צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְדַבֵּר בֵּין "וַיֹּאמֶר" לְ"אֱמֶת וְיַצִּיב" וְעַל כֵּן נַהֲגוּ לַחֲתֹם בֶּ"אֱמֶת", דַּאֲמְרִינָן פֶּרֶק מִי שֶׁהָיָה קוֹרֵא (ברכות יג, א): רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין "וַיֹּאמֶר" לְ"אֱמֶת וְיַצִּיב" לֹא יַפְסִיק. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא (יד, א): אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? דִּכְתִיב: "וה' אֱלֹהִים אֱמֶת" (ירמיה י, י). חוֹזֵר וְאוֹמֵר אֱמֶת אוֹ אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹמֵר אֱמֶת? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חוֹזֵר וְאוֹמֵר אֱמֶת. רָבָא אָמַר: אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹמֵר אֱמֶת. וְהִלְכְתָא כְּרָבָא. הַהוּא דְּשָׁמְעֵיהּ רָבָא דְקָאָמָר: אֱמֶת, אֱמֶת, תְּרֵי זִמְנֵי. אָמַר: כָּל אֱמֶת אֱמֶת תָּפְשֵׂיהּ לְהַאי. אָמַר רַב יוֹסֵף: כַּמָּה מְעַלְיָא הַךְ שְׁמַעְתָּא, דְּכִי אֲתָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, אָמַר: אָמְרֵי בְמַעֲרָבָא: "דַבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת".
וה' אלהים אמת. לכך אין מפסיקין בין אני ה' אלהיכם לאמת: כל אמת אמת תפסיה להאי. רהיטא של אמת שיאמר כן תפסיה ליה: הך שמעתא. דרב שמואל בר יהודה אמר אמרי במערבא בא"י:
וְתִקְּנוּ לוֹמַר "אֱמֶת וְיַצִּיב" שַׁחֲרִית, עַל הַחֶסֶד שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל בֹּקֶר שֶׁפּוֹקְדֵנוּ עִם נִשְׁמָתֵנוּ שֶׁהִפְקַדְנוּ בְּיָדוֹ כְּשֶׁהָיִינו יְשֵׁנִים; וֶ"אֱמֶת וֶאֱמוּנָה" עַרְבִית, עַל שֶׁאָנוּ מַפְקִידִים בְּיָדוֹ נִשְׁמָתֵנוּ בְּכָל לַיְלָה וּמַאֲמִינִים בּוֹ שֶׁיְּשִׁיבֶנָּה אֵלֵינוּ. וְהַיְנוּ דְגַרְסִינָן בְּסוֹף פִּרְקָא קַמָּא דִבְרָכוֹת (יב, א): אָמַר רָבָא בַּר חֲנִינָא סָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כָּל מִי שֶׁלֹּא אָמַר "אֱמֶת וְיַצִּיב" שַׁחֲרִית וֶ"אֱמֶת וֶאֱמוּנָה" עַרְבִית, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" (תהלים צב, ג).
כל מי שלא אמר. ברכת אמת ויציב כמו שתקנוה וכן אמת ואמונה בערבית לא יצא שנאמר להגיד בבוקר חסדך וברכת אמת ויציב כולה על חסד שעשה עם אבותינו היא שהוציאם ממצרים ובקע להם הים והעבירם וברכת אמת ואמונה מדבר בה אף על העתידות שאנו מקוים שיקיים לנו הבטחתו ואמונתו לגאלנו מיד מלכים ומיד עריצים ולשום נפשנו בחיים ולהדריכנו על במות אויבינו כל אלה הנסים התדירים תמיד:
וְסִדְּרוּ לוֹמַר בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב שֵׁשׁ פְעָמִים אֱמֶת, לְפִי שֶׁבָּהֶם מוֹדִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית וּבָרָא אוֹתוֹ עַל מִדַּת הָאֱמֶת. וְכָךְ הוּא רָמוּז בְּשִׁשָּׁה מְקוֹמוֹת בְּמַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית, אֱמֶת בְּסוֹפֵי תֵבוֹת. וְאֵלּוּ הֵן: א. "בָּרָא' אֱלֹהִים' אֶת'־הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, א). ב. "וַיַּרְא' אֱלֹהִים' אֶת'־הָאוֹר" (שם שם, ד). ג. "וַיִּבְרָא' אֱלֹהִים' אֶת'־הָאָדָם" (שם שם, כז). ד. "וַיִּבְרָא' אֱלֹהִים' אֶ'ת־הַתַּנִינִם" (שם שם, כא). ה. "וַיַּרְא' אֱלֹהִים' אֶ'ת־כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה" (שם שם, לא). ו. "בָּרָא' אֱלֹהִים' לַעֲשׂוֹת"' (שם ב, ג).
וְיִסְמֹךְ גְאֻלָּה לִתְפִלָּה וְאֵינוֹ נִזּוֹק כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דִבְרָכוֹת (ט, ב): הֵעִיד רַבִּי יוֹסֵי בֶּן אֶלְיָקִים מִשּׁוּם קְהָלָא קַדִּישָׁא דְבִירוּשָׁלֵם: כָּל הַסּוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה אֵינוֹ נִזּוֹק בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֲנָא סָמְכִי וְאִיתְּזְקִי. אָמְרוּ לֵיהּ: בְּמַאי אִיתְּזְקָת? לְאַמְטוּיֵי אַסָּא (פירוש: דורון) לְבֵּי מַלְכָּא, הָתָם נַמֵּי אַגְרָא בָּעִי לָךְ (למיתב), דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן; לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לִקְרַאת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לִרְאוֹת; וְלֹא לִקְרַאת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא אֲפִילוּ לִקְרַאת מַלְכֵי הָאֻמּוֹת, שֶׁאִם יִזְכֶּה יַבְחִין בֵּין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְמַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
אגרא בעי לך למיתב. כדי שתראה המלך בכבודו: שאם יזכה. לעולם הבא לראות גדולתן של ישראל יבחין כמה הרבה גדולתן וכבודן של ישראל על שיש לעובדי כוכבים ומזלות עכשיו:
וּכְשֶׁקּוֹרֵא אָדָם קְרִיאַת שְׁמַע כְּהִלְכָתָהּ וּבְעוֹנָתָהּ וְסוֹמֵךְ לָהּ תְּפִלָּתוֹ כְּסִדְרָהּ וּכְתִקּוּנָהּ – עוֹבֵד עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה. כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק הָיָה קוֹרֵא (ברכות טז, ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: "כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְּחַיָּי בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי" (תהלים סג, ה)? "כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי", זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע; "בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי", זוֹ תְפִלָּה. וְאִם עוֹשֶׂה כֵן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי" (שם שם, ו). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁנּוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת. הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל־פִּי" (שם).
כן אברכך. וכמו חלב ודשן תרי קראי דסמיכי להדדי: רננות. שתים:
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א
לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5