אמירת "בריך שמיה" ביום טוב ובחול - האם מותר?

שאל את הרב - שאלות בהלכה, חסידות, הנהגה ועודקטגוריה: שאלות בהלכה (כללי)אמירת "בריך שמיה" ביום טוב ובחול - האם מותר?
אנונימי נשאל לפני חודש 1

האם ניתן לומר "בריך שמיה" בהוצאת ספר תורה ביום טוב ובימי חול?

1 תשובות
מערכת אתר אשובה צוות נענה לפני חודש 1

בזוהר הקדוש (פר' ויקהל דר"ו ע"א) משמע שבכל פעם שמוציאים ספר תורה נכון לאומרו וכן נראה מסתמות דברי הזוהר שם. ברם, הגאון חיד"א ז"ל בהגהותיו על הזוהר כתב "פירוש: בשבת דעסיק בה, וכן פירש האר"י זצ"ל וה"ה במנחת שבת ודלא כאחרוני זמננו שמפרשין אף בחול, וקבלת האר"י זצ"ל מכרעת".
ואחר המחילה רבה מכבוד תורתו וקדושתו, אין הוכחה מדברי הזוהר שמדבר רק בשבת, כי הזוהר בכל העניינים שעסק שם בספר תורה לא מדובר בהם בשבת, אלא הדברים אמורים על כל זמן שמוציאים ספר תורה, ועל כן מאחר שכל אלו הדברים שווים בשבת ובחול למה נשתנה עניין תפילה זו לומר ששייכת רק ביום השבת דווקא? ואדרבה יש לדייק מסתמות דבריו להיפך מכך שלא כתב בפירוש שמדובר דווקא ביום השבת, ועל כן ודאי מסתימות דבריו משמע שמדובר על כך פעם שמוציאים ספר תורה בציבור, וזה ברור.
ומה שכתב הגאון חיד"א ז"ל שכן פירש רבנו האר"י זצ"ל, הנה הרואה יראה שבדברי רבנו בשער הכוונות לא נתפרש בדברי רבנו האר"י ז"ל דבר זה ואין הוכחה ממה שהובא הדבר בדרוש שחרית של שבת ולא בדרושי ס"ת שבחול, כי הוצרך ללמדנו חידוש זה בשבת שלא תאמר שאסור לומר זאת בשבת משום חשש שאלת צרכיו בשבת, ולכך השמיענו שגם בשבת היה אומרה.
ובספר פרי עץ חיים דפוס דובראוונא נכתב בהגהת מהר"י צמח שמשמע מלשון הזוהר שאין לאומרה כי אם בשבת ואפילו הכי אין אסור לאומרו גם בחול בשעת הוצאות ספר תורה, וכבר כתבתי לעיל שאין זו הוכחה מפני שאף על פי שתחילת דברי הזוהר ביום השבת דיבר אחר כך על עוד דברים בהלכות ספר תורה ששייכים גם להוצאת ספר תורה בחול, וכמו שהאזהרות שהביא ישנן בכל הוצאת ספר תורה ואפילו בחול, כן אמירת בריך שמיה שייכת לכל הוצאת ספר תורה ואפילו בחול, ויש דיוק גדול שעניין זה של אמירת "בריך שמיה" אינו מעורב עם כל אותם דברים דנקיט למעלה ממנו אלא הוא דבר בפני עצמו, וזה דבר ברור ופשוט.
גם מהר"י צמח ז"ל שדייק לאומרו בשבת כתב במפורש שאין איסור אם אומר גם בחול, ובאמת רבים האחרונים שנקטו לאומרו גם בחול, וכאשר פירט אותם הרב "פתח הדביר" (סי' קלד' אות ב') שהביא עדות על המנהג לאורו גם בחול, כפי שהעיד גם "השומר אמת" שמנהג צפת תובב"א לאומרו בכל יום הוצאת ס"ת וכו'.
הרי רבים סברו שיש לאומרו גם בחול וכך מסתבר, אולם בעירנו (בגדד) לא נהגנו לאומרו בחול הואיל ויצא מפי הגאון חיד"א ז"ל לשלול מזה ימות החול, אבל ביום טוב אומרים אותו, שיש לומר שגם הגאון חיד"א מודה ביום טוב ולא בא להוציא אלא ימות החול בלבד, ובספר "כסא אליהו" כתב לאומרו גם בראש חודש.
וחקרתי בדעתי על מה כל החרדה הזאת שחרדו אותם הסוברים שלא לאומרו בחול ומה בכך אם יאמרו אותו? והלא תפילה ובקשת רחמים הוא זה! ואמרתי אולי מפני שאומר בתחילת הבקשה "בריך כתרך ואתרך" ודבר זה מורה על יום שיש בו הארה גדולה של כתר, והוא שבת ויום טוב שאומרים בו מוסף שיש בו קדושת כתר, ולכן סברו שאין לאומרו בימות החול, ולפי זה בראש חודש שיש במוסף קדושת כתר אומרים אותו.
(שו"ת רב פעלים, סו"י ח"ג, סי' ח')
תשובת הבן איש חי זיע"א

דילוג לתוכן