פֶּרֶק רִאשׁוֹן [קלא] – ספר מנורת המאור עם פירוש

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש פֶּרֶק רִאשׁוֹן [קלא] – ספר מנורת המאור עם פירוש
תוכן עניינים הצג

יוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה נָהֲגוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל לְשָׁמְרוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בִּירוּשַׁלְמִי: הַנֵּי נָשֵׁי דִנְהִיגֵי דְלָא לְמֶעְבַּד עֲבִידְתָּא בְּרֵישׁ יַרְחָא, מִנְהָגָא. וְאִיתָא בְּפֶרֶק מב מִפִּרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְפִי שֶׁלֹּא רָצוּ הַנָּשִׁים לִתֵּן נִזְמֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶן בְּמַעֲשֶׂה הָעֵגֶל, לְכָךְ נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרָן, שֶׁיְּהוּ מְשַׁמְּרוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹתֵר מֵהָאֲנָשִׁים.

מנהגא. נהגו כך ולא ישנו המנהג:

וְיֵשׁ אוֹמְרִים טַעַם לַדָּבָר: לְפִי שֶׁהַמּוֹעֲדִים נִתְקְנוּ כְּנֶגֶד הָאָבוֹת: פֶּסַח כְּנֶגֶד אַבְרָהָם, דִּכְתִיב: "לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת" (בראשית יח, ו) וּבְפֶסַח הָיָה. שָׁבוּעוֹת כְּנֶגֶד יִצְחָק, שֶׁתְּקִיעַת מַתַּן תּוֹרָה הָיָה בְשׁוֹפָר מֵאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. סֻכּוֹת כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, דִּכְתִיב בֵּיה: "וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת" (שם לג, יז). וּשְׁנֵים עָשָׂר רָאשֵׁי חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, שֶׁגַּם הֵם נִקְרָאִים מוֹעֲדִים, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁחָטְאוּ בָעֵגֶל נִטְּלוּ מֵהֶם וְהִנִּיחוּם לִנְשׁוֹתֵיהֶם, לְזֵכֶר שֶׁלֹּא הָיוּ בְאוֹתוֹ חֵטְא.

וּמִצְוָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָתוֹ לִכְבוֹד רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁקָּרוּי מוֹעֵד. וְקוֹרִין בּוֹ "הַלֵּל" בְּדִלּוּג. וְאָסוּר בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית.

וְהוּא זְמַן כַּפָּרָה, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין זִבְחֵי רָצוֹן, שְׁעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם וְהָיָה תְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַד שׂוֹנֵא, שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע הַמְקַטְרֵג עַל הָאָדָם לְהַכְנִיסוֹ אֶל הַתַּאֲווֹת וְאֶל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמְּמִיתוֹת לַשֵּׂכֶל וְחוֹשְׁבוֹת שֶׁיֵּשׁ גְּדֻלָּה בְּגֹדֶל אוֹר הַלְּבָנָה וְהֶפְכָּהּ בְּמִעוּט אוֹרָה, שֶׁקּוֹרִין "אַגַתְמָעָא". עַל כֵּן צְרִיכִים כַּפָּרָה עַל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם.

התאוות ואל המחשבות הממיתות לשכל. היא הנשמה שהיצר הרע מתגרה לעשות דברים שהם כנגד השכל: וחושבות שיש. כח בלבנה לפעול טוב כשהיא מתמלאת והולכת וכן להפוך לפעול רע כשהיא מתמעטת וע"כ חושבים אותה לאלהות ומילואה ומיעוטה נקרא אגתמע"א בלע"ז:

וְאוּלַי שֶׁלָּזֶה רָמוּז בְּאָמְרָם: הָבִיאוּ עָלַי כַפָּרָה עַל שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין, פֶּרֶק אֵלּוּ טְרֵפוֹת (ס, ב): רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי רָמֵי: כְּתִיב: "וַיַּעֲשׂ אֱלֹהִים אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) וּכְתִיב: "אֶת־הַמָּאוֹר הַגָּדֹל וְאֶת־הַמָּאוֹר הַקָּטֹן" (שם)? אָמְרָה יָרֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד? אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ. אָמְרָה לְפָנָיו: לְפִי שֶׁאָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ דָּבָר הָגוּן אֲמַעֵט אֶת עַצְמִי? אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְכִי וּמִשְׁלִי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. אָמְרָה לֵיהּ: מַאי רְבוּתָא, שְׁרָגָא בְּטִיהַרָא מַאי מְהַנְיָא? אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יִמְנוּ בָךְ יִשְׂרָאֵל יָמִים וְשָׁנִים. יוֹמָא דִּידֵיהּ נַמֵּי לָא סַגְיָא דְּלָא מָנוּ בֵיהּ תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת, דִּכְתִיב: "וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים" (שם שם, יד)? אָמַר לָהּ: לְכִי וְיִקָּרְאוּ צַדִּיקִים עַל שְׁמֵךְ: יַעֲקֹב הַקָּטָן, שְׁמוּאֵל הַקָּטָן, דָּוִד הַקָּטָן. חָזְיָהּ דְלָא הֲוָה מֵיתְבָא דַּעְתָּהּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. וְהַיְנוּ דַּאֲמַר רַבִּי לֵוִי: מַה נִּשְׁתַּנָּה שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בוֹ: "חַטָּאת לַה"' (במדבר כח, טו)? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שָׂעִיר זֶה יִהְיֶה כַפָּרָה עָלַי, שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֶחַ.

שמיעטתי את הירח. והוא גורם להם לעובדה שסוברים שיש בה כח זה מעצמה כדאמרינן שמיעוטה ומילואה מכשילם: הגדולים. דמשמע שניהם גדולים וכתיב הקטן: שרגא בטיהרא. נר בצהרים אינו מאיר: יומא דידיה. והיינו החמה נמי לא סגיא לא אפשר בלא היא למנות התקופות והחדשים: דכתיב והיו לאותות וגו'. למנות בה הזמנים של ימים ושנים ומועדים כי תקופות נמנין לחמה ועל התקופות מעברין את השנה: יעקב הקטן. מי יקום יעקב כי קטן הוא: דוד הקטן. מקרא הוא בדברי הימים: חטאת לה'. ובכולהו רגלים כתיב ושעיר חטאת אחד ולא כתיב בהו לה':

וְגַרְסִינָן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּא, עַל פָּרָשַׁת "יְהִי מְאוֹרוֹת": רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח: "עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים" (תהלים קד, יט), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא נִבְרָא לְהָאִיר אֶלָּא גַּלְגַּל חַמָּה בִּלְבַד, אִם כֵּן לָמָּה נִבְרָא גַּלְגַּל לְבָנָה? כְּדֵי לְקַדֵּשׁ בָּהּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשָׁנִים וכו'. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִמּוֹן אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶם נִבְרְאוּ לְהָאִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת"; "וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, טו, יז). "וְהָיוּ לְאֹתֹת" (שם שם, יד), אֵלּוּ שַׁבָּתוֹת; "וּלְמוֹעֲדִים" (שם), אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה רְגָלִים; "וּלְיָמִים" (שם), אֵלּוּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים; "וְשָׁנִים" (שם), אֵלּוּ קִדּוּשׁ שָׁנִים וכו'. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חִיָּא וְרַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי סִמּוֹן אוֹמֵר: מֵאַחַר שֶׁהוּא קוֹרְאָם גְּדוֹלִים הוּא חוֹזֵר וּפוֹגֵם אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטָן? אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנָס בִּתְחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.

