עודד asked שנה 1 ago
שלום כבוד הרב. אני נלחם בתאוות העריות כבר הרבה מאוד שנים, וקורה שנופל אחת לשנה-שנתיים בשז"ל. מה שכן אני קם מהנפילה תמיד ומנסה ללמוד מהנפילה כיצד לא להכשל שוב. שאלתי היא כזו:
שמעתי שאם אדם פוגם בשז\"ל אז כל התורה והמצוות שלו הולכות לס"א, לכן אני חושש כעת לעשות מצוות מפחד שאם אחטא שוב ח\"ו אז כל התורה והמצוות שעשיתי ילכו לס"א ח"ו. לכן הפסקתי להתפלל 3 תפילות ביום בגלל הפחד הזה. ויותר מתרכז בק"ש שעל המיטה שידןע שהיא עוזרת בתיקון זה הפגם. האם זה בסדר שהפסקתי את התפילות והתפילין לפחות עד שאהיה בטוח שלא אחטא עוד בשז"ל בעתיד ?
1 Answers
מערכת אתר אשובה צוות answered שנה 1 ago
שלום וברכה,
השאלה שלך היא על דברי האר"י הקדוש שאומר שכל עוד לא עושים תשובה בנושא זרע לבטלה, כל הכוח של המצוות הולך לסטרא אחרא.
ואכן זה המצד - כל עוד לא עושים תשובה. לכן תעשה תשובה.
כלומר להתוודות, להתחרט על העבירה ולקבל על עצמך לשוב בתשובה.
תדע לך שהאמת היא שכל עוד אדם רואה סרטונים באינטרט אין מציאות לחזור בתשובה. ולכן התשובה שלך צריכה להיות קודם כל להיות עם טלפון כשר או עם טלפון מסונן באמת (כשר פליי, הדרן וכו') כל עוד אתה שם את עצמך במצב בו אתה יכול בתוך דקות להגיע לראות את הטומאה הגדולה ביותר עליי אדמות - אין לך יכולת לומר שלא תיפול.
תדע שהעיקר הוא לעשות תשובה תכף ומיד, לומר חטאתי עוותי פשעתי ולרוץ למקווה או מעיין, לטבול, לתת צדקה אפילו עשר אגורות - ולומר תיקון הכללי.
אל תכניס את עצמך למחשבות של יצר הרע דחסידות לא להתפלל וכו'. זה הבל גמור שהיצר הרע מנסה לגרום לך ליפול מכל ריח של יהדות.
זה איסור גמור, קרקפתא דלא מנח תפילין וביטול תפילות והכל על ידי יצר הרע של חסידות כאילו עכשיו המצוות שלך הולכות לסטרא אחרא. אתה צריך לעשות תשובה מיד ומיד לחזור להיות איש כשר עם המקווה ותיקון הכללי.
כל היתר זה דמיון.
ועכשיו לשאלה הכללית - איך תוכל לחזור בתשובה באמת - על ידי תפילה, על ידי אמירת תהילים ובפרט תשתדל לומר בכל יום תיקון הכללי.
