דִּבְרֵי הַכִּשּׁוּפִין מְסַבְּבִין לִבְנֵי אָדָם לְהָסִיר בִּטְחוֹנָם מֵהָאֵל יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוּא גוֹזֵר וּמְקַיֵּם, וּמִתְעַסְּקִים בְּהַבְלֵי הַשָּׁוְא, מֵהֶם בְּדִבְרֵי שֵׁדִים וְרוּחַ טֻמְאָה וּמֵהֶם בְּחִבּוּרֵי חַיּוֹת וּמֵהֶם בַּעֲצָמוֹת שֶׁל מֵתִים וְשֶׁל חַיָּה אַחַת אֲשֶׁר שְׁמָהּ יַדּוּעַ וּמֵהֶם אוֹחֲזִין הָעֵינַיִם וּמַרְאִין לָאָדָם הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם כֵּן. וְעַל כָּל אֵלּוּ הִזְהִירָה תוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, לְפִי שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים הֵם הֲבָלִים וְרוּחוֹת וְדִבְרֵי פִתּוּיִים הַנַּעֲשִׂים לְרֵקִים וּבֶאֱמֶת אֵינָן מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין, אֲבָל יוּכְלוּ לְהַזִּיק לָאִישׁ הַנִּטְבָּע בָּהֶם בְּכֹחַ דִּמְיוֹנוֹ שֶׁמְּדַמֶּה בָהֶם וּפוֹעֵל בּוֹ. וְעַל כֵּן אָמְרוּ, דְּקָפִיד קָפְדֵי לֵיהּ, דְּלָא קָפִיד לָא קָפְדֵי לֵיהּ. כִּי מֵאַחַר שֶׁהַצַּדִּיק שָׂם כָּל חֶשְׁקוֹ וְכַוָּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא יוּכַל לְהַזִּיקוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (סנהדרין סז, ב): "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דברים ד, לה) כְּתִיב, כִּדְאִיתָא לְמַעְלָה בַּחֲתִימַת הַנֵּר הָרִאשׁוֹן (סימן כט).
וְעַל כֵּן צִוְּתָה תוֹרָה לַעֲקֹר הָאֱמוּנָה הַזֹאת מִן הָעוֹלָם וְכָל הַנִּמְשָׁכִין אַחֲרֶיהָ. וְשִׁנָּה בְּמִיתַת הַמְכַשֵּׁפָה מִכָּל מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁבְּכֻלָּן אָמְרָה הֲמִיתֵהוּ בְּמִצְוַת עֲשֵׂה, אֲבָל כָּאן צִוְּתָה, שֶׁלֹּא יַנִּיחֶנָּה לִחְיוֹת בְּאַזְהָרַת לֹא תַעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁצִּוְּתָה בְּשִׁבְעָה עֲמָמִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְעוּ לְיִשְׂרָאֵל. וְדִבֵּר בִּמְכַשֵׁפָה בַּנָּשִׁים יוֹתֵר מִבְּאִישׁ, לְפִי שֶׁהַנָּשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה וּמֻטְבָּעוֹת בָּזֶה יוֹתֵר מִן הָאֲנָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּמַעֲשֶׂה דְּשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח, שֶׁתָּלָה שְׁמוֹנִים נָשִׁים כַּשְׁפָנִיּוֹת בְּאַשְׁקְלוֹן, כִּדְאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק נִגְמַר הַדִּין (מה, ב).
וְאֵלּוּ הַדְּבָרִים נֶחְלָקִים לְכַמָּה פָנִים. יֵשׁ מֵהֶם מֵרוּחַ טֻמְאָה, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (סנהדרין סה, ב): תַּנְיָא: "וְדֹרֵשׁ אֶל־הַמֵּתִים" (דברים יח, יא), זֶה הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה. וּכְשֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא מַגִּיעַ לְמִקְרָא זֶה בָּכָה. אָמַר: וּמַה הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה, הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טָהֳרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה; אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁעֲוֹנוֹתֵינוּ גָּרְמוּ לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אִם־עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם" וגו' (ישעיה נט, ב).
שתשרה עליו רוח טומאה. שד של בית הקברות יהא אוהב אותו ומסייעו בכשפיו: המרעיב עצמו כדי שתשרה עליו רוח טהרה. נבואת שכינה עאכ"ו שיהא המדה נותנת שע"י התענית ובקשה תשרה עליו השכינה דהא מדה טובה יתירה על מדת פורענות ואנו צועקין על כך ואין אנו נענין אבל מה אעשה וכו':
וְיֵשׁ מֵהֶם מֵעִנְיָנִים אֲחֵרִים, כִּדְאָמְרִינָן נַמֵּי הָתָם (סז, ב): אָמַר רַבִּי אַיבּוּ בַּר נַגְרֵי, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: "בְּלָטֵיהֶם" (שמות ז, כב), אֵלּוּ מַעֲשֵׂה שֵׁדִים; "בְּלַהֲטֵיהֶם" (שם שם, יא), אֵלּוּ מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת" (בראשית ג, כד). אָמַר אַבַּיֵּי: דְּקָפִיד אַמָּנָא שֵׁד, דְּלָא קָפִיד אַמָּנָא כְּשָׁפִים.
