הַמִּצְווֹת יֵשׁ לָהֶם סְגוּלוֹת רַבּוֹת, שֶׁהֵם מוֹעִילוֹת לַגּוּף וְלַנֶּפֶשׁ. וְעַל כֵּן בִּרְצוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בָּחַר בָּהֶם מִכָּל הָאוּמוֹת, הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת לְתוֹעַלְתָּם. גַּם בְּמִצְוַת תְּקִיעָה זוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה יֵשׁ בָּהּ כַּמָּה כַּוָּנוֹת, אֲשֶׁר כֻּלָּם הֵם "אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לַמַּשְׂכִּיל". וְהֵם נִכְלָלִים בַּעֲשָׂרָה דְּבָרִים.
הָרִאשׁוֹן, כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה תְּחִלַּת הַיְּצִירָה מֵהָאָדָם, שֶׁהָיְתָה בּוֹ כַּוָּנָת בְּרִיאַת זֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפֵל וּבוֹ בַּיּוֹם מָלַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁיָּצָא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וּמִנְהָג יָדוּעַ, כִּי בְּיוֹם שֶׁיִּמְלֹךְ מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יִתְקַבְּצוּ עֲבָדָיו וְיִתְקְעוּ בְּשׁוֹפָרוֹת לְפָנָיו לְפַרְסֵם הַדָּבָר וְיֹאמְרוּ: יְחִי אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ. וּכְדַאי הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר מַלְכוּתוֹ קָדְמָה לְעַמּוֹ – וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ לְעוֹלָם – שֶׁיַּעֲשׂוּ כֵן בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ שֶׁמָּלַךְ עַל כָּל הָעוֹלָם, וְכֵן בַּיּוֹם הַזֶּה בְּכָל שָׁנָה, כֵּיוָן שֶׁמַּלְכוּתוֹ תִּהְיֶה תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק. וְכֵן אָמַר הַמְשׁוֹרֵר: "בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר" וגו' (תהלים צח, ו).
הַשֵּׁנִי, הַיָּמִים הָאֵלֶּה הֵם הָרְאוּיִים לְקַבֵּל הַשָּׁבִים. וְצִוְּתָה תוֹרָה לִתְקֹעַ שׁוֹפָר, לְהַכְרִיז: הָרוֹצֶה לָשׁוּב יָשׁוּב, וְאִם לֹא יָשׁוּב – דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ. וְלֹא יִתָּכֵן לִהְיוֹת הַתְרָאָה גְּדוֹלָה מִזֹּאת. וְכֵן מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הַמְצַוֶּה לְהַכְרִיז בְּכָל גְּזֵרָה שֶׁיִּרְצֶה, כְּדֵי שֶׁיַּתְרֶה לִבְנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ עַל מִצְוָתוֹ, וְהָעוֹבֵר עָלָיו הֲרֵי זֶה חַיָּב. וְכֵן כְּשֶׁרוֹצֶה לִמְחֹל לַחוֹטְאִים וּמְצַוֶּה לְהַכְרִיז: כָּל אֲשֶׁר יָבוֹא לִזְמַן פְּלוֹנִי וְיָשׁוּב לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ, וְאִם לָאו – אֲשָׁמוֹ עָלָיו, כָּךְ הוּא זֶה.
הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁנִּזְכֹּר תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר בְּיוֹם מַעֲמַד הַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט) וּכְשֶׁנִּשְׁמַע הַשּׁוֹפָר נִזְכֹּר יוֹם מַתָּן תּוֹרָה וְתָבוֹא בְּלִבֵּנוּ יִרְאַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת מִצְווֹתָיו כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ וְנַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.
הָרְבִיעִי, שֶׁנִּזְכֹּר דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים, שֶׁנִּמְשְׁלוּ דִּבְרֵיהֶם לָנוּ כִּתְקִיעַת שׁוֹפָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ אֶת־קוֹל הַשּׁוֹפָר וְלֹא נִזְהָר וַתָּבוֹא חֶרֶב וַתִּקָּחֵהוּ דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ יִהְיֶה" (יחזקאל לג, ד). וּכְשֶׁנִּזְכֹּר, זֶה הַנִּזְהָר לוֹ – מִלֵּט בֵּיתוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ.