בנוסף ראה את דבריו הקדושים של רבי נתן מברסלב:
ליקוטי הלכות - אונאה:
אני ממליץ לקרוא גם את המאמר הזה בנושא זרע לבטלה
ועוד את המאמר הזה בנושא שמירת הברית בברכה,
יהונתן יצחק
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְתַקֵּן כָּל הַקִּלְקוּלִים וְהַפְּגָמִים בְּאוֹתוֹ יוֹם דַּיְקָא שֶׁפָּגַם בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם קֹדֶם שֶׁיִּכְנֹס הַיּוֹם הַשֵּׁנִי, כַּמּוּבָא בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְוַדּוֹת בְּכָל לַיְלָה דַּיְקָא עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָֹה, כִּי כָּל יוֹם פְּעֻלָּתוֹ מְשֻׁנָּה מֵחֲבֵרוֹ וְיֵשׁ לוֹ גְּבוּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ כַּנַּ"ל וְעִקַּר תִּקּוּן כָּל הַפְּגָמִים הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל, כִּי כָּל הַחֲטָאִים בָּאִים מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים מֵאַהֲבוֹת נְפִילוֹת. וְעַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּנָם עַל יְדֵי הֶאָרַת הַנְּקֻדָּה בְּחִינַת צַדִּיק שֶׁעַל יָדוֹ מְתַקְּנִין וּמַעֲלִין בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת וִדּוּי דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְוַדּוֹת בַּפֶּה עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָֹה, כִּי הֶאָרַת הַנְּקֻדָּה הוּא בְּחִינַת פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל וְעַל כֵּן צְרִיכִים לְהִתְוַדּוֹת בַּפֶּה בִּבְחִינַת קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה', כִּי עַל יְדֵי זֶה מֵאִיר הַנְּקֻדָּה בְּחִינַת פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וּמַעֲלֶה וּמְתַקֵּן אֶת הַחֵטְא שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת לֵב כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם דַּיְקָא, כִּי הֶאָרַת כָּל יוֹם מְשֻׁנָּה מֵחֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן הַפְּגָם בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּעֵת שֶׁמְּאִירָה עֲדַיִן הַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּכָה לְאוֹתוֹ הַיּוֹם דַּיְקָא. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל בִּתְחִלָּתוֹ שֶׁכָּתַב שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְתַקֵּן הַחֶרְפָּה הַשּׁוֹרָה עַל הַלֵּב עַל יְדֵי הַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּךְ לְלִבּוֹ בָּעֵת הַזֹּאת עַיֵּן שָׁם. בָּעֵת הַזֹּאת דַּיְקָא וְכַנַּ"ל, כִּי בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁפָּגַם מֵאֶתְמוֹל מֵחֲמַת שֶׁהֶאָרַת הַנְּקֻדָּה בְּיוֹם הַמָּחֳרָת מְשֻׁנָּה מֵאֶתְמוֹל כַּנַּ"ל וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי הַנְּקֻדָּה כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁבְּיוֹם הַמָּחֳרָת כְּשֶׁרוֹצִין לְתַקֵּן פְּגַם הַיּוֹם הַקָּדוּם, צְרִיכִין בִּנְיַן עוֹלָם מֵחָדָשׁ, לְחַדֵּשׁ לְגַמְרֵי הַיּוֹם שֶׁעָבַר לְהַמְשִׁיךְ עַכְשָׁו הֶאָרַת הַנְּקֻדָּה שֶׁל אֶתְמוֹל שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת שִׁנּוּי מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית וְעַל כֵּן הַתִּקּוּן קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, אֲבָל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן מְאִירָה הַנְּקֻדָּה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם יוּכַל לְתַקֵּן בְּקַל וְכַנַּ"ל:ועוד הוא כותב
וְהַכְּלָל, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת בְּלִי שִׁעוּר, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה גִּבּוֹר חָזָק לְחַזֵּק לְבָבוֹ בְּכָל פַּעַם לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ מִשּׁוּם יְרִידָה שֶׁבָּעוֹלָם. וְכָל אֵלּוּ הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל הֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת כָּל הַמִּלְחָמוֹת וְהַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל כְּלָלִיּוּת יִשְֹרָאֵל מִימוֹת עוֹלָם וְכַנַּ"ל. וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר הוּא הַהִתְחַזְּקוּת לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין שׁוּם יְרִידָה בָּעוֹלָם, כִּי בְּכָל מָקוֹם יְכוֹלִין לִמְצֹא אֶת ה' יִתְבָּרַךְ כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בַּהֲלָכָה וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב, בְּחִינַת עָיֵל וְנָפִיק, בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ. שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁנּוֹפֵל לַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ לְעוֹלָם, כִּי גַּם שָׁם ה' יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּחִינַת וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ. וְזֶה עִקַּר הַכְּלָל וְהַיְסוֹד בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ, לִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת עוֹלָם שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ אַשְׁרֵי לָהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם, כֻּלָּם לֹא בָּאוּ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינָה זוֹ עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְיָאֲשִׁין עַצְמָן לְעוֹלָם, כִּי בֶּאֱמֶת רַבִּים נִכְנְסוּ בַּעֲבוֹדַת ה', כִּי רֹב יִשְֹרָאֵל מִתְגַּעְגְּעִין לַה' יִתְבָּרַךְ וּמַתְחִילִין בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְאַף עַל פִּי כֵן זְעִירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי. אַךְ עִקַּר הַחִלּוּק הוּא רַק מֵחֲמַת עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁרֹב הַנִּכְנָסִין בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעוֹבְדִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת אֵיזֶה זְמַן אָרֹךְ אוֹ קָצָר, אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ וּלְהַפִּילוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ הוּא שָׁב לְאָחוֹר וְנוֹפֵל מֵעֲבוֹדַת הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִשְׁאָר לְמַטָּה וְעַל כֵּן אֵין זוֹכִין לְמַה שֶּׁצְּרִיכִין לִזְכּוֹת. אֲבָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים זָכוּ לְהִתְחַכֵּם וּלְהִתְגַּבֵּר לִבְלִי לִפֹּל מִשּׁוּם יְרִידָה וּנְפִילָה שֶׁבָּעוֹלָם רַק הִתְחַזְּקוּ עַצְמָן בְּכָל פַּעַם אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעָבַר וְעַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם (שֶׁקּוֹרִין דֶּער הַאלְטִין זִיךְ( זָכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ, אַשְׁרֵי לָהֶם:ועוד הקטע היותר חשוב:
וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁיִּזְכֶּה לִשָּׁאֵר קַיָּם עַל מַעֲמָדוֹ לְעוֹלָם, לְקַיֵּם אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וַאֲפִלּוּ בַּשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת מַמָּשׁ לֹא יִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם, הוּא עַל יְדֵי תְּפִלָּה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא תְּפִלָּה, כִּי עַל פִּי הַתּוֹרָה לֹא הָיָה לְהַבַּעַל עֲבֵרָה שׁוּם תַּקָּנָה בָּעוֹלָם, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא וְרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה וְהִקְדִּים תְּשׁוּבָה לָעוֹלָם. וּתְשׁוּבָה הִיא לְמַעְלָה מִן הַתּוֹרָה שֶׁשָּׁם בִּבְחִינַת תְּשׁוּבָה נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וּזְדוֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא תְּפִלָּה, כִּי תְּפִלָּה גַּם כֵּן לְמַעְלָה מִן הַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, כִּי תְּפִלָּה הִיא דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהוּא בְּחִינַת נִסְתָּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לְמַעְלָה מִן הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם סִימָן כ"ב, עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה הִיא עַל יְדֵי תְּפִלָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל תָּמִיד לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו מֵעַתָּה וְיַצִּילֵהוּ מֵעֲווֹנוֹת, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל אָדָם הוּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה בְּזֶה הָעוֹלָם, וּבִפְרָט הַבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁכְּבָר נִכְשַׁל בַּמֶּה שֶׁנִּכְשַׁל וְאֵיךְ יִזְכֶּה לָשׁוּב, כִּי בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַבַּעַל דָּבָר הוּא מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר כִּי כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ, כִּי הוּא כְּמוֹ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּלְחֲמִין זֶה עִם זֶה, שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה הָאֶחָד שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו אֲזַי הוּא מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר. וְאִם כֵּן אֵיךְ יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר מִתְגַּבְּרִין עָלָיו יוֹתֵר: עַל כֵּן הָעִקָּר הוּא תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהִתְבּוֹדֵד בְּכָל יוֹם וָיוֹם בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּלְהַפִּיל תְּחִנָּתוֹ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ הַמָּלֵא רַחֲמִים בְּכָל עֵת שֶׁיְּזַכֵּהוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת. וַאֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ פּוֹעֵל בִּתְפִלָּתוֹ, כִּי עֲדַיִן מִתְגַּבְּרִים עָלָיו יוֹתֵר, אַף עַל פִּי כֵן יַעֲשֶֹה אֶת שֶׁלּוֹ וְיִתְפַּלֵּל תָּמִיד לַה' יִתְבָּרַךְ אוּלַי יָחוּס אוּלַי יְרַחֵם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קַוֵּה אֶל ה' וְכוּ'". וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י, וְאִם לֹא נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתְךָ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וַחֲזֹר וְקַוֵּה אֶל ה'. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁהִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה יַחֲזֹר וְיִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר, "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין הָאָדָם חָזָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁתָּמִיד יְקַוֶּה לַה' וְיַעְתִּיר אֵלָיו אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, עֲדַיִן אֵין תְּשׁוּבָתוֹ שְׁלֵמָה, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יוֹלֵד יוֹם אוּלַי יָבוֹא עָלָיו נִסָּיוֹן אוֹ מִכְשׁוֹל וְכוּ' וּמִי יוֹדֵעַ אִם יַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה, אֲבָל אִם הָאָדָם חָזָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֲפִלּוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אַף עַל פִּי כֵן יְקַוֶּה תָּמִיד לַה' יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, אָז הוּא בָּטוּחַ שֶׁבְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי סוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ מֵאַחַר שֶׁחָזָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ שֶׁאָמַר לָנוּ בְּפֵרוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רוֹאִין אוֹתִי (כְּלוֹמַר שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִין קְדֻשָּׁתִי הַגְּדוֹלָה שֶׁאֲנִי צַדִּיק גָּמוּר וְכוּ'), אַף עַל פִּי כֵן אִם הָיִיתִי עַכְשָׁו עוֹבֵר עֲבֵרָה גְּדוֹלָה מַמָּשׁ לֹא הָיִיתִי נוֹפֵל בְּדַעְתִּי כְּלָל, רַק הָיִיתִי אִישׁ כָּשֵׁר אַחַר הָעֲבֵרָה כְּמוֹ קֹדֶם, רַק אַחַר כָּךְ הָיִיתִי עוֹשֶֹה תְּשׁוּבָה. וְעַל כֵּן גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיָה אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק, אֲבָל גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה לֹא יִהְיֶה אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק, כִּי גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה הִיא בְּחִינַת תּוֹרָה, כִּי אָז זָכוּ יִשְֹרָאֵל לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. וּגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה, כִּי עִקַּר כְּלִי זֵינוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הִיא תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה סִימָן ב', כִּי מָשִׁיחַ יִבְנֶה לָנוּ אֶת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא מְקוֹם הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, כִּי דָּוִד הוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתְּפִלָּה שֶׁבְּנֵי יִשְֹרָאֵל הַכְּשֵׁרִים מִתְפַּלְּלִים לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכּוּ לָשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת, כִּי הוּא נְעִים זְמִירוֹת יִשְֹרָאֵל, וְכָל הַתְּפִלּוֹת נִקְרָאִין עַל שְׁמוֹ, כִּי כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁחִבֵּר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִתְיַסֵּד עַל עִנְיָן זֶה שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִכָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לַעֲמֹד נֶגֶד הַבַּעַל דָּבָר כִּי אִם עַל יְדֵי תְּפִלָּה שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְכָל הָעֵצוֹת וּלְכָל אֳפָנֵי הַיְשׁוּעוֹת, לִזְכּוֹת לָצֵאת