בלטיהם. כמו ותבא בלט בסתר: מעשה שדים. שנסתרים ואינן נראין כל מקום שנאמר בלטיהם היו החרטומים עושים בלחשיהם ע"י שדים: בלהטיהם. אלו מעשה כשפים שאינו נעשה על ידי שדים אלא מעצמו: להט החרב המתהפכת. לשמור את דרך עץ החיים ומתהפכת מאליה ודומה לכשפים ולא ע"י שדים היתה מתהפכת אלא מאליה קרי ליה להט: דקפיד אמנא שד. מי שמקפיד על הכלי שאינו יכול לעשות דבר בלא כלי הראוי לאותו דבר כגון שרי בוהן שצריכין סכין שקתו שחור ושרי כוס שצריכין כוס של זכוכית הוא מעשה שדים: דלא קפיד אמנא. שבכל כלי היה עושה מעשה כשפים הוא:
אָמַר אַבַּיֵּי: הִלְכוֹת כְּשָׁפִים כְּהִלְכוֹת שַׁבָּת, יֵשׁ מֵהֶם בִּסְקִילָה וְיֵשׁ מֵהֶם פָּטוּר אֲבָל אָסוּר וְיֵשׁ מֵהֶם מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה. הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בִּסְקִילָה. הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. מֻתָּר לְכַתְחִלָּה, כִּדְרַב הוּנָא וְרַב אוֹשַׁעְיָא, דְּכָל מְעַלֵי שַׁבַּתָּא עָסְקֵי בְּהִלְכוֹת יְצִירָה וְאַבְרוֹ בְהוּ עֶגְלָא תִּלְתָּא וְאָכְלֵי לֵיהּ.
כהלכות שבת. דמלאכות בסקילה ושבות פטור אבל אסור וצידת צבי וצפור שנכנסה לו תחת כנפיו בשבת יושב ומשמרו עד שתחשך ומפיס מורסא להוציא ממנו ליחה וכן צד נחש שלא ישכנו מותר לכתחלה הכא נמי: העושה מעשה. ממש בסקילה: האוחז את העינים. מראה כאילו הוא עושה ואין עושה ואין כלום פטור אבל אסור: עסקי בהלכות יצירה. וממילא איברי להו עגלא תלתא ע"י שהיו מצרפים אותיות השם שבהם נברא העולם ואין כאן משום מכשפות דמעשה הקב"ה ע"י שם קדוש שלו הוא:
וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ (שם): "וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל־פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא" (שמות ח, טו). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִכָּאן שֶׁאֵין הַשֵּׁד יָכוֹל לִבְרֹאוֹת בְּרִיָּה פְחוּתָה מִכְּשְׂעוֹרָה. רַב פַּפָּא אָמַר: הָאֱלֹהִים, אֲפִילוּ כְּגַמְלָא נַמֵּי לָא מָצוּ בָרוּ, אֶלָּא הַאי מִכְנִיף לֵיהּ וְהַאי לָא מִכְנִיף לֵיהּ. אֵינִי, וְהָא אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַבִּי חִיָּא: לְדִידִי חֲזִי לִי הַהוּא טַייעָא דְּשָׁקְלֵיהּ לְסַפְסְרָא וְגַיְידֵיהּ לְגַמְלָא וְטָרַף לֵיהּ בְּטַבְלָא וְקָם? אֲמַר לֵיהּ: לְבָתַר הָכֵי דָמָא וּפַרְתָא מִי הֲוָאי? הַהִיא אֲחִיזַת עֵינַיִם הֲוָאִי.
אצבע אלהים היא. מכה זו של כנים לא ע"י מכשפות באה אלא ע"פ הקב"ה דאין לחרטומים יכולת בה: לא מצו ברו. אין יכול לברוא אפילו בריה גדולה אלא כשהשד צריך לבריות גדולות הוא מאסף ומביא מן ההפקר: האי מכניף ליה. בריות גדולות נוחין לקבצן ונאספים יחד אליו אבל בריה קטנה אינה נאספת שאין בה כח לבא מרחוק: טייעא. סוחר ערבי: דשקליה לספסרא וגיידיה לגמלא. נטל חרב וחתך גמלו לאברים. גיידיה כמו וראוהו מגויד פרק בתרא דיבמות: וטרף ליה בטבלא. קשקש לו בזוג גלא"ק או בע"ל: וקם. הגמל על רגליו כבראשונה: אמר ליה. ר' חייא לרב: בתר הכי דמא ופרתא. אחר שעמד הגמל כלום נמצאת שם לכלוך מן הדם והפרש: ההיא אחיזת עינים הויא. ולא מגויד הוה שאינו יכול להחיות המת:
וּלְפִי שֶׁכָּל זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, הַהֶרְגֵּל בָּזֶה אֵינוֹ אֶלָּא אֲבַדּוֹן עוֹלָם. עַל כֵּן תּוֹרָתֵנוּ הַתְּמִימָה הִזְהִירָה עַל זֶה וְאָמְרָה: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יח, יג).
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א
לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5