הַחֲמִשִּׁי, שֶׁנִּזְכֹּר חָרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיָה בְּקוֹלוֹת וְשׁוֹפָרוֹת וּתְרוּעוֹת מִלְחֶמֶת הָאוֹיְבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַעְתְּ נַפְשִׁי תְּרוּעַת מִלְחָמָה" (ירמיה ד, יט). וּבְשָׁמְעֵנוּ קוֹל הַשּׁוֹפָר נִתְפַּלֵל אֶל הַשֵּׁם וְנִתְחַנֵּן לוֹ, שֶׁיּוֹשִׁיעֵנוּ מִיַּד אוֹיְבֵינוּ וִיקָרֵב וְיִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֶחֱרִיבוּהוּ אוֹיְבֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחָנוּ עַל יְדֵי עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.
הַשִּׁשִּׁי, שֶׁנִּזְכֹּר עֲקֵדַת יִצְחָק אָבִינוּ, שֶׁמָּסַר לְמִיתָה עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ לְהַשְׁלִים רְצוֹנוֹ. וְאָבִיו אֲשֶׁר הָיָה אוֹהֲבוֹ כְּנַפְשׁוֹ הָיָה חָפֵץ לְקַיֵּם דְּבָרָיו, לוּלֵי שֶׁחָמַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הָאָב וְעַל הַבֵּן וְהֶרְאָה לוֹ הָאַיִל שֶׁנִּבְרָא עִם הָאָדָם וַעֲשָׂאוֹ עוֹלָה תַּחְתָּיו וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הִקְרִיב בְּנוֹ עוֹלָה תְמִימָה. וַאֲנַחְנוּ אִם נֵלֵךְ בִּדְרָכָיו יְרַחֵם עָלֵינוּ בּוֹרְאֵנוּ וְיִזְכֹּר לָנוּ צִדְקָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ר"ה טז, א): אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: תִּקְעוּ לְפָנַי בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל, כְּדֵי שֶׁאֶזְכֹּר לָכֶם עֲקֵידַת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם וַאֲקַבֵּל תְּשׁוּבַתְכֶם וְאַצִּילְכֶם מִיַּד אוֹיְבֵיכֶם וְשׂוֹטְנֵיכֶם.
שנברא. מששת ימי בראשית עם אדם הראשון:
הַשְּׁבִיעִי, כְּשֶׁנִּשְׁמַע קוֹל הַשּׁוֹפָר נִירָא וְנִפְחַד מִקּוֹלוֹ וּתְרוּעָתוֹ, שֶׁכָּךְ הוּא מִנְהָגוֹ וְטִבְעוֹ, וְעַל כֵּן נִכָּנַע לִפְנֵי יוֹצְרֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם־יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר" וגו' (עמוס ג, ו). וּלְפִיכָךְ יֹאמְרוּ כָל אִישׁ לְרֵעֵהוּ בְּשָׁמְעָם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר: לָמָּה תָּקְעוּ הַיּוֹם מִיָּמִים? וְיֵאָמֵר לָהֶם: עַל דָּבָר זֶה וָזֶה. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבָּ"ם: אַף־עַל־פִּי שֶׁתְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב, רֶמֶז יֵשׁ בּוֹ, כְּלוֹמַר: יְשֵׁנִים, עוּרוּ מִתַּרְדֵמַתְכֶם וְחַפְּשׂוּ מַעֲשֵׂיכֶם וְזִכְרוּ בּוֹרַאֲכֶם וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְאַל תִּהְיוּ מִן הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְּהַבְלֵי הַזְּמַן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנוֹתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל; הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וַהֲטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם וּמַעֲלְלֵיכֶם וְיַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחְשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה "וְיָשׁוּב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ".