לא נברא להאיר אלא גלגל חמה. שכל האור שיש ללבנה היא מקבלת מהחמה שאין לה אור בפני עצמה ומהלכת בגלגל והולכת אחר החמה ובתחלת וסוף החודש היא סמוך לחמה ע"כ אורה מתמעט והולך ובאמצע החודש היא מתרחקת מהחמה ע"כ נראית מלא ולפעמים ע"י הילוך הלבנה והחמה הם מתקרבין יחד ואז נראה בארץ איך הם נפגשים יחדו ונקרא לקוי וזה גורם חסרונה ומילואה ולכך כתיב יהי מארת חסר דמשמע אחד: והיו למאורות. הרי שניהם למאור והא דכתיב מארת חסר לפי שהוא לשון קללה שבו ביום נבראת האסכרה כדאמרינן בתענית דף כ"ז שהיו אנשי משמר מתענין בכל יום ד' על התינוקות שלא תפול בהן האסכרה והיא מיתה קשה: שנכנס בתחומו של חבירו. שהיא נראית קודם שקיעת החמה וכל המוסיף גורע:

אָמַר רַבִּי פִּנְחָס: בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת כְּתִיב: "וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת" (במדבר כט, ה) וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּתִיב: "וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה"' (שם כח, טו)? אֲנִי הוּא שֶׁגָּרַמְתִּי לוֹ לִכָּנֵס בִּתְחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ; וְאִם בַּנִּכְנָס בִּרְשׁוּת, כָּךְ פְּגָמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַנִּכְנָס שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר אֶלְעַאי: דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁגָּדוֹל מוֹנֶה לְגָדוֹל וְקָטָן לְקָטָן, עֵשָׂו מוֹנֶה לַחַמָּה שֶׁהִיא גְדוֹלָה וְיַעֲקֹב מוֹנֶה לַלְּבָנָה שֶׁהִיא קְטַנָּה. אָמַר רַב נַחְמָן: וְהוּא סִימָן טוֹב לְיִשְׂרָאֵל, עֵשָׂו מוֹנֶה לַחַמָּה, מַה חַמָּה שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת בַּיּוֹם וְאֵינָהּ שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה, אַף עֵשָׂו יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְיַעֲקֹב מוֹנֶה לַלְּבָנָה, מָה הַלְּבָנָה הַזֹּאת שׁוֹלֶטֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, אַף יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

אני הוא שגרמתי. שסדרתי אותה בגלגל המזלות שהוא הולך כך: הנכנס שלא ברשות. שעושה דבר שלא נתנה לו רשות לעשות כן עאכ"ו שיענש: עשו מונה לחמה. שהם מחשבים שנותיהם אחר הילוך החמה ואנו מונין ללבנה כידוע ליודעי העברונות: יש לו חלק לעוה"ז. שהוא נגלה כיום ואין לו חלק לעוה"ב שהוא נעלם ומכוסה מהעין כלילה:

וְנָהֲגוּ לִקְרוֹת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מִזְמוֹר "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־ ה"' (תהלים, קד), שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פָּסוּק "עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים" (שם שם, יט), לְלַמְּדֵנוּ שֶׁמִלּוּאָהּ וּמִעוּטָהּ, אֵינוֹ לַעֲשׂוֹת רֹשֶׁם בִּבְנֵי אָדָם כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים, אֶלָּא לִסְפֹּר בְּחִדּוּשָׁהּ הַמּוֹעֲדִים הַנִּקְרָאִים "מוֹעֲדֵי ה"', שֶׁצִּוָּנוּ לַעֲשׂוֹת כְּסֵדֶר מַהֲלַךְ כּוֹכְבֵי לֶכֶת, לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל עַל הַכֹּל. וְזֶה הַמִּזְמוֹר לְעֵד נֶאֱמָן הַמּוֹרֶה עַל מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית, הַמֵּעִיד עַל מַלְכוּתוֹ וְשֶׁהַכֹּל נִבְרָא מֵאִתּוֹ וְהוּא אָדוֹן עַל הַכֹּל וְכָל צִבְאוֹת מַעֲלָה וּמַטָּה אֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת אֶלָּא רְצוֹנוֹ וּמַאֲמָרוֹ, כְּפִי שֶׁסִּדֵּר לָהֶם בְּמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית. וְאִם שׁוּם דָּבָר יִתְחַיֵּב מַעֲרַכְתָּם וּמַהֲלָכָם, הַכֹּל כְּפִי סִדְּרוֹ וּמִצְוָתוֹ וּבְיָדוֹ לְשַׁנּוֹת וּלְהַחֲלִיף כְּפִי עֵרֶךְ הַכְּלָל אוֹ הַפְּרָט וְהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ. וְנִרְמַז בַּכָּתוּב: "וְחַנֹּתִי אֶת־אֲשֶׁר אָחֹן" וגו' (שמות לג, יט).

