אַחַת מִדְּרָכָיו שַׁל הַיֵּצֶר לְהַטְעוֹת אֶת הָאָדָם, לוֹמַר לו "תִּסְתַּכֵּל שְׁנִיָּה אַחַת, תִשְׂבַּע מֵהַמַּרְאֶה וְאַחַר כָּךְ תַּמְשִׁיךְ בְדַרְכְּך" וְהַיֵּצֶר מְפַעְפֵּעַ וּלְאַט לְאַט מְשַׁכְנֵעַ שֶׁכְּדַאי לְהִסְתַּכֵּל רַק לְרֶגַע אֶחָד עַל מְנַת לָתֵת תְּחוּשָׁה שֶׁל רְוָיָה מֵהַמַּרְאֶה הָאָסוּר..
וְכָאן הַטָּעוּת שֶׁכִּמְעַט כּוּלָם נִכְשָׁלִים בָהּ, כֵּיוָן שֶׁבְּנוֹשֵׂא הָעֲרָיוֹת אֵין לְהִסְתַּכֵּל שְׁנִיָּה אַחַת אֵלָא אִם מִסְתַּכְּלִים רֶגַע אֶחָד נִמְשָׁכִים לְהִסְתַּכֵּל עוֹד רֶגַע, וְעוֹד רֶגַע וְלֹא מַרְגִּישִׁים הַרְגָּשַׁת שֹׂבַע.
הַיֵּצֶר מְשַׁכְנֵעַ ומַבְטִיחַ שֶׁתִּהְיֶה כָּאן הֲצָצָה לְרֶגַע בִּלְבַד אֲבָל הָאֱמֶת שֶׁאָדָם נִמְשַׁךְ יּוֹתֵר מִכָּךְ כֵּיוָן שֶׁמֵּהִסְתַּכְּלוּת בְּנָשִׁים אָף פָּעַם לּא שְׂבֵעִים וּכְכָל שֶׁמִּסְתַּכְּלִים יּוֹתֵר כָּךְ רוֹצִים יּוֹתֵר אֵין סַף רְגִיעָה אֲפִלּוּ הָרְגִילִים לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים, כְּשֶׁרוֹאִים אִשָּׁה נוֹעָצִים בָּהּ מַבָּט. הוֹפְכִים לִהְיוֹת רְעֵבִים יּוֹתֵר וְכָךְ נִגְרָרִים לְעוֹד עֲבֵרוֹת מִבְּלִי הַרְגָּשַׁת סִפּוּק.
כְּדֵי לֹא לְהִתְפַּתּוֹת צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר לוֹמַר "תִּסְתַּכֵּל רֶגַע אֶחָד רַק כְּדֵי לְהָצִיץ מָה כְּבָר יָכוֹל לִקְרוֹת" וְהַמִּתְפַּתֶּה מִסְתַּכֵּל רַק לַשְּׁנִיָּה אַחַת, כְּדֵי לִבְדּוֹק, וּלְבַסּוֹף מוֹצֵא עַצְמוֹ בְּעוֹלָמוֹת אֲחֵרִים שֶׁהוּא לְעוֹלָם לֹא הִכִּיר, וְהַכֹּל רַק מֵהֲצָצָה רִגְעִית, סַקְרָנוּת שֶׁל "רַק לִרְאוֹת" אֲבָל הוּא כְּבָר לֹא אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁהָיָה לִפְנֵי כֵּן.
מִי שֶׁמַּצְלִיחַ לַעֲצֹר אֶת הַדַּחַף וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל יַרְגִּישׁ כֵּיצַד הָרָצוֹן לְהִסְתַּכֵּל דּוֹעֵך וְנֶעְלַם.
כְּכֹל שֶׁבּוֹלְמִים יּוֹתֵר מֻקְדָּם כָּךְ הָרָצוֹן דּוֹעֵך יּוֹתֵר מַהֵר, הַדַּחַף נִרְגַּע עַד שֶׁנִּזְכָּרִים שֶׁאֵין שׂוּם רֶוַח מִמַּבָּטִים אֲסוּרִים הַמִּרְדָּף אַחַר הַתְּמוּנוֹת הָאֲסוּרוֹת נֶעְצָר.
וּכְשֶׁיּוֹדְעִים שהַקֹּשִׁי הִוא בַּשְּׁנִיּוֹת אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ לִשְׁמוֹר את הָעֵינַיִם בְּיֶתֶר קַלּוּת עַד הַנִּסָּיוֹן הַבָּא.
אַחַת הָעֵצוֹת הַמַּעֲשִׂיוֹת כְּדֵי לַעֲמוֹד בְּנִסָּיוֹן וְלָא לְהִגָּרֵר אַחַר עֲצַת הַיֵּצֶר הוּא "תִּרְגּוּל שִׂכְלִי"
בִּזְמַן שֶׁהַכֹּל רָגוּעַ וְאֵין נִסָּיוֹן,
לָחְשֹּׁב בֵּינֵנוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ
מַה גּוֹרֵם לָּנוּ לִרְצוֹת לְהִסְתַּכֵּל?
מַהוּ הָרֶוַח בִּרְאִיַּת תְּמוּנוֹת שֶׁל נָשִׁים?
לְאַחַר שֶׁרָאִינוּ מַה נִשְׁאַר לָּנוּ אַחַר כָּךְ?
אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הַנַּ"ל נִשְׁאַל וְנַעֲנֶה לְעַצְמֵנוּ בָּרְגָעִים שֶׁל רֹגַע,
וְאָז נָשׂכִּיל לְהָבִין שֶׁאֵין כָּל רֶוַח
וְלֹא נִשְׁאַר לָּנוּ כְּלוּם
רַק חֵטְא וְזִכָּרוֹן שֶׁל תְּמוּנוֹת
לעילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים ולזכות כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אבישלום מונייצר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5