האם מותר להתחיל תפילה אם יודע שיאלץ לסיימה אחר זמנה?

שאל את הרב - שאלות בהלכה, חסידות, הנהגה ועודקטגוריה: שאלות בהלכה (כללי)האם מותר להתחיל תפילה אם יודע שיאלץ לסיימה אחר זמנה?
אנונימי נשאל לפני חודש 1

האם מותר להתחיל תפילה אם יודע שיאלץ לסיימה אחר זמנה?

1 תשובות
מערכת אתר אשובה צוות נענה לפני חודש 1

ראיתי שספק זה נסתפק בו הרב 'בתי כנסיות' [לרב אברהם בן חיים ידידיה אבן עזרא] - האם אומרים כיוון שמתחיל להתפלל בהיתר אף על גב שמסיים אחר זמנה מותר אן שצריך שיתפלל את כל התפילה בזמנה ודחה הראיה מדברי מהרא"י שהובא במג"א לגבי מקצת ציבור שהתפללו בעונתו ונמשכו עד הלילה משום ששמא מדובר בדיעבד, ולמד מדברי 'הכנסת הגדולה' לעניין הביננו שלכתחילה אין להתפלל כאשר עוברת השעה באמצע תפילתו, ולא כתב בדבר זה עוד.

ולכאורה נראה לי בס"ד להביא ראיה לנידון דידן ממה שהובא בירושלמי מגילה פ"ד ה"ד שאין נושאים כפיים או קוראים בתורה פחות מעשרה אך אם התחילו ויצאו מקצתם גומר, אך מוכרחים לומר שלא התירו לגמור אלא דווקא היכן שלא ידעו לפני שיצאו מקצתם באמצע שלא יהיו עשרה עד הסוף ונחשב בדיעבד, אבל אם מתחילה ידעו אסור להתחיל על דעת שיגמרו בלא עשרה.
על כל זה אין ללמוד לנידון דידין מדין הנזכר כי יש לחלק ולומר שבפחות מעשרה אין כלל מצוות נשיאות כפיים או קריאת התורה בעוד שבנידון דידן אחר שיעבור זמן התפילה יש לה תשלומים בזמן הסמוך ולכן שייכת בו התפילה, ועוד יש לחלק ששם כל דבר שמצריך עשרה אינו חיוב על היחיד בעוד שהתפילה היא חיוב על היחיד גם כן.

ואין להביא ראיה לנידון דידן ממה שפסק מרן ז"ל בשו"ע סי' קפח' סע' י' לגבי מי שהיה אוכל ויצאה שבת שמזכיר שבת בברכת המזון והולכים אחר התחלת הסעודה, כי יש לומר שמשעה שאכל בשבת התחייב בברכת המזון וחל עליו ממילא חיוב ההזכרה מעין המאורע ולא פקע ממנו ביציאת היום מה שאין כן בנידון דידן שהתפילה כולה תלויה בזמן ואם עבר הזמן אינו יכול להתפלל.

והנה לכאורה יש להוכיח מדין העירוב לגבי עירוב חצרות שיכול לאכלו בוודאי חשכה ולפי זה הולכים אחר ההתחלה גם לכתחילה, מיהו ראיתי לגאון חיד"א ז"ל ב'ברכי יוסף' שכתב שיש לומר שדיני שבת שונים, שלא משום שההתחלה הייתה בהיתר מותר כל היום אלא משום שבכניסת השבת הכל תלוי ושבת גורמת, אבל בשאר דברים הולכים אחר המצב עתה ולא משגיחים בהתחלה.

עוד יש לכאורה להוכיח מדברי מהרי"ל ז"ל בהלכות יום הכיפורים שכתב שגם אם תימשך הנעילה אל תוך הלילה הכוהנים עולים לדוכן מפני שנשיאות כפיים היא עבודה ואומנם עיקר הקרבנות ביום אך יכולים להקריב את האמורים בלילה, ונראה כי מפירוש טעם זה יש להוכיח לנידון דידן שמותר לעשות כן לכתחילה, מיהו אמרתי לחלק ששם לגבי קרבנות יש הבדל שלא הקפיד הכתוב של "ביום צוותו" אלא רק על מעשה הכוהנים שיהיה ביום אך אחר שהעלה הקרבן על המזבח אין אכפת אם יהיה בלילה.

שוב האיר ה' יתברך את עיניי וראיתי במס' פסחים קז' ע"ב שהקשתה הגמרא ושאלה מה החידוש במה שהובא שבערב פסח אפילו אגריפס המלך לא יאכל עד שתחשך והרי הגיע זמן האיסור, ופירש רשב"ם ז"ל שהכוונה שמגיע זמן האיסור לפני שמסיים סעודתו, מאחר שגם לדעת רבי יוסי המתיר לא להפסיק מהאכילה כאשר התחיל בהיתר, כאן מודה שאסור כיוון שמעיקר היה מתחיל על דעת שיגמור סעודתו בתוך זמן האיסור. נמצינו למדים שבכל מצב שידוע מתחילה שאינו גומר אלא אחר הזמן הרי זה אסור להתחיל בתוך הזמן, שלכתחילה לא סומכים לומר שכיוון שהתחיל בהיתר לא חוששים לגמר הדבר.

ואחר החיפוש ראיתי לגאון מורנו הרב איסרלן ישראל ז"ל שכתב ב'פסקים וכתבים' שאם היחיד בערב שבת לא התפלל מנחה ומצא הציבור שכבר התפללו והוא מתפלל מנחה ביחיד - למרות שטרם שיסיים תפילתו יאמרו הציבור 'ברכו' אין בכך מניעה משום שהתחיל בהיתר, דווקא אם לא ידע שלא יוכל לגמור תפילתו קודם 'ברכו', אבל אם ידע - התחיל באיסור. ומהרא"י ז"ל עצמו הביא דין זה ב'תרומת הדשן' וכתב שאף על פי שלא יוכל לגמור חצי תפילת המנחה קודם 'ברכו' מכל מקום אין נראה שיש קפידה ונראה שאין לדמות זאת לדברי הגמרא בעניין אגריפס, שלא שייך בזה איסור והיתר. מרן ז"ל ב'בית יוסף' כתב שלעניין הלכה יש לסמוך על מה שכתב ב'תרומת הדשן' יותר מעל מה שכתב בכתביו.

האחרונים דנו בדבריו ואיך שיהיה גם בדין זה של יחיד שלא התפלל עם הציבור ויודע שבחצי תפילתו יאמרו הציבור 'ברכו' ויקדשו את היום, שאין כאן עניין איסור ממש, מצינו למהרא"י בכתביו שמחמיר בזה וכן כתב בשם מהר"ש ז"ל ולזה נטה הט"ז ז"ל, ואפילו לדבריו ב'תרומת הדשן' שהלכו אחריהם מרן ז"ל ומג"א ושאר אחרונים, לא התיר בזה אלא משום שהוא חומרא בעלמא.

על כן, כל מקום שידע שלא יגמור התפילה קודם שיעבור הזמן אסור לו להתפלל אלא ימתין עד אחר שיגיע זמן התפילה הבאה ויתפלל שתיים, אם היה אנוס בדבר זה.

וה' יתברך יאיר עינינו באור תורתו, אמן, כן יהי רצון.

(רב פעלים, או"ח ח"א, סי' ה', עמ' ו-ז')

תשובת הרב ראש הגולה - עטרת ראשנו - בעל ספר בן איש חי - רבנו יוסף חיים זיע"א

דילוג לתוכן