אינו לעשות רושם בבנ"א. שמראה בזה שיש בה כח להיטיב ולהרע לאדם כפי רצונה למען שיעבדוה אינו כן אלא שמיעוטה ומילואה עשה הקב"ה כך כדי לידע ע"י כן ראשי חדשים כשהיא מתחדשת למנות מראש חודש המועדים בכמה ימים בחודש הוא לעשות בהן המועדות בזמנן: כסדר מהלך כוכבי לכת. כשם שהכוכבים מהלכים ע"י המזלות שקבועים בו והמזלות על ידי הגלגלים שקובעים בהם כך הלוך הלבנה: וזה המזמור. ברכי נפשי וגו' דכתיב ביה עשה ירח למועדים וגו': ובידו לשנות ולהחליף כפי ערך הכלל. כמו בדור המבול שלא שמשו המזלות בין הכלל בין ששנו כל המזלות סדרם בין הפרט מזל אחד כגון הלבנה או החמה שעמדו במלחמות יהושע וכן שחזרה החמה עשר מעלות בחזקיהו וכן נסים הנעשים הן לכל ישראל והן ליחיד הכל מאת ה':

וְהִתְחִיל וְסִיֵּם הַמְּשׁוֹרֵר מִזְמוֹר זֶה בְּ"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה"', לוֹמַר, שֶׁהַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה הִיא לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. וְחָתַם מִזְמוֹר זֶה בְּ"הַלְלוּיָהּ", מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ מַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁהוּא "יִתַּמּוּ חַטָּאִים" (תהלים קד, לה), כִּי בַיּוֹם שֶׁיַּכִּירוּ כֹּל בָּאֵי עוֹלָם הָאֱמֶת כַּכָּתוּב בַּמִּזְמוֹר הַזֶּה, וְיֵדְעוּ כִּי הַכֹּל בָּא מֵאִתּוֹ, זוֹ הִיא מַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁהֵם אוֹיְבֵי ה' וְהָאֱמֶת. כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת (ט, ב): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: מֵאָה וְשָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אָמַר דָּוִד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים וְלֹא אָמַר בָּהֶן "הַלְלוּיָהּ", עַד שֶׁרָאָה מַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן־הָאָרֶץ" וגו'. וְאֵין הִלּוּל וְרִנָּה בָּעוֹלָם כְּמוֹ בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁהֵם מַחְרִיבִים עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (משלי יא, י). וְאוֹמֵר: "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה" (ישעיה לה, י), רוֹצֶה לוֹמַר, בְּרִנָּה זֹאת, כִּי בַּאֲבוֹד רְשָׁעִים רִנָּה וִישׁוּעָה לַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עַל פָּסוּק "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה" (יחזקאל כו, ב): אִם מְלֵאָה זוֹ חֲרֵבָה זוֹ, לְפִי שֶׁזּוֹ הֵפֶךְ זוֹ. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "תָּם־עֲוֹנֵךְ בַּת־צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ [פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת־אֱדוֹם" (איכה ד, כב), רוֹצֶה לוֹמַר, כִּי בְּהַשְׁחָתַת אֱדוֹם הָרְשָׁעָה תָּבֹא לְבַת צִיּוֹן הַיְּשׁוּעָה].

אמלאה. ירושלים מחורבנותיה אז נחרבה ארצות עובדי כוכבים ומזלות:

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן