בְּתַאֲוַת בְּנֵי אָדָם הָעֹשֶׁר, וְחוֹשְׁבִים, שֶׁיּוּכְלוּ לְהַשִּׂיגוֹ בַּחֲרִיצוּתָם, מִתְעַסְּקִים כָּל יְמֵיהֶם בְּחָמְדָם לְהַעֲשִׁיר. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: 'כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים' (משלי טו, טו). וְהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, הוּא עָשִׁיר כָּל יָמָיו, וְעָלָיו נֶאֱמַר: 'וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָּמִיד' (שם, שם). כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (כה, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַחַת רוּחַ בְּעָשְׁרוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְכוּ'. וְאֵין לְךָ נַחַת רוּחַ גָּדוֹל מֵהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק ד' מִפִּרְקֵי אָבוֹת: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ.
איזהו עשיר. הראוי להתהלל בעשרו:
וְגַרְסִינָן בְּמִדְרָשׁ מִשְׁלֵי: 'בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ' (שם י, כב), רְצוֹנוֹ לוֹמַר, כְּשֶׁיִּשְׂמַח הָאָדָם בְּמַה שֶּׁחֲנָנוֹ הָאֵל, יִתְבָּרַךְ, אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה, יָנוּחַ בְּדַעְתּוֹ וְלֹא יִתְעַצֵּב כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ יוֹתֵר, נִמְצָא עָשִׁיר כָּל יָמָיו, דִּכְתִיב: 'נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּׁן' (שם יא, כה), רוֹצֶה לוֹמַר, נֶפֶשׁ הַשְּׂבֵעָה וְהַשְּׂמֵחָה בְּחֶלְקָהּ – תְּדֻשַּׁן, רוֹצֶה לוֹמַר, תִּהְיֶה עֲדֻנָּה (ושמחה) [ושמנה] וּדְשֵׁנָה. לְפִיכָךְ הַצַּדִּיק הַהוּא מִתְפַּרְנֵס בְּטוֹבָה לְעוֹלָם וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם, כְּדִכְתִיב (תהלים לז, כה): 'נַעַר הָיִיתִי גַּם־זָקַנְתִּי וְלֹא־רָאִיתִי' וגו' (פירוש: שהצדיק לעולם לא ירעב מפני שהוא מפרנס אפלו מן המעט שזימן לו הקדוש ברוך הוא ולא יתאוה מה שאינו יכול להשיג).
וְגַרְסִינָן נַמֵּי בַּמִּדְרָשׁ: 'כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים' (משלי טו, טו), רוֹצֶה לוֹמַר, מִי שֶׁהוּא עָנִי בֶּאֱמוּנָה וְיָרֵא לְהוֹצִיא מָעוֹתָיו לִקְנוֹת מַאֲכָל וּפַרְנָסָה לְעַצְמוֹ, וְכִמְדֻמֶּה לוֹ כִּי יֵרֵד מִנְּכָסָיו בַּהוֹצָאָה וִידַּלְדֵּל. עַל זֶה אָמַר: 'כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים', שֶׁכָּל יָמָיו יִהְיוּ בְּעֶצֶב וּבְרָעָה, אֲבָל 'טוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָּמִיד' (שם, שם), מִי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וּמַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מְזַמֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָהּ, הֲרֵי זֶה חָשׁוּב כְּאִלּוּ מִשְׁתֶּה לְפָנָיו תָּמִיד.
עַל כֵּן יִשָּׁעֵן אָדָם עַל עוֹשֵׂהוּ וְאַל יִבְטַח בַּחֲרִיצוּתוֹ וְלֹא בְמָמוֹן שֶׁל אַחֵר וִיהֵא שָׂבֵעַ בְּמַה שֶּׁחֲנָנוֹ בּוֹרְאוֹ, כִּי אוֹתָם שֶׁאֵינָם שְׂבֵעִים, כָּל יְמֵיהֶם חוֹמְדִים הַמָּמוֹן, עַד שֶׁאִם לֹא יִמְצְאוּהוּ בְּהֶתֵּר יְבַקְּשׁוּהוּ בְּאִסּוּר וּבָאִים לְגָנְבוֹ בַּסֵּתֶר, בִּהְיוֹת עֲלֵיהֶם מוֹרָא בָּשָׂר וָדָם גָּדוֹל מִמּוֹרָא שָׁמַיִם, וְעַל זֶה הֶחְמִירָה תוֹרָה בְּתַשְׁלוּמֵי גַנָּב יוֹתֵר מִבְּגַזְלָן, כִּדְגַרְסִינָן בְּבָבָא קַמָּא, פֶּרֶק מְרוּבָּה (עט, ב): שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: מִפְּנֵי מַה הֶחְמִירָה תוֹרָה בְּגַנָּב יוֹתֵר מִגַּזְלָן, אָמַר לָהֶם: זֶה הִשְׁוָה כְּבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ וְזֶה לֹא הִשְּׁוָה כְּבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ, כִּבְיָכוֹל, עָשָׂה עַיִן שֶׁל מַעְלָה כְּאִלּוּ אֵינָהּ רוֹאָה וְאֹזֶן שֶׁל מַעְלָה כְּאִלּוּ אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: 'הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה' לַסְּתִּיר עֵצָה וגו' 'וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ' (ישעיה כט, טו). וּכְתִיב: 'כִּי אָמְרוּ עָזַב ה' אֶת־הָאָרֶץ וְאֵין ה' רוֹאֶה' (יחזקאל ט, ).
