הַמְלַמֵּד לְבֶן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ, כִּדְגַּרְסִינַּן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק כֹּהֵן גָּדוֹל (יט, ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמְלַמֵּד לְבֶן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה" (במדבר ג, א). וּכְתִיב: "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי־אַהֲרֹן הַבְּכֹר נָדָב וַאֲבִיהוּא" (שם שם, ב)? אֶלָּא אַהֲרֹן יָלַד וּמֹשֶׁה לִמֵּד, לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ.
וְגַּרְסִינַּן נַמֵּי בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צט, ב): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־עֲשׂוּ בְחָרָן" (בראשית יב, ה) וּמְתַרְגְּמִינָן; "וְיָת נַפְשְׁתָא דְשַׁעְבִּידוּ לְאוֹרַיְיתָא בְּחָרָן".
וְגַּרְסִינַּן בְּבָבָא מְצִיעָא, פֶּרֶק הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים (פה, א): אִיקְלָע רַבִּי לְאַתְרֵיהּ דְרַבִּי אֱלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אֲמַר לְהוּ: יֵשׁ לוֹ בֵן לְאוֹתוֹ צַדִּיק? אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ לוֹ בֵן וְכָל זוֹנָה שֶׁנִּשְׂכֶּרֶת בְּאַרְבָּעָה שׂוֹכַרְתּוֹ בִּשְׁמוֹנָה (פירוש: מפני יופיו). אַתְיֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: הֲדַר בָּךְ, הָדַר בֵּיה. אַסְמְכֵיהּ לְרַבִּי וְאַשְׁלְמֵיהּ (פירוש: מסרו לרבי שמעון ללמדו תורה) לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אִיסֵי בֶּן לְקוּנְיָא, אַחוּהָ דְאִמֵּיה. אַגְמְרֵיהּ אוֹרַיְיתָא וּפָרַס לֵיהּ סוּדְרָא אֲרֵישֵׁיהּ וְאַסְמְכֵיהּ בְּרַבִּי. כָּל יוֹמָא הֲוָה קָאָמַר: לְקִרְיָתִי (פרוש: לעירי) אֲנָא אֵיזִיל. אֲמַר לֵיהּ: חָכָם עָבְדוּ יָתָךְ וְגוֹלְתָּא דְדַהֲבָא פָּרְסוּ עֲלָךְ וְרַבִּי קָרוּ לָךְ וְאַתְּ אֲמֶרֶת "לְקִרְיָתִי אֲנָא אֵיזִיל"? אֲמַר לֵיהּ: מוֹמָא עֲזוּבָה דָא (פרוש: בשבועה, הנחתי זאת ולא אומר יותר). כִּי גָדַל, אָתָא יָתֵיב בִּמְתִיבְתָּא. שָׁמְעֵיהּ רַבִּי לְקָלֵיהּ, אָמַר: הַאי קָלָא דָּמְיָא לְקָלָא דְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמְרוּ לֵיהּ: בְּרֵיהּ הוּא. קָרֵי עֲלֵיהּ: "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים" (משלי יא, ל), זֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן; "וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם" (שם), זֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אִיסֵי בֶּן לְקוּנְיָא. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ אַמְטוּהוּ לִמְעָרְתָּא דְאַבוּהָ. הֲוָה הָדְרָא עַכְנָא (פרוש: נחש) לִמְעָרְתָּא. אָמְרֵי: עַכְנָא עַכְנָא, פְּתַח פִּיךָ וְיִכָּנֵס בֵּן אֵצֶל אָבִיו. לָא פָתְחָא לְהוּ. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר, זֶה גָּדוֹל מִזֶּה, יָצְתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה: לֹא שֶׁזֶּה גָּדוֹל מִזֶּה, אֶלָּא שֶׁזֶּה הָיָה בְּצַעַר מְעָרָה וְזֶה לֹא הָיָה בְּצַעַר מְעָרָה, כִּדְגַּרְסִינַּן בְּשַׁבָּת (לג, א): רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, שֶׁהָיוּ טְמוּנִים בַּמְּעָרָה שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּימֵי הַשְּׁמָד.
