שלום וברכה לשואלת היקרה. ביאה שלא כדרכה (באחוריים) מותרת מן הדין, אך ורק ללא הוצאת זרע, לא באופן קבע אלא רק באקראי - וחשוב מכך בהסכמה מלאה של האישה, הסכמה ללא לחץ מהאיש ומרצונה החופשי לגמרי. אך בנוסף לכך שהדבר מותר מן הדין - חכמים משווים ביאה שלא כדרכה (אחוריים) וביאה דרך איברים לפרשת אשת ... להמשך קריאה
האם יש התר לספרדים או אשכנזים לפי שולחן ערוך/רמ"א לביאה שלא כדרכה ללא הוצאת זרע - האם יש התר ?
שאלה שנוגעת להרבה מצוות ועבירות- בתורה מופיעה הרבה פעמים היתרים שלהלכה מותרים כמו ביאה שלא כדרכה וכו', אבל אדם שרוצה להנות מהמותר ע"פ ההלכה ולא מוותר על קדושה, טהרה, וילדים בעלי מידות טובות לא ירצה לעשות את זה אחרי כל מה שכתוב על ההשפעה העתידית זה מעצבן, יש יצר ורצון וזה מותר, אז למה להימנע? ... להמשך קריאה
שלא תשכבנה הנשים עם הבהמות, שנאמר (ויקרא יח כג) ואשה לא תעמוד לפני בהמה לרבעה. וכתב הרמב''ם זכרונו לברכה (ספהמ''צ לא תעשה שמט) שזו מצוה בפני עצמה בחשבון המצות ואינה נכנסת בכלל המצוה שלפניה, לפי שאסור הזכר לבוא על הבהמה ואסור האשה שלא תביא הבהמה עליה שני אסורין חלוקין הן, ולולי הלאו שבא עליהן בפרוש, ... להמשך קריאה
שלא ישא כהן, בין כהן גדול בין כהן הדיוט, אשה זונה לאשה, שנאמר (ויקוא כא ז) אשה זונה וחללה לא יקחו. ולשון קיחה משמע דרך אישות, על כן אינו לוקה עליה אלא כשנשאה ובעלה, שכן בא הפרוש, שאין החיוב, עד שיבעלנה, כמו שנכתב בעזרת האל. משרשי המצוה. לפי שכהנים נבחרו לעבוד עבודת השם יתברך תמיד ... להמשך קריאה
א שָׁלֹשׁ נָשִׁים נֶאֶסְרוּ עַל כָּל הַכֹּהֲנִים. גְּרוּשָׁה זוֹנָה וַחְללָה. וִעַל כֹּהֵן גָּדוֹל אַרְבַּע. אֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ וְהָאַלְמָנָה. אֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה אוֹ הַמְרֻבֶּה בְּגָדִים. וְאֶחָד כֹּהֵן הָעוֹבֵד וְאֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמִּנּוּהוּ וְעָבַר. וְכֵן כֹּהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. כֻּלָּן מְצֻוִּין עַל הַבְּתוּלָה וַאֲסוּרִין בְּאַלְמָנָה: מגיד משנה שלש נשים נאסרו על הכהנים וכו'. זה מפורש בפסוק ... להמשך קריאה
א אֵי זוֹ הִיא חֲלָלָה זוֹ שֶׁנּוֹלִדָה מֵאִסּוּר כְּהֻנָּה. וְכֵן אַחַת מִן הַנָּשִׁים הָאֲסוּרוֹת לִכְהֻנָּה שֶׁנִּבְעֲלָה לְכֹהֵן נִתְחַלְּלָה. אֲבָל הַכֹּהֵן עַצְמוֹ שֶׁעָבַר הָעֲבֵרָה לֹא נִתְחַלֵּל: מגיד משנה אי זו היא חללה זו שנולדה וכו'. ברייתא וגמרא פרק עשרה יוחסין (קידושין דף ע"ו): אבל הכהן וכו'. שם מפורש בברייתא: ב וּבֵין שֶׁנִּבְעֲלָה בְּאֹנֶס אוֹ בִּשְׁגָגָה [בֵּין ... להמשך קריאה
שלום וברכה, השאלה שלך באמת מתבקשת. איך השם בעצם אומר לנו על כמה דברים בתורה שהם מותרים אך מולידים תקלות, בעיות ואף נזק לאורך טווח? תשובה לכך היא: מצינו בתורה את פרשת אשת יפת תואר שבא מתואר שצבא היהודי יוצא לשדה הקרב, יכול להיות מצב שאדם יראה גויה, וירצה בה - אומרת לו התורה, בסדר ... להמשך קריאה
-------- א. הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג, בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, אֲפִלּוּ הוּא שׁוֹגֵג וְהִיא מְזִידָה, הוּא מֵזִיד וְהִיא שׁוֹגֶגֶת, הוּא אָנוּס וְהִיא לֹא אֲנוּסָה, הִיא אֲנוּסָה וְהוּא לֹא אָנוּס, אֶחָד הַמְעָרֶה וְאֶחָד הַגּוֹמֵר, קָנָה. וְלֹא חָלַק בֵּין בִּיאָה לְבִיאָה: (א) הבא על יבמתו. שוגג. כסבור אשה אחרת היא: מזיד. לשם זנות ולא ... להמשך קריאה
שלום וברכה, כל הכבוד על בקשת דבר השם ועל ההתחזקות בקדושה וטהרה. אני מקווה שלא מדובר על זוג שאינו נשוי - כי במידה והזוג איננו נשוי מדובר על כמה וכמה איסורים חמורים (נידה, זנות, לא תקרב ועוד רבים) שחלקם אסורים עם כרת ועל חלקם הרמב"ם פוסק שהם ביהרג ובל יעבור (כיום לא פוסקים כך, אך ... להמשך קריאה
