מותר אבל לא כדאי - אשת יפת תואר, שלא כדרכה, דרך איברים.

שאל את הרב - שאלות בהלכה, חסידות, הנהגה ועודקטגוריה: שאלות בנושאים מינייםמותר אבל לא כדאי - אשת יפת תואר, שלא כדרכה, דרך איברים.
אנונימי נשאל לפני 2 שבועות

שאלה שנוגעת להרבה מצוות ועבירות- בתורה מופיעה הרבה פעמים היתרים שלהלכה מותרים כמו ביאה שלא כדרכה וכו', אבל אדם שרוצה להנות מהמותר ע"פ ההלכה ולא מוותר על קדושה, טהרה, וילדים בעלי מידות טובות לא ירצה לעשות את זה אחרי כל מה שכתוב על ההשפעה העתידית
זה מעצבן, יש יצר ורצון וזה מותר, אז למה להימנע? ואם תאמר לא להימנע- מה תהיה ההשפעה על הילדים?

1 תשובות
מערכת אתר אשובה צוות נענה לפני 2 שבועות

שלום וברכה,
השאלה שלך באמת מתבקשת.
איך השם בעצם אומר לנו על כמה דברים בתורה שהם מותרים אך מולידים תקלות, בעיות ואף נזק לאורך טווח?
תשובה לכך היא:
מצינו בתורה את פרשת אשת יפת תואר שבא מתואר שצבא היהודי יוצא לשדה הקרב, יכול להיות מצב שאדם יראה גויה, וירצה בה - אומרת לו התורה, בסדר - אך בתנאים מסויימים (המפורטים בפרשת כי תצא וכמובן ברמב"ם הלכות מלכים פרק ח').
המקרה הזה הוא ה"אב טיפוס" שאליו מפנים במקרים כמו שאתה מדבר עליו - שלא כדרכה, וביאה דרך איברים.
התורה אומרת לנו במקרה של אשת יפת תואר, אם השם לא היה מתיר דבר כזה - אותו אדם היה עושה את המעשה הזה כך או כך. כלומר אין אפשרות לאדם שנמצא במצב כזה של תאווה לעמוד בפיתוי. ולכן השם בעצם שם בתורה כמה דברים שאם אדם נמצא במצב כזה של "אשת יפת תואר" (מדובר על מה שחכמים קיבלו שהם כמו המקרה של יפת תואר: ביאה דרך איברים, שלא כדרכה, אכילת בשר שאיננו בשר קודשים ועוד כמה מקרים) ולכן הותר הדבר.
כלומר - השם אומר לאותו אדם שנתון במצב של תאווה במקרים מסויימים - תעשה בהיתר באופן מוגבל אותו הגדרתי, בכדי שלא תצא לגמרי מגבול הקדושה. 
ה"מטרה" של השם בגבולות האלו היא שאדם לא יגיע כלל לדברים אלו. כלשון הרמב"ם בהקשר לביאה שלא כדרכה ".....ואף על פי כן מדת חסידות שלא יקל אדם את ראשו לכך ושיקדש עצמו בשעת תשמיש כמו שביארנו בהלכות דעות ולא יסיר מדרך העולם ומנהגו שאין דבר זה אלא כדי לפרות ולרבות."
כלומר אין המטרה להיות במצב כזה, אלא להתקדש. אם ניקח את זה לעולם המושגים של אוכל - אדם יכול ומותר לו לאכול בכל יום סטייק (כאן אינני מתייחס ל"עם הארץ אסור באכילת בשר", אכילת בשר בזמן החורבן ועוד.) אך הדבר עתיד להוליד בו פגם נפשי, בהמתיות, מידות מגונות ועוד (גם שם התורה אומרת שזה הותר כנגד יצר הרע כאשת יפת תואר).
אם כך ישנם דברים בעולם שמצד השורת הדין הם מותרים - אך המציאות היא שהם מותרים רק כי ישנם אנשים רבים שהיו עושים אותם כך או כך בעקבות ריבוי התאווה, והדבר מוליד פגם מצד הנשמה והעולמות וכו' - אך לא באופן כמו איסור ממש שמוליד פגם שהתיקון שלו הוא מיתה או כרת וכו'.
כדימיון כלי, אדם הכניס כלי ללכלוך גדול, עד שהכלי עצמו נהיה מסריח - המאכלים שיבואו בתוך הכלי גם הם יהיו מסריחים, והריח יהיה בכל (וזה כדימיון שלא כדרכה). 
אך יש מצב שאדם לוקח כלי וממש מכניס אותו משוקע בתוך חומרים כימיים שיעשו אותו פגום לגמרי עם חלודה וכו' - תיקונו יהיה קשה יותר, אף תיקונו יהיה המסתו וכו.
לכן, אני ממליץ לך להתרחק מהדברים האלו כמזרח ממערב, אם תראה מה שכתבו ספר חרדים פרק סד; ושל"ה שער האותיות, קדושת הזיווג, שס"ג בנושא יסמרו שערותיך, ועוד מגדולי הפוסקים. להרבה מהראשונים הדבר אסור ממש ויש לחשוש לדעתם. 
תדע, שלרוב התאווה בשעת תשמיש כך ממשיכים על הילדים תאוות, מידות מגונות ועוד. אבל הדבר הזה של שלא כדרכה ממשיך ביתר שאת ויתר עוז את המידות הרעות וכו. ורבנו האר"י הקדוש מאריך בנושא כמה וכמה פעמים לאורך שער הגלגולים ושער המצוות.
לכן, רק במידה וממש אתה מרגיש אינך יכול לעמוד בכך תפנה לעשות דבר כזה. במידה ואתה יכול להתאפק וללמוד יותר על נושא שמירת הברית וכו' כמו מהספר הקדוש "טהרת הקודש" וכו' - תקדים תרופה למכה ותראה איך בקלות אתה מתקדם בקלות מתגבר על כל הנושא.
עוד שמעתי בשם הרב מרדכי אליהו שמי שרגיל לחזור על הלכות נידה בכל יום (כלומר ללמוד הלכה אחת או 2 - במידה ואתה יכול אף יותר) הדבר מסוגל מאוד לשליטה בתאוות המין וכו'. לכן אני ממליץ לך לקנות את הספר דרכי טהרה של הרב מרדכי אליהו (גם אם אתה פוסק לפי הרב עובדיה או רבנים אחרים) שגם מדבר בפרקים האחרונים איך נכון לנהוג בקדושת הזיווג ועוד. כמו כן, ללמוד הלכות נידה מהספר בן איש חי.
דרך הקדושה היא להתקדש במותר לך, כלומר - אל אף שמותר הדבר לך, השתדל להיות בקדושה יתרה בשעת התשמיש והתרחק מדברים מגונים (אל אף שמותרים מהדין) כמו דרך איברים (בפה) ובשלא כדרכה.
אני מברך אותך שתצליח לעמוד מול היצר ולהצליח לו - ואת זה אפשר רק על ידי תפילה ותחנונים לפני השם יתברך.
שתזכה להמשיך נשמות קדושות בעולם עם קדושה, מידות טובות הצלחה בכל.
בברכה, איתמר חיים

דילוג לתוכן