוחדת לה היא עיקר המזון להעולמות ולנפש האדם עצמו *) וכמ''ש בזוהר בראש' כ''ד א' מזונא דיליה צלותא דחשיבא לקרבנא. וברע''מ פ' אמור הנ''ל בפ''ז ורבקה אמרה אל יעקב כו'. לאתער' איהו באינון מטעמים דילי'. ויעקב אתער מתתא מת'. לבש בצלותין ובעותין כו'. ויאמר מי אפה הצד …

שער ב - פרק ט - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ב - פרק יג - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

והעצה היעוצה על זה. הוא כמו שאמר המגיד להב''י באזהרה ב' שבריש הספ' מגיד מישרים ז''ל. ליזהר מלחשוב בשעת תפלה בשום מחשבה אפילו של תורה ומצות כי אם בתיבות התפלה עצמם. דוק בדבריו שלא אמר לכוון בכוונת התיבות. כי באמת בעומק פנימיות כוונת התפלה. אין אתנו יודע עד מה. כי גם מה שנתגלה לנו קצת …

שער ב - פרק יג - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ב - פרק יד - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

אמנם ביאור הכתוב הנ''ל בתחלת דברינו ולעבדו כו' ובכל נפשכם. שעבודת התפלה השלימה צריכה שתהיה עם הנפש. הוא ענין גדול ליודעים ומביני' קצת. וכאשר יתמיד האדם תפלתו בזאת המדרגה שיתבאר אי''ה. יתוסף לו טהרה על טהרתו. כי מצינו בכמה מקומות במקרא ובדברי רז''ל שהתפלה נקראת בשם נפש. כי כמה הלכת' גברוותי בעיקרי התפלה איכא למשמע …

שער ב - פרק יד - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ב - פרק טז - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

כי ידוע שנפש האדם בכללה. היא כלולה מג' בחי' פרטים והם נר''ן. שהם עצמם הג' בחי' מעשה דבור ומחשבה. שזה כל האדם וגם בכל תיבה יש ג' בחי' מעש' דבור מחשב'. נר''ן והם אותיו' ונקודו' וטעמי' שבה. כמ''ש בהקדמת התקונים ז' ע''ב טעמי אינון נשמתין. ונקודין רוחין. ואתוין נפשין וכ''א שם בריש תס''ז ע''ש. הגהה: …

שער ב - פרק טז - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ב - פרק יז - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

אמנם עוד יש לאלוה מלין לפני העובד אלהים בקדושה. בבחי' יותר פרטית. והוא בבחי' שורש הנשמה היא נשמתא לנשמתא הנזכר בזוהר: ונקראת חיה. ואד''הר השיגה ולבחי' היחידה הנכללת בה סוד עולם אדם קדמאה. וכמבואר למבין בע''ח סוף שער המוחין שאד''הר זכה לבחי' חיה יחידה האמיתים במקומם העיקרי. וע' ריש גלגולים ובפי''ז שם. וזהו עיקר כוונתם …

שער ב - פרק יז - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער ב - פרק יח - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

והנה אחר שכבר הורגל וסדור' לו תפלתו בהתקשרות הג' בחי' נר''ן שבכללות נפשו ע''י האותיות ונקודות וטעמים שבכל תיבה כמש''ל פט''ז. יתעצם בטוהר מחשבתו וכוונתו. לדבק אח''ז כל הג' בחי' נר''ן בבחי'. נשמתא לנשמתא הנ''ל שהוא שורש נשמתו. ע''י צרופי האותיות של התיבה בשורש קדושתם העליון. וכשיתדבק בזאת המדרגה אז יוכל להחשב כאלו אינו בעולם …

שער ב - פרק יח - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער א - פרק ו - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

אמנם עדיין הענין צריך ביאור. (כי הוא ז''ל דיבר בקדשו דרך קצרה כדרכו בכל כתבי קדשו בנסתרות. כמ''ש בעצמו בהקדמתו שם שהוא מגלה טפח ומכסה אלפים אמה). שלא כדמשמע לכאורה מדבריו ז''ל שם. שהאדם אל העולמות הוא נפש ממש כמו הנפש הניתן ודבוק בתוך גוף האדם. אשר איזה דבר שהנפש עושה הוא רק ע''י כלי …

שער א - פרק ו - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שער א - פרק יד - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין

וכן על התעוררות שלמעלה ע''י בחינת המחשבה. אמר דוד המע''ה היוצר יחד לבם המבין גו' והיה צ''ל המבין כל מעשיהם. למעלה בפי''ב פירשנו על בחינת המעשה ויש לפרשו ג''כ על בחינת המחשבה. והוא כי יתכן ששני אנשים עושין עבירה אחת ועכ''ז אין עונשן שוה או מפני שהא' שכלו והשגתו יותר גדולה מחבירו מצד ששורש נשמתו …

שער א - פרק יד - ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוז'ין לקריאה »

שינוי גודל גופנים
ניגודיות