רמ״ו:תתע״ז א׳ לִפְעָמִים צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּדְלוּת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (דברי הימים־ב יז): וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'; וְהוּא מוֹעִיל כְּמוֹ תַּעֲנִית, כִּי כְּשֶׁצָּרִיךְ לָבוֹא לְהַשָּׂגָה וְלַעֲלוֹת לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה, אֲזַי צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ אֶת חָכְמָתוֹ שֶׁמִּקֹּדֶם. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (ב"מ פה), שֶׁרַבִּי זֵירָא הִתְעַנָּה כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ תַּלְמוּד בַּבְלִי, כִּי הָיָה צָרִיךְ לָבוֹא לְהַשָּׂגָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה שֶׁהִיא תּוֹרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהַגַּדְלוּת מוֹעִיל כְּמוֹ הַתַּעֲנִית הַנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי הַגַּדְלוּת שׁוֹכֵחַ גַּם כֵּן אֶת חָכְמָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סו:): כָּל הַמִּתְגָּאֶה חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. ב׳ אַךְ צָרִיךְ לָזֶה חָכְמָה יְתֵרָה, כִּי בְּוַדַּאי גַּדְלוּת הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאֹד, וְאִם יִתְגָּאֶה בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי חָכְמָתוֹ תִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי, וְלֹא יָבוֹא לְהַשָּׂגָה, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה שׁוֹטֶה מַמָּשׁ, אַךְ צָרִיךְ לָזֶה אָמָּנוּת יְתֵרָה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּדְלוּת רַק כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ חָכְמָתוֹ שֶׁמִּקֹּדֶם, שֶׁהוּא צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ כַּנַּ"ל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה עָנָו בֶּאֱמֶת:
לעילוי נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.