שלום וברכה, איני מתייחס לרבנים ולמכון אלא להלכה, ובפרט במידה ואתה תלמיד חכם. בגמרא נדרים כ' א' כתוב שזה מביא אילמות לילדים ועוד שלל דברים נפלאים, גם בחושך. כך נפסק בשולחן ערוך ואין לך כלשונו הטהור בכדי להבין שכל ירא שמיים ירחק מזה מאוד מאוד בשו"ע או"ח סי´ רמ סעי´ ד:סעיף דאסור להסתכל באותו מקום, ... להמשך קריאה
{א} וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָֽם: {ב} וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָֽׂה: {ג} וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַֽעֲשֽׂוֹת: (פ) {ד}  שני  אֵלֶּה תֽוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּֽרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָֽיִם: {ה} וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה ... להמשך קריאה
-------- תוכן התשובה בקצרה א. מייצרי מכשיר זה סוברים שהוא מותר לכתחילה בשבת, והיתרם מיוסד על פי דברי השו"ע (סימן רעז ס"ב) שהתיר לסגור חלון מפני הרוח הנושבת במדורה, ואע"פ שהרוח עושה כבוי והבערה, (וממילא סגירת החלון תעשה פעולה הפוכה, הבערה או כבוי) שרי. וטעם הדבר, לפי שהרוח מונעת הבערה, ומניעת המניעה, דהיינו סגירת החלון ... להמשך קריאה
-------- וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה. אפשר לרמוז כי תיבת ויהיו נקראת ביושר וגם למפרע ויהיו לרמוז שכל חיי שרה מתחילתן לסופן ומסופן לתחילתן היה בהם הויה כלן שוים לטובה וזה רמז תיבת ויהיו דמשמעותה הויה וגם נקראת למפרע כמו ביושר. כן חיי שרה שוים ושקולים בהויה לטובה. ותמת ... להמשך קריאה
-------- וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם. יש לדקדק תיסגי אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום יתר. ושמעתי מעטרת ראשי אבא מאר"י זלה"ה הוא היה אומר משם הרב הגדול קרובנו מהר"י זאבי זלה"ה שבאותה שעה היה נלחם בארץ שעיר. ולכן יעקב אבינו עליו השלום תחילת דיבר ברכו דמה שהוא ארצה ... להמשך קריאה
{א}  שביעי  וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִֽים: {ב} וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָֽׁם: {ג} וַיֹּֽאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹֽמֶר: {ד} וַיֹּֽאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַֽעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָֽרֶץ: {ה} ... להמשך קריאה
-------- וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן. וישב יעקב. פירש רש"י בקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף ואפשר לרמוז כי וישב יעקב הוא ר"ת ויבקש יעקב שבת בשלוה קפץ עליו בלבול יוסף ומזקני' אתבונן רבינו הרקח ורבינו אפרי' ורבינו בעה"ט שרומזים דברי רבותינו זכרונם לברכה בר"ת וגימט' והשבח השביח מילתא כדנא הרב ... להמשך קריאה
{א} אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם בַּֽמַּֽחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם אָֽנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָֽרְךָ הַרְבֵּה מְאֹֽד: {ב} וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱהוִֹה מַה תִּתֶּן לִי וְאָֽנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר: {ג} וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִֽי: {ד} וְהִנֵּה דְבַר יְהֹוָה אֵלָיו ... להמשך קריאה
{א}  שלישי  וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַֽׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָֽרְצָה: {ב} וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּֽא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַֽחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַֽהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם וַיֹּֽאמְרוּ לֹּא כִּי בָֽרְחוֹב נָלִֽין: {ג} וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵֽלוּ: {ד} טֶרֶם ... להמשך קריאה
{א} וַיִּֽהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָֽה: {ב} וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָֽהּ: {ג} וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת לֵאמֹֽר: {ד} גֵּר וְתוֹשָׁב אָֽנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָֽי: {ה} וַיַּֽעֲנוּ בְנֵי חֵת ... להמשך קריאה
{א} וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַֽיהֹוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּֽל: {ב} וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִֽׂים נָא יָֽדְךָ תַּחַת יְרֵכִֽי: {ג} וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּֽיהֹוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵֽאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹֽא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַֽכְּנַֽעֲנִי אֲשֶׁר אָֽנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּֽוֹ: {ד} כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מֽוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָֽקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָֽק: ... להמשך קריאה
-------- יב. נחלקו חכמי המקובלים במשך דורות רבים, בהגדרת ה"ספירות" העליונות, האם הם הבורא ית' בעצמו, או שהם דברים אחרים, ונתבארו הדברים באורך כאן למטה. ובכלל הדברים יתבארו דברי הראשונים שכתבו שבאמירת שמע ישראל במילים "השם אחד" יש לייחד את השם עם י' ספירות. והיות ונושאים אלו, לא כל אחד רשאי ליקרב אליהם, על כן ... להמשך קריאה
{א} וַיִּשָּׂא יַֽעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחֽוֹת: {ב} וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִֽאשֹׁנָה וְאֶת לֵאָה וִֽילָדֶיהָ אַֽחֲרֹנִים וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַֽחֲרֹנִֽים: {ג} וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִֽיו: {ד} וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַֽיְחַבְּקֵהוּ ... להמשך קריאה
{א}  חמישי  וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָֽלְדָה לְיַֽעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָֽרֶץ: {ב} וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַֽחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּֽהָ: {ג} וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה בַּת יַֽעֲקֹב וַיֶּֽאֱהַב אֶת הַֽנַּֽעֲרָ וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַֽנַּֽעֲרָֽ: {ד} וַיֹּאמֶר שְׁכֶם אֶל חֲמוֹר אָבִיו לֵאמֹר קַח לִי אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לְאִשָּֽׁה: {ה} וְיַֽעֲקֹב שָׁמַע כִּי ... להמשך קריאה
{א} וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶֽל יַֽעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַֽעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִֽיךָ: {ב} וַיֹּאמֶר יַֽעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹֽכְכֶם וְהִֽטַהֲרוּ וְהַֽחֲלִיפוּ שִׂמְלֹֽתֵיכֶֽם: {ג} וְנָקוּמָה וְנַֽעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶֽעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָֽעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָֽרָתִי וַֽיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ ... להמשך קריאה
{א}  רביעי  וַֽיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָֽה: {ב} וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַֽעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֹא אֵלֶֽיהָ: {ג} וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵֽר: {ד} וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אוֹנָֽן: {ה} וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה וְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ ... להמשך קריאה