לאותו צדיק. רבי אלעזר ברבי שמעון: אסמכוה לרבי. שיהיו קורין אותו רבי ונתן לו סמיכות כדי שיתקנא וישים לבו על תלמוד תורה: ופרס ליה סודרא. טלית על ראשו כמו הרבנים: כל יומא. כל היום כשהיה לומד אמר אותו הבן לקרייתי אנא אזיל לעירי אני חפץ לילך: אמר ליה. ר' שמעון להבן חכים תלמיד חכם אני עושה אותך וגולתא דדהבא מלבוש של זהב אפרוש עליך: ולוקח נפשות. המלמד תורה קנאו לבן:
אִיקְלָע רַבִּי לְאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי טַרְפוֹן. אֲמַר לְהוּ: וְיֵשׁ בֵּן לְאוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁהָיָה מְקַפֵּחַ אֶת בָּנָיו? אָמְרוּ: בֵּן אֵין לוֹ, בֶּן בַּת יֵשׁ לוֹ וְכָל זוֹנָה שֶׁנִּשְׂכֶּרֶת בְּאַרְבָּעָה שׂוֹכַרְתּוֹ בִּשְׁמוֹנָה. אַתְיוּהוּ לְקַמֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִי הַדְרָת בָּךְ יְהִיבְנָא לָךְ בְּרַתִּי. הָדַר בֵּיה. אִיכָא דְּאָמְרֵי: נָסְבָהּ וְגֵרְשָׁהּ. וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי: לָא נָסְבָהּ כְּלָל, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בִּשְׁבִיל זֶה חָזַר. וְרַבִּי, מַאי כּוּלֵי הַאי? דַּאֲמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב וְאָמְרֵי לָהּ אָמַר רַבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמְרֵי לָהּ אָמַר ר' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה זוֹכֶה וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה־אָמַר ה' אִם־תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד" (ירמיה טו, יט). וְכָל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן עַם הָאָרֶץ תּוֹרָה, אֲפִילוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה, מְבַטְּלָה בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִם־ תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה" (שם).
שהיה מקפח את בניו. לשון מכה והרג שהיה רגיל לומר אקפח את בני כשנשבע: ורבי מאי כולי האי. לחזור על בני אחרים לשאול אם יש לו בן: אם תשוב. ישראל למוטב: ואשיבך. אלי: לפני תעמוד. הנביא אמר הקב"ה אמר לי שאעמוד ואתקיים לפניו אם אוכל להשיבם: יקר מזולל. תלמיד חכם מעם הארץ אז כפי תהיה יהיה לך רשות לבטל גזירתי:
וְגַּרְסִינַּן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צא, ב): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַלְמִיד כְּאִלּוּ גּוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲֹב" (דברים לג, ד), מוֹרָשָׁה הִיא לְכָל יִשְׂרָאֵל מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַלְמִיד אֲפִילוּ עֻבָּרִין שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן מְקַלְּלִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם" (משלי יא, כו). וְאֵין לְאוֹם אֶלָּא עֻבָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" (בראשית כה, כג). וְאֵין בָּר אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "נַשְּׁקוּ־בַר פֶּן־יֶאֱנָף" (תהלים ב, יב). עוּלָא בְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר: מְנַקְּבִין אוֹתוֹ כִּכְבָרָה, נֶאֱמַר כָּאן "יִקְבֻהוּ" וְנֶאֱמַר לְהַלָן "וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ" (מלכים־ב יב, י). אַבַּיֵּי אָמַר: כְּאִיבְלָא דְקָצְרֵי (פרוש: כלי של כובסין שהוא מנוקב).
המונע הלכה. מללמדו: לאום. הם הילדים מקללין אותו: נשקו בר. הזדיין בבר בבירור התורה דאם לא כן פן יאנף יקצוף הקב"ה:
וְאִם מְלַמְּדוֹ מַה שְּׂכָרוֹ? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: זוֹכֶה לַבְּרָכוֹת שֶׁנֶּאֱמְרוּ לְיוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר" (משלי יא, כו). וְאֵין מַשְׁבִּיר אֶלָּא יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיוֹסֵף הוּא הַמַּשְׁבִּיר" (בראשית מב, ו), אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כָּל הַמְלַמֵּד תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה וּמְלַמְּדָהּ בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמַרְוֶה גַּם־הוּא יוֹרֶא": (משלי יא, כה).
ומרוה. מי שמרוה משביע תלמידיו בדבר הלכה בעולם הזה גם הוא יורה לעולם הבא:
לָמַדְנוּ מִכָּל זֶה שְׂכַר הַמְלַמֵּד לְבֶן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, גָּדוֹל שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְגַם לָעוֹלָם הַבָּא.
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א
לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5