מִגָּלוּת נַפְשׁוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, "תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְֹטְנוּנִי וַאֲנִי תְּפִלָּה", שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֲנִי אוֹהֵב בְּיוֹתֵר אֶת ה' יִתְבָּרַךְ וְרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ הֵם מַסְטִינִים עָלַי בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וְאִם כֵּן אֵיךְ אֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁבְּכָל פַּעַם מִתְגַּבְּרִים וּמִתְגָּרִים בִּי יוֹתֵר. אַךְ 'וַאֲנִי תְּפִלָּה', אֲנִי אֶתְפַּלֵּל תָּמִיד לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹצִיאֵנִי מִן הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲנִי אֶתְפַּלֵּל תָּמִיד לַה' יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת וַאֲנִי תְּפִלָּה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָתֶךָ", שֶׁאוֹסִיף בְּכָל פַּעַם לוֹמַר תְּהִלִּים וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת אוּלַי יְרַחֵם: וְעַל כֵּן לֹא מָצָא שׁוּם אָדָם אֶת מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַד שֶׁבָּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁיָּגַע וְטָרַח מְאֹד עַד שֶׁמָּצָא מָקוֹם לַה' שֶׁהוּא נְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "זְכֹר ה' לְדָוִד אֶת כָּל עֻנּוֹתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה' וְכוּ' עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' וְכוּ'". כִּי עַד דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לֹא הָיָה הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי כָּל הַתְּפִלּוֹת נִקְרָאִין עַל שְׁמוֹ כַּנַּ"ל, כִּי הוּא חִבֵּר חֲמִשָּׁה סְפָרִים תְּהִלִּים שֶׁהֵם כְּלוּלִין מִכָּל תְּפִלּוֹת יִשְֹרָאֵל, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה, כִּי כָּל תְּפִלּוֹתָיו שֶׁל דָּוִד, שֶׁהוּא סֵפֶר תְּהִלִּים, הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהִיא כְּלוּלָה מֵחֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה וְעַל כֵּן חִבֵּר כְּנֶגֶד זֶה חֲמִשָּׁה סְפָרִים תְּהִלִּים, כִּי כָּל תְּהִלִּים הוּא רַק בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁזֶּה הָיוּ כָּל תְּפִלּוֹתָיו שֶׁל דָּוִד כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁכָּל עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל דָּוִד הָיָה תְּפִלָּה וְעַל כֵּן זָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה, עַל כֵּן הוּא דַּיְקָא מָצָא אֶת מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא מְקוֹם הַתְּפִלָּה שֶׁהָיָה סָתוּם מֵעֵין כֹּל, עַד שֶׁבָּא דָּוִד וְיָגַע מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְנוּמָה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה'". כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאָדָם זוֹכֶה לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, עֲדַיִן אֵין לוֹ מָקוֹם לַה' וַעֲדַיִן הוּא נָע וָנָד וּמְטֻלְטָל. וַאֲפִלּוּ אִם עוֹסֵק בַּתּוֹרָה עֲדַיִן אֵינוֹ בָּטוּחַ שֶׁיִּשָּׁאֵר קַיָּם עַל עָמְדוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יַּעֲבֹר עָלָיו. כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ כַּמָּה וְכַמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה בְּהַתְמָדָה גְּדוֹלָה כַּמָּה שָׁנִים וְאַחַר כָּךְ נָפְלוּ מְאֹד וְנִתְרַחֲקוּ מִן הַתּוֹרָה לְגַמְרֵי. וּבִפְרָט שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה שֶׁנָּפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנָּפְלוּ לַעֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְהֵם מְשֻׁקָּעִים בִּיוֵן מְצוּלָה בְּטִיט הַיָּוֵן וְהֵם מְצַפִּים וּמִתְגַּעְגְּעִים לָצֵאת מִטִּנּוּפָם וְלִכְלוּכָם, אַךְ אֵין מִי שֶׁיּוֹשִׁיעֵם וְיוֹצִיאֵם: עַל כֵּן עִקַּר הַמָּקוֹם וְהַמַּעֲמָד דִּקְדֻשָּׁה הוּא תְּפִלָּה, כִּי עַל יְדֵי תְּפִלָּה זוֹכִין לִשָּׁאֵר קַיָּם עַל עָמְדוֹ תָּמִיד אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה כִּי אִם לְתוֹרָה לְבַד אַף עַל פִּי שֶׁטּוֹב מְאֹד וְזֶה עִקַּר הַתַּכְלִית, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, אַף עַל פִּי כֵן אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנּוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, מִן הַתּוֹרָה אֵין