יֵשׁ בְּרָכוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁהֵן בִּרְכַּת הַשֶּׁבַח וְהַהוֹדָאָה, שֶׁמְּחֻיָּב אָדָם לְהוֹדוֹת לָאֵל יִתְבָּרַךְ עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ, כִּדְאָמְרִינָן בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה (ברכות נד, ב): אָמַר רַב יְהוּדָה: אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת וְאֵלּוּ הֵן: יוֹרְדֵי הַיָּם וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת וּמִי שֶׁהָיָה חוֹלֶה וְנִתְרַפֵּא וּמִי שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים וְיָצָא.
צריכין להודות כשיוצאין מן הסכנה. וסימן חיים "חולה "ים "יסורין "מדבר אך יש נותנין סימן "חבוש "ים "יסורין "מדבר דהא חולה ויסורין חדא היא:
יוֹרְדֵי הַיָּם מִנָּא לָן? דִּכְתִיב: "יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת" (תהלים קז, כג) וּכְתִיב בַּתְרֵיה: "יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ" (שם שם, לא). הוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת – דִּכְתִיב: "תָּעוּ בַמִּדְבָּר וגו' וַיַּדְרִיכֵם וגו' יוֹדוּ וגו' (שם שם, ד־ח). וּמִי שֶׁהָיָה חוֹלֶה וְנִתְרַפֵּא מִנָּא לָן? דִּכְתִיב: "אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וגו' יוֹדוּ" וגו' (שם שם, יז־כא). וּמִי שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים וְיָצָא מִנָּא לָן? דִּכְתִיב: "יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וגו' וַיִּצְעֲקוּ וגו' יוֹצִיאֵם וגו' יוֹדוּ וגו' (שם שם, י־טו).
מַאי מְבָרֵךְ? אָמַר רַב יְהוּדָה: "בָּרוּךְ הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב". אָמַר אַבַּיֵּי: וְצָרִיךְ לְאוֹדוּיֵי קַמֵּי עֲשָׂרָה, דִּכְתִיב: "וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל־עָם" (שם שם, לב). אָמַר מַר זוּטְרָא: וְהוּא דְּאִכָּא תְּרֵי רַבָּנָן בְּהַדֵיהוּ, דִּכְתִיב: "וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ" (שם). וְאֵימָא בַּעֲשָׂרָה רַבָּנָן? מִי כְתִיב "בִּקְהַל זְקֵנִים"? "בִּקְהַל־עָם" כְּתִיב. וְאֵימָא בַּעֲשָׂרָה וּבִתְרֵין רַבָּנָן? קַשְׁיָא.
ואימא בעשרה ובתרין רבנן. דצריך י"ב להודות בפניהם:
וְהַסִּימָן מֵאֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הוּא: "וְכָל הַחַיִּי"ם יוֹדוּךָ סֶלָה": ח'וֹלֶה, יָ'ם, יִ'סּוּרִין, מִ'דְבָּר.
וּבְאַרְבָּעָה דְבָרִים אֵלּוּ חַיָּב לְהוֹדוֹת בָּרַבִּים בִּגְזֵרַת הַכָּתוּב, אֲבָל בְּכָל שָׁעָה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהוֹדוֹת וּלְבָרֵךְ לָאֵל יִתְבָּרַךְ בֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹם, עַל כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַחֲסָדִים שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ בְּכָל עֵת וְשֶׁמַּצִּילוֹ מִכָּל מִקְרִים וּפְגָעִים הַפְּרוּשִׂים עַל כָּל הַחַיִּים וּמְזֻמָּנִים לָבוֹא. וִיבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ חֶסֶד עַל הֶעָתִיד, כִּי לֹא בְחַיִל וְלֹא בַחֲנִית יוֹשִׁיעַ ה'. וְכָל הַשְּׁמִירוֹת מֵאִתּוֹ, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְאִם הוּא לֹא יִשְׁמֹר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר.
וְעַל כֵּן אֵין לָאָדָם לָשׂוּם בִּטְחוֹנוֹ כִּי אִם בַּאֲדוֹן הַכֹּל, שֶׁהַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ וִיבַקֵּשׁ וְיִתְחַנֵּן מִמֶּנּוּ, כִּי הַכֹּל נַעֲשֶׂה בִּרְשׁוּתוֹ וּבְמַאֲמָרוֹ. וְאִם לִפְעָמִים בְּחֶטְאוֹ יָבֹא לוֹ רָעָה, יוֹדֶה לְדַיַּן הָאֱמֶת, שֶׁהַכֹּל בָּא בַּדִּין. וִיבָרֵךְ לוֹ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, כִּדְאָמְרִינָן הָתָם, בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה, בַּמִּשְׁנָה (נד, א): חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה וכו'. וּמַסִּיקְנָא בִּגְמָרָא (ס, ב): לְקִבּוּלָא בְּשִׂמְחָה. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ: מִנָּא הַנֵּי מִילֵי? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָמַר קְרָא: "בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר" (תהלים נו, יא). "בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר" זוֹ מִדָּה טוֹבָה, "בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר" זוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת. רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: מֵהָכָא, "חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה" (שם קא, א). אִם לְחֶסֶד אָשִׁירָה, אִם לְמִשְׁפָּט אָשִׁירָה. רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר: אָמַר קְרָא: "כּוֹס־יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא" וגו' (שם קטז, יג), "צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם" וגו' (שם שם, ג־ד). רַבָּה אָמַר: אָמַר קְרָא: "ה' נָתַן וַה' לָקָח" וגו' (איוב א, כא).
חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. משמע הכל הטוב והמטיב והתנן על בשורות טובות אומר הטוב והמטיב ועל שמועות רעות אומר ברוך דיין האמת אלא לקבלינהו בשמחה מברך על מדת פורענות בלבב שלם: בה'. מדת רחמים אלהים זו מדת הדין לשון דיין כמו עד אלהים יבא דבר שניהם:
אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר וְתָאנָא מִשְּׁמֵיה דְּרַבִּי עֲקִיבָא: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רָגִיל לוֹמַר: כָּל מָאן דְּעָבְדִין מִן שְׁמַיָּא עָבִיד לְטָב. כִּי הָא דְרַבִּי עֲקִיבָא הֲוָה אָזִיל בְּאוֹרְחָא, וַהֲוָה בַּהֲדֵיהּ תַרְנְגוֹלָא וְחַמָּרָא וּשְׁרָגָא. מָטָא לְהַהוּא דוּכְתָּא, בָּעָא אוּשְׁפִּיזָא וְלָא יַהֲבוּ לֵיהּ. אָזַל בָּת בְּדַבְּרָא. אֲתָא אַרְיֵה אָכְלֵיהּ לְחַמָּרָא, אֲתָא שׁוּנְרָא אָכְלֵיהּ לְתַרְנְגּוֹלָא, אֲתָא זִיקָא כָּבְיֵהּ לִשְׁרָגָא. אָמַר: כָּל מַה דְּעָבְדִין מִן שְׁמַיָּא לְטָב. בְּלֵילָא אֲתָא גַּיְיסָא שָׁבְיֵיהּ לְמָתָא. אָמַר: לָאו אָמְרֵי לְכוֹן: כָּל מַה דְּעָבְדִין מִן שְׁמַיָּא לְטָב. לְלַמְּדֵנּוּ, שֶׁהַרְבֵּה פְעָמִים בָּא לוֹ לָאָדָם דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה לוֹ לִכְאוֹרָה שֶׁהוּא רַע לוֹ וּמְסַבֵּב לוֹ טוֹבָה.
הוה בהדיה תרנגולא. להקיצו משנתו: בת בדברא. לן בשדה. הכל לטובה אילו היה הנר דלוק היו הגייסות רואין אותי ואילו היה החמור נוער או תרנגול קורא היו הגייסות באים ושובים אותנו:
וְלִפְעָמִים בָּא לוֹ לָאָדָם מְעַט רַע בְּדִין שֶׁל רַחֲמָנוּת וְנִכְנָס לוֹ בִּמְקוֹם עֹנֶשׁ גָּדוֹל שֶׁהָיָה חַיָּב. וְעַל הַכֹּל יוֹדֶה לַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט שֶׁמְּרַחֵם עָלָיו וַאֲפִלּוּ בְּכַעֲסוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת נִדָּה, פֶּרֶק הַמַּפֶּלֶת (לא, א): דָּרַשׁ רַב יוֹסֵף: מַאי דִּכְתִיב, "אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי" וגו' (ישעיה יב, א), בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בִּשְׁנֵי בְנֵי אָדָם שֶׁיָּצְאוּ לִסְחוֹרָה. יָשַׁב לוֹ קוֹץ לְאָדָם מֵהֶם, הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף. לְיָמִים שָׁמַע שֶׁטָּבְעָה סְפִינָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בַּיָּם, הִתְחִיל מוֹדֶה. לְכָךְ נֶאֱמַר: "יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי" (שם).
כי אנפת בי. מפני שכעסת עלי אני מודה שלטובתי היה: ישב לו קוץ. ברגלו של אחד מהם ולא יכול לצאת:
וְהַיְנוּ דַאֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב, "לְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ" (תהלים קלו, ד)? אֲפִילוּ בַּעַל הַנֵּס אֵינוֹ מַכִּיר אֶת נִסּוֹ. רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁלִּפְעָמִים עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֵס עִם הָאָדָם וְדוֹמֶה לוֹ בְּהִפּוּכוֹ, לְפִי שֶׁכֻּלָּם הֵם כְּסוּמִים, רוֹאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מָה רוֹאִים, שׁוֹמְעִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה שּׁוֹמְעִים, מַה שֶּׁחוֹשְׁבִים שֶׁבָּא לְטוֹבָה יִתְגַּלְגֵּל מִמֶּנּוּ הָפְכּוֹ, וּמַה שֶׁמְּדַמִּין שֶׁבָּא לְרָעָה פְּעָמִים שֶׁיִּסְתַּבֵּב שֶׁבָּא לְטוֹבָה. עַל כֵּן יוֹדֶה עַל הַכֹּל וִיבָרֵךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
לבדו. הוא לבדו יודע שהוא נס אבל בעל הנס אינו מכירו:
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א
לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5