הַשְּׁמִינִי, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וּנְפַחֵד מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "קָרוֹב יוֹם־ה' הַגָּדוֹל קָרוֹב וּמַהֵר מְאֹד יוֹם ה' מַר צֹרֵחַ שָׁם גִּבּוֹר. יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם [שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם] חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל. יוֹם שׁוֹפָר וּתְרוּעָה" (צפניה א, יד־טז) וְאָמַר עַל זֶהּ: "הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשׁוּ הַגּוֹי לֹא נִכְסָף" (שם ב, א).
כדי שנזכור יום הדין הגדול. הוא הצרה שנאמר על חורבן בית המקדש ועל הגלות אם לא ישובו שנאמר בסוף התקוששו וקושו התלקטו והתחברו יחד בית ישראל וקושו והיישירו דרכיכם והשוו אותם לדעת ה' אלהיכם בתשובה בטרם יבא היום הרע הזה לא נכסף שאין להם חשק ותאוה לשוב אל ה' והתרה להם שישובו:
הַתְּשִׁיעִי, נִתְקַע בְּשׁוֹפָר כְּדֵי שֶׁנִּכְסֹף שֶׁיְּקַבֵּץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִבְטִיחָנוּ עַל יְדֵי יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" וגו' (ישעיה כז, יג).
הָעֲשִׂירִי, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר יוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים, אֲשֶׁר הִמְשִׁיל אוֹתוֹ הַנָּבִיא בְּאוֹתָם שֶׁיָּקוּמוּ לְחַיִּים, שֶׁיִּתָּקַע לָהֶם שׁוֹפָר וְיִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם בִּשְׁמֹעַ הָעָם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל־יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים" וגו' (שם יח, ג). "יֹשְׁבֵי תֵבֵל" אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּגָּלוּת. "וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ", אֵלּוּ הַמֵּתִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר" (שם כו, יט).
עַל כֵּן אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לָשׂוּם הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ עַל לִבֵּנוּ וּלְכַוֵּן בְּמִצְוַת שׁוֹפָר וְלִהְיוֹת זָהִיר בּוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּתָה תוֹרָה לְהַרְבּוֹת שְׂכָרֵנוּ, כְּדִכְתִיב: "וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה [וגו'] לְטוֹב לָנוּ כָּל־הַיָּמִים" (דברים ו, כד).
וּדְבַר הַתְּפִלָּה וְהַפְּסוּקִים אִיתְנְהוּ בִּכְלָל נֵר הַמִּצְווֹת, בְּפֶרֶק אַחֲרוֹן מֵחֵלֶק הַתְּפִלָה (סימן קטו), וְהַפְּרָטִים הַמְּבֹאָרִים בְּשֻׁלְחַן הַפָּנִים.
וּמִכָּל מָקוֹם לָמַדְנוּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנַת הַתּוֹרָה בִּתְרוּעָה לְבַד, אֶלָּא לְהַזְהִיר עַל הַתְּשׁוּבָה. וְכֵן מָצִינוּ בִּמְכִילְתָא: "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" וגו' (במדבר כט, א), "בַּחֹדֶשׁ, חַדְּשׁוּ עַצְמְכֶם; "שׁוֹפָר" שַׁפְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם שִׁפַּרְתֶּם אֶת מַעֲשֵׂיכֶם לְפָנַי הֲרֵינִי נַעֲשֶׂה לָכֶם כְּשׁוֹפָר; מַה שּׁוֹפָר (זו) [זֶה] מַכְנִיס בְּזוֹ וּמוֹצִיא בְזוֹ; אַף אֲנִי עוֹמֵד מִכִּסֵּא דִּין וְיוֹשֵׁב בְּכִסֵּא רַחֲמִים וּמְרַחֵם עֲלֵיכֶם. וְהַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבוֹתֵינוּ וִירַחֲמוּ עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם.
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א
לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5