לוֹ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לִתְפִלָּה יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה. כִּי לִפְעָמִים נוֹפֵל הָאָדָם לִירִידָה עֲמֻקָּה שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם מָעֳמָד, וּבִפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁרַבִּים מִיִּשְֹרָאֵל נָפְלוּ מְאֹד עַד שֶׁהֵם בְּעֵינֵיהֶם לְאַחַר יֵאוּשׁ לְגַמְרֵי. וַעֲלֵיהֶם הִתְנַבֵּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי". כִּי עַל גָּלוּת הַזֶּה נֶאֱמַר, "וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין עוֹזֵר לָהּ". וְגֹדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עַל אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ שֶׁטּוֹבְעִים בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד אֵין לְשַׁעֵר, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם. וּבַמֶּה אֶפְשָׁר לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ בִּנְפִילָה וִירִידָה כָּזוֹ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, מֵאַחַר שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם מָעֳמָד, כִּי נִתְרַחֵק מִכָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְשׁוֹקֵעַ וְטוֹבֵעַ בְּכָל יוֹם בַּמֶּה שֶׁטּוֹבֵעַ. עַל כֵּן הָעִקָּר הוּא תְּפִלָּה וּצְעָקָה וַאֲנָחָה לַה' יִתְבָּרַךְ וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שָׁם דָּוִד אַחַר שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּגֹדֶל צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁיֵּשׁ עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל לְפִי עִנְיָנוֹ בְּחִינַת 'טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד וְכוּ' יָגַעְתִּי בְקָרְאִי וְכוּ' רַבּוּ מִשַּעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹנְאַי חִנָּם וְכוּ'. אַחַר כָּךְ אָמַר, וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן וְכוּ'". שֶׁאֲנִי אַחֲזִיק עַצְמִי לְעוֹלָם בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים לַה' יִתְבָּרַךְ אוּלַי יְרַחֵם, שֶׁתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת מָעֳמָד וּמָקוֹם אֲפִלּוּ בִּיוֵן מְצוּלָה שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם מָעֳמָד, כִּי הַתְּפִלָּה נִקְרֵאת עֲמִידָה, כִּי אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ו' עַמּוּד ב) וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם". כִּי יְרוּשָׁלַיִם שָׁם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בֵּית הַתְּפִלָּה, שָׁם עִקַּר בְּחִינַת הָעֲמִידָה, כִּי עַל יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב תָּמִיד לַה' יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק מִכָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וּמִכָּל הַתּוֹרָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם דָּבָר, אַף עַל פִּי כֵן אִם יִתְלֶה עֵינָיו לַמָּרוֹם וְיִתְפַּלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה. וְעַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ יִשְֹרְאֵלִי בֶּאֱמֶת צָרִיךְ שֶׁיֹּאחַז בִּשְׁנֵיהֶם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים אֲשֶׁר אִם יִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ:עכשיו לגבי דרך נכונה לנהוג בה לתיקון הברית וכו' הרמ"ק כותב על בספרו תומר דבורה שעל אדם שחוזר בתשובה להשים לעצמו גדר, וכן, גם אדם שלא חטא, צריך לגדור את עצמו בעריות (עניינים מיניים) שכן, אין אפוטרופוס לעריות – כלומר אף אחד, אפילו לא זקן בן 90 שיכול לומר שהוא "עבר את זה" וכבר איננו צריך לשמור על ייחוד, צניעות וגדרים לשמירת העיניים, הברית וכמובן מול נשים שאסורות לו. מה המשמעות של זה? הגדר שכל אחד חייב שיהיה לו בפרט עם הוא בא עם מכשירים כמו טלפונים חכמים, אייפדים ומחשבים (ויתר דברים) הוא – שיהיה לו חסימה לאינטרנט וסינון אמיתי שבאמת ימנע ממנו להגיע להשחתת הנפש שלו על ידי מראות אסורות וכמובן הדרך משם קצרה לזרע לבטלה, ובכלל ללכת לאיבוד ולרדת מדרך התורה הקדושה. אנחנו בדקנו 2 סינונים שעובדים:
- במחשב – היחידי שבדקנו והוא חסין מפני פריצה – נטפרי
- בנייד – כשר פליי ללא דפדפן. או נטפרי
- להגיד תיקון הכללי ולהשתדל לעשות את זה יום יום
- לתת צדקה, גם להשתדל כל יום
- ללכת למקווה יום יום
- ללמוד בספרים כמו טהרת הקודש של רבי אהרון ראטה זיע"א
- להתחתן וכמה שיותר מהר - אדם שלא נשוי לא יוכל לעמוד לאורך זמן בשמירת הברית, וחכמים כותבים בן 18 לחופה, אתה חייב להתחתן, לך לשדכן וכו'.
עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא שֶׁגַּם הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מְאד מְאד גַּם הֵם יִתְקָרְבוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וּבָזֶה נִתְיַקֵּר וְנִתְעַלֶּה שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. עַל כֵּן. אֵין לָאָדָם לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִלְּהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחֵק מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי חֲטָאָיו הַמְרֻבִּים אַף שֶׁהִרְבָּה לַעֲשׂוֹת רַע חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אַדְּרַבָּא, מִמֶּנּוּ דַּיְקָא יִתְעַלֶּה וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. אֲבָל עִקַּר הִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר:אתה צריך ללמוד הלכות ייחוד, שמירת הברית וכו':
- המאמר הזה בנושא זרע לבטלה
- המאמר הזה בנושא שמירת הברית ותיקון הברית
- עוד מאמר המסביר איך להצליח בשמירת הברית
- מאמר של הרב מאיר שלמה זיע"א בנושא שמירת העיניים
- ספר שמירת העיניים כהלכה
- תשובה והדרכה לשמירת העיניים
- קיצור שולחן ערוך סימן קנב על הלכות ייחוד
- מאמר שמסכם את הלכות ייחוד
- קיצור שולחן ערוך סימן קמ"ה על החובה להתחתן כמה שיותר מוקדם
וְאָמַר לוֹ שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת נַעֲשֶׂה בַּעַל מחַ גָּדוֹל עַל יְדֵי סִפְרוֹ כִּי יֵשׁ בּוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְעַמְקוּת נִפְלָא מְאד עַל פִּי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים. וְגַם אִם יַתְמִידוּ בִּסְפָרָיו יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִהְיוֹת נַעֲשֶׂה אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת וְאָז יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּנִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כִּי יֵשׁ בָּהֶם פְּנִימִיּוּת הַרְבֵּה מַה שֶּׁאֵין נִרְאֶה עַל פִּי פְּשׁוּטוֹ כְּלָל. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִלְמד וּלְהַתְמִיד בָּהֶם הַרְבֵּהובחיי מוהר"ן שמ"ט:
פַּעַם אַחַת הָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ מְאד וְאָמַר שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת נַעֲשֶׂה בַּעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר עַל יְדֵי לִמּוּד הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ. וְהָיָה חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאד שֶׁיַּדְפִּיסוּ סִפְרוֹ עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים וְיִתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם. וְאָמַר שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁיִּלְמְדוּ וְיִתְפַּלְּלוּ עַל יְדֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה. וְאָמַר שֶׁמִּי שֶׁיֵּשֵׁב וְיַעֲסֹק בִּסְפָרָיו רַק בְּלִי קִנְטוּר וְנִצָּחוֹן וְיִסְתַּכֵּל בּוֹ בֶּאֱמֶת אָז בְּוַדַּאי יִהְיוּ נִבְקָעִין אֶצְלוֹ כָּל גִּידֵי קַשְׁיוּת לְבָבוֹ. וְאָמַר שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לִקְנוֹת הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה לִקְנוֹת וְכוּ' יִמְכּר כַּר מִתַּחַת ראשׁוֹ וְיִקְנֶה הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ. וְעוֹד סִפֵּר מִזֶּה וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר עוֹד מִזֶּה. וְאָמַר שֶׁהַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ יִהְיֶה חָשׁוּב מְאד וִיבַקְשׁוּהוּ וִיחַפְּשׂוּהוּ מְאד וְיֻדְפַּס וְיַחֲזר וְיֻדְפַּס כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וְיִהְיֶה חָשׁוּב מְאד רַק נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת זאת וְאֶהְיֶה אֲנִי עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל וְכוּ'. וְאָמַר שֶׁהַמַּאֲמָרִים שֶׁכָּתַב בְּעַצְמוֹ גַּם הַלָּשׁוֹן לְבַד הוּא מְסֻגָּל מְאד כִּי הֵם כְּלָלִיםתדע לך, הגמרא הקדושה אומרת במסכת יבמות דף ס"ב עמוד ב (וזה שייך חלקית גם באישה):
אמר רבי תנחום א"ר חנילאי כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה בלא שמחה דכתיב (דברים יד, כו) ושמחת אתה וביתך בלא ברכה דכתיב (יחזקאל מד, ל) להניח ברכה אל ביתך בלא טובה דכתיב (בראשית ב, יח) לא טוב היות האדם לבדו במערבא אמרי בלא תורה בלא חומה בלא תורה דכתיב (איוב ו, יג) האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני בלא חומה דכתיב (ירמיהו לא, כא) נקבה תסובב גבר רבא בר עולא אמר בלא שלום דכתיב (איוב ה, כד) וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטאכאן תוכלי למצוא עוד הלכות והסברים בנושא (קיצור שולחן ערוך סימן קמ"ה)
אני ממליץ לקרוא גם את המאמר הזה בנושא זרע לבטלה
ועוד את המאמר הזה בנושא שמירת הברית בברכה,
יהונתן יצחק
Please login or Register to submit your answer