החמירה תורה בתשלומי גנב. לשלם כפל ד' וה': השוה כבוד עבד לכבוד קונו. לא ירא מבני אדם כדרך של ירא מהקב"ה אבל גנב לא השוה כבוד עבד לקונו אלא כיבד העבד יותר מקונו שהוא ירא מבני אדם ומעין של מעלה לא נזהר:
וְהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ בָּעִיר וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה, אֶחָד זִמֵּן אֶת בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִמֵּן אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶחָד לֹא זִמֵּן אֶת בְּנֵי הָעִיר וְלֹא אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, אֵי זֶה עָנְשׁוֹ מְרֻבֶּה, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה שֶׁזִמֵּן אֶת בְּנֵי הָעִיר וְלֹא אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.
וְגַם כֵּן פֶּרֶק תְּפִלַּת הַשַּׁחַר (ברכות כח, ב): אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: יְהִי רָצוֹן שֶׁיְהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כְּמוֹרָא בָּשָׂר וָדָם. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, עַד כָּאן וְתוּ לֹא? אָמַר לָהֶם: וּלְוַאי, שֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה וְאוֹמֵר: לֹא יִרְאַנִי אָדָם.
עד כאן. בתמיה כלומר ולא יותר ממורא ב"ו: ולואי. שיהא כמו מורא ב"ו שא"כ תחדלו מעבירות הרבה שכשהוא עובר עבירה בסתר מתכסה מן הבריות ויודע הוא שהכל גלוי וידוע לפני הקב"ה ואינו מניח בכך:
וּכְדֶרֶךְ שֶׁהֶחְמִירָה תוֹרָה בְּתַשְׁלוּמֵי גַּנָּב, כָּךְ הֶחְמִירָה בְּעֹנֶשׁ בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. וּלְפִיכָךְ נִכְתָּב לְשׁוֹן 'לֹא תִגְנֹב' בַּעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וְלֹא לְשׁוֹן גְּזֵלָה, לְפִי שֶׁהוּא יוֹתֵר חָמוּר.
כך החמירה. בגנב בעונש ב"ד של מעלה:
וּגְנֵבוֹת מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת קָשֶׁה מִכֻּלָן, שֶׁאִם רוֹצֶה לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה אֵינוֹ יָכוֹל, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁל מִי גָנַב, כִּדְגַרְסִינָן בְּבַתְרָא, פֶּרֶק הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה (פח, ב): אָמַר רַבִּי לֵוִי: קָשֶׁה עָנְשָׁן שֶׁל מִדּוֹת יוֹתֵר מֵעָנְשָׁן שֶׁל עֲרָיוֹת, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר בָּהֶן 'אֶל' וְזֶה נֶאֱמַר בָּהֶן 'אֵלֶּה' (פירוש: בעריות נאמר בהן: 'כי את כל התועבות האל' (ויקרא יח, כז), במדות כתיב: 'כל עושה אלה (דברים כה, טז). וּמַאי מַשְׁמָע דְהַאי 'אֵל' לָשׁוֹן קָשֶׁה הוּא, דִּכְתִיב: 'וְאֶת־אֵילֵי הָאָרֶץ לָקַח' (יחזקא יז, יג), 'אֵל' קָשֶׁה וְ'אֵלֶּה' קָשֶׁה מֵ'אֵל'. גַּבֵּי עֲרָיוֹת נַמֵּי הָא כְתִיב 'אֵלֶּה' (פירוש: דכתיב בהו: 'אשר יעשה מכל התועבות האלה' (ויקרא יח, כט)) הַהוּא לִמְעוּטֵי מִדּוֹת מִכָּרֵת. וְאֶלָּא מַאי עַדְפַיהוּ, דְּהַנֵּי מְהַנֵּי, הָתָם אֶפְשָׁר בִּתְשׁוּבָה וְהָכָא לָא אֶפְשָׁר בִּתְשׁוּבָה. עַל כֵּן טוֹב לָאָדָם לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ וְאַל יְבַקֵּשׁ עֹנֶשׁ תְּמִידִי עַל חֶמְדַּת עוֹלָם אָבֵד.
לפי שאינו יודע של מי גנב. וגבי גזל אין לו תשובה אלא בהשבה דכתיב והשיב את הגזלה וגו': קשה עונשן של מדות. כשמודד במדה שאינה ישרה או כשעושה בה שום עולה: למעוטי מדות מכרת. דסד"א נילף תועבות תועבות לג"ש: ואלא. כיון דבעריות איכא כרת ובמדות ליכא כרת מאי חומרייהו מעריות ואמאי כתיב בהו אלה: התם. גבי עריות אפשר בתשובה דכל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן א"כ בלא מלקות תשובה מועילה מ"מ כדכתיב שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם אי עבד תשובה מעליא אבל מדות דגזל רבים דאינו יודע למי ישיב ותשובה תלויה בו דכתיב והשיב את הגזלה ואינו יכול לקיים מקרא זה הלכך א"א בתשובה מעליא דכל ימיו בוהשיב את הגזלה קאי:
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א
לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5