תוצאות החיפוש של: אבן גיאת

סימן יג - פסיעה גסה בחול [המשך לנ''ל]

-------- תוכן התשובה בקצרה ח,ט. המאירי כתב דבשעת הצורך אפשר להקל. והתו"ש למד מתוך שמרן והרמב"ם ועוד השמיטו דין זה, אלמא דלא ס"ל. והוא מפני שלמדו בגמ' שבת קיג, אמר ר' ישמעאל שאני אומר פסיעה גסה נוטלת וכו'. אלמא דאיהו ס"ל, ואנן לא. וכ"כ כיוצ"ב עוד פוסקים. ומ"מ בשו"ת כרם חמד (סימן ה אות כ) …

סימן יג - פסיעה גסה בחול [המשך לנ''ל] לקריאה »

הברכה - ספר הטהרה בהלכה ובאגדה

בכל שאלה בנושא הלכות נידה ואישות ניתן לשאול רב באופן אנונימי לחלוטין בטלפון גם לדעת הספרדים והאשכנזים ולהולכים בשיטות שונות (חב"ד, חסידויות, הרב ווזנאר, אבני שוהם ועוד) - 24 שעות ביממה: 072-2602020 - כמו כן ניתן לשלוח ווצאפ054-319-8126 - המענה בעברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית, רוסית, יידיש, ערבית ופרסית. כמו כן המוקד מספק מענה …

הברכה - ספר הטהרה בהלכה ובאגדה לקריאה »

קדושה

-------- טוב להצמיד את הרגליים בשעה שאומרים קדושה (סימן צה סעיף ד). כיון שבנוסח הקדושה אנו אומרים שאנו מקדישים את שמו יתברך כשם שמקדישים המלאכים, ורגלי המלאכים רגל ישרה, לכך יש לנו להידמות להם (בית יוסף בשם תרומת הדשן). וטוב לעמוד כך עד שהשליח ציבור יסיים ברכת 'האל הקדוש', כי יש אומרים שגם זה חלק …

קדושה לקריאה »

סימן תמא - דיני מי שהלוה על חמץ - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תמא - דיני מי שהלוה על חמץ א עַכּוּ''ם שֶׁהִלְוָה לְיִשְׂרָאֵל עַל חֲמֵצוֹ וּמִשְׁכְּנוֹ א בְּיָדוֹ, וְאָמַר לֵיהּ ב מֵעַכְשָׁו יְהֵא שֶׁלְּךָ אִם לֹא אֶפְרַע לְךָ לִזְמַן פְּלוֹנִי, וְהִגִּיעַ הַזְּמַן וְלֹא פְּרָעוֹ, ג מֻתָּר אֲפִלּוּ לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁקָּבַע עַד אַחַר הַפֶּסַח; דְּמִשֶּׁהִגִּיעַ הַזְּמַן וְלֹא פְּרָעוֹ, נִקְנָה לוֹ לְמַפְרֵעַ וְהָוֵי לֵהּ חֲמֵצוֹ שֶׁל עַכּוּ''ם. …

סימן תמא - דיני מי שהלוה על חמץ - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים) לקריאה »

הלכות שופר וסוכה ולולב - פרק שביעי - היד החזקה לרמב"ם

א (ויקרא כג-מ) 'כַּפּוֹת תְּמָרִים' הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה הֵן חֲרָיוֹת שֶׁל דֶּקֶל כְּשֶׁיִּצְמְחוּ קֹדֶם שֶׁיִּתְפָּרְדוּ הֶעָלִין שֶׁלָּהֶן לְכָאן וּלְכָאן אֶלָּא כְּשֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ שַׁרְבִיט. וְהוּא הַנִּקְרָא לוּלָב: מגיד משנה כפות תמרים וכו'. פרק לולב הגזול (סוכה ל"ב) א''ל אביי לרבא ממאי דהאי כפות תמרים לולב הוא אימר חרותא אמר ליה בעינן כפות וליכא ודבר פשוט הוא: ב …

הלכות שופר וסוכה ולולב - פרק שביעי - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

הלכות שופר וסוכה ולולב - פרק שמיני - היד החזקה לרמב"ם

א אַרְבַעַת מִינִין הָאֵלּוּ שֶׁהֵן לוּלָב וַהֲדַס וַעֲרָבָה וְאֶתְרוֹג שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן יָבֵשׁ אוֹ גָּזוּל אוֹ גָּנוּב אֲפִלּוּ לְאַחַר יֵאוּשׁ אוֹ שֶׁיִּהְיֶה מֵאֲשֵׁרָה הַנֶּעֱבֶדֶת אַף עַל פִּי [א] שֶׁבִּטְּלוּ הָאֲשֵׁרָה מִלְּעָבְדָהּ. אוֹ שֶׁהָיָה שֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת. הֲרֵי זֶה [ב] פָּסוּל. הָיָה אֶחָד מֵהֶן שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לֹא יִטּל לְכַתְּחִלָּה וְאִם נָטַל יָצָא. הָיָה [ג] כָּמוּשׁ …

הלכות שופר וסוכה ולולב - פרק שמיני - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

הלכות שביתת יום טוב - פרק שביעי - היד החזקה לרמב"ם

א חֻלוֹ שֶׁל מוֹעֵד אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ (ויקרא כג-כד) (ויקרא כג-לט) 'שַׁבָּתוֹן' הוֹאִיל וְנִקְרָא [א] (ויקרא כג-ז) 'מִקְרָא קֹדֶשׁ' וַהֲרֵי הוּא זְמַן חֲגִיגָה בַּמִּקְדָּשׁ אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כִּשְׁאָר יְמֵי הַחל שֶׁאֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה כְּלָל. וְהָעוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה הָאֲסוּרָה מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִפְּנֵי שֶׁאִסּוּרוֹ [ב] מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְלֹא כָּל …

הלכות שביתת יום טוב - פרק שביעי - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

הלכות שביתת יום טוב - פרק שמיני - היד החזקה לרמב"ם

א נְּהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִין מִן הָאֲגַמִּים מֻתָּר לְהַשְׁקוֹת מֵהֶן בֵּית הַשְּׁלָחִין בַּמּוֹעֵד וְהוּא שֶׁלֹּא פָּסְקוּ. וְכֵן הַבְּרֵכוֹת שֶׁאַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת בֵּינֵיהֶן מֻתָּר לְהַשְׁקוֹת מֵהֶן. וְכֵן בְּרֵכָה שֶׁנָּטְפָה מִבֵּית הַשְּׁלָחִין וַעֲדַיִן הִיא נוֹטֶפֶת מֻתָּר לְהַשְׁקוֹת מִמֶּנָּה בֵּית הַשְּׁלָחִין אַחֶרֶת. וְהוּא שֶׁלֹּא פָּסַק הַמַּעְיָן הַמַּשְׁקֶה בֵּית הַשְּׁלָחִין הָעֶלְיוֹנָה: מגיד משנה נהרות המושכין מן האגמין וכו'. פרק קמא (מועד …

הלכות שביתת יום טוב - פרק שמיני - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

הלכות חמץ ומצה - פרק ראשון ה-י - היד החזקה לרמב"ם

ה חָמֵץ שֶׁנִּתְעָרֵב [ה] בְּדָבָר אַחֵר תּוֹךְ הַפֶּסַח בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ הֲרֵי זֶה אוֹסֵר בְּכָל [ו] שֶׁהוּא. וְחָמֵץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה אִם נִתְעָרֵב בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְאָכְלוֹ אַחַר הַפֶּסַח. שֶׁלֹּא קָנְסוּ וְאָסְרוּ אֶלָּא בֶּחָמֵץ עַצְמוֹ אֲבָל הַתַּעֲרֹבֶת מֻתָּר בַּאֲכִילָה לְאַחַר …

הלכות חמץ ומצה - פרק ראשון ה-י - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

הלכות חמץ ומצה - פרק שני - היד החזקה לרמב"ם

א מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתוֹרָה לְהַשְׁבִּית הֶחָמֵץ קֹדֶם זְמַן אִסּוּר [א] אֲכִילָתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב-טו) 'בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם'. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבָּרִאשׁוֹן זֶה הוּא יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר. רְאָיָה לְדָבָר זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (שמות לד-כה) 'לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי' כְּלוֹמַר לֹא תִּשְׁחַט הַפֶּסַח וַעֲדַיִן הֶחָמֵץ קַיָּם. וּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח הוּא יוֹם אַרְבָּעָה …

הלכות חמץ ומצה - פרק שני - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

הלכות חמץ ומצה - פרק רביעי - היד החזקה לרמב"ם

א כָּתוּב בַּתּוֹרָה (שמות יג-ז) 'לֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ'. יָכוֹל אִם טָמַן אוֹתוֹ אוֹ הִפְקִיד אוֹתוֹ בְּיַד עַכּוּ''ם לֹא יִהְיֶה עוֹבֵר תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות יב-יט) 'שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם' אֲפִלּוּ הִפְקִידוֹ אוֹ הִטְמִינוֹ. יָכוֹל לֹא יִהְיֶה עוֹבֵר אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה הֶחָמֵץ בְּבֵיתוֹ אֲבָל אִם הָיָה רָחוֹק מִבֵּיתוֹ בַּשָּׂדֶה אוֹ בְּעִיר אַחֶרֶת לֹא יִהְיֶה עוֹבֵר …

הלכות חמץ ומצה - פרק רביעי - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

הלכות חמץ ומצה - פרק חמישי - היד החזקה לרמב"ם

א אֵין אָסוּר מִשּׁוּם חָמֵץ בְּפֶסַח אֶלָּא חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן בִּלְבַד. וְהֵם שְׁנֵי מִינֵי חִטִּים שֶׁהֵן הַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת. וּשְׁלֹשָׁה מִינֵי הַשְּׂעוֹרִים שֶׁהֵן הַשְּׂעוֹרָה וְשִׁבּלֶת שׁוּעָל וְהַשִּׁפּוֹן. אֲבָל קִטְנִיּוֹת כְּגוֹן אֹרֶז וְדֹחַן וּפוֹלִים וַעֲדָשִׁים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם חָמֵץ אֶלָּא אֲפִלּוּ לָשׁ קֶמַח אֹרֶז וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בְּרוֹתְחִין וְכִסָּהוּ בִּבְגָדִים עַד שֶׁנִּתְפַּח כְּמוֹ בָּצֵק שֶׁהֶחֱמִיץ הֲרֵי …

הלכות חמץ ומצה - פרק חמישי - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

הלכות שופר וסוכה ולולב - פרק שלישי - היד החזקה לרמב"ם

א כַּמָּה תְּקִיעוֹת חַיָּב אָדָם לִשְׁמֹעַ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. תֵּשַׁע תְּקִיעוֹת. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר תְּרוּעָה בְּיוֹבֵל וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְכָל תְּרוּעָה פְּשׁוּטָה לְפָנֶיהָ וּפְשׁוּטָה לְאַחֲרֶיהָ. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל תְּרוּעוֹת שֶׁל חֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי אֶחָד הֵן. בֵּין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל יוֹבֵל תֵּשַׁע תְּקִיעוֹת תּוֹקְעִין בְּכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן. תְּקִיעָה וּתְרוּעָה וּתְקִיעָה. תְּקִיעָה וּתְרוּעָה וּתְקִיעָה. תְּקִיעָה …

הלכות שופר וסוכה ולולב - פרק שלישי - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

הלכות שופר וסוכה ולולב - פרק רביעי - היד החזקה לרמב"ם

א שִׁעוּר הַסֻּכָּה גָּבְהָהּ אֵין פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים וְלֹא יָתֵר עַל עֶשְׂרִים אַמָּה. וְרָחְבָּהּ אֵין פָּחוֹת [א] מִשִּׁבְעָה טְפָחִים עַל שִׁבְעָה טְפָחִים. וְיֵשׁ לוֹ לְהוֹסִיף בְּרָחְבָּהּ אֲפִלּוּ כַּמָּה מִילִין. הָיְתָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה אוֹ מִשִּׁבְעָה עַל שִׁבְעָה אוֹ גְּבוֹהָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה כָּל שֶׁהוּא הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה: מגיד משנה שיעור הסוכה גבהה אין פחות וכו'. ריש פ''ק …

הלכות שופר וסוכה ולולב - פרק רביעי - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

הלכות שביתת עשור - פרק שני - היד החזקה לרמב"ם

א הָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מַאֲכָלִין הָרְאוּיִין לֶאֱכל לָאָדָם כְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָּה שֶׁהִיא פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה [א] כִּמְעַט הֲרֵי זֶה חַיָּב. וְכָל הָאֳכָלִים מִצְטָרְפִין לְשִׁעוּר זֶה. וְכֵן הַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין הָרְאוּיִין לִשְׁתִיַּת אָדָם כִּמְלוֹא לֻגְמָיו שֶׁל שׁוֹתֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי לֻגְמָיו חַיָּב. וְכַמָּה מְלוֹא לֻגְמָיו כְּדֵי שֶׁיְּסַלְּקֵם לְצַד אֶחָד וְיֵרָאֶה מָלֵא לֻגְמָיו. וְשִׁעוּר זֶה בְּאָדָם בֵּינוֹנִי פָּחוֹת מֵרְבִיעִית. …

הלכות שביתת עשור - פרק שני - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

הלכות שבת - פרק תשעה ועשרים - היד החזקה לרמב"ם

א מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְקַדֵּשׁ [א] אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת בִּדְבָרִים שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ-ח) 'זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ'. כְּלוֹמַר זָכְרֵהוּ זְכִירַת שֶׁבַח וְקִדּוּשׁ. וְצָרִיךְ לְזָכְרֵהוּ בִּכְנִיסָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ. בִּכְנִיסָתוֹ בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם וּבִיצִיאָתוֹ בְּהַבְדָּלָה: ב וְזֶה הוּא נֹסַח קִדּוּשׁ הַיּוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ …

הלכות שבת - פרק תשעה ועשרים - היד החזקה לרמב"ם לקריאה »

הקדמה לנפש יהודה - ספר מנורת המאור עם פירוש

אמר הצעיר משה בן כמוהר''ר שמעון ש''ן בן כמוהר''ר ישראל יהודה זצ''ל הבנים נפש אבותם הנקראים בשמותם בשם ישראל ויהודה בנפשותם נפש אחד לכולם בשם ה' אלהי אבותם נקראים נפש יהודה ששמו כולו על שם ה' נקרא ונפשו בנפשו קשורה ובאורו מאירה כנר בפתילה ושמן במנורה ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ושמחה וצחוק עשה לנו …

הקדמה לנפש יהודה - ספר מנורת המאור עם פירוש לקריאה »

סימן: ה' - שאלה: האם יוצא ידי חובת אכילה בסוכה כשאינו יכול לשון בה מטעם חשש ממחבלים וכדומה?

-------- איתא בסוכה (דף כו.) תשבו כעין תדורו. ופירש"י כדרך שהוא דר כל השנה בביתו, הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה עם מטותיו וכלי תשמישו ומצעותיו. וכתבו התוס' שם דנפקא מינה מלישנא דתשבו כעין תדורו שכשם שאדם בביתו אינו נמנע מלצאת לדרך, וכן מצטער דפטרו לעיל מן הסוכה היינו מתשבו כעין תדורו דאין אדם …

סימן: ה' - שאלה: האם יוצא ידי חובת אכילה בסוכה כשאינו יכול לשון בה מטעם חשש ממחבלים וכדומה? לקריאה »

סימן ב - איסור יוהרא

-------- (((יוהרא))) א. העושה דבר חסידות בפרהסיא, הרי שעובר על איסור יוהרא. ואף אם כוונתו רק לשם שמים, וכלל לא כדי להתיהר, ולא כדי שיראוהו וכדומה, אסור. ואסרוהו חכמים משום שנראה כגאוה. אולם אם הוא דבר חיוב גמור, הן חיוב מן התורה, והן חיוב מדרבנן, הרי שבזה אין איסור משום יוהרא, ומותר לעשותו אף בפרהסיא. …

סימן ב - איסור יוהרא לקריאה »

סימן: י''ב - שאלה: כיצד צריכה להיות מצוות המציצה לאחר חיתוך הערלה ?

-------- איתא בגמרא במסכת שבת (דף קלג:) אמר רב פפא האי אומנא דלא מייץ סכנה הוא ועברינן ליה פשיטא, מדקא מחללי עליה שבתא סכנה הוא מהו דתימא: האי דם מיפקד פקיד קא משמע לן חבורי מיחבר. ודומיא דאיספלנית וכמון, מה איספלנית וכמון כי לא עביד סכנה הוא, אף הכי נמי כי לא עביד סכנה הוא. …

סימן: י''ב - שאלה: כיצד צריכה להיות מצוות המציצה לאחר חיתוך הערלה ? לקריאה »

סימן: ט''ז - שאלה: בתענית ציבור מהו דין אמירת התחנון כאשר אבי הבן בעל הברית נמצא?

-------- כתב הב''י (בסוף סימן קלא) בשם הזוהר על מעלת הוידוי וזה סוף דבריו ותקונא דא בעי בכוונא דלבא וכדין קב''ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דליבא ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא רחיקא ולא ברעותא כד''א ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם …

סימן: ט''ז - שאלה: בתענית ציבור מהו דין אמירת התחנון כאשר אבי הבן בעל הברית נמצא? לקריאה »

סימן א

-------- (((כעס אסור מן התורה))) א. הכעס אסור מן התורה, ואינו כאשר עולה עלי לב המון העם, שהסבלנות ומניעת הכעס הרי היא דבר חסידות ומדה נאה ויפה הראויה לבעליה, אלא הרי היא מצות עשה גמורה, משום שנאמר (דברים כח,ט) והלכת בדרכיו, שענינו להדמות בפעולות הטובות והמדות החשובות שיתואר בהם האל יתעלה. {(((איסור דאורייתא))) א. א. …

סימן א לקריאה »

סימן: י''ח - שאלה: האם יש מצות חיוב בעשיית הסוכה?

-------- כתב רב עמרם גאון (סדר חג הסוכות): שחייב כל אחד מישראל לעשות סוכה לעצמו ולברך בה וכו'. וגם רב נטרונאי גאון (או"ח סימנים קצח-קצט) כתב: מצות סוכה לעשותה כל אחד ואחד בביתו, ולאכול ולשתות ולישן ולדור ולשנות בה, ועוד נשאל האידנא מחייבינן למעבד סוכה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, או לא. השיב ראינו דלא מחייב …

סימן: י''ח - שאלה: האם יש מצות חיוב בעשיית הסוכה? לקריאה »

סימן ב - חיוב שמחה ועצב בימות השנה וגדריהם

-------- (((חיוב שמחה בשלשת רגלים))) א. חיוב שמחה בשלשת הרגלים פסח שבועות וסוכות, וכן בימי חול המועד הוא חיוב מן התורה, וחיוב זה הוא להוסיף בשמחה יותר מחיוב השמחה התמידית שבכל השנה. וישמח עצמו בדברים חיצונים כדי לעורר את הנפש לשמחה יתירה, אנשים בראוי להם על ידי אכילת בשר ושתיית יין, ונשים בראוי להם בבגדים …

סימן ב - חיוב שמחה ועצב בימות השנה וגדריהם לקריאה »

סימן ד - מושב לצים וגדריו

-------- (((מושב לצים))) א. אסור לשבת במושב לצים, והיינו כל ישיבה של קבע לשם שחוק ושמחה. והוא איסור גמור ולא עצה טובה או דבר חסידות. ויבוארו גדריו בהמשך בעזר השם ובישועתו. {(((מהו מושב לצים))) (((מושב לצים משום שיחה בטלה))) א. א. שנינו באבות (פ"ג מ"ב) רבי חנינא בן תרדיון אומר שנים שיושבים ואין ביניהם דברי …

סימן ד - מושב לצים וגדריו לקריאה »

גמילות חסדים

-------- א. מתוך חיוב זה של ואהבת לרעך כמוך, יוצא חיוב לעשות גמילות חסדים, על כל חלקי גמילות החסדים אשר רבו ענפיהם פירותיהם ופרי פרותיהם. ואם כן גמילות חסדים היא מצות עשה גמורה דבר תורה. ובנוסף להאמור הרי שבקיום מצות גמילות חסדים עוד מקיים מצות עשה דבר תורה שנאמר והלכת בדרכיו, והוא ציווי ללכת בדרכי …

גמילות חסדים לקריאה »

